כללי

קמפיין מקוון בתמיכת האחים המוסלמים להפלת נשיא מצרים, עבד אל-פתאח אל-סיסי, לקראת יום השנה למהפכת 25 בינואר

בעקבות העמקת המשבר הכלכלי, החברתי והפוליטי במצרים, ועל רקע התקרבות יום השנה למהפכת 25 בינואר 2011 במצרים[1] החלה להסתמן בזירה המקוונת תנועת מחאה מצרית חדשה המזוהה עם צעירי דור ה-Z. [2]תנועה זו, הפועלת תחת השם 

enz002G ונתמכת על ידי האחים המוסלמים (האח"ס) הציבה לעצמה יעד מוצהר של הפלת שלטון הנשיא עבד אל-פתאח אל־סיסי. [3]

 

בינואר 2026 השיקה התנועה בחשבונותיה ברשתות החברתיות ובאתרה Genz002.net קמפיין באמצעות משאל מקוון הקורא להדחת אל־סיסי מתפקידו. הקמפיין זכה לתהודה נרחבת ברשתות החברתיות, כאשר בתוך זמן קצר הצביעו במשאל המקוון בעד הדחת אל-סיסי מאות אלפי מצביעים. עיתוי השקת הקמפיין, בסמוך ליום השנה למהפכת ה-25 בינואר, אינו מקרי ומשקף ניסיון מודע לרתום את הזיכרון הקולקטיבי של ההתקוממות העממית משנת 2011 לצורכי מחאה עכשווית.

 

הרטוריקה של הקמפיין כוללת ביקורת חריפה ואף מסיתה כלפי אל-סיסי, המואשם בבגידה, ב"פגיעה בריבונות המדינה", בכישלון כלכלי עמוק ובדיכוי שיטתי של האופוזיציה. בין היתר נטען כי משטר אל־סיסי אחראי "לרישוש העם", ל"הרס מכוון" של מערכות החינוך והבריאות ולהגירת צעירים בהיקפים נרחבים. עוד הואשם אל-סיסי בפגיעה בביטחון הלאומי ו"בזלזול בריבונות המדינה", משום ש"מכר אדמות מדינה", חתם על עסקת גז "בוגדנית" עם ישראל - שכונתה "אויב היסטורי." כמו כן, הואשם משטר אל-סיסי בכישלון בטיפול במשבר סכר אל-נהדה האתיופי המאיים על מכסת מי הנילוס של מצרים.[4]

 

חרף הניסיון להציג את הקמפיין כמחאת צעירים א־מפלגתית, ניכרת זיקה בינו לבין גורמים המזוהים עם האח"ס. הדבר בא לידי ביטוי הן בזהות חלק ממארגניו המרכזיים - גולים מצרים תומכי שלטון מורסי המודח וכאלה שהיו חברים במפלגת האח"ס בעבר, והן בתמיכה הפומבית שהקמפיין מקבל מכלי תקשורת ודוברים המזוהים עם האח"ס ועם קטר. כך למשל, שניים ממובילי הקמפיין הם האחים המצרים אנס וטארק חביב, המתגוררים בהולנד לאחר שנמלטו ממצרים שרואה  אותם כפעילי טרור עקב התנגדותם להדחת הנשיא מורסי על ידי אל-סיסי ב-2013.[5] השניים משמשים לטענת המשטר המצרי כשופר האח"ס בחו"ל, ובנובמבר 2025 אף הוכנסו לרשימות הטרור במצרים[6].

בנוסף, הקמפיין מקודם באמצעי תקשורת ובחשבונות המזוהים עם האח"ס כמו למשל ערוץ מכמלין, וכן אתר ערבי 21, הפועל מלונדון וזכה בעבר לתמיכת ממשלת קטר[7]. דובר האח"ס בלונדון, צוהיב עבד אל-מקצוד הביע תמיכה מפורשת בקמפיין בראיון לאתר ערבי 21. כשנשאל לגבי עמדתו ביחס ל"מחאת דור Z וקריאתו להדחת אל-סיסי" אל-מקצוד אמר כי ראוי לתמוך ב"כל מחאה לאומית שקטה התומכת בשיפור המצב במצרים."[8]

 

בהקשר זה יצוין כי בשנה האחרונה נשמעו קריאות שונות מצד גורמים המזוהים עם האח"ס ועם קטר, פטרוניתם, הקוראות להפלת שלטון אל-סיסי.[9]

 

המשאל המקוון באתר enz002.net[10]G

 

מהפייסבוק שלGenz002 : [יחד] נגיע למיליון [חתימות להדחת אל-סיסי][11]

 

ההיסטוריה לא מוחלת; לכל עריץ יש סוף[12]

 

  

זה לא רק במשאל; [כל] קול הוא מסמר בארון הקבורה של העריץ[13]

מאמרים באתר מזוהה עם האח"ס: החלה הספירה לאחור להפלת אל-סיסי

כאמור, אתר "ערבי 21", המזוהה עם האח"ס, הפועל מלונדון ושנתמך בעבר על ידי קטר, מקדם את קמפיין Genz002 ואת המשאל להפלת משטר אל-סיסי, ונותן במה למאמרים של פעילי המחאה. [14]

 

אחד הכותבים הבולטים באתר זה, שעודדו את הקמפיין, הוא אדהם חסאנין, עיתונאי ופעיל אופוזיציה מצרי התומך באח"ס, ופעיל גם בקמפיין עצמו. חסאנין, שחי כיום בהולנד, שימש בעבר כחבר המזכירות התקשורתית של מפלגת החירות והצדק, שהיתה הזרוע הפוליטית של האחים המוסלמים במצרים עד פירוקה ב-2014.[15] על תמיכתו באח"ס ניתן ללמוד גם מפרסום פוסטים ומאמרים[16] וכן מהעובדה שהוא עובד כעיתונאי בערוצי התקשורת של האח"ס כמו אל-שרק ומכמלין.[17] במאמריו באתר ערבי 21 הוא מרבה למתוח ביקורת על משטר אל-סיסי וקורא לגורמי אופוזיציה לפעול להפלתו. הוא אף הביע תמיכה בארגון חמאס ובמתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר 2023 וקרא לתנועות האסלאמיות  ובעיקר לאופוזיציה המצרית ללמוד ממנו ולתעל את המומנטום שנוצר לאחר מבול אל-אקצא ואת הזעם על העמדה של מצרים, שלדבריו אינה מסייעת מספיק לפלסטינים, ולהפכם להזדמנות למהפכה נגד המשטר.[18]

 

במאמריו מהשבועות האחרונים טען חסאנין כי המשטר הצבאי שבנה אל-סיסי החל להתמוטט מבפנים והעריך כי קריסתו היא רק עניין של זמן, כאשר התרחיש הסביר ביותר הוא מהלך פנימי בתוך הצבא עצמו שידיח את אל־סיסי. לדבריו, המשאל להפלת אל-סיסי מבטא מהלך של צעירים מצרים שמאסו בשלטון המצרי הנוכחי ורואים במשאל צעד ראשון להסלמה ברחובות מצרים, לקראת יום השנה למהפכת ה25.1.

 

להלן קטעים ממאמרים אלה:

 

פעיל מחאה מצרי: אל-סיסי כונן שלטון צבאי; הצבא הוא זה שיפיל את שלטונו

במאמר שפרסם ב-28.12.25 כתב פעיל המחאה המצרי, אדהם חסאנין: "... ב-2013 [עבד אל-פתאח] אל-סיסי [שהיה אז מפקד הצבא] לא הפיל רק את [משטרו של הנשיא הקודם, איש האח"ס] מוחמד מורסי, אלא גם את פרויקט המדינה האזרחית עצמו, והחליפו בדגם חסר תקדים בהיסטוריה הערבית המודרנית: הצבא אינו עוד חלק מהמדינה, אלא המדינה הפכה לחלק מהפרויקט הכלכלי והביטחוני של הצבא. היום אנו ניצבים מול רפובליקה צבאית שנייה, השונה מהותית מהמודל הנאצריסטי. היא משלבת בין מונופול מוחלט על [השימוש] באלימות, מונופול מוחלט על הכלכלה הלאומית, מונופול מוחלט על השיח הפוליטי ומונופול מוחלט על הזכות לחיים ולמוות...

 

בערב ה-3 ביולי 2013 אל-סיסי הופיע בפנינו על מרקעי הטלוויזיה והכריז על תוכנית ההפיכה הצבאית באמצעות 'מפת דרכים' שכללה את השעיית החוקה ופיזור מועצת השורא, אך מה שלא הוכרז הוא שהמועצה העליונה של הכוחות המזוינים [בראשותו] כבר חתמה בלילה על פרוטוקול חשאי המעניק לצבא [כמה] סמכויות: למנות את שר ההגנה ללא צורך באישור הנשיא; להכריז על מלחמה ושלום ללא אישור הפרלמנט; להקצות כל שטח או מתקן ציבורי לטובת הצבא; ושליטה במשטרה באמצעות המודיעין הצבאי במקרים 'חריגים'. מפת הדרכים הייתה כסות להפיכה כפולה: הראשונה נגד הנשיא הנבחר מוחמד מורסי והשנייה נגד כל אפשרות לשובם של [הגורמים] האזרחיים לשלטון.

 

הטבח [בכיכר] ראבעה [אל-עדויה] [19]... הפך מכלי לחיסול האח"ס לסמל של טרור מדינתי שמכניע את כולם: אנשי תקשורת, שופטים, אנשי עסקים ואפילו את מורדי [ינואר] 2011 עצמם... תחקירים בינ"ל חשפו כי שלטונות מצרים הפעילו דיכוי חוצה גבולות [שכלל]: מעקב אחר פעילים בחו"ל באמצעות תוכנות ריגול; הצרת צעדיהם באמצעות משפחותיהם המתגוררות במצרים; 17 מקרי חטיפה וגירוש בכפייה [של פעילים] ממדינות ערב למצרים; והקפאת נכסיהן של משפחות הפעילים תוך שימוש בחוקים למאבק בטרור..."

 

בהמשך הכותב העריך כי "המדינה על סף קריסה" ואין מדובר בשאלה של “אם” אלא של “מתי”, והציג כמה תרחישים לקריסה: הוא כתב: "התרחיש הראשון: הפיכה פנימית - קצינים זוטרים שמדיחים את אל-סיסי (הדגם של סודאן), הכרזה על מועצת ריבונות ומצב חירום, מינוי נשיא טכנוקרט זמני ובחירות פורמליות שבהן יזכה קצין לשעבר. התרחיש השני: התקוממות עממית - עלייה מטורפת במחירים בעקבות הצפה נוספת [של הלירה המצרית] [20], הפגנות ברחבי השכונות, הצטרפות של עובדי המגזר הציבורי [למחאה], התערבות של כמה יחידות צבא כדי להגן על המפגינים, הדחת אל-סיסי והקמת ממשלת הצלה. התרחיש השלישי: קריסה כלכלית שקטה...

לסיכום, [מדובר] בקריסה בלתי נמנעת של דגם שאינו יכול להמשיך להתקיים. אל-סיסי איבד את כל צורות הלגיטימציה... מה שנותר לו הוא רק הלגיטימציה של הפחד, שהיא החלשה ביותר [מכל צורות הלגיטימציה] משום שהיא נעלמת כשהציבור חש כי המוות מרעב קרוב יותר מאשר המוות בירייה. מכיוון שהצבא עצמו החל לחוש ברעב, רגע המפנה לא יהיה מהפכה עממית מסורתית, אלא הפיכה נגד ההפיכה, שבמסגרתה הקצינים הזוטרים יכפו על המפקדים הבכירים לפרוש...

מודל [השלטון] שבנה אל-סיסי מבוסס על שחיקת הכלכלה, החלשת מעמד הביניים, הטלת אימה על החברה והפיכת הצבא לחברה [מסחרית] חלשה ומסורבלת. ההיסטוריה של האומות מלמדת אותנו כי מדינה שהצבא שלה מכרסם בעצמו, אינה מחזיקה מעמד. השעון מתקתק והספירה לאחור לנפילתה של הרפובליקה הצבאית השנייה [במצרים] כבר החלה. השאלה כבר איננה 'האם' אלא 'מתי'".[21]

 

דור הZ- נושא את לפיד השינוי; המשאל להדחת אל-סיסי יצית מחאות בשטח

במאמר נוסף, שפרסם לאחר השקת קמפיין המשאל להדחת אל-סיסי, טען חסאנין כי המשאל מבטא מהלך של צעירים מצרים שמאסו בשלטון המצרי הנוכחי וחותרים להפילו. הוא כתב: "... החל משאל אינטרנטי אמיץ בנוגע להדחתו של עבד אל-פתאח אל-סיסי. אין מדובר רק במשאל מקוון אלא הכרזה על התנגדות קולקטיבית [למשטר] מצד דור שגדל תחת דיכוי דיגיטלי ומשבר כלכלי הרסני. את המשאל הזה השיקה תנועת דור Z בשיתוף פעולה עם הפעיל אנס חביב ובתוך שעות בודדות הפך [הקמפיין] לרעידת אדמה פוליטית. שעתיים בלבד לאחר שהושק נחסם האתר הרשמי [של המשאל] בתוך מצרים, אך הצעירים לא נסוגו – אדרבא, נחישותם רק התעצמה - הם השתמשו ב-VPN כדי לעקוף את החסימה ומספר המשתתפים [במשאל] חצה את המאה אלף [כבר] ביום הראשון ובתוך פחות מיומיים מספרם חצה את רף ה-200 אלף וייתכן שאף קרוב לרבע מיליון. המספר הזה אינו רק נתון סטטיסטי אלא הוכחה חותכת לשבר עמוק בלגיטימציה של המשטר הזה והוכחה כי דור הצעירים מסוגל לשבור את מחסום השתיקה שכפה הדיכוי במשך שנים.

הפעיל הפוליטי והתקשורתי אנס חביב חי בניכר – הצעיר המצרי הזה הפך לסמל ההתנגדות השקטה בחו"ל... תנועת דור Z, אותה מובילים צעירים מצריים ממצרים ומחוצה לה, מייצגת את הדור שנולד בעידן האינטרנט והעריצות. הצעירים הללו... סובלים מאבטלה גבוהה, מאינפלציה שבולעת את המשכורות ומחובות חיצוניים של מעל 200 מיליארד דולר. המשטר מכנה אותם 'עצלנים' או 'מנותקים מהמציאות' אך בפועל, הם בעלי מודעות וקשורים לטכנולוגיה יותר מכל דור קודם. ב-10.1.2026 הם השיקו באתר האינטרנט שלהם Genz002.net את המשאל שכלל שאלה פשוטה מעוררת תדהמה: 'האם אתה מסכים להדחתו של עבד אל-פתאח אל-סיסי?'...

 

המשטר [מצדו] לא המתין זמן רב – ושעתיים בלבד לאחר השקתו – האתר נחסם בתוך מצרים. לא התפרסמה שום הודעה רשמית... החסימה הזו אינה [רק] צעד טכני רגיל אלא הודאה ברורה בפחד. משטר שטוען לפופולריות עצומה וליציבות, רועד ממשאל אינטרנטי לא מחייב.

החסימה הזו היא במסגרת האסטרטגיה המוכרת של המשטר של דיכוי מתמשך [של אמצעי תקשורת] דיגיטליים מאז 2013: חסימה של אלפי אתרים, מעצר של מאות בלוגרים ופיקוח על האינטרנט. אך הפעם הצעד הזה הוביל לתוצאה ההפוכה: הגדלת המעורבות וההיענות. הפעילים ראו בחסימה הוכחה להשפעת הקמפיין והדגישו כי [המשטר ככל הנראה] חושש מכך שאם ההצבעה תגיע למספרים גבוהים, כמו מיליון למשל, עלול להיפתח פתח להסלמה של מחאה נרחבת יותר...

הפעילים רואים במשאל הזה צעד ראשון לקראת [יום השנה] ל'יום הכבוד' [כינוי למהפכת ה-25 בינואר], אז יוכרז על הסלמה אם מספר [המצביעים] יגיע למספרים גבוהים יותר. הצעירים אומרים: 'איננו עבדים של משטר מושחת' ומוכיחים כי הטכנולוגיה היא הנשק החזק ביותר שלהם נגד הדיכוי... הצעירים האלה שנולדו בצל העריצות, הם אלה שנושאים את לפיד השינוי: הם אינם חוששים מהחסימה [של האתר] מפני שהם יודעים כיצד לעקוף אותה; הם אינם חוששים מהכלא משום שהם מאמינים כי החירות שווה את המחיר והם אינם מתייאשים משום שהם רואים בכל קול חדש – צעד לעבר שחר של מצרים האמיתית.

כיום, קולך אינו רק הקלקה [על המשאל] – הוא נשק, הוא עדות, הוא הבטחה כי העוול לא יימשך. מחר, כשמניין [המצביעים] יחצה את המיליון וכשההתנגדות המקוונת תהפוך למחאה אמיתית ברחובות, ההיסטוריה תזכור כי השינוי החל מכאן: בידיהם של הצעירים שסירבו לחיות כעבדים והחליטו לחיות כבני חורין.

מצרים איננה רכושו של אל-סיסי ולא של שום משטר עריץ – מצרים שייכת לעמה והעם כעת אומר את דברו בקול רם: הסתלק, ותן לנו לבנות מולדת שראויה לנו. היום משאל, מחר חירות ומחרתיים מצרים חדשה – מצרים של כבוד, צדק ותקווה".[22]