המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
גל מעצרים בקרב אינטלקטואלים בסוריה
27/6/2006


גל מעצרים בקרב אינטלקטואלים בסוריה


הקדמה

ב-12 במאי התפרסם בתקשורת הלבנונית ובאתרי אינטרנט המקורבים לאופוזיציה הסורית מסמך שכותרתו "הצהרת בירות-דמשק / הצהרת דמשק-בירות". על המסמך, הקורא לשיפור היחסים בין סוריה ולבנון, חתומים כמה מאות אינטלקטואלים סורים ולבנונים. המסמך מתאר את ההידרדרות שחלה ביחסי סוריה ולבנון בחודשים האחרונים ומפרט בעשרה סעיפים צעדים שיש לנקוט על מנת להביא ל''תיקון שורשי'' ביחסי שתי המדינות. בסעיף הראשון קוראים האינטלקטואלים לסוריה להכיר בלבנון כמדינה עצמאית ע"י סימון הגבולות בין שתי המדינות והקמת ייצוג דיפלומטי ביניהן.[1]  

 

תגובתו העוינת של השלטון הסורי להצהרה באה לידי ביטוי הן  במאמרים חריפים שהתפרסמו ביומונים הממסדיים ומתחו ביקורת על ההצהרה ועל האינטלקטואלים שחתמו עליה, והן בגל מעצרים שנערך בקרב חלק מהאינטלקטואלים. ארגוני זכויות אדם מדווחים על התנאים הקשים והיחס הרע לו זוכים האינטלקטואלים בכלא ועל הידרדרות במצבם הבריאותי. כמו כן, דווח כי 17 פקידים סורים פוטרו מעבודתם על רקע חתימתם על ההצהרה.

 

מנגד, נשמעו קולות רבים, בתוך סוריה ומחוצה לה, שמתחו ביקורת על המשטר הסורי ועל גל המעצרים בקרב האינטלקטואלים. עיתונאים סורים טענו כי הניסיון "לסתום פיות" ע"י גל המעצרים רק יגביר את רגשות הכעס ו"יוסיף שמן למדורה". פעילי זכויות אדם וארגונים סורים שונים קראו לקופי אנאן ולקהילה הבינ"ל להתערב במתרחש בסוריה ולהביא לשחרור כל האסירים הפוליטיים.

 

א. ההצהרה

ב-12 במאי 2006 התפרסם בעיתונות הלבנונית ובאתרי אינטרנט המקורבים לאופוזיציה הסורית מסמך שכותרתו "הצהרת בירות-דמשק / הצהרת דמשק-בירות" עליו חתמו מאות אינטלקטואלים סורים ולבנונים ובו נאמר[2]: "הידרדרות גוברת ביחסי לבנון וסוריה מאיימת ליצור שבר עמוק בין שתי המדינות השכנות ובין שני העמים האחים. הידרדרות זו הלכה וגברה מאז הארכת [הכהונה] של הנשיא הלבנוני אמיל לחוד, [מעשה שהיווה] הפרה של רוח החוקה הלבנונית וזלזול בדעת רוב הלבנונים. הידרדרות זו החמירה בצורה מסוכנת ביותר לאחר פשעי הרצח הפוליטי שהביאו למותם או לפציעתם של פוליטיקאים, חברי מפלגות, אנשי תקשורת ואזרחים ובראשם רצח [ראש הממשלה הלבנוני לשעבר] רפיק אל-חרירי."

 

בהמשך המסמך מתארים האינטלקטואלים כי תחושה של דאגה גדולה מפני ההידרדרות המסוכנת ביחסי המדינות הביאה אותם להיפגש ולדון בדרך לבצע "תיקון שורשי" ביחסי המדינות. המסמך מפרט עשר נקודות שיישומן יביא לשיפור ביחסי המדינות. בסעיף הראשון קוראים האינטלקטואלים ל"כיבוד וחיזוק הריבונות והעצמאות של סוריה ולבנון... המשתתפים הסורים דורשים הכרה סורית מוחלטת בעצמאותה של לבנון ונטישת כל הסתייגות [מעצמאות זו] ודיבור המשתמע לשתי פנים בתחום זה... כולנו יחד [האינטלקטואלים הסורים והלבנונים] סבורים כי הצעדים הראשונים בכיוון זה באים לידי ביטוי בסימון הגבולות באופן סופי ובייצוג דיפלומטי בין שתי המדינות." בסעיף השני מדגישים האינטלקטואלים את זכותן של סוריה ולבנון להשיב את השטחים הכבושים שלהן בכל האמצעים האפשריים. זאת, "לאחר שסוריה תכריז באופן רשמי [בתוקף] החלטות האו"ם שחוות שבעא הן לבנוניות."

 

בהמשך דורשים האינטלקטואלים לכבד ולפתח את החירויות ואת זכויות האדם, לייסד מדינת חוק ומוסדות ולערוך בחירות חופשיות והוגנות. כמו כן, הם דורשים שיהיו חילופי שלטון ושהמדינה תפרוס את שליטתה על כל שטחיה [הכוונה לדרום לבנון]. הם קוראים לכונן משטרים [המבוססים על] דמוקרטיה בשתי המדינות, דבר שיבטיח לטענתם את קיומם והשרשתם של יחסי שוויון ושלום ביניהן. הם מגנים את הרצח הפוליטי כאמצעי נפשע להתמודד עם אנשי אופוזיציה ולפתור סכסוכים פוליטיים. הם הדגישו את ההכרח להקל את עבודתה של ועדת החקירה הבינ"ל [לרצח רפיק אל-חרירי].

 

האינטלקטואלים מגנים את כל צורות האפליה והאלימות נגד הפועלים הסורים בלבנון ודורשים משלטונות לבנון להעניש את האשמים. הם הוסיפו כי "בשל הבעיות שנגרמות לשתי המדינות  ובמיוחד בשל הבעיות שגורם כוח העבודה הסורי בלבנון... יש לחוקק חוקים שיסדירו את מעבר כוח העבודה [בין סוריה ולבנון]". בסעיף אחר דורשים האינטלקטואלים מהשלטונות הסורים לשחרר את כל האסירים והעצורים הלבנונים בבתי הכלא הסורים ולחשוף את גורל הנעדרים. בסעיף האחרון נטען כי "פעולה משותפת לתיקון היחסים בין המדינות... מצריכה בחינה מחדש של כל ההסכמים והחוזים החתומים בין שלטונות שתי המדינות..."[3]

 

ב. מעצר אינטלקטואלים סורים

השלטון הסורי מיהר לגנות את "הצהרת בירות-דמשק / הצהרת דמשק-בירות". מקורות סורים יודעי דבר האשימו את האינטלקטואלים הסורים בכך שהם "גרמו נזק לאינטרסים הלאומיים הסורים במספר נקודות." לדבריהם, "ההצהרה [מאשימה] את סוריה ברצח ראש ממשלת לבנון [לשעבר], רפיק אל-חרירי, עוד לפני שהסתיימה החקירה הבינ"ל. כמו כן, ההצהרה הקדימה את החלטת מועצת הביטחון 1680 הקוראת לכונן יחסים דיפלומטים בין סוריה ולבנון, זאת בזמן [שהאינטלקטואלים] מכירים את עמדתה של סוריה שאינה מתנגדת [לכך] מבחינה עקרונית, אך קוראת [קודם כל] ליצור אוירה חיובית."[4]

 

תגובתה המעשית של סוריה ל"הצהרת בירות-דמשק" באה לידי ביטוי בגל מעצרים בקרב חלק מהאינטלקטואלים הסורים החתומים על ההצהרה. ב-15 במאי 2006, שלושה ימים לאחר שהתפרסמה ההצהרה, נעצר האינטלקטואל הסורי מישל כילו הפעיל ב"ועדות להחייאת החברה האזרחית" והעומד בראש מרכז "חריאת" - להגנה על העיתונות והעיתונאים בסוריה. עמאר אל-קרבי, יו"ר "הארגון הלאומי לזכויות האדם בסוריה", אמר כי השלטונות הסורים עצרו את כילו משום שחתם על ההצהרה של האינטלקטואלים הסורים והלבנונים.[5]

 

אתר האינטרנט הליברלי www.metransparent.com דיווח כי השופט החוקר, רע'יד תותנג'י, "הוציא צו מעצר נגד כילו והפנה כלפיו אישומים הנכללים בסעיפים 191, 192, 276, 287, 288, 307  [המתייחסים] לעונשים על עבירות שאינן בגדר עבירות פליליות, וכן בסעיף 285 [המתייחס לעבירות פליליות]. סעיפים אלה כוללים מעשים כמו: החלשת הרגש הלאומי, יצירת רגשי קנאות אתנית או דתית, פרסום ידיעות כוזבות או מוגזמות העלולות לפגוע בכבודה של המדינה או במעמדה, גינוי או פגיעה בנשיא, בבתי המשפט, ברשויות [הממשלתיות], בצבא, [במנהל הציבורי] או בפקיד המבצע את השלטון הציבורי [במסגרת] תפקידו או עבודתו." כמו כן דיווח האתר כי [חומרת] העונש [המוגדרת] בסעיפים אלה נעה בין מעצר למשך תקופה מסוימת לבין הוצאה להורג.[6]

 

מספר ימים לאחר מכן דיווחו אמצעי התקשורת כי שלושה עשר אינטלקטואלים סורים נוספים שחתמו על "הצהרת בירות-דמשק" נעצרו בסוריה: עורך הדין אנור אל-בוני - הפעיל בתחום ההגנה על החירויות וזכויות האדם ודובר מרכז "חריאת", מחמוד מרעי - מזכיר הארגון הערבי לזכויות אדם בסוריה, נצ'אל דרויש - חבר מועצת הנשיאות ומועצת המזכירים ב''ועדות להגנה על חירויות הדמוקרטיה ועל זכויות האדם בסוריה''.[7]  היומון הלונדוני ''אל-שרק אל-אוסט'' דיווח כי "השופט החוקר... הפנה כלפיהם אותן האשמות שהפנה לפובליציסט מישל כילו..."[8] 

 

בהודעה שפרסם ב-20 ביוני 2006 "הארגון הלאומי לזכויות אדם בסוריה" נמסר כי  "ראש הממשלה הסורי, נאג'י אל-עוטרי, פרסם ב- 14 ביוני 2006 החלטה... לפיה יפוטרו מתפקידם 17 פקידים, זאת מבלי שניתנו סיבות [לכך]." בהודעה נמסר כי "הסברה היא [שפקידים] אלה פוטרו על רקע חתימתם על 'הצהרת בירות-דמשק' או בגלל התמיכה שהביעו [בהצהרה]... שכן, הדבר המשותף לכולם הוא חתימתם  על 'הצהרת בירות-דמשק או התמיכה שהביעו [בהצהרה]...". יצוין כי הפקידים המפוטרים עובדים במשרד הבריאות, משרד החינוך, משרד הנפט, משרד ההסברה ומשרד החקלאות הסורים.[9]

 

הידרדרות במצב בריאותם של העצורים

אתר האינטרנט הסורי "אח'באר אל-שרק" דיווח ב-23 במאי כי קבוצה של עורכי דין ביקרה את העצורים שחתמו על "הצהרת בירות-דמשק" ומספר פעילי זכויות אדם נוספים העצורים בכלא עדרא המרכזי קרוב לדמשק. בדיווח צוין כי "אנור אל-בוני... הודיע כי הוא שובת רעב מאז ה-17 במאי 2006 [היום בו נעצר] כמחאה על מעצרו. כמו כן, עורכי הדין ציינו כי לפחות שניים מתוך עשרת העצורים הוכו לאחר שנעצרו. העצורים סיפרו כי תנאי המעצר שלהם רעים, שכן הם עצורים יחד עם האסירים הפליליים, אך מונעים מהם את [הזכויות] של האסירים הפליליים." כמו כן הם סיפרו כי "מונעים מהם לקבל מיטה, מזרן ושמיכות ולכן הם נאלצים לישון על הרצפה העירומה ללא שום כיסוי."[10]

 

"הרשת הסורית לזכויות אדם" הודיעה כי "הגיע לידיה מידע לפיו אנור אל-בוני השובת רעב בכלא וכן מספר נוסף של אסירים פוליטיים שנעצרו לאחרונה, סובלים מהידרדרות במצבם הבריאותי...  [ישנה סכנה] כי אל-בוני ילקה בהתמוטטות כללית בעקבות שביתת הרעב..."[11]

 

ג. ביקורת בעיתונות הסורית הממסדית על ההצהרה

בנוסף לגל המעצרים, תגובתו של המשטר הסורי ל"הצהרת בירות-דמשק" באה לידי ביטוי גם במאמרים שהתפרסמו ביומונים הסורים הממסדיים ותקפו בחריפות את נוסח ההצהרה ואת החתומים עליה וכן את ארה"ב והאיחוד האירופי שגינו את גל המעצרים. להלן עיקרי המאמרים:

 

אינטלקטואלים סורים ולבנונים הצטרפו למתקפת הרשע נגד סוריה

היומון הסורי הממסדי "תשרין" פרסם מאמר מערכת: "אנו מחויבים בתקופות של מצוקה והתגברות הלחצים על סוריה לנזוף במספר אינטלקטואלים סוריים ולבנוניים ששכחו את כל הקורבנות ואת כל ההקרבות של סוריה למען לבנון והצטרפו... למתקפה הרשעה והגלויה שמוביל הממשל האמריקאי של בוש נגד סוריה. ייתכן אף שיש לנו זכות [לעשות יותר] מאשר רק לנזוף [באינטלקטואלים] אלה, שלא רק התעלמו ושכחו את מה שסוריה עשתה למען לבנון בתקופות המצוקה ובשיא הטרגדיות שלה, אלא הם [אף] ניסו - כמה מוזר - להטיל על סוריה את האחריות להידרדרות המצב בין שתי המדינות...

 

כמה מוזר גם שהאינטלקטואלים הסורים והלבנונים האלה מפרסמים היום הצהרה בה הם רומזים שסוריה מאיימת על לבנון ושוכחים את ישראל, תפקידה ההרסני ותוקפנותה הבלתי נפסקת. האם ניקוי ישראל וממשל בוש מאשמה לכל מה שקרה וקורה והאשמת סוריה משרתים את האינטרס של שני העמים האחים? מדוע התזמון הזה דווקא - בעת שהממשל האמריקאי מפעיל את לחציו הזדוניים על מועצת הביטחון כדי שזו תקבל החלטה שתדרוש מסוריה לכונן יחסים דיפלומטים עם לבנון. [זאת, למרות העובדה] שהחלטה כדוגמת זו מנוגדת לאמנת האו"ם ולחוקים הבינ"ל. כמו כן, זוהי החלטה חסרת תקדים ביחסים הבינ"ל ומהווה התערבות בוטה בעניינים [פנימיים] של המדינות.

 

למרות זאת, עודנו סבורים כי אינטלקטואל לאומי אמיתי מבין את מימדי המתקפה הרשעה שסוריה נתונה לה ועומד בשוחת ההגנה על העמדות והמדיניות הלאומית והפאן-ערבית של דמשק..."[12]

 

האיחוד האירופי תוחב אפו לענייני פנים של סוריה  

"מדוע רוצה האיחוד האירופי, וליתר דיוק, חלק מהכוחות בעלי ההשפעה שם - מסיבות אגואיסטיות בלבד - לתחוב את אפו בענייני הפנים של סוריה, ולהפר את הריבונות הלאומית הסורית? מדוע רוצים כוחות אירופאים רבי השפעה אלה לגרום נזק לסוריה, לעמה ולהיסטוריה שלה בדרך גסת הרוח הזו? אין צידוקים לכך, ואיננו סבורים שהם דואגים יותר מאיתנו לדמוקרטיה, לזכויות אדם ולהסכמים הבינ"ל...

 

סליחה האדון האירופאי האנוכי האורב [לכל הזדמנות], סוריה אינה זקוקה להתערבויות מצידך. היא מכירה אותך ויודעת מה אתה רוצה [להשיג] ע"י המעשים המבישים האלה. כמו כן, סוריה יודעת כיצד להגן על האחדות הלאומית שלה ועל האינטרסים של בניה. יבוא היום בו אתה תעמוד ותתנצל בפני העם הסורי על מה שעשית ועל השירות שנתת לישראל - האויב של סוריה, של לבנון ושל הערבים בכלל. ללא ספק אתה תתאכזב גם הפעם, שכן סוריה לא תתמקח על האינטרסים שלה ועל עקרונותיה הלאומיים והפאן-ערביים. היא לא תזלזל בגרגר מאדמתה הכבושה והמצבים הקשים רק מחזקים ומחסנים אותה..."[13]

 

ד. ביקורת על המעצרים וקריאה לשחרר את העצורים

עיתונאים סורים וארגונים למען דמוקרטיה וזכויות אדם סורים פרסמו מאמרים והודעות בהם מתחו ביקורת נוקבת על המשטר הסורי ועל גל המעצרים בקרב האינטלקטואלים, ואף קראו לקהילה הבינ"ל להתערב כדי להביא לשחרור כל האסירים הפוליטיים בסוריה. להלן עיקרי המאמרים:

 

העיתונאי חכם אל-באבא: המעצרים משחיתים את תדמיתה של סוריה

בעקבות מעצרו של האינטלקטואל הסורי מישל כילו פרסם העיתונאי הסורי חכם אל-באבא מאמר ביקורת חריף על המצב הסוריאליסטי הקיים לדבריו בסוריה, בה פעילים למען דמוקרטיה נעצרים ונשפטים בלא קושי, בעוד קצין מודיעין [הכוונה לגנרל רוסתום ע'זאלה] המואשם ברצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי זוכה להגנה "בחירוף נפש" מצד המשטר הסורי: "מה שמתרחש בסוריה כיום הוא יישום בפועל של רעיונות הסוריאליזם... שכן, [סוריה מציבה] תנאים בלתי אפשריים להופעתו של קצין מודיעין, כמו רוסתום ע'זאלה, בפני ועדת החקירה הבינ"ל [לרצח רפיק אל-חרירי] ומנהלת מו"מ קשה... כדי להבטיח [שתיערך לו] חקירה נינוחה בוינה... בזמן שמישל כילו נעצר בסניף של המודיעין [הסורי] ללא כל זכויות ועורך דינו היחיד הוא בני משפחתו וחבריו...

 

האין זה סוריאליזם שמישל כילו מבלה יותר ממחצית חייו בעיסוק בענייני ציבור וכל העושר שהוא רכש נאמד במספר שנים בכלא, בלילות ארוכים של פחד ובהאשמות בבגידה ובהיותו סוכן... זאת, בזמן שכל מנכ"ל או שר המתמנה לתקופה שלא עולה על שנה יוצא אח"כ [כשברשותו] אדמות, מכוניות, וילות וקרנות בבנקים הפרוסים מקו המשווה ועד הקוטב הצפוני?!

 

בכל יום פוסק בית המשפט לביטחון המדינה בסוריה גזר דין על פעיל דמוקרטי... שופטים את פלוני באשמת ניסיון לשנות את החוקה בכוח ושופטים את פלמוני באשמת קשירת מזימות באוזניה של מדינה עוינת. פלוני נאסר באשמת התמרדות נגד המשטר הסוציאליסטי ואלמוני נעצר באשמת השחתת תדמיתה של סוריה מחוץ למדינה. האם קיימת השחתה מזעזעת יותר לתדמיתה של סוריה מאשר המעצרים והנהלים של המודיעין הסורי?! ליבי עם מישל כילו הנתון למה שכל פובליציסט חופשי [בסוריה] נתון לו, ואשר מגן ממקומו על חירותו של הפובליציסט ועל עצמאותו. המעצר של כילו מדגיש כי סוריה של 2006 הפכה למולדתה של תנועה הסוריאליזם, אך בתחום הפוליטיקה!"[14]

 

פובליציסט כורדי סורי: הניסיון לסתום פיות רק "יוסיף שמן למדורה"

במאמר שכתב הפובליציסט הכורדי הסורי אבראהים אל-יוסף הוא טען כי גל המעצרים והניסיון "לסתום פיות" רק יגביר את הכעס בקרב האנשים ו"יוסיף שמן למדורה": "צורת המעצרים הלא חוקית מחייבת כל בעל מצפון חי וכל עט חופשית ומכובדת להביע סולידאריות עם [העצורים]. זאת, למען סוריה שאין בה מעצרים עושקים וכדי לאפשר את הדיאלוג [הפנימי] הדמוקרטי המיוחל...

 

מה שבטוח הוא שאם חלק ממנגנוני הביטחון חושבים שעל ידי הזימונים והמעצרים האלה הם יכולים לרסן את בעלי הדעה ולהסיט את תשומת ליבם ממה שמתרחש סביבם אזי הם ללא ספק טועים... [אדרבא], כל מעצר חדש ישרת ישירות את [המטרה] ההפוכה. שכן, הוא יגביר את [תחושת] הכעס בנפשות [האנשים] והוא לא יהיה אלא המשך של מכניזם הטעויות במקום שיהיה ניסיון לשים קץ לכל הטעויות וההפרות המבישות...

 

אכן, הניסיון לסתום פיות במקום לדבר, [הניסיון] לזרוע פחד ואימה בנפשות [האנשים] ולהאשים את  האחר בבגידה במקום להקשיב לו... הוא ניסיון שכישלונו כבר הוכח. [אך], חלק מה'חכמולוגים' עדיין סבורים שזהו המרשם היעיל ביותר [להגיע] לרגיעה ואינם יודעים שבכך הם [בעצם] 'מוסיפים שמן למדורה' ומבעירים טינה וכעס בנפשות סביבם. שכן, [המעצרים] שהיו בעבר פתרון קסמים כבר אינם כך... המעצרים המתבצעים באופן המדאיג הזה יפרקו את האחדות הלאומית... [וזה] ההיפך ממה שמכניזם המעצרים שואף אליו. כל זה ועוד מביא אותנו ללא ספק להכרח לבחון מחדש את הפעילות הלא חוקית והלא מוסרית הזו כדי לשמור על כבודם של הטובים בבניה של סוריה..."[15]

 

פעיל דמוקרטיה סורי: על הקהילה הבינ"ל לפעול לשחרור האסירים הפוליטיים

אתר האינטרנט הסורי "אח'באר אל-שרק" דיווח כי מאמון אל-חומצי, חבר פרלמנט סורי לשעבר שהיה מבין עצורי "אביב דמשק", פתח במערכה בינ"ל במטרה להביא לשחרור האסירים הפוליטיים בסוריה. אל-חומצי אמר: "לפחות שלושה עשר אנשים נעצרו במהלך גל [המעצרים] הזה, אך ישנם מאות אסירים פוליטיים ואנו רוצים לשחרר את כולם שכן אסור לכלוא אדם רק משום שהביע את דעתו..." אל-חומצי פנה ב"קריאה אל האנשים החופשיים בעולם": "בימים קשים אלה, לאחר שהמשטר הסורי הסלים את הדיכוי שלו, את הפרות זכויות האדם שלו ואת [התנהגותו הסותרת] את כל הנוהגים והאמנות הבינ"ל, ההסכמים החתומים ואת החוקה הסורית המעגנת בתוכה את חופש הביטוי בדרכי שלום, יצאתי מסוריה כשאני נושא עימי את קריאת החירות לאסירים [שנעצרו בגלל דעה או מעשה הנובע ממצפון]. אנשים אלה שהקדישו את עצמם למען החירות - הם ומשפחותיהם - סובלים מעושק, מקיפוח ומאימה למען מסר החירות וההתנגדות לעריצות ולשחיתות וכדי שהעם הסורי ייהנה מטוב ארצו בצורה שוויונית וצודקת...

 

נוכח מצב קשה זה, שהסיבה לו היא ההתעלמות והלעג שמפגין המשטר הסורי כלפי קריאות העולם לשחרר את האסירים [שנעצרו בגלל דעה או מעשה הנובע מהמצפון], באתי מ'אביב דמשק' כדי לקרוא לקהילה הבינ"ל לשאת באחריותה ולהפעיל לחצים באופן יעיל... שכן [כל עיכוב] בנקיטת עמדות ברורות ובהירות רק יגביר את השנאה שהמשטר [הסורי] מאפשר כלפי עמדות אלה, ושנאה זו תהיה מבין הגורמים העיקריים לקיצוניות שכולנו נשלם את מחירה בראש ובראשונה." אל-חומצי דרש מהפרלמנט האירופי ומהאיחוד האירופי "להפעיל לחצים ולנקוט בעמדות תקיפות ויעילות יותר כדי להציל את חייהם של האסירים [שנעצרו בגלל דעה או מעשה הנובע ממצפון]..."[16]

 

"הצהרת דמשק": המעצר מדגיש את עריצות השלטון

הוועדה הזמנית של "הצהרת דמשק" פרסמה הודעה בה גינתה בחריפות את המעצרים שמטרתם לדבריה לזרוע פחד בנפשות האנשים[17]: "[מעצר מישל כילו] ע"י השלטונות הסורים מדגיש את האופי העריץ של המשטר ואת דרכו המדכאת את זכויות העם וחירויותיו ואת הפעילות החברתית והפוליטית הדמוקרטית שמטרתה להשיג את ההשתתפות העממית הרחבה ביותר בקביעת גורלה של המדינה ולהוציא את המדינה מהמצב הקשה בו היא נמצאת בגלל השלטון...

 

מעצר זה בא במסגרת מתקפה מתוכננת שמבצע המשטר נגד האינטלקטואלים הדמוקרטים ונגד הארגונים הפוליטיים והחברתיים. זאת, על מנת לזרוע פחד ולהחזיר את סוריה לתקופות השתיקה, דבר שמזכיר לסורים את האווירה ששררה בשנות השמונים [בסוריה] ואת האירועים האלימים [שהתרחשו אז]... אנו, בכוחות [החתומים על] "הצהרת דמשק", מגנים מעצר עושק ולא צודק זה ומגנים את הפגיעה בחירויות הכלל. אנו דורשים לשחרר [את כילו] יחד עם כל האסירים הפוליטיים בבתי הכלא הסורים."[18]

 

"חזית ההצלה הלאומית בסוריה'': על קופי אנאן להתערב

"חזית ההצלה הלאומית בסוריה", חזית אופוזיציה סורית בראשה עומדים עבד אל-חלים ח'דאם, סגן נשיא סוריה לשעבר, ועלי צדר אל-דין אל-ביאנוני, מנהיג "האחים המוסלמים" בסוריה, פרסמה הודעה בה גינתה את גל המעצרים נגד האינטלקטואלים הסורים וקראה למזכ"ל האו"ם להתערב להפסקת מעשי הדיכוי של המשטר הסורי. בהודעה נכתב: "מנגנוני הביטחון בסוריה, בהוראת נשיא המדינה בשאר אל-אסד, עורכים גל מעצרים נרחב בקרב אזרחים סורים. [גל מעצרים זה] כלל אנשי דעה ופעילי זכויות אדם רבים הדורשים יישום דמוקרטיה, כיבוד זכויות האדם וסיום הסבל המתמשך של העם הסורי מזה יותר מארבעה עשורים.[ גל המעצרים מתבצע] תוך שימוש בחוק החירום ובמערכת המשפט שהמשטר השחית אותה והפך אותה למנגנון ביטחוני. צעדי העושק בהם נוקט המשטר הסורי, בהוראת הנשיא, מנוגדים לכל ההסכמים הבינ"ל עליהם חתמה סוריה, ובמיוחד לאלה הנוגעים לזכויות אדם, הפצת הדמוקרטיה וכינון צדק ושוויון בין האזרחים."[19]

 


 


[1] במהלך ישיבות "הדיאלוג הלאומי" בלבנון החליטו ראשי כל הפלגים והסיעות בלבנון על סימון הגבולות בין סוריה ולבנון וכן על כינון יחסים דיפלומטים עימה. כמו כן ב-17 במאי 2006 התקבלה במועצת הביטחון של האו"ם החלטה 1680 הדורשת מסוריה להיענות לבקשת ממשלת לבנון בנוגע לסימון הגבולות ולייצוג דיפלומטי. סוריה מצידה טוענת כי אין לה התנגדות עקרונית לכך, אך מוקדם מדי לדבר על יחסים דיפלומטים בין סוריה ולבנון והדבר יעשה כאשר יהיו הנסיבות המתאימות והאווירה המתאימה. שר החוץ הסורי וליד אל-מעלם הצהיר ב-7 באפריל 2006 כי "מוקדם מדי לדבר על כינון יחסים דיפלומטים בין סוריה ולבנון וכי המגעים וקשרי המסחר בין שתי המדינות מפותחים [ברמה כזו] ההופכת את השגרירויות לדבר לא נחוץ". תשרין (סוריה) 18.5.06 ; אל-מסתקבל (לבנון) 7.4.2006

[2] ישנם דיווחים שונים לגבי מספר האינטלקטואלים שחתמו על "הצהרה בירות-דמשק". חלק מהדיווחים מסרו כי מדובר ב- 274 אינטלקטואלים, בעוד שבדיווחים אחרים דובר על 500 אינטלקטואלים.

[4] אל-חיאת (לונדון) 21.5.06

[5] אל-מסתקבל (לבנון) 16.5.06

 [6]  סעיף 285 מרשיע [אדם באשמת] המעשים הבאים: "ייענש במעצר תקופתי מי שייפגע בכבודה של המדינה ובתחושה הלאומית, וכן מי שבזמן מלחמה או בזמן שצפויה לפרוץ מלחמה ביצע מעשים שמטרתם להחליש את ההרגשה הלאומית". http://www.metransparent.com/texts/six_new_arrests_at_dawn_in_syria.htm 17.5.06

[7]  יתר האינטלקטואלים שנעצרו הם: ח'ליל חוסיין - בכיר בזרם הכורדי "אל-מסתקבל" בסוריה, מחמוד עיסא- שהיה עצור בין השנים 1992-2000 בשל השתייכותו ל'מפלגת העבודה הקומוניסטית' וכן פעילי זכויות אדם נוספים: אכרם אל-בוני, ח'אלד ח'ליפה, סולימאן אל-שמר, כמאל שיח'ו, עבאס עבאס, ע'אלב עאמר, צפואן טיפור ומוחמד מחפוט' - המשתייך למרכז "חריאת". יצוין כי ב-23  במאי 2006 דיווח היומון הלבנוני אל-נהאר כי  ח'אלד ח'ליפה, עבאס עבאס וכמאל שיח'ו שוחררו. אל-מסתקבל (לבנון) 19.5.06 ; אל-ספיר (לבנון) 18.5.06 ; אל-שרק אל-אוסט (לונדון) 18.5.06 ; אל-קדס אל-ערבי (לונדון) 18.5.06. 

[8] אל-שרק אל-אוסט (לונדון) 22.5.06

[9] אל-מסתקבל (לבנון) 20.6.2006

[10]  אתר האינטרנט "אח'באר אל-שרק" הוא אתר סורי לא ממשלתי המופעל ע"י "מכון המזרח הערבי בלונדון" ומנהל אותו עבידה נחאס המקורב לראש האחים המוסלמים בסוריה עלי צדר אל-דין אל-ביאנוני. http://www.thisissyria.net/2006/05/23/syriatoday/01.html 23.5.06

[11] אל-מסתקבל (לבנון) 30.5.06

[12] תשרין (סוריה) 17.5.06

[13] תשרין (סוריה) 21.5.06

[14] אל-קדס אל-ערבי (לונדון) 16.5.05

[17]  "הצהרת דמשק" – ברית בין מפלגות, כוחות ואנשי אופוזיציה סורים שחתמו באוקטובר 2005 על מסמך הנקרא "הצהרת דמשק לשינוי לאומי דמוקרטי". המסמך מדגיש את הצורך לערוך שינוי דמוקרטי בסוריה ולהביא לסיום המשטר הביטחוני ששולט על העם הסורי במשך יותר משלושים שנה. בין היתר קורא המסמך לכונן משטר דמוקרטי בסוריה, לבטל את חוק החירום, לשחרר את כל האסירים הפוליטיים ולמצוא פתרון לבעיית הכורדים. על המסמך חתמו בין היתר "הוועדות להחייאת החברה האזרחית", "החזית הדמוקרטית הכורדית בסוריה", "האיחוד הלאומי הדמוקרטי בסוריה", הוועדה הסורית לזכויות אדם", ואף תנועת האחים המוסלמים בסוריה.  

[19] אל-נהאר (לבנון) 19.5.2006