בהדרגה משנים עיתוני הממסד במצרים את הטון כלפי המלחמה בעיראק. טרם תחילת המלחמה, קראו עיתונים אלה לסדאם חוסיין להתפטר כדי לחסוך לעם העיראקי את המלחמה. בימיה הראשונים של המלחמה, הם הסתפקו בקביעה שהמלחמה "איננה לגיטימית". ואולם, בימים האחרונים, החלו עיתוני הממסד במצרים לצאת נגד ארה"ב במובהק

כמדי יום לאחרונה, הציגה הטלוויזיה העיראקית ראיונות עם אנשי דת, "מתאבדים-מתנדבים ערביים", ואזרחים. המוטו שחזר על עצמו כמעט בכל הראיונות היה "עיראק היא סדאם וסדאם הוא עיראק". בעיתונות הערבית התגובות למלחמה נעו בין התייצבות מוחלטת מאחורי עיראק ונגד ארה"ב, לבין הסתייגויות מהתנהלותו של סדאם חוסיין

נשיא סוריה, בשאר אסד, העניק ראיון לטלאל סלמן, עורך יומון הלבנוני הפרו-סורי, "אל-ספיר". בין דבריו של אסד:  יש ליישם את הסכם ההגנה הערבי המשותף ביחס לעיראק כל עוד ישראל קיימת, היא מהווה איום; ישראל לא תהפוך למדינה לגיטימית, גם אחרי השלום

בפסגת המנהיגים הערביים שהתכנסה בשארם אל-שיח', העלתה מדינת האמירויות הערביות [מאע"מ] את ההצעה לפתור את משבר עיראק בכך שסדאם חוסיין יוותר על השלטון ויגלה מעיראק, בתמורה לערבויות בינלאומיות לביטחונו. ההצעה עוררה סערה ולא זכתה לגיבוי רשמי מצד המדינות האחרות

ערוץ הטלוויזיה הקטרי, "אל-ג'זירה" קיים דיון תחת הכותרת "מדוע הפכו הערבים לבדיחה של העולם?". בתוכנית, שהונחתה על ידי ד"ר פיצל אל-קאסם, בהשתתפות העיתונאי האלג'יראי, יחיא אבו זכריא, המתגורר בשבדיה ומזוהה עם הזרם האסלאמי, וההיסטוריון המצרי, אחמד עת'מאן, המזוהה עם הזרם הליברלי

המסר העיקרי בתקשורת הפלסטינית ביחס למלחמה בעיראק, הוא שארה"ב מנסה באמצעות המלחמה הצפויה להשתלט על כל האומה הערבית והאסלאמית כולל פלסטין. הזרמים האסלאמיים קוראים להחרים את המערב ובראשו את ארה"ב  ולפתוח נגדו בג'יהאד; בעלי טורים פלסטינים מקרב אש"פ מוחים על שתיקת של העולם הערבי נוכח המחאות בעולם נגד המלחמה

לפחות חמישה עשר חברים במועצת האומה [הפרלמנט] בכווית חתמו על עצומה הקוראת להחזיר את השגריר הכוויתי בבירות להתייעצות, וכן להקפיא את פעילות הקרן הכוויתית לפיתוח כלכלי ערבי, אשר משקיעה במימון פרויקטים בלבנון. הסיבה: הסיבה: קריאת שה"ח הלבנוני בפסגת שה"ח הערביים, להימנע מלסייע לפעילות כלשהי נגד עיראק

 באתר האינטרנט "אל-נדאא" המיוחס לארגון "אל-קאעדה" ובאתרים אסלאמיים נוספים, התפרסמה דרשה שנשא מנהיג אל-קאעדה, אסאמה בן לאדן, ביום הראשון של חג הקורבן. הדרשה שודרה גם בערוץ, "אל-ג'זירה" וחלקה הופיע בידיעה הראשית של היומון הסעודי, אל-חיאת, ללא הקטעים הנוגעים לסעודיה, וללא התקפותיו של בן לאדן על המשטרים הערביים

העיתונות הסורית מרבה לתקוף את ההכנות האמריקאיות לקראת המלחמה בעיראק. העיתונים הסורים, המבטאים את דעת השלטון בדמשק, מייחסים לארה"ב כוונות להשתלט על הנפט העיראקי, לחלק מחדש את המזרח התיכון ולחזק בכך את ישראל; העיתונות  הלבנונית נמנעת מלתקוף את ארה"ב והאמרים בה מתמקדים בקריאות למנוע את המלחמה

עורך היומון המצרי הממסדי, "אל-אהראם", אבראהים נאפע, פתח במתקפה חזיתית נגד נשיא עיראק, סדאם חוסיין, ומשטרו והאשים אותו באחריות למשבר. במאמרו, חזר נאפע פעמים רבות על קביעתו שעיראק לא שיתפה פעולה עם האו"ם והשמיט את התביעה להימנע מהחלפת המשטר העיראקי, מרשימת התביעות הערביות שהציג למקרה של מלחמה

עמדת כמה ממדינות אירופה בנושא העיראקי – ובעיקר עמדתה של צרפת – זוכה לשבחים בתקשורת הערבית משום שהיא נתפסת, בעיקר, כעמדה אנטגוניסטית לארה"ב. עוד בטרם התגלעה המחלוקת בנאט"ו בסוגיית ההגנה על תורכיה, שיבח שר הבריאות העיראקי, אומיד מדחת מבארכ, את העמדה הצרפתית והגרמנית ביחס למלחמה בעיראק

בת'ינה שעבאן, מנהלת מחלקת הסברת החוץ במשרד החוץ הסורי חאפט' אל-אסד, כותבת בטורה האישי ביומון הסורי הרשמי תשרין: "...בשעה בה הורסים כוחות הכיבוש הגזלנים בתים פלסטינים ומגירים דם מלבנו ... יוצא מנהיג ערבי [מובארכ] לברך את ראש ממשלת הפשע, ההרג והחיסולים {שרון] על נצחונו בבחירות מגוחכות... ובכיר ערבי אחר [ערפאת] רוצה לפגשו..."

בשטף ההצהרות על המחויבות המצרית להימנע מפיתוח יכולות גרעין אסטרטגיות, נשמעו מדי פעם הצהרות המעידות כי מצרים לא סוגרת את הדלת לחלוטין בפני האופציה האטומית. הנשיא מבארכ אמר ליומון אל-חיאת באוקטובר 1998: "יש לנו כור גרעיני באינשאץ ויש לנו מומחים בעלי יכולות גבוהות. אם יגיע הרגע בו נזדקק לנשק הגרעיני – לא נהסס..."

דובר תנועת החמאס, ד"ר עבד אל-עזיז אל-רנתיסי, כתב מאמר תחת הכותרת "עיראק תנצח, בעזרת אללה" בו קרא לעיראק להקים צבא של מתאבדים ולפתוח את שעריה בפני לוחמי ג'יהאד כדי שיבלמו את המתקפה נגדה

שה"ח הסורי, פארוק אל-שרע, העניק ראיון לסנאא אל-סעיד, כתבת שבועון האופוזיציה המצרי, "אל-אסבוע". בין דבריו: "אנו מקווים שארה"ב תפעיל לחץ על ישראל כדי שהפלסטינים ישובו למולדתם ולבתיהם, בהתאם להחלטה 194...; איננו יכולים לקבל הגיון אמריקאי האומר שכאשר עיראק מתנגדת למטוסים האמריקאים באזורים האסורים בטיס, היא מפרה את החלטה 1441..."

בגילוי דעת שהתפרסם ביומון הלונדוני בשפה הערבית, אל-קדס אל-ערבי, הזהירו חכמי דת ואינטלקטואלים מוסלמים, בעיקר מסעודיה אך גם ממדינות ערביות נוספות, מפני שיתוף פעולה עם "התוקפנות האמריקנית", השוו בינה לבין מסעות הצלבנים והדגישו כי "לעמים המוסלמים יש זכות לג'יהאד נגד אויביהם"

כחברה (גם אם בלתי קבועה) במועצת הביטחון, רואות מדינות ערב את סוריה כנציגתם בארגון ולכן הסכמתה של סוריה לדרישת ארה"ב, לחייב את עיראק לקבל את פקחי הנשק גרמה להתמרמרות ברחוב הערבי. קברניטי דמשק הסבירו כי בכך מנעו מעיראק סנקציות ואף פעולה צבאית, אך בעלי טורים רבים את סוריה ראו בהחלטה שת"פ ההחלטה הפרו-אמריקאית

כתב שבועון האופוזיציה המצרי, "אל-אסבוע" בבגדאד, סיד נצאר, קיים ראיון עם נשיא עראק, סדאם חוסיין. לדברי "אל-אסבוע", זהו הראיון הראשון שהעניק נשיא עראק לכלי תקשורת כלשהו מזה 12 שנה.  בהקדמה הארוכה לראיון, כתב נצאר כי "לא כל מה שעיתונאי שומע הוא אומר. מה שהוא אומר זה רק מה שמותר וניתן ובתנאי שאינו פוגע בביטחון הלאומי הערבי

תוצאות משאל העם שערך סדאם חוסיין בנוגע לקדנציה נוספת כנשיא –% 100 בעד – עוררו בעיקר לעג וביקורת בתקשורת הערבית. עבד אל-והאב בדרח'אן, בעל טור ביומון אל-חיאת, כתב: "האם משאל העם העיראקי ותוצאותיו ראויים לפרשנות כלשהי? האם מה שהתרחש הוא באמת משאל עם ... שיש לו משמעות כלשהי? אין ספק ש'מאת האחוזים' מהווים בדיחה שחורה וחצופה..."