כללי

מצרים מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי-ביטחוני עם תורכיה וקטר

מאת ב. צ'רניצקי

לאחרונה מהדקת מצרים את שיתוף הפעולה הצבאי-הגנתי שלה עם תורכיה וקטר - שתי מדינות המקיימות ביניהן יחסים אסטרטגיים שכוללים הסכם הגנה משותף החל מ-2017[1].

 

התקרבות זו חלה חרף המתיחות ששררה במשך שנים ארוכות בין מצרים לבין שתי המדינות, בשל תמיכתן בארגון האחים המוסלמים (להלן: אח"ס) המוגדרים במצרים כארגון טרור. למעשה, התמיכה של קטר באח"ס היתה אחת הסיבות המרכזיות לחרם שהטילו עליה מצרים, סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין בין 2017-2021.[2] אשר לתורכיה, יחסיה עם מצרים נותקו ב-2013, עם הדחתו של נשיא מצרים דאז מוחמד מורסי, שנמנה על האח"ס, ועלייתו לשלטון של עבד אל-פתאח אל-סיסי, וחודשו רק ב-2022.

 

שיתוף הפעולה הצבאי בין מצרים לתורכיה חודש והתפתח עם חידוש יחסי המדינות, בתיווכה של קטר והשתקף לאחרונה בפגישות בין בכירים צבאיים משתי המדינות, בתמרונים משותפים ובשת"פ בייצור צבאי. כך למשל, בתערוכת הביטחון וההגנה הבינ"ל שנערכה לאחרונה במצרים, 2025 EDEX (Egypt Defence Expo 2025) בארגון הכוחות המזוינים המצריים[3] הציגו מצרים ותורכיה תוצרים משותפים כגון רכבים צבאיים וכטב"מים, שמצרים שמה דגש על פיתוחם לאור השימוש הרב שנעשה בהם במלחמות האחרונות באזור ובעולם.

 

שיתוף הפעולה הצבאי בין מצרים לקטר החל להתגבש בהדרגה מאז סיום החרם המצרי על קטר בשנת 2021, ואחד מביטוייו היה הקמת ועדה לשיתוף פעולה צבאי המתכנסת מידי שנה, מאז 2023. כינוסה האחרון היה במצרים בדצמבר 2025 ולפי דיווחים בעיתוני שתי המדינות, הצדדים סיכמו על חילופי ידע, מומחיות ושת"פ באימונים צבאיים.

 

יצוין כי הידוק היחסים הצבאיים בין מצרים לבין תורכיה וקטר, הינו חלק ממגמה מצרית - שבלטה כבר עם תחילת שלטונו של אל-סיסי - לגיוון מקורות הנשק, לשדרוג הנשק הקיים ולהגברת הייצור המקומי של נשק, תוך שיתוף פעולה עם מדינות אחרות.[4]  כך למשל ב2025 Edex הציגה מצרים  כמה תוצרים מקומיים, ביניהם כטב"מים מדגם ג'באר 150, 200 ו250.[5]

 

אחת הסיבות לתנופת החימוש במצרים היא בראש ובראשונה האיומים הגוברים עימם היא מתמודדת: במערב עם לוב בדרום עם סודאן, ובמזרח - מצד עזה וישראל[6], איום נוסף על מצרים הוא שיבוש השייט בים האדום על ידי החות'ים, שלוחיה של איראן, ושיגור טילים וכטב"מים אל ישראל מעל המרחב האווירי המצרי.

 

לשיתוף הפעולה הצבאי בין מצרים לתורכיה וקטר נלווה שת"פ מדיני ביניהן בעיקר בנושא הפלסטיני:  מצרים וקטר שימשו כמתווכות העיקריות לצד ארה"ב בין חמאס לישראל, בעקבות המלחמה בעזה שפרצה בעקבות מתקפת הטרור שביצעה חמאס נגד ישראל ב-7 לאוקטובר 2023. תורכיה חברה לתיווך בהמשך.

 

זאת ועוד, לאחרונה ניכרה גם העמקה של שיתוף הפעולה הכלכלי והמסחרי בין המדינות: קטר ומצרים סיכמו לאחרונה על השקעות קטריות במצרים שנאמד בעשרות מיליארדי דולרים, ובין תורכיה למצרים יש מגעים להגדלת הסחר ביניהן, שיוכל לגדול עוד יותר אם הצדדים יסכימו על שת"פ גם בתחום האנרגיה.[7]

 

דוח זה יסקור את עיקרי שיתוף הפעולה הצבאי בין מצרים לקטר ותורכיה כפי שבאו לידי ביטוי בעיתונות לאחרונה.

 

הידוק היחסים הצבאיים בין מצרים לתורכיה

בנובמבר 2022, לאחר נתק בין שתי המדינות שנמשך כעשור, נפגשו נשיא תורכיה, רג'פ טאיפ ארדואן והנשיא המצרי עבד אל-פתאח אל-סיסי בשולי המונדיאל שנערך בקטר ובעקבות תיווך קטרי, מה שסלל את הדרך לחידוש היחסים הדיפלומטיים והצבאיים בין שתי המדינות ואף לשדרוגם.[8]

 

ביולי 2023 החליפו מצרים ותורכיה שגרירים, ובמהלך השנתיים הבאות התקיימו ביקורים הדדיים מדיניים כשהשיא היה בביקור של הנשיא ארדואן במצרים בפברואר 2024 במצרים ובביקור של הנשיא אל-סיסי בתורכיה בספטמבר באותה השנה. במהלך ביקורו של ארדואן במצרים, הסכימו שני הנשיאים על הקמת מועצה רמת דרג לשת"פ אסטרטגי, כאשר הפגישה הראשונה של המועצה התקיימה במהלך ביקורו של אל-סיסי בתורכיה. באותו ביקור גם חתמו הצדדים על הסכמים ועל מזכרי הבנות בתחומי אנרגיה, תעשייה צבאית ועוד.[9]

 

כאמור, הודקו גם הקשרים הצבאיים, והתקיימו ביקורים הדדיים של בכירים צבאיים, כאשר הביקור הצבאי המשמעותי ביותר היה ביקורו במאי 2025, של הרמטכ"ל המצרי, אחמד ח'ליפה באנקרה, אז הוחלט לקיים פגישה שנתית בדרג זה. כל אלה הובילו להסכמים על שת"פ בייצור צבאי ובתמרונים משותפים. [10]

 

פגישת הרמטכ"לים המצרי והתורכי באנקרה, מאי 2025[11]

הקמת מועצה בכירה לשת"פ אסטרטגי וייצור משותף של כטב"מים ורכב צבאי אוטונומי

כאמור במסגרת חידוש היחסים בין המדינות, הסכימו נשיאי מצרים ותורכיה בפגישתם בקהיר בפברואר 2024, על הקמת מועצה רמת דרג לשת"פ אסטרטגי, הכוללת בין היתר, התייעצויות בתחום הצבאי והביטחוני ושת"פ בתחום התעשייה הצבאית. הפגישה הראשונה של המועצה נערכה באנקרה בספטמבר באותה השנה.[12] במהלך 2025 דווח כי הצדדים חתמו על שורה של הסכמים ומזכרי הבנות לייצור משותף של אמצעי הגנה כגון כטב"מים וכלי רכב בלתי מאויש.[13]

 

ואכן, בתערוכת הנשק 2025 EDEX, בה השתתפו 81 חברות תורכיות המייצרות מערכות נשק והגנה,[14] הוצגו בין היתר, שני תוצרים שהם פרי שת"פ של הארגון הערבי לתיעוש’ חברה מצרית ממשלתית לפיתוח תעשייה ביטחונית וצבאית, לבין חברת הווילסאן התורכית. התוצר הראשון הינו כלי רכב בלתי מאויש המתאים לתנאי המדבר המצריים וניתן להרכיב עליו מערכת נשק הנשלטת מרחוק, שכונה "עקרב", והתוצר השני של שתה"פ הזה הוא הכטב"מ חמזה 1.[15]

 

לדברי המהנדס מוחמד עווד, בכיר בארגון הייצור הערבי, חמזה 1 הוא כלי טייס טקטי לאיסוף מודיעין  שיכול להגיע למהירות של 85 קמ"ש ולחוג במשך 8 שעות, והוא יכול לשמש לפיקוח על הגבולות  ולדיוק ירי ארטילרי. עוד ציין כי סוג זה של כטב"מים יכול לשאת כמות קטנה של חומר נפץ.[16]

 

 דגם של "עקרב" כלי רכב בלתי מאויש[17]

הכטב"ם "חמזה 1"[18]

בנוסף, בעקבות תערוכת 2025 EDEX הודיעה חברת אסלסאן התורכית, המתמחה באלקטרוניקה של מערכות הגנתיות, כי תפתח סניף במצרים כדי להקל על מתן שירותים לצבא מצרים ולחברות מצריות וכן כדי לקדם פיתוח וייצור משותפים של מערכות הגנה.[19]

 

הצטרפות מצרית למיזם מטוס החמקן התורכי KAAN וייצור מקומי של כטב"ם תורכי

באוגוסט 2025 הארגון הערבי לתיעוש וחברת הווילסאן התורכית על הסכם לייצור מקומי במצרים של כטבמ"ים מדגם VTOL-UAV שנוצר לאיסוף מודיעין ולפיקוח, ובעל יכולת המראה ונחיתה אנכית.[20] לפי היומון הקטרי, אל-ערבי אל-ג'דיד גם הושגה הסכמה עקרונית בין מצרים לתורכיה לפיה מצרים תייצר במפעליה הצבאיים את הכטב"ם התורכי המתקדם ביירקטאר 2TB, אך אין לידיעה זו אישור ממקור נוסף.[21]

 

בנוסף דיווח אל-ערבי אל-ג'דיד כי תורכיה אישרה גם את הצטרפותה של מצרים למיזם ייצור מטוס הקרב החמקני התורכי מהדור החמישי, KAAN, כשותפה יצרנית.[22] דיווח של אתר

www.defense-arabic.com  מדצמבר 2025 אישר כי מצרים הצטרפה למיזם כשותפה מלאה בייצור ובפיתוח של החמקן התורכי וכי ייתכן שיוקם במצרים קו ייצור חלקי שלו. טמל קוטיל לשעבר ראש התעשייה האווירית התורכית ( (TAI מסר כי החמקן מסוגל להתעמת עם כל המטוסים הקיימים כיום, דבר שעשוי להוביל לשינוי מאזני הכוח האוויריים באזור. השלכה משמעותית להצטרפותה של מצרים למיזם, היא כי מצרים לא תהיה עוד תלויה בטכנולוגיה ובחלקי חילוף מערביים וגם לא במדינות כמו סין או רוסיה, שעימן ניהלה מגעים לרכישת מטוסי קרב.[23]

 

החמקן התורכי KAAN[24]

חידוש התמרונים בין מצרים לתורכיה

מצרים ותורכיה הידקו גם את שיתוף הפעולה הצבאי הימי ביניהן, כאשר חידשו בספטמבר 2025 את התמרון הימי "ים הידידות", לאחר הפסקה של 13 שנים (התמרון הימי הראשון התקיים ב-2009). בתמרון זה שנמשך חמישה ימים, נערכו סדנאות עבודה, ובוצעו תרגילי ירי של הכוחות המיוחדים בכלי נשק שונים. כמו כן, תרגלו הכוחות עריכת חיפושים על ספינות חשודות, נחיתת הליקופטרים על גבי ספינות ועוד. מפקדי חילות הים של שתי המדינות צפו בחלק מהתמרון.[25] לפי הערכות שונות, התמרון נועד להעביר מסר הרתעתי לישראל, וזאת בפרט לאור עיתויו, לאחר שישראל ניסתה לחסל את צמרת חמאס בדוחה. האלוף חמדי בח'ית, יועץ למכללת הפיקוד והמטה במצרים, התייחס לפרשנות זו ביומון אל-שרק אל-אוסט והדגיש כי ייתכן תיאום עתידי בין שתי המדינות, במידה ויפרצו עימותים עם ישראל.[26]

 

עוד קודם לתמרון הימי, התקיים תמרון של הכוחות המיוחדים של שתי המדינות ב-21-29.4.25 באנקרה. התמרון כלל בין היתר, לוחמה בשטח מאוכלס, צליפה, צניחה ופינוי רפואי.[27]  

 

התמרון הימי המצרי-תורכי[28]

 

הידוק היחסים הצבאיים בין מצרים לקטר באמצעות וועדה לשת"פ צבאי

הידוק היחסים הצבאיים בין מצרים לקטר החל כחלק משדרוג היחסים ביניהן, מאז 2021, עת הסתיים החרם הדיפלומטי-כלכלי על קטר מצד מצרים, סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין. ביטוי בולט לכך הוא הקמת הוועדה לשת"פ צבאי ב-2023 המתכנסת מדי שנה, לסירוגין במצרים ובקטר, בדרג הרמטכ"לים ובכירים צבאיים נוספים. מהדיווחים המועטים המתפרסמים על הדיונים ניתן ללמוד כי הצדדים דנו בדרכים להידוק שיתוף הפעולה בתחום אימונים צבאיים וחילופי ידע ומומחיות בין הצבאות.

 

הוועדה התכנסה לראשונה, במרץ 2023 במצרים, בהשתתפות הרמטכ"לים המצרי והקטרי דאז: אוסאמה עסכר וסאלם בן חמד אל-עקיל אל-נאבת, בהתאמה. הצדדים הסכימו על העמקת שיתוף הפעולה הצבאי בין המדינות בתחומי חילופי ידע והאימונים. בנוסף, הרמטכ"לים ביקרו במפעלי תעשייה צבאיים, במכללת חיל האוויר וכן בפיקוד חיל הים וביחידותיו השונות במצרים.[29]

 

הכינוס השני של הוועדה התקיים באוגוסט 2024 בקטר, בהשתתפות הרמטכ"ל המצרי החדש, אחמד ח'ליפה ועמיתו הקטרי אל-נאבת. גם בפגישה זו דנו הצדדים בהידוק שתה"פ בתחומי האימונים וחילופי ידע ומומחיות וניתנה סקירה לרמטכ"ל המצרי על הכשרת הטייסים הקטרים. בנוסף, נפגש הרמטכ"ל המצרי גם עם שר המדינה הקטרי לענייני הגנה, ח'אלד אל-עטיה, ודן עמו ב"אתגרים ביטחוניים אזוריים" ובחשיבות תיאום המאמצים להתמודדות מולם, זאת על רקע המלחמה בין ישראל לחמאס בעזה ועל רקע העובדה ששתי המדינות - קטר ומצרים - מתווכות בין הצדדים לצד ארה"ב.[30]  

 

הכינוס השלישי, והאחרון עד כה, של הוועדה נערך במצרים, בדצמבר 2025, בהשתתפות הרמטכ"ל המצרי ח'ליפה והרמטכ"ל הקטרי החדש, ג'אסם בן מוחמד אל-מנאעי, לצד בכירים צבאיים נוספים משתי המדינות.[31] 

 

בנוסף, נפגשו שני הרמטכ"לים גם במסגרת התערוכה הבינלאומית התשיעית 2026 DIMEX  להגנה ימית שהתקיימה בדוחה ב-, 19-22.1.26, כאשר הרמטכ"ל המצרי הדגיש תמיכתו בקידום היחסים הצבאיים בין המדינות. יצוין כי המשלחת המצרית לתערוכה היתה רמת דרג וכללה גם את מפקד חיל הים, מחמו פוזי.[32]

הכינוס השלישי של הוועדה המצרית-קטרית לשת"פ צבאי[33]

הרמטכ"לים המצרי והקטרי חותמים על פרוטוקול בכינוס השלישי של הוועדה[34]