בנאומו בפסגת עמאן מתח בשאר אל-אסד ביקורת על הגישה הערבית המבחינה בין אישים וממשלות בישראל לבין הרחוב הישראלי בכללותו. הוא הביע תמיכה באינתיפאדה, קרא להידוק הקשרים בין סוריה לפלסטינים, הציע לחדש את החרם הערבי על ישראל ולהקים בית דין בינלאומי שישפוט את "פושעי המלחמה הישראליים"

הביקורת שספגה העיתונות המצרית הממסדית בעקבות הערות גזעניות בגנותו של מזכיר המדינה האמריקאי, קולין פאול, כמו גם על רקע פרסומי התועבה האנטישמיים והאנטי-ישראליים הבלתי פוסקים, השפיעה באופן חלקי בלבד. בעוד שהביקורת נגד פאול מותנה באופן דראסטי, הטון האנטישמי ממשיך לאפיין את מאמריהם של כמה מבעלי הטורים בעיתונות הממסדית

בין ה-31 במארס לשלושה באפריל 2001, מתוכננת בביירות ועידה של מכחישי שואה מרחבי העולם.  חרף הודעתה של ממשלת לבנון, כי אין היא יודעת דבר על הכינוס הצפוי, יצאו לאחרונה אינטלקטואלים ערביים בקריאה למנוע את הכינוס. בגילוי דעת שפרסמו 14 אינטלקטואלים ערבים ידועים נכתב כי "האינטלקטואלים הערביים זועמים נוכח היוזמה האנטישמית הזו"

כשהוא עוטה כאפייה, נשא מחזיק תיק ירושלים ברש"פ, פיצל חוסיני, הרצאה בפני פורום של עורכי דין ערביים בביירות; בהרצאתו, סקר חוסיני את ההיסטוריה של העיר ירושלים במאה העשרים והתייחס לעתיד לבוא. לשבריו, "עינינו ימשיכו להיות נשואות אל המטרה האסטרטגית, כלומר אל פלסטין מהים עד לנהר. מה שניקח היום, אינו יכול לגרום לנו לשכוח את האמת העליונה הזו."

העיתונאי המצרי הליברלי, רצ'א הלאל, התייחס בטורו השבועי ב"אל-אהארם" להיבטים השליליים של התמוטטות תהליך השלום והתוכניות ל"מזרח תיכון חדש": "מיותר לציין שבחירתו של אריאל שרון לראשות ממשלת ישראל עלולה להוות תפנית שלילית במזרח התיכון....".

בתקשורת הישראלית דווח כי בעת ששר הביטחון הישראלי, בנימין בן אליעזר, ביקר במוצב צה"ל ברצועת עזה, נורו יריות אל עבר המוצב והמשך הסיור בוטל. העיתונאי המצרי, אחמד חסן, התייחס למקרה במאמר שכותרתו "מוראו של הגנרל": "כדור תועה רמס את יראתם של הגנרלים של בני ישראל עד עפר, למראה ומשמע העולם כולו..."

תחת הכותרת "אין מקום לדמעות!", כותב העיתונאי כמאל עבד אל-ראוף: "בכנות, אינני יכול לומר שהצטערתי על מותם של שלושת הישראלים בידי הצעיר הפלסטיני שפוצץ עצמו בשוק של נתניה. לא הצטערתי גם כאשר פלסטיני אחר דרס שמונה חיילים ישראלים באמצעות אוטובוס. אחראים לכך תושבי ישראל שבאו מאירופה, מאמריקה, ומרוסיה וקראו להשליך את הערבים לים

שר התקשורת ברש"פ, עמאד פאלוג'י, נשא דברים במחנה הפליטים הפלסטיני עין אל-חלוה בלבנון, ואמר: שוגה מי שחושב שהאינתיפאדה פרצה בשל ביקורו של שרון הבזוי במסגד אל-אקצא, גם אם ביקור זה היה הקש ששבר את גבו של העם הפלסטיני; האינתיפאדה הזו הייתה מתוכננת מאז חזרתו של הנשיא ערפאת מהמו"מ בקמפ-דיוויד, שם הוא הפך את השולחן בפניו של הנשיא שהסתלק, קלינטון

הפובליציסט הפלסטיני, זכריא מחמד, מתח ביקורת על הימנעותם של אנשי רוח פלסטינים מלגנות מעשי רצח נגד אזרחים ישראליים: "...אנשי הרוח הפלסטינים השאירו את הגינוי על מעשי הרצח לרשות הפלסטינית ולדוברים בשמה ובכך פטרו את עצמם בצביעות [מלנקוט עמדה]. הם הסתתרו מאחורי הרש"פ ונפטרו בקלות מן המבוכה הכרוכה בעימות הציבור שלהם עם האמת..."

ר' פהד אל-פאנכ, הכותב ביומון הירדני  אל-ראי, ממשיך למתוח ביקורת נוקשותה של ההנהגה הפלסטינית במו"מ עם ישראל. במאמר שכותרתו "הכל או לא כלום", כותב דר' פאנ: "הכל או לא כלום" הפך לאחד מעקרונות היסוד של המדיניות הפלסטינית. בכל פעם הייתה התעקשות [פלסטינית] על הכל, מבלי שהיו להם אמצעים לכפות דבר כלשהו, והתוצאה היא אחת: לא כלום!"

היומון המצרי הממסדי, אל-אח'באר, פתח במתקפה חריפה נגד מזכיר המדינה האמריקאי, קולין פאול, בעקבות ביקורו באזור. במאמר המערכת של היומון נכתב תחת הכותרת "האיש שאיבד את צבעו": "שה"ח האמריקאי השיל את עורו, עקר את עצמו משורשיו וכיום הוא מייצג רק את עצמו ואין לו כל קשר לקהילה האמריקאית השחורה שהובילה את מהפכת הדמוקרטיה, השוויון וזכויות האדם בעולם

ב-14 בפברואר, ביצע נהג אוטובוס פלסטיני, עלאא' ח'ליל אבו עלבה, פיגוע טרור כשדרס קבוצה של חיילים ואזרחים בטרמפיאדה באזור. בפיגוע נהרגו שבעה חיילים וחיילות ואזרחית אחת ורבים נפצעו. האינטלקטואלית המצרית, נואל אל-סעדאוי, הידועה כאחת ממנהיגות המאבק למען זכויות האישה במצרים ובעולם הערבי, פרסמה מאמר בו בירכה, בסגנונה הספרותי, על המעשה

ד"ר פהד אל-פאנכ, פרשן בכיר ביומון הירדני  אל-ראי, פרסם מאמר בו הוא קורא להפסקת האינתיפאדה. מאמר, שכותרתו "האינתיפאדה ודברים שהגיע זמנם להיאמר", יכול ללמד על החששות הירדניים מפני השלכותיה האפשריות של האינתיפאדה על ירדן

 הראיון המקיף שהעניק נשיא סוריה, בשאר אסד, ליומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט היה הראשון מאז נבחר. ראיון זה חשף בפעם הראשונה, באופן רשמי, את עמדתו בנושאים, כגון עתיד נוכחות הצבא הסורי בלבנון, האפשרות לשיפור יחסים בין דמשק לאש"ף, יחסיה של סוריה עם עיראק, ועמדתו של הנשיא לגבי פעילותם של אינטלקטואלים סוריים לקידום רפורמות אזרחיות

בעקבות הראיון שהעניק נשיא סוריה, בשאר אסד, ליומון הלונדוני –אל-שרק אל-אוסט, שבו סתם את הגולל על האפשרות לשינוי חיובי ביחסים בין סוריה ללבנון, התגברה הביקורת המושמעת מעל דפי היומון הלבנוני אל-נהאר, לנוכחות הצבא הסורי בלבנון ולגישתה הכנועה של ממשלת לבנון כלפי תכתיביה של דמשק

השאם דג'אני, סופר ואינטלקטואל סורי, המרבה לנקוט גישה ריאליסטית בניתוחיו המדיניים, פרסם ביומון הלונדוני אל-חיאת מאמר בשם "ההשפעה ה'ציונית' בארה"ב: האמת בנוגע לאינטרסים המשותפים והמיתוסים בדבר ההגמוניה הכלכלית והפוליטית"

האינטלקטואל המצרי, אניס מנצור, כתב בערבית בטורו ביומון  אל-אהראם: אין דבר הממרר את החיים של יהודי העולם כמו הגידול במספר ההרוגים בישראל מדי יום ביומו, שאם לא כן, יתקשו יהודי ארה"ב לתרץ לאמריקאים ולעולם את הברבריות היהודית בישראל. כמו כן, [ללא הרוגים ישראלים], יתברר לעולם כולו שהיו סיבות המצדיקות את מה שקרה ליהודי גרמניה, פולין, ורוסיה

עורך שבועון האופוזיציה המצרי אל-אסבוע, מצטפא בכרי, תאר "חלום" שבו הוא נשלח על ידי ממשלת מצרים לאבטח את אריאל שרון בעת ביקורו במצרים. בחלומו, הולך בכרי לקבל את פניו של שרון בנמל התעופה והוא מספר: "לאחר זמן מה, נחת החזיר; פניו פני שטן, רוצח, ידיו מגואלות בדם ילדים ונשים, פושע שראוי להוציאו להורג בכיכר העיר..."

"..לנוכחותם של הכוחות הסוריים בלבנון יש שני היבטים: ההיבט שלשמו נכנסה סוריה והוא נושא השלום האזרחי, שהגדרתו נתונה בידי המדינה הלבנונית; ההיבט השני נוגע לאינטרס הסורי-לבנוני המשותף והוא קשור לנושא המלחמה והשלום עם ישראל...". ראיון עם בשאר אסד, חלק שני

"..אנו אומרים תמיד שהמטרה היא שלום צודק וכולל. הכוונה במילה 'כולל' היא לכל האדמות הכבושות. [החזרת] הגולן ולבנון [בלבד] איננה שלום כולל ולכן אין מנוס מפעולה סימולטאנית במסלול הסורי-לבנוני ובמסלול הפלסטיני...". ראיון עם בשאר אסד, חלק א'