שופר המשטר האיראני, כיהאן: "תגובת [איראן] לאיומי [טראמפ] היא אך ורק 'איומים רבי עוצמה' ... רק כוח יוצר הרתעה"
הקדמה
בתגובה לדיווחים על חידוש שיחות הגרעין בין איראן לממשל טראמפ, כתב שופר המשטר האיראני, כיהאן, בשערו ב-3.2.2026 כי "התגובה לאיום האויב היא איום, לא משא ומתן." כיהאן הזהיר כי המו"מ שמציע הנשיא טראמפ הוא מלכודת שנועדה לפרק את איראן מנשקה לאחר שנכשל לעשות זאת בשדה הקרב הצבאי והביטחוני, ברמיזה לאחריותו, לטענת המשטר האיראני, למלחמת 12 הימים ביוני 2025 ולכישלון מחאת ההמונים בינואר 2026.
לטענת כיהאן, טראמפ "מנופף ב'מקל המלחמה' מעל האומה האיראנית בשפה וולגרית בסגנון הוליווד" ומאיים איומי סרק בשימוש "בארמדה מסיבית" על איראן אם לא תיכנע לדרישותיו. כיהאן מציג את עמדת המשטר האיראני של אי כניעה לארבע דרישות הנשיא טראמפ במו"מ בדבר "העשרה אפס", הוצאת מלאי האורניום המועשר מאדמתה, הגבלת טווח הטילים והפסקת התמיכה בציר המיליציות השיעיות במזה"ת המהוות 'מפת דרכים לפירוקה ולהשמדתה של איראן'.
כיהאן סקר את הניסיון הרע של איראן עם הממשלים האמריקאיים ובמיוחד אלה של הנשיא טראמפ שאותו כינה שקרן ומהמר שדם אזרחי איראן על ידיו, ציין את דברי המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, שאמר כי מו"מ עם הממשל האמריקאי אינו דבר "חכם או מכובד" וסיכם כי איראן מגיעה לשולחן המו"מ כשידיה לוחצות על ההדק מול הנשיא טראמפ ומוכנות להפעיל את האיום נגדו בכלל זה מלחמה אזורית.
להלן תרגום שער כיהאן מה-3.2.26:
"כאשר אלת האיומים של האויב נשברת נוכח סמכותה של האומה האיראנית, בכיריה וכוחותיה המזוינים ונוכח כשלון ההסתה האמריקאית-ציונית [קרי, מחאות ינואר 26' שדוכאו בברוטליות] הודות [להשתתפות התומכים במשטר בעצרת שהוא ארגן] ב-12.1.2026, טראמפ שוב פורס את מלכודת המו"מ. אך תגובתה של טהראן לארבעת התנאים המשפילים של הבית הלבן אינה תחנונים לדיפלומטיה, אלא עמדה המבוססת על היגיון של כוח והרתעה.
בעוד שדונלד טראמפ, נשיא המשטר האמריקאי הטרוריסט, שולח את צי המלחמה שלו לאזור עם הרבה תעמולה, ולאחר תבוסות רצופות, הוא מדבר במחוות מטעות על נחיצות ה'משא ומתן', בו בזמן, שידיו טבולות עד המרפק בדם העם, המפקדים, המדענים והקנאים של אדמה זו. מה שעומד כיום במרכז תשומת הלב של הצופים הערניים של המהפכה אינו הרעש הריק של ספינות היאנקיז הענקיות, אלא 'המלכודת הדיפלומטית' והמבצע המטעה שנועדו לפרק את האומה [האיראנית] מנשקה ולבלוע את איראן. ניסיון המו"מ המר בשנות האלפיים והפרישה החד-צדדית [בידי הנשיא טראמפ ב-2018] מהסכם הגרעין, הוכיחו כי אמון בהבטחות הבית הלבן הוא דרך שסופה לא בפריחה כלכלית, אלא בהפצצת תשתיות ואיום על הביטחון הלאומי [של איראן]. תגובת הרפובליקה האסלאמית למידה זו של חוצפה ואיומים אינה לשבת לצד שולחן [המו"מ] ולהיכנע, אלא להסתמך על 'היגיון ההדק' ולעמוד איתן.
ביום שני, 2.2.2026, הדגיש שר החוץ, עבאס עראקצ'י, את הסינרגיה בין זירת [הקרב] לדיפלומטיה בטקס חידוש הברית של עובדי משרד החוץ במסגד האמאם ח'ומייני ואמר כי איראן תמיד היתה בעד דיפלומטיה לצד ה"התנגדות". מעולם לא נטשנו את הדיפלומטיה ולא החמצנו שום הזדמנות להשיג את זכויות האומה האיראנית. הכוחות המזוינים והמנגנון הדיפלומטי נמצאים באותה שוחה. הוא הוסיף כי היום, לאחר כישלון הקונספירציה זו [הפלת המשטר במהומות ינואר 2026], הם [האמריקאים] שוב מדברים על דיפלומטיה. תמיד היינו מוכנים לדיפלומטיה, אבל דיפלומטיה הגיונית רק מעמדה שווה, כבוד הדדי והבטחת האינטרסים של האומה האיראנית.
על פי [סוכנות הידיעות הרשמית של איראן] אירנא, שר החוץ הדגיש כי מי שידבר בכבוד לאומה האיראנית יקבל תגובה מכבדת ומי שידבר באיומים ובכוח יקבל תגובה באותה שפה. דיפלומטיה אינה עולה בקנה אחד עם לחץ, איומים והפחדה והרפובליקה האסלאמית מתקדמת ביציבות ובסמכות...
בתגובה לדיווחים כי הנשיא [פזשכיאן] הורה על תחילת המו"מ יש לציין נקודות חשובות הקשורות לאינטרסים ולביטחון הלאומי של איראן האסלאמית:
הפצצת שולחן המו"מ והודאת טראמפ ב'מבצע הונאה'
יש לקרוא את ההיסטוריה מחדש בקפידה כדי שאלה המטהרים את פניה המכוערות של היהירות [כינוייה של ארה"ב] לא יתנו לחברה שוב כתובת שגויה [ויטענו שהמשטר האיראני אחראי למשברי העם אלא ארה"ב]. עברנו חמישה סבבים של מו"מ עקיף עם אמריקה, אבל בדיוק בתקופה שבה האופטימיסטים חיכו לסבב השישי של המו"מ, המשטר הציוני תקף, באור ירוק ובהוראה ישירה של טראמפ, מטרות חיוניות, מרכזים רגישים, את מדעני הגרעין ואת עמנו. זו לא היתה תאונה, אלא 'אסטרטגיה'. 'בפעם האחרונה שניהלנו מו"מ עם איראן, היינו צריכים להשבית את תוכנית הגרעין שלה, וזה לא עבד. היינו צריכים לעשות זאת', אמר טראמפ לכתבים במטוסו הפרטי (אייר פורס 1) בחוצפה גמורה.
סוגיה זו הובררה עם הודאתו של טראמפ לאחר מכן, כשאמר במפורש באוקטובר 2025: 'הייתי אחראי למתקפה שביצעה ישראל נגד איראן'. משפט זה הוא תרגום של אותה מציאות שהוול סטריט ג'ורנל וכלי תקשורת מערביים אחרים הודו בה. עבור וושינגטון, המו"מ היה בסך הכל 'מבצע הטעיה' שמטרתו לקנות זמן, לזהות מטרות ולבצע פעולות הרסניות. הם בדקו את הקואורדינטות של המרכזים שלנו עבור המפציצים שלהם תוך כדי שהם מחייכים.
ניהול משא ומתן עם אמריקה אינו חכם, נבון או מכובד
בינואר 2025, המנהיג העליון, איתאללה ח'אמנאי, הגיב בשלילה לתומכי המו"מ עם 'ראש הכפר' [ארה"ב] בהסתמך על הבנה וניסיון. בפגישה עם מפקדי חיל האוויר, הוא [ח'אמנאי] אמר במילים שצריכות להיות חרוטות בזהב במסדרונות הדיפלומטיה שלנו: 'למו"מ עם אמריקה אין השפעה על פתרון בעיות המדינה.' עלינו להבין זאת אל נכון. אל תתנו להם להעמיד פנים בפנינו שאם נשב לצד שולחן המו"מ עם אותו ממשל, בעיה זו או אחרת תיפתר. לא, מו"מ עם אמריקה לא יפתור שום בעיה. הסיבה: ניסיון. בשנות האלפיים ישבנו וניהלנו מו"מ עם אמריקה במשך כשנתיים [המו"מ הגלוי בין 2013-2015] – כמובן, האחרונה לא היתה לבד; היו עוד כמה מדינות, אבל הציר היה אמריקה, בעיקר אמריקה – הממשלה שלנו ישבה וניהלה מו"מ. הם [ממשלת רוחאני וממשל אובמה] הלכו, באו, ישבו, קמו, ניהלו מו"מ, דיברו, צחקו, לחצו ידיים, התיידדו, עשו הכל, ונכרתה ברית. בברית זו, הצד האיראני היה נדיב מאוד ונתן ויתורים רבים לצד השני, אך האמריקאים לא יישמו את אותה ברית. אותו אדם שכיום נמצא בשלטון [טראמפ] קרע את הברית הזו. הוא אמר שיקרע אותה וכך עשה. הם [האמריקנים] לא יישמו [את ההסכם]. אפילו לפני שהוא [טראמפ] בא, אלה שעמם נכרתה ברית זו [ממשל אובמה] לא עמדו בה... [ח'אמנאי אמר:] 'אין לנהל מו"מ עם ממשל כזה; ניהול מו"מ אינו חכם, אינו אינטליגנטי, אינו מכובד.' הצהרות אלו לא היו המלצה מוסרית, אלא אסטרטגיה ביטחונית-הגנתית. כאשר האויב מניח פצצה על שולחן המו"מ, ישיבה נוספת לצד שולחן זה אינה דיפלומטיה, אלא 'כניעה'.
הסתה [פיתנה] אמריקאית-ציונית
האויב שכשל בהשגת מטרותיו בזירה הצבאית וב'מלחמת 12 הימים' [ביוני 2025], הגה הפעם תוכנית לכאוס ברחובות [איראן], בהנחיית טראמפ ונתניהו באחוזת מאר-א-לאגו. המחאות השקטות של סוחרי הבאזאר נגד תנודות המטבע הפכו לתירוץ עבור סוכני המוסד ו ה-CIA להיכנס למערכה. בציוציו הפרובוקטיביים והבטחותיו ש'עזרה בדרך', טראמפ הפך למעשה למנהיג המתפרעים. בכך, הוא סיפק 'סמים' לבריונים שכירים ולטרוריסטים בתחבורה ציבורית כדי להפוך את המחאות ל'מלחמת רחוב'' ול'הפיכה'.
אבל תגובת העם ב-12 בינואר [עצרת תמיכה של המשטר האיראני בעצמו] היתה הירייה האחרונה במרד זה. נוכחותם של מיליוני אנשים הראתה שלמרות תלונותיו על פרנסתו, העם האיראני לעולם לא יחליף את ביטחונו בחיוכו של טראמפ. נוכחות אפית זו גרמה לשגרירים מערביים להודות בדיווחיהם: 'המציאות של איראן אינה מה שנראה בטוויטר של טראמפ'.
ההטעיה של "הארמדה הגדולה"; כאשר המהמר [טראמפ] משתמש באלה שבורה!
לכן, לאחר שדונלד טראמפ טעם את טעמה המר של התבוסה במלחמת 12 הימים וראה את פרויקט ה'הפיכה ברחובות' שלו נכשל בינואר לאחר סטירה חזקה מצד עשרות המיליונים בצעדת ה-12 בינואר, הוא פנה שוב לאותה מדיניות של 'איש משוגע'. לאחר שנכשל בשדה הקרב הצבאי והביטחוני, הוא ניסה לנופף ב'מקל המלחמה' מעל האומה האיראנית בשפה וולגרית בסגנון הוליווד, אולי יקבל נקודות זכות לצד שולחן המו"מ מתוך האיומים.
בהצהרותיו, דיבר טראמפ בהגזמה מבחילה על תנועתו של צי ימי עצום לעבר המים הכחולים של המפרץ הפרסי ואמר: 'ארמדה עצומה (Massive Armada) נעה לעבר איראן במהירות, עוצמה ומטרה חסרות תקדים. לצי זה, בראשות נושאת המטוסים אברהם לינקולן, יש משימה שתהיה רחבה והרסנית אף יותר מפעולותינו בוונצואלה.' אבל מאחורי ההייפ התעמולתי הזה והתנועה הדרמטית של הספינות מסתתרת מטרה מלוכלכת: 'טרור פסיכולוגי של האומה האיראנית'. בכך שהוא מחזיק את המקל הרקוב הזה, טראמפ רוצה ליצור אווירה של פחד ואימה כדי לאלץ בכירים [איראנים] ואת הציבור לקבל את 'ארבעת התנאים המשפילים' שלו. תנאים שהם למעשה, 'מפת דרכים לפירוקה ולהשמדתה של איראן' וקבלתם תוביל לגורל גרוע יותר עבור איראן מאשר לוב של קדאפי וסוריה שמתמודדת מול מלחמת אזרחים.
4 צעדים לבליעת איראן
* פירוק מוחלט של העשרת האורניום: טראמפ אומר בחוצפה כי לאיראן לא צריכה להיות אפילו צנטריפוגה מסתובבת אחת. משמעות הדבר היא קבירת הישגים פנימיים וידע גרעיני שהם תוצאה של דמם הטהור של [מדעני הגרעין] השהידים כמו [הפרופסורים להנדסת גרעין] עלי מוחמדי, [ומג'יד] שהריארי ו[אבי תכנית הגרעין הצבאי של איראן, מוחסין] פח'ריזאדה.
* הוצאת עתודות האורניום המועשר: התנאי השני שלהם שהוא אפילו בדיחה נושכת ומרה הוא הוצאת כל עתודות האורניום, ובמיוחד עתודות של 60%, מאדמת איראן. משמעות הדבר היא פירוק נשק מדעי וטכני של איראן. הם רוצים להעביר את נכסי המזומנים של איראן למדינות זרות כך שלטהראן לא יהיה עוד כל יתרון לאלץ את האויב למלא את התחייבויותיו. הוצאת עתודות אלו תביא לכניעה מוחלטת לשאפתנות האמריקנים
* הגבלת עוצמת הטילים (פירוק מנשק נגד הזאבים): הם מבקשים 'להגביל את עוצמת הטילים', כלומר, אותה נקודה בדיוק שגוזלת את שנת הציונים. טראמפ רוצה לקשור את ידיה ההגנתיות של איראן כדי שהמשטר הציוני יוכל לפלוש לאיראן מתי שירצה, ללא חשש מתגובה קשה [של הטילים] 'סג'יל' ו'פתאח' [לטווחים של עד 2000 ק"מ]. פירוק טילים משמעו הזמנת האויב להפציץ את טהראן
* ניתוק התמיכה בחזית ההתנגדות: בסופו של דבר, טראמפ מבקש לנתק את קשרי איראן עם [מיליציות ציר ההתנגדות] חזבאללה [בלבנון], חמאס [בעזה] ואנסאראללה [בתימן]. הם רוצים להרוס את העומק האסטרטגי של איראן כדי לסלול את הדרך עבור המשטר הציוני לבלוע את כל האזור ולהגשים את חלום 'מהנילוס עד לפרת'. הם רוצים להגביל את איראן לגבולותיה הגיאוגרפיים כדי שיוכלו לחסל אותה בזמן הנכון
ידיים על ההדק
אבל תגובתם של בכירי הרפובליקה האסלאמית וכוחותיה המזוינים לאיום הצבאי החלול של טראמפ היתה כה נחרצת ומזעזעת עד שניפצה את חישוביה האסטרטגיים של וושינגטון.
ההכרזה הרשמית על מצב של 'אצבעות על ההדק' וההסבר המחוכם של 'מלחמה אזורית' היו מסר ברור למכוני המחקר של הפנטגון: כל מעשה טיפשות ייענה בתגובה מעבר לגבולות. התקשורת הבינלאומית שינתה את נימת דבריה למראה סמכות זו וכתבה על כוחה הבלתי מעורער של איראן.
סקוט ריטר, קצין ומפקח לשעבר באו"ם, הזהיר בניתוח מזעזע: 'אין ספק, איראן היא המלכה של האזור. לא רק שהיא מסוגלת להפוך בסיסים אמריקאים לבתי קברות לחיילים האמריקנים אלא היא גם מסוגלת להפוך את ישראל לבלתי ראויה למגורים עבור תושביה.' מציאות זו בשטח שלחה צמרמורת בעמוד השדרה של בעלות בריתה של אמריקה באזור.
המדינות המארחות בסיסים צבאיים (כגון סעודיה, קטר, בחריין, כווית והאמירויות), שיודעות היטב שהן יהיו הקורבנות הראשונים להצתה של טראמפ אם הוא יפעל בטיפשות, שלחו בפאניקה מסר לבית הלבן, לפיו לא יאפשרו להשתמש באדמתם או במרחב האווירי שלהם לכל פעולה נגד איראן. ה'לא' ההיסטורי הזה קרע את הארמדה לכאורה של טראמפ באיבו.
אבל כעת משנשבר מקל המלחמה נוקט האויב שוב טקטיקת 'הטעיית משא ומתן' בשולחן המו"מ ובאמצעות ביזת מנופי הכוח של איראן כדי אולי להשיג את מה שלא השיג בשדה הקרב. עד כדי כך שטראמפ הצהיר בראיון לפוקס ניוז: 'איראן מנהלת איתנו מו"מ ואנחנו צריכים לראות אם נוכל להגיע לסיכום. אחרת, נראה מה יקרה.' אך למרות החדשות הסותרות בנוגע למו"מ, תגובת טהראן זהה לזו שקבע סגן הממונה על מדיניות חוץ במזכירות המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי באקרי: 'לגורמים איראניים אין שום כוונה להוציא חומר גרעיני מועשר לשום מדינה, והמו"מ כלל אינו עוסק בכך.' כמו כן, דובר משרד החוץ, אסמאעיל בקאיי, הדגיש כי יכולת ההגנה [קרי, טילים] אינה ניתנת למו"מ ...
חציית מלכודת ההונאה
לכן, דרכו של טראמפ המשלבת תככים הגיעה למבוי סתום, דבר שאילץ כעת את וושינגטון לחזור לטקטיקה הישנה של' 'הונאת מו"מ'. סקירת האירועים האחרונים, החל מהודאותיו המזעזעות של טראמפ באחריות ישירה לתקיפה על איראן ועד לגילויי הוול סטריט ג'ורנל בדבר אופיו המטעה של המו"מ, חושפת רק אמת אחת. האויב רוצה את שולחן המו"מ לא לשם הבנה, אלא כמרחב מלחמה וכבנק של מטרות לתוקפנות שלו.
כיום,
כאשר איומי טראמפ החלולים נעצרו ב[זכות] המחסום החזק של כוח הטילים של איראן וההכנות ל'מלחמה אזורית', האויב מבקש לכפות על האומה האיראנית, במסווה
של דיפלומטיה, את התנאים המשפילים שהוא לא הצליח להשיג בשדה הקרב ובכאוס ברחובות
[איראן]. ארבעה תנאים שמטרתם הסופית אינה לפתור את האתגר הגרעיני, אלא 'לפרק
לחלוטין את איראן מנשקה' כדי לסלול את הדרך למשטר הציוני לבלוע את האזור כולו. הניסיון
ההיסטורי, החוכמה והטאקט של המנהיג [ח'אמנאי] הם התגלמות החוכמה עבור כל אוהדי המשטר.
[ח'אמנאי אמר]: 'מו"מ עם אמריקה אינו חכם, אינטליגנטי או מכובד. הסיבה? הניסיון!'
אלו
שעדיין מחפשים פתרונות דרך חיוכו של טראמפ צריכים לדעת שהביטחון הלאומי של איראן
אינו סחורה שניתן להתמקח עליה. עמידתם האיתנה של הבכירים בנוגע לשמירה על קווים
אדומים גרעיניים ויכולות הגנה [טילים] מעידה על ערנות המשטר מפני מלכודת זו.
תגובת הרפובליקה האסלאמית לכמות האיומים והפרת ההבטחות הזו אינה רק ישיבה לצד שולחן המו"מ, אלא חיזוק מרכיבי הכוח שלה ושמירה על עמדת 'הידיים על ההדק'. הסתיים העידן [בו האויב יכול] 'להכות ולברוח' וכל איום מצד האויב ייתקל בתגובה שוות ערך ומעבר לכל דמיון. כיום, התגובה לאיומים היא אך ורק 'איומים רבי עוצמה' משום שלפי היגיון היהירות [ארה"ב], רק כוח יוצר הרתעה."[1]
