נשיא איראן פשזכיאן ממשיך עם שקר הפתווה הגרעינית הבלתי קיימת, שאיש מעולם לא ראה ואיש מעולם לא הציגה, לפיה נשק גרעיני הינו אסור הלכתית לפי ח'אמנאי; לעומתו, דובר הארגון לאנרגיה אטומית של איראן, בהרוז כמאלונדי, הדגיש כי "בסוגיית הגרעין הגענו אל סף העוצמה ... הפעולה הפשוטה ביותר היא בניית פצצת גרעין"

הקדמה

יום לפני קיום הסבב השני של שיחות ארה"ב-איראן בז'נבה בתיווך עומאן שהתקיימו ב-17.2.2026 העלה נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, שוב את נושא הפתווה הגרעינית הבלתי קיימת המיוחסת למנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, לפיה איראן מנועה מפיתוח, החזקה ושימוש של נשק גרעיני לפי פסיקה הלכתית של ח'אמנאי (כביכול).

 

לעומת זאת, חודשיים קודם לכן, ב-20.12.2025, הסביר באריכות דובר הארגון לאנרגיה אטומית של איראן, בהרוז כמאלונדי, על מחויבות המשטר האיראני ונחישותו להחזיק כוח גרעיני וטילי ככלי הכרחי של עוצמה וכמרכיב קריטי לביטחונו. הגרעין נתפס, כפי שהוא הסביר את תפישת המשטר האיראני, כמרכיב הכרחי להישרדותו, לעצמאות המדינה ולמעמדה האזור והעולמי ורמז, כי מעבר להגנה על המשטר "למדינה שאין לה כוח אין למעשה מה לומר."

 

גם דבריו של ראש הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית לשעבר, מדען הגרעין הבכיר, ד"ר פרידון עבאסי, אשר פורסמו בסרטון באתר ממרי בתאריך ה-26 למאי 2025 סותרים את טענת המשטר לגבי הפתווה המיוחסת לח'אמנאי. ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית האיראנית שחוסל במתקפת 12 הימים ביוני 2025 אמר בקליפ כי "ברגע שאקבל פקודה לייצר פצצה גרעינית אייצרה; נוכל לבנות פצצה גרעינית קטנה שתוכל להשמיד בסיס צבאי שלם, ולא תסווג כנשק להשמדה המונית"[1]

 

כמו כן ראוי לציין כי לקראת השיחות בין ארה"ב לאיראן באפריל 2025, נציגי המשטר האיראני דיברו בגלוי על השגת נשק גרעיני, וטענו כי הפתווה (שאינה קיימת) פתוחה למעשה לפרשנות, התאמה ואף להקפאה זמנית, במקרה של מצב חירום, בעיקר כאשר "מגנים על קיומו של המשטר". נטען כי בנסיבות אלה, ניתן ואף חובה לסטות ממנה. ראו דוח ממרי מאפריל 2025 על רקע המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, בכירים איראנים קוראים להשגת נשק גרעיני

 

זאת ועוד, ב-24.8.25 הנשיא טראמפ עצמו שיתף בפלטפורמתTruth Social  שלו קטע מריאיון של סגן יו"ר המג'לס לשעבר, עלי מוטהרי, מה-24 באפריל 2022, בו אישר כי מטרת המשטר האיראני בפעילותו הגרעינית למן ראשיתה הייתה בניית פצצת גרעין. ממרי פרסמה התבטאות זו ב-2022. ראו דוח ממרי  מספטמבר 2025 הנשיא טראמפ משתף בפלטרפורמת TRUTH ריאיון של בכיר איראני המודה שהמשטר האיראני חתר לפצצת גרעין; ריאיון שממרי פרסם לפני שנתיים

דוח זה יציג מחד את ההונאה של המשטר האיראני בדבר קיומה (כביכול) של פתווה שאוסרת פצצת גרעין כפי שבאה לידי ביטוי לאחרונה בדברי נשיא איראן פזשכיאן וכן בדברי אישי משטר איראניים רבים שהיו מעורבים בהונאה זו, זאת על רקע חידוש המו"מ בין איראן לארה"ב ומאידך את דברי דובר הארגון לאנרגיה אטומית של איראן כמאלונדי שמדווח בהרחבה על הנחישות של המשטר להגן על עצמו בכוח גרעיני וטילי.

 

נשיא איראן ממשיך עם שקר הפתווה הגרעינית הבלתי קיימת, שאיש מעולם לא ראה ואיש מעולם לא הציגה, לפיה נשק גרעיני הינו אסור הלכתית

הנשיא פזשכיאן אמר בשיחתו עם שלושה פעילי חברה ב-16.2.2026, שעות לפני תחילת המו"מ עם ארה"ב: "באיזו שפה עלינו לומר שאיננו שואפים לנשק גרעיני?! אנחנו מוכנים לכל סוג של אימות (פיקוח) בנושא זה. על פי פסק ההלכה (הפתווה) של המנהיג העליון [עלי ח'אמנאי], ומבחינת השקפה אמונית, איננו שואפים בשום אופן להשיג נשק גרעיני, ואנחנו מוכנים לכל בדיקה שיבקשו לבצע כדי לאמת זאת.

 

יחד עם זאת, לא נקבל מצב שבו נצטרך לזנוח את תעשיית הגרעין לצרכי שלום – למטרות רפואה, חקלאות, תעשייה וכדומה."[2]

שקר הפתווה הגרעינית הבלתי קיימת

מאז תחילת המו"מ בין ממשל אובמה למשטר האיראני ב-2012 פרסם ממרי מסמכים רבים החושפים את העובדה ש:

א. פתווה כזו מעולם לא הוצאה וזאת על יסוד תיעוד ספציפי בראיונות של בכירי השלטון האיראני ובמיוחד הנשיא לשעבר, חסן רוחאני (ראו דוח ממרי מאוקטובר 2013 - הגרסא הרשמית של איראן בנוגע לפתוא לכאורה של ח'אמנאי נגד נשק גרעיני – שקרית)

ב. ממשל אובמה בירך על הפתווה שמעולם לא הוצגה בפניו (ראו דוח ממרי מאפריל 2014 -  הנשיא אובמה ומזכיר המדינה קרי: "מברכים ואסירי תודה על העובדה שהמנהיג עליון [ח'אמנאי] הוציא את הפתוא" הלא קיימת האוסרת על נשק גרעיני)

ג. מדובר בהונאה ממוסדת של המשטר האיראני שהאמריקאים מקבלים

 

ראו בהמשך נספח דוחות ממרי שהציגו את ההונאה של הפתווה הגרעינית והראיות הקשורות בה.

 

דובר הארגון לאנרגיה אטומית של איראן, בהרוז כמאלונדי סותר את הונאת הפתווה של המשטר האיראני כמאלונדי: "בסוגיית הגרעין הגענו אל סף העוצמה ולא נותרו עבורנו עוד נושאים לא ידועים"; "הפעולה הפשוטה ביותר היא בניית פצצת גרעין"

בריאיון מפורט למקומון הנפוץ באיראן, המשהרי, ב-20.12.2025, הסביר דובר הארגון לאנרגיה אטומית של איראן, בהרוז כמאלונדי, על מחויבות המשטר האיראני ונחישותו להחזיק כוח גרעיני וטילי ככלי הכרחי של עוצמה וכמרכיב קריטי לביטחונו.

 

כמאלונדי הדגיש כי "הגענו למצב שבו בסוגיית הגרעין הגענו אל סף העוצמה. לא נותרו עבורנו עוד נושאים לא ידועים", והבהיר כי "למדינה שאין לה כוח אין למעשה מה לומר."

 

כמאלונדי הודה מפורשות כי מבחינה טכנית איראן כבר מחזיקה ביכולת לייצר נשק גרעיני וזאת בניגוד להצהרות המשטר, והדגיש כי בניית פצצה גרעינית פשוטה יותר מבניית כור כוח גרעיני. כמאלונדי הצדיק את הצורך בטכנולוגיה הזו כדי לשמור על עצמאות ועל מאזן הכוחות תוך אזכור נשק גרעיני המסוגל לזרוע הרס הגדול פי מאות מזה של פצצת הירושימה.

 

למעשה, דברי כמאלונדי מהווים הכרזה על "סף העוצמה", קרי, מעבר ברור להרתעה פרואקטיבית והגעה למעמד "סף גרעין" (threshold nuclear status) שבו המשטר האיראני מחזיק בפוטנציאל לייצר נשק גרעיני בתוך זמן קצר מהחלטת ההנהגה.

 

דבריו מצביעים על מחויבות עמוקה של המשטר האיראני לשמר ולפתח יכולת גרעינית עד לרמה של נשק, גם אם לא יכריז על כך רשמית. הגרעין נתפס, מבחינת המשטר האיראני, כמרכיב הכרחי להישרדותו, לעצמאות המדינה ולמעמדה האזור והעולמי.

כמאלונדי גם הבהיר כי איראן לא תוותר על יכולותיה וכי הדרישה של הקהילה הבינלאומית בתחום הגרעין ל'אפס העשרה' אינה, לדבריו, בת ביצוע. יתרה מכך, כמאלונדי הדגיש כי אחד מתנאי איראן לסיום השעיית שיתוף הפעולה שלה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) הוא ההכרה האמריקאית בזכות להעשרה. כמאלונדי הדגיש כי תקיפות צבאיות לא יעצרו את ההתקדמות האיראנית בתחום הגרעין כיוון שבניגוד למקרים של לוב או עיראק, הידע האיראני הוא מקומי ולא ניתן להשמידו.

 

דובר הארגון לאנרגיה גרעינית של איראן, בהרוז כמאלונדי [3]

 

כמאלונדי קשר ישירות בין חשיבות הגרעין לבין הטילים ואמר כי "סוגיית הגרעין ולאחריה נושא הטילים הם בעלי חשיבות ניכרת" וכי "מי שלא מבין את הצורך בשניהם פשוט אינו מכיר את המציאות."

 

מניתוח דבריו עולה כי המשטר האיראני מוכן לשלם מחיר בינלאומי, להקפיא את שיתוף הפעולה עם סבא"א, ולהתמודד עם סנקציות – כל עוד הוא משמר יכולת גרעינית וטילית מקומית מתקדמת.

 

להלן תרגום דבריו:

 

כמאלונדי: "לחשיבותה של היכולת הגרעינית עבור מדינות יש מעמד מיוחד ... חשוב שיהיו תעשיית טילים ויכולת לייצור סוגים שונים של טילים"

"ניסיון העבר מחבלות ותקיפות במתקני הגרעין מלמד כי תעשיית הגרעין האיראנית שוקמה ברמה גבוהה יותר לאחר כל פגיעה, והמלחמה האחרונה [ביוני 2025] הגבירה את המוטיבציה ואת היכולת לכך אף יותר מבעבר. הצער על הרס של מה שנבנה הוא טבעי, אך ניסיון העבר מלמד כי לאחר כל מכה, תעשיית הגרעין האיראנית לא רק שלא נעצרה אלא שבה בעוצמה ובאיכות טובות וגבוהות יותר...

 

סוגיית הגרעין ולאחריה נושא הטילים הם בעלי חשיבות ניכרת במדינה. אילו נושאים אלו לא היו חשובים, האויבים לא היו מתמקדים בהם, וראיתם במהלך מלחמת 12 הימים עד כמה חשוב שיהיו תעשיית טילים ויכולת לייצור סוגים שונים של טילים. אולם, יש לנו אנשי עילית שעדיין אינם יודעים ואינם מבינים את חשיבות קיומן של יכולות גרעיניות וטיליות. אולי אילו גם אני הייתי נשאר במשרד החוץ וממשיך בפעילותי שם ולא הייתי מתוודע מקרוב לסוגיות הטכניות והמדיניות של הגרעין, הייתי אומר שסוגיית הגרעין גורמת למדינה בעיות יותר מאשר תועלת, וכי למה עלינו לחתור אליה? אך ב-13 השנים מאז הגעתי לארגון לאנרגיה אטומית והכרתי מקרוב את ממדי התעשייה הזו עמדתי לעומק על החשיבות של החזקת הטכנולוגיה הזו.

 

בעולם של ימינו, לחשיבותה של היכולת הגרעינית עבור מדינות יש מעמד מיוחד. במסמך האסטרטגיה לביטחון לאומי של אמריקה שפורסם לאחרונה, הושם דגש על ההרתעה הגרעינית של אמריקה בעתיד, ולאחריה על יכולותיה של אמריקה בתחומי הקוונטום והבינה המלאכותית. זאת למרות שלטכנולוגיה הגרעינית יש היסטוריה של 80 שנה, וחשיבותה נותרת בעינה ובתוקפה.

"בסוגיית הגרעין הגענו אל סף העוצמה"; "הפעולה הפשוטה ביותר היא בניית פצצת גרעין"

רוסיה ייצרה ובחנה לאחרונה טורפדו גרעיני המותקן על מערכת הנעה גרעינית, ובדומה לטיל שיוט הוא יכול להתפוצץ סמוך לחופי אמריקה. הוא מסוגל לזרוע הרס הגדול פי מאות מזה של פצצת הירושימה ולערער את מאזן הכוחות מול אמריקה. כיבוש הים ללא טכנולוגיה גרעינית אינו אפשרי עוד וכל הצוללות מצטיידות בהדרגה במנוע גרעיני ובטילים גרעיניים.

 

למדינה שאין לה כוח אין למעשה מה לומר, במיוחד אם ברצונכם להיות עצמאיים במקביל לפיתוח הכוח. השילוב של החזקת כוח והיותכם עצמאיים מקשה על המדינה. אתם יכולים להיות תלויים באחרים ובמעצמות אחרות והם אף יעמידו לרשותכם מדע וטכנולוגיה. גם אם אמריקה תיתן F-35 לסעודיה, היא תמסור את מטוסי הקרב הללו באופן כזה שבמקרה של קרב תהיה להם יכולת לחימה ליומיים בלבד, ולהמשך הלחימה יהיה צורך שוב באמריקה.

 

לפיכך, אם אנו רוצים שיהיה לנו כוח שהוא מהותי למדינה, עליו להיות מקומי, ובסוגיית הגרעין הגענו לסף העוצמה הזו. אנו נמצאים בשלב בגרעין שבו לא נותרו עבורנו עוד נושאים לא ידועים. הפעולה הפשוטה ביותר היא בניית פצצת גרעין שכן היא אינה דורשת בקרה על הדלק והיא מתפוצצת בבת אחת, אך בניית תחנת כוח גרעינית, שבה יש לבצע בקרה על הדלק ועל קצב התגובות, היא משימה קשה וטכנית.

"אנו זקוקים לכך שמכוני המחקר והאוניברסיטאות שלנו ייצרו תוכן עבור קהילת האליטות בתחום זה [הגרעין]"

אנו זקוקים לכך שמכוני המחקר והאוניברסיטאות שלנו ייצרו תוכן עבור קהילת האליטות בתחום זה. לרוע המזל, מכוני מחקר ומוסדות זרים מייצרים תוכן רב ומכוונים אל האליטות ואל דעת הקהל שלנו ועל כך עלינו לתת את הדעת. זה רע מאוד כאשר אדם או אנשים שאין להם מידע מדויק ועמוק בנושא זה, מביעים את דעתם. כמובן שביחס לעם הבעיה הזו אינה קיימת. העם הוא באופן כללי משענת חזקה לתעשיית הגרעין. בשנים האחרונות נוצרה הדיכוטומיה [המלאכותית] "פרנסה מול גרעין" ונוצרו שיבושים מסוימים [בתפישה], אך באופן כללי העם תומך בתעשיית הגרעין של המדינה.

 

הנהלת הארגון לאנרגיה אטומית התמקדה בנושאי גרעין הקשורים לחיי היומיום של האנשים, כדי שמגזרים אלו יתפתחו בהתאמה למגזרים אחרים. איראן נמנית עם חמש-שש המדינות הראשונות בעולם, הן מבחינת הכמות והן מבחינת האיכות, בתחום הרדיו-פרמצבטיקה, ובעתיד הקרוב היא תהיה מפותחת עוד יותר מכך. גם בתחומי החקלאות והתעשייה מצבנו טוב. אין תעשייה שאין בה מכשירי מדידה וכלי מדידה גרעיניים מדויקים, שהם במקרה ציוד יקר מאוד. אלו מכשירים שבגלל הסנקציות לא ניתנים לאיראן אך כעת הם מיוצרים בתוך המדינה. כמו כן, בתחום הלייזר, המשפיע על תחומי הרפואה, התעשייה וההגנה, יש לנו התקדמויות ניכרות. אם ההישגים הללו בתחומים השונים אינם חשובים, מדוע שמטוסי ה-F-35 של אמריקה ישקיעו 36 שעות [טיסה] כדי להגיע ולתקוף את מתקני הגרעין של איראן!

תעשיית הגרעין של איראן אינה דומה לזו של לוב ועיראק

תעשיית הגרעין של איראן אינה דומה לזו של לוב ועיראק כך שאם ייקחו אותן מאיתנו, [לא] הכל יאבד. עומדים לרשותנו ידע וכוח אדם מצוינים שלא ייעלמו עם תקיפת המתקנים. זו הסיבה שהם חתרו וחותרים לפגוע במרצים באוניברסיטאות שלנו, כיוון שהם רוצים להרחיק את כוח האדם שלנו מהמדע והטכנולוגיה הללו למשך כמה דורות.

 

זה היה בזמן תפילת שחרית כששמעתי את קולות הנפץ [ביוני 2025]. מכיוון שתמיד חיינו בתוך משבר בתחום הגרעין. יצרתי קשר במהירות עם עמיתים וחברים שהיו באתרים השונים. בהתחלה לא הבנתי אם מדובר בתקיפה צבאית או בפיצוץ, אך לא חלף זמן רב עד שהבנו את ממדי האירוע ואת הפרטים. התקשרנו לשניים-שלושה חברים בשעות ההן של הלילה והגענו לארגון בסביבות השעה 6 בבוקר. אני חושב שבאותו יום או יום לאחר מכן כבר הגעתי לתוך האתר עצמו.

התאמנו מראש למצבי חירום והיו לנו הנחיות ברורות

התאמנו מראש למצבי חירום והיו לנו הנחיות ברורות למצבים כאלה. מה צריכות להיות הפעולות הראשוניות. היה חשוב לבצע הערכה של המצב ולנטר את התקיפות. כפי שאתם יודעים, התקיפות נמשכו במהלך הימים הבאים ולכן היה חיוני ליצור קשר עם החברים שיועדו למצבי חירום והיו בקיאים בביצוע המשימות, ולהחליף את המידע הנחוץ. הוקמו כמה קבוצות בעניין זה, כאשר אחת מהן היתה קשורה לתחום עבודתי במחלקה המשפטית והבינלאומית ובקשר עם דעת הקהל והתקשורת.

 

נקודה חשובה מאוד, בעלת משמעות רבה, היא שבאותו זמן נוצרה בקרב העמיתים [בארגון] מוטיבציה כפולה ומכופלת לנוכחות ולפעילות. הכוחות שהוגדרו [מראש] להיות שם הגיעו מיד, התמקמו במקום בטוח ובוצעה חלוקת עבודה. אמצעי התקשורת שונו בהתאם לנסיבות. היה לנו ניסיון קודם בפעילות במצבים הכוללים חבלה, פיגועי מטען, תקיפות כטב"מים, מתקפות סייבר וכו', והפקנו לקחים טובים מאותם אירועים, אך אף אחד מהם לא היה בהיקף נרחב כזה. נקטנו באמצעי זהירות מראש כיוון שלא ראינו במצב כרגיל, ואפילו הכנו הצהרות בנוגע לאופן ההסברה לציבור. כאשר פורסמו ידיעות סותרות על התפשטות זיהום גרעיני במדינה, פרסמנו הודעה שאין כל זיהום. כמובן שחלק מאותה אווירה נבע מהתרגשות המלחמה והתקיפות, וחלק אחר נבע מלוחמה פסיכולוגית של האויב.

העדר התגובה והגינוי במועד מצד סבא"א היו בגדר אור ירוק לישראל לתקוף את איראן

חלק אחר מפעילות הארגון באותם ימים ובשעות הראשונות היה יצירת אינטראקציה וקשר עם הסוכנות [הבינלאומית לאנרגיה גרעינית בוינה]. צעדי הפיקוח [Safeguards], הצעדים המשפטיים וההתכתובות בוצעו באופן מיידי. כמובן שהיו לנו ציפיות מהסוכנות שלא מולאו. היו עלינו איומים עוד לפני תחילת התקיפות, ובקשר לכך כתבנו מכתב לסוכנות וביקשנו ממנה לגנות את איומי ישראל. אולי אם זה היה נעשה באותו זמן, רמת תקיפות כזו לא הייתה מתרחשת. במובן מסוים, העדר התגובה והגינוי במועד מצד הסוכנות היו אור ירוק לישראל לתקוף את איראן. במהלך התקיפות באותם 12 ימים, הגשנו שלושה או ארבעה מכתבים לסוכנות וסיפקנו הסברים על האתרים, מצבם והתקיפות. אפילו באתר המקצועי UC [כנראה הכוונה ל- [the IAEA Unified [System for Information Exchange in Incidents and Emergencies (USIE), שבו מתבצע דיווח וולונטרי מצד מדינות בהיבט של בטיחות גרעינית, פרסמנו מידע כדי שהעולם יהיה מודע במידת מה למצבה של איראן ולתקיפות הצבאיות על אתרי הגרעין.

לא היה לנו זיהום מסוג פעיל, והכמות היתה כזו שניתן היה לשלוט בה בעצמנו

בנוגע לאופן שבו התבצע ניטור הקרינה הגרעינית במהלך המלחמה סביב ובתוך אתרי הגרעין, ובפרט באזורים שבהם היו חומרים גרעיניים פעילים או לא פעילים - כשם שבבית זיקוק קיימת סבירות לשריפה, כך גם במתקנים גרעיניים קיימת סבירות לתאונות, ואנו תמיד מוכנים לתרחישים כאלו, במיוחד לזיהום מחומרים. אנשים שנכנסים למתקנים נושאים עמם תמיד דזימטר [מד קרינה] כדי לנטר כל אפשרות של דליפת חומרים, ולכן קיימים פרוטוקולים מדויקים בנושא זה. בהשפעת התקיפות, היה לנו זיהום בתוך אתרי הגרעין אך הוא נוטר באופן קבוע כדי להבטיח לציבור שהזיהום לא דולף מחוץ לאתרים.

 

לעיתים הזיהום נובע מחומרים אקטיביים או פעילים הפולטים קרינה ולעיתים החומרים הגרעיניים אינם פעילים. אם החומרים נמצאים במיקום ובמצב שבו הם פעילים, יש לנקוט משנה זהירות, שכן טווח הקרינה שלהם רחב והיא עלולה לצאת משליטה. יחד עם זאת, רמת החומרים הגרעיניים האקטיביים שלנו וכמותם לא היו כאלו שבמקרה של התפשטות היינו זקוקים לסיוע חיצוני כדי להשתלט עליהם. אפילו לא השתמשנו בכל הכוחות שלנו, אלא השתלטנו על המצב בכמות מינימלית של כוח אדם. לכן, לא היה לנו זיהום מסוג אקטיבי ופעיל, והכמות היתה כזו שניתן היה לשלוט בה בעצמנו.

 

אנו חברים ב-NPT [האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני] ויש לנו התחייבויות הדדיות מול הסוכנות. הסכם הפיקוח [Safeguards Agreement] בין איראן לסוכנות נכתב עבור תנאים רגילים ובטוחים. אמנם בסעיף 68 נלקחו בחשבון "תנאים מיוחדים". אך תנאים אלו אינם מוגדרים במדויק וייתכן שהם מתייחסים לאירועים כמו שיטפונות, רעידות אדמה וכדומה, ולאו דווקא לסוגיות של מלחמה וביטחון.

 

כמו כן, על פי סעיף 73 של סידורי הפיקוח [Safeguards], המדינה החברה חייבת לדווח תוך 72 שעות על כל אירוע המתרחש במדינתה או במתקניה הגרעיניים. בנוגע לאיראן, ראשית, משך המלחמה היה מעבר ל-72 שעות. שנית, ההסכם לא נכתב עבור תנאי מלחמה. אנו אף בדקנו את הפרוטוקולים של המשא ומתן בעת גיבוש הסכם הפיקוח המקיף בשנת 1970. במקרה, נציג אוסטרליה שאל באותה עת לגבי סעיף 68, האם סעיף זה כולל גם תנאי מלחמה או מלחמת אזרחים? על כך ניתנה תשובה כי סעיף זה אינו מיועד רשמית לתנאים כאלה, אף שבפועל הוא עשוי להיות כזה. במובן מסוים, הם עצמם קיבלו את העובדה שסעיף זה אינו נותן מענה לתנאי מלחמה. שכן בתנאי מלחמה אנו ניצבים בפני סוגיות ביטחוניות ומודיעיניות, והכל מושפע מסדרי העדיפויות הביטחוניים.

 

אישור החוק להשעיית שיתוף הפעולה עם סבא"א היה תגובה טבעית

החוק [להשעיית שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית, סבא"א] אושר על ידי המג'לס בתגובה לתקיפות הצבאיות [ביולי 2025 בעקבות מלחמת 12 הימים]. המג'לס הגיע למסקנה שהקשר שלנו עם הסוכנות הוא חד-צדדי, חוקק את החוק הזה והפקיד את קבלת ההחלטות בנושא בידי המועצה העליונה לביטחון לאומי. אישור החוק הזה היה תגובה טבעית. כל מדינה שהייתה נקלעת לנסיבות כאלו הייתה מטילה באופן טבעי מגבלות חמורות. לכן, שיתוף הפעולה עם הסוכנות הפך למחושב לחלוטין ושונה מבעבר.

 

כאשר איומי ישראל וארה"ב עדיין נמשכים, ומצד שני לסבא"א יש היסטוריה של הדלפת מידע טכני של איראן, מסירת המידע מסוכנת ובעייתית עבור המדינה

בנוגע לבקשת איראן לתקן את הסכם הפיקוח המקיף [Comprehensive Safeguards Agreement] לאחר התקיפות הצבאיות על אתרי הגרעין, בסעיף 24 של ההסכם המקיף נחזתה האפשרות ששני הצדדים יוכלו לתקן את ההסכם. לכן, אם בשל נסיבות שונות, ובמיוחד פרוץ מלחמה, ההסכם אינו ניתן ליישום, מדוע לא נפעל לתיקונו? אם הם [הסוכנות] רוצים שההסכם יימשך, המסגרת הנוכחית אינה יכולה להימשך. מסגרת זו נכתבה עבור זמן ותנאים רגילים. למשל, קיימות הנחיות למסירת מידע על תכנונים ועדכונם בתנאים רגילים. אך כאשר מתקנים וחומרים גרעיניים נפגעים בתקיפה צבאית, ולא בתאונה בלתי צפויה או טכנית, הנסיבות משתנות. בתנאים רגילים, מסירת מידע על מיקומים וחומרים אינה מהווה בעיה. אך בתנאי מלחמה, וכאשר איומי ישראל וארה"ב עדיין נמשכים, ומצד שני לסוכנות יש היסטוריה של הדלפת מידע טכני של איראן, מסירת המידע מסוכנת ובעייתית עבור המדינה. עלינו לנקוט צעדים ולבחון האם ניתן לבצע את חשבונאות החומרים [Nuclear Material Accounting] בדרך אחרת ולדווח לסוכנות, מבלי שהפקחים יגיעו לאתר המדובר. רעיונות ושיטות עולים בדעתנו כעת, אך יש לנהל משא ומתן על נושאים אלו.

 

דרישות הסוכנות לשיתוף פעולה מצד איראן הן בלתי סבירות

בהתייחס לביטול הסכם קהיר [ע"י המשטר האיראני בספטמבר 2025 בשל יישום מנגנון ההדק ע"י המדינות האירופאיות] שבו נכלל נושא שיתוף הפעולה [עם סבא"א][4] בהתבסס על ההתפתחויות שלאחר המלחמה, יש באופן טבעי לנהל משא ומתן מחדש. נכון לעכשיו, דרישות הסוכנות נבחנות ונענות תוך הסתמכות על חוק המג'לס והחלטות המועצה העליונה לביטחון לאומי. אך אם בכוונתנו להמשיך בשיתוף הפעולה עם הסוכנות יש למצוא פתרון באמצעות דיונים והתייעצויות. דרך אחת היתה הסכם קהיר שבו איראן ניסתה לספק בתום לב תנאים לאינטראקציה עם הסוכנות לאחר התקיפות הצבאיות, אך לרוע המזל הם ניצלו זאת לרעה. התעקשות הסוכנות על כך שאיראן תאפשר גישה ובדיקה של חומרים ואתרים, או תדווח לסוכנות, וזאת בהתאם להסכם הפיקוח [Safeguards] שנכתב עבור תנאים שאינם תנאי מלחמה, היא דרישה בלתי סבירה.

מבחינה ביטחונית אין זה ראוי לתת כעת לאויב מידע לגבי מידת הנזק שנגרם לחומרים הגרעיניים ולאתרים

בתשובה לשאלה האם קיימת כעת אפשרות מעשית עבור הפקחים לבצע בדיקות בטוחות באתרים בנתנז, פורדו ואספהאן, מבחינה משפטית החוק קבע כי המועצה העליונה לביטחון לאומי היא זו שצריכה להביע דעה בנושא ולהנפיק אישור. כמובן שלסוגיה זו יש גם היבט טכני-ביטחוני. אני סבור כי מבחינה ביטחונית אין זה ראוי לתת כעת לאויב מידע לגבי מידת הנזק שנגרם לחומרים הגרעיניים ולאתרים [שלנו]. האינטרס מחייב שתוך כדי יישום התחייבויותינו, נגן על המידע הטכני של המדינה.

 

אני מאמין שנוכל בנקודת זמן זו למקד את מרב המאמצים ב"סידורי הפיקוח" [Safeguards] תוך הדגשת הצורך בתיקון תהליך שיתוף הפעולה עם הסוכנות. יש לנו רעיונות לתיקון תהליך שיתוף הפעולה. ייתכן שנגיע לתוצאות במימוש הרעיונות הללו וייתכן שלא. אך אין זה אומר שאם לא נגיע לתוצאות בשלב זה, הדלתות נסגרו.

 

אם נרצה להתחיל במשא ומתן רציני עם הסוכנות יש להתחשב בשיקולים של איראן

תיקון תהליך שיתוף הפעולה בין איראן לסוכנות אפשרי רק בתנאי שבניגוד לעבר, הסוכנות והמדינות בעלות ההשפעה לא יהפכו את הנושא לפוליטי. עליהם להקשיב לשיקולים ולדאגות הלוגיות של איראן. הם מתעקשים שהסכם הפיקוח המקיף [CSA] הנוכחי ייושם אך אם תפנו לכל מדינה ותשאלו אותה האם בנסיבות שבהן איראן נמצאת כעת ניתן ליישם הסכם כזה, הם ודאי לא יסכימו. עליהם להימנע מיצירת אווירה כאילו איראן מונעת בכוונה גישה מפקחי הסוכנות וכאילו דבר לא קרה. על הסוכנות לזנוח את הגישה הפוליטית שלה כדי שנוכל להגיע למסגרת מוגדרת. אלו אנו שארצנו ומתקני הגרעין האזרחיים שלנו שהיו תחת פיקוח הסוכנות, הותקפו. אנחנו אלו שיש להם דרישות [מסבא"א]. התקיפה נגד איראן בוצעה כאשר רק יום אחד קודם לכן שהו פקחים באיראן. הסוכנות עצמה הייתה צריכה תחילה לגנות את התקיפות והפעולות הללו, אך היא לא פרסמה ולו משפט אחד. אפילו בהחלטה האחרונה שפורסמה בנוגע לאיראן במועצת הנגידים, לא פורסמה שום ידיעה על התקיפה נגד איראן. כאילו לא קרה דבר באיראן והכל כרגיל. אך בין אם ירצו ובין אם לא הנסיבות השתנו, ואם נרצה להתחיל מחדש במשא ומתן רציני עם הסוכנות, יש להתחשב בשיקולים של איראן.

 

בתשובה לשאלה האם הארגון לאנרגיה אטומית [של איראן] היה מעורב בפרטי שיחות קהיר: כן, מומחה מטעם הארגון נכח במשא ומתן והסכם קהיר היה במידה מסוימת סיכום של השיקולים והעמדות של איראן. הסכם קהיר פתח מרחב זמני לשיתוף פעולה כדי שניתן יהיה לדון בהמשך באופן עקרוני בצורך בשינוי הסכם הפיקוח המקיף [CSA], אך הם לא ידעו להעריך את ההבנה הזו. עבור כל משא ומתן טכני חייבת להתקיים מסגרת פוליטית שבה בא לידי ביטוי רצונם הטוב של הצדדים שכנגד."

סבא"א פירשה את הסכם קהיר באופן אחר... מבחינתנו הסכם קהיר הסתיים

כמאלונדי השיב לשאלה האם, למרות הכרזתה של איראן על ביטול הסכם קהיר בתגובה להפעלת מנגנון ה"הדק" [Snapback], ההסכם הוזכר בהחלטה האחרונה של מועצת הנגידים ויישומו נחשב במידה מסוימת לחלק מהתחייבויותיה המשפטיות של איראן כי "שלחנו מכתב לסוכנות בנוגע לביטול יישום הסכם קהיר. [שר החוץ] מר עראקצ'י הצהיר מפורשות כבר בעת חתימת ההסכם כי אם לא יהיה רצון טוב, הסכם זה יבוטל. לרוע המזל הם פירשו זאת אחרת. יחד עם זאת, מבחינתנו הסכם קהיר הסתיים."

 

מהם התנאים של איראן לסיום השעיית שיתוף הפעולה עם הסוכנות?

בתשובה לשאלה עד מתי תמשיך איראן במדיניות "השעיית שיתוף הפעולה" עם סבא"א ענה כאלונדי כי "בנוסח חוק השעיית שיתוף הפעולה [של המג'לס] הושם דגש על שני נושאים. ראשית, האיומים הצבאיים על מתקני הגרעין של איראן חייבים להיפסק. שנית, יש לכבד את זכויותיה של איראן בנושא הגרעין, במיוחד בנוגע להעשרה, ושהצד השני לא "ינגן" יותר על מיתר ה"אפס העשרה". אם שני עקרונות אלו יתממשו, תנאי שיתוף הפעולה שלנו יחזרו למצב שהיה טרם המלחמה."

 

בהתייחסו לאיומי מועצת הנגידים [של סבא"א] כי מדינות אירופה וארה"ב יעבירו את התיק האיראני למועצת הביטחון בישיבה הבאה של מועצת הנגידים בחורף, אמר כמאלונדי כי "הם ממשיכים בהתנהלות פוליטית של הנושא האיראני. במקום לנהוג באופן לוגי ומשפטי, מדינות אירופה והסוכנות פועלות לצערנו ממניעים פוליטיים. למועצת הנגידים [של סבא"א] ולמועצת הביטחון [של האו"ם] יש תמיד גישה פוליטית, וכעת הן מנצלות לרעה את יכולתן הפוליטית כדי להפעיל לחץ על איראן."

[התביעה] ל"אפס העשרה" אינה בת-ביצוע

"הפתרון לסוגיית הגרעין של איראן הוא פוליטי ולא טכני. כמובן שאין זה אומר שלא צריכים להתקיים משא ומתן ומגעים טכניים ומשפטיים. נקטנו צעדים רבים בחודשים האחרונים למרות כל האירועים. [מזכ"ל סבא"א] גרוסי אמר פעמים רבות כי קיים לחץ פוליטי כבד על הסוכנות ועליו באופן אישי מצד מדינות שאינן רוצות שסוגיית הגרעין של איראן תיפתר. כיצד נפתרו הסוגיות הטכניות במשא ומתן על הסכם הגרעין במסגרת ה"הממדים הצבאיים האפשריים" [PMD]? אם לא היה שם רצון פוליטי להגיע להסכם האם הסוגיות הטכניות היו נפתרות? לכן, חייבת להיווצר תשתית פוליטית למשא ומתן. [יוזכר כי ממשל אובמה הסכים לסגירת התיק על הממדים הצבאיים האפשריים של הגרעין האיראני במועבי"ט והוא נסגר בדצמבר 2015].

 

המפתח החשוב ביותר הוא שהצדדים שכנגד ישתכנעו שהדרישות המוזרות שיש להם לגבי איראן ותוכנית ההעשרה, ובמיוחד "אפס העשרה", אינן בנות ביצוע כלל.

 

בזמנו [הנשיא] אובמה הבין את המציאות לגבי ההעשרה של איראן ואמר שאילו היה יכול לפרק את הברגים והאומים של תעשיית הגרעין האיראנית הוא היה עושה זאת, אך זה אינו בר-ביצוע. גם כעת אותו הגיון שולט. הם ראו שאיראן לא ויתרה על יכולתה הגרעינית למרות כל הלחץ הפוליטי, הסנקציות וההתקפות הצבאיות. הם חשבו שהעם יפעיל לחץ על הממשלה לנוכח קשיי המחיה. האם [ראש ממשלת ישראל] נתניהו לא ביקש מהעם [האיראני] לצאת לרחובות במהלך מלחמת 12 הימים? מדוע העם, לעומת זאת, גילה דווקא לכידות ואחדות? התנהגות העם בהחלט משפיעה על החישובים הבאים שלהם. אם יש להם [לארה"ב ולאירופה] דאגות לגיטימיות איראן מוכנה לשיתוף פעולה ולהידברות."

 

איראן לא תיכנע ליישום ההחלטות הישנות

"בנוגע לחזרתן של החלטות מועצת הביטחון שעל פיהן על איראן להפסיק את ההעשרה שלה וליישם גם את [פרוטוקולי הפיקוח]  'קוד 3.1' ואת 'הפרוטוקול הנוסף' - דרישה זו הועלתה בהחלטה האחרונה של מועצת הנגידים [של סבא"א] בהתבסס על ההחלטות הישנות. אך איראן, סין ורוסיה הכריזו כי מנגנון ה"סנאפ-בק" אינו חוקי, ומבחינתנו ההחלטות הישנות מבוטלות מכוח החלטת [מועבי"ט] 2231, ואיראן גם לא תיכנע ליישום ההחלטות הישנות.

 

המומחים, המדענים ואנשי הצוות של הארגון לאנרגיה אטומית נמצאים במצב טוב בזכות אמצעים שננקטו מראש, ומלבד נפילתם ופציעתם של אנשי צבא שהיו אמונים על הגנת המתקנים, לא ספגנו אבדות. אך עלינו בהחלט להגביר את הביטחון. אנו יודעים שהאויב לא יזנח את מעשי הזדון שלו עד שישיג את מטרותיו, ולכן עלינו להיות תמיד ערניים.

אם ישנן נקודות תורפה, אנו נשלים אותן

בתשובה לשאלה האם הוא סבור שבמהלך המלחמה, ובהתחשב בתקיפות הצבאיות על אתרי הגרעין, מסירת המידע לציבור בוצעה בזמן ובאופן מספק, אמר כמאלונדי: "מסרנו מידע כפי הצורך. כמובן שהיה עלינו להיזהר שכן ייתכן שמסירת מידע בנושאים מסוימים הייתה מערערת עוד יותר את שלוות הציבור. לדוגמה, נפוצה שמועה כי בתקיפות נעשה שימוש באורניום מדולדל ושהוא התפזר באזורנו. המרכז למערכת הבטיחות נכנס במהירות לפעולה לניטור קרינה בהקשר זה, והבנו שאין זה כך כלל."

 

בתשובה לשאלה מה היו נקודות התורפה והחוזק הגדולות ביותר של הארגון לאנרגיה אטומית במלחמת 12 הימים אמר כמאלונדי: "אנו נמצאים כעת בתהליך של הערכת העבר והתפתחויות הימים ההם, בנוגע למקומות שבהם היו לנו נקודות תורפה וחוזק. ללא ספק נהיה טובים וחזקים יותר בעתיד. אם ישנן נקודות תורפה, אנו נשלים אותן. אנו מקיימים פגישות בנושא זה, עוקבים אחר הדברים ומתעדים אותם באופן שיטתי ומחושב מאוד, כדי שהדורות הבאים יוכלו להשתמש בהם בקלות."[5]

 

נספח דוחות ממרי: הפתווא הגרעינית של ח'אמנאי שאינה קיימת

ממרי פרסם דוחות רבים שמוכיחים כי פתווה כזו לא קיימת כלל. ראו להלן:

 

 

אפריל 2012 - Renewed Iran-West Nuclear Talks – Part II: Tehran Attempts to Deceive U.S. President Obama, Sec'y of State Clinton With Nonexistent Anti-Nuclear Weapons Fatwa By Supreme Leader Khamenei 

 

אוגוסט 2013 - פרסום קובץ פתוות עדכניות של ח'אמנאי, ללא הפתוא בעניין פצצת האטום 

 

אוקטובר 2013 - ממשל אובמה קונה את שקר הפתוא הלא קיימת 

 

אוקטובר 2013 - הגרסא הרשמית של איראן בנוגע לפתוא לכאורה של ח'אמנאי נגד נשק גרעיני – שקרית

 

דצמבר 2013 - נשיא איראן במאמר ביומון סעודי: מחויבים לפתוא של ח'אמנאי האוסרת פיתוח נשק גרעיני

 

אפריל 2014 -  הנשיא אובמה ומזכיר המדינה קרי: "מברכים ואסירי תודה על העובדה שהמנהיג עליון [ח'אמנאי] הוציא את הפתוא" הלא קיימת האוסרת על נשק גרעיני 

 

נובמבר 2014 - Tehran Again Offers Khamenei's Nonexistent Fatwa In Negotiations As A Guarantee That It Is Not Developing Nuclear Weapon

 

אפריל 2015 -  המשטר האיראני ממשיך בשקרים וזיופים ביחס לפתוא (הבלתי קיימת) בעניין הנשק הגרעיני של ח'אמנאי

 

מאי 2018 -  תובנות בעקבות חשיפת תכנית הגרעין הצבאי של איראן (1): המנהיגות הדתית האיראנית משקרת בנושאים מהותיים לדת האסלאם ומשתמשת באסלאם באופן מניפולטיבי כדי להצדיק את אחיזתה בשלטון ואת התפשטותה האזור

 

יוני 2019 - שה"ח זריף חוזר על הטענה השקרית של איראן שקודמה ע"י ממשל אובמה לפיה המנהיג העליון ח'אמנאי הוציא פתוא האוסרת על נשק גרעיני; פתוא כזו לא היתה ולא נבראה

 

פברואר 2021 - איראן מפעילה 'לחץ מקסימלי' על ממשל ביידן (2) – המנהיג העליון ח'אמנאי: "אם הרפובליקה האסלאמית [של איראן] היתה מחליטה להשיג נשק גרעיני, הליצן הציוני [ישראל] וגדולים ממנו [ארה"ב] לא היו יכולים למנוע זאת"

 

אפריל 2022 - פסק הלכה של איתאללה איראני בכיר: אין איסור על על רכישת ידע ויכולת מעשית לייצור פצצת גרעין; פוליטיקאי איראני: "כשאיראן החלה את תכנית הגרעין שלה מטרתנו היתה לבנות פצצה"

 

אוגוסט 2022 - שינוי בהצהרות המשטר האיראני בנושא הנשק הגרעיני: דוברי המשטר מדברים בגלוי על נשק גרעיני בחתירה להשלמה מערבית עם איראן כמדינת "סף גרעין"

 

נובמבר 2022 - Khamenei's 'Nuclear Fatwa,' Once Again MEMRI Daily Brief 

 

יוני 2023 - ח'אמנאי: "אלמלא זה היה עקרון אסלאמי והיה לנו הרצון לייצר נשק גרעיני, היינו עושים זאת. גם האויבים יודעים שהם לא היו יכולים לעצור אותנו"; ממרי: הפתווא המיוחסת לח'אמנאי האוסרת על נשק גרעיני – אינה קיימת

 

ספטמבר 2024 - לקראת חידוש המו"מ הגרעיני בין איראן לארה"ב שוב נשמעות הקריאות באיראן להחזיק בנשק גרעיני

 

פברואר 2025 - המשטר האיראני ממשיך לשקר בנוגע לקיומה של פתווה האוסרת על נשק גרעיני

 

מאי 2025 - הפתווה הגרעינית של ח'אמנאי שאינה קיימת שבה לשיח האיראני מול ממשל טראמפ