כללי

מאמר ביומון ממסדי קטרי: חיקוי חגי הנוצרים וברכתם לרגל חגיהם הם חטא חמור המכעיס את אללה

 

היומון הקטרי הממסדי אל-שרק פרסם ב-17.12.25, כמה ימים לפני חג המולד, מאמר מאת הכותבת הקטרית, אבתסאם אאל סעד, בו יצאה בחריפות נגד התופעה של מוסלמים שמאמצים את מנהגי הנוצרים ומברכים אותם לרגל חגיהם מתוך ידידות וחיבה, והזהירה כי הדבר הוא "חטא מוחלט" ש"מכעיס את אללה" וכי "חטאים קטנים" מובילים "לחטאים גדולים" ו"לעברות החמורות ביותר, שסופן רע ומר". אאל סעד גם הדגישה כי אמונת הנוצרים בשילוש הקדוש סותרת את עקרון ייחוד האל וכי אימוץ סמלים הזרים לאסלאם, הוא מעשה פסול.

 

יצוין, כי מאמרים בגנות הנוצרים ומנהגיהם, בגנות ברכתם בחגיהם ובגנות השתתפות מוסלמים בחגים אלה אינם דבר יוצא דופן בעיתונות הקטרית.[1] היחס השלילי לנצרות ולנוצרים ניכר גם בספרי הלימוד בקטר, שבהם הנצרות מוצגת כדת שסולפה ונחותה ביחס לאסלאם והנוצרים מוצגים ככופרים.[2]

 

עץ חג המולד[3]

 

להלן תרגום מאמרה של אבתסאם אאל סעד:

 

"הגעתי בבוקר מלאת התלהבות וחשיבה מהיכן להתחיל. לפתע, כשנכנסתי למשרד, מצאתי את משרדה של עמיתתי לא כפי שהשאירה אותו אתמול: עץ חג מולד קטן ניצב במרכזו מוקף כדורים צבעוניים וכמה קישוטים שבדרך כלל תולים על העץ. היה [גם] מי שאפילו אמר לי: Happy merry Christmas! המשרד הפך צבעוני וכמה נורות קטנות האירו את הפינה הזו, שהכתה אותי בתדהמה. לשאלתי את הסובבים: 'מה זה?' אחת מהן השיבה לי: 'זה רק בשביל הכיף'. [ואני חשבתי על הפסוק]: 'חשבתם כי נָקֵל הדבר, ואולם בעיני אללה הוא חמוּר' [סורה 24, פסוק 15]

 

חי אללה האדיר, זה אסון אם אינכם יודעים [שהדבר אסור], והאסון הגדול יותר הוא אם אתם יודעים זאת [ובכל זאת עושים זאת]. לאן הגענו אם יש בינינו מי שחושבים שזה בסך הכל עץ פשוט ומקשטים באמצעותו את המקום תוך תחושת שמחה והנאה? חבר'ה, האסון אינו טמון בכך שהמשרד אינו מקום לעץ הזה, אלא באמונות של [האנשים] הללו שהגיעו לכדי הצבת עץ [חג מולד] בכל מקום וחיקוי חגי הנוצרים, שייחסו לאללה ילד [קרי, ישו], בשעה שהוא אחד ויחיד, 'לא ילד ולא נולד'. [קוראן, סורה 112, פסוק 3]

 

האסון איננו [רק] בכך שמה שקרה הוא אסור; הסיפור כולו הוא חטא מוחלט והדבר שאנו סבורים שהוא [עניין] פשוט, עלול להיות חמור בעיני אללה... [אנשים אלה חושבים לעצמם:] איזה משמעות יש להצבת עץ חג מולד קטן או גדול, כל עוד אנו מדגישים שאיננו מאמינים במשמעויות, באמונות וברעיונות, שעץ זה טומן בחובו? אבל, מה זה משנה אם אתה כופר בכל האמונות הללו, כל עוד אתה מציב את המיצג הזה, ש[מבטא] אמונה בכל המשמעויות הללו? מה זה משנה אם אתה מוצא כיף בדבר זה, בשעה הוא מהווה [חטא] גדול וחמור בעיני ריבון העולמים? מה זה משנה שאתה נהנה מהצבעים של המיצג הזה, שמשמעותו היא כי בעליו, מבלי שהוא מבין זאת בכלל, מאמין שלאללה יש ילד ומאמין בשילוש הקדוש – [אמונה] שאין לנו [המוסלמים] שום קשר אליה? מה זה משנה שאתם רואים [ונהנים] ממיצג, שמעוטר בכל הצבעים והצורות משובבי העין, בשעה שאתם יודעים שמאחוריו עומדת כפירה אמיתית בייחודו ואחדותו של אללה היחיד, שאין לו שותפים?

 

אפילו הברכה "Merry Christmas" שאתה יוזם או משיב עליה בחגיהם - אסור לאומרה או להשיב עליה, משום שיש בה מה שמציב אותך - בפני אללה ובפני האדם שמברך אותך - כמי שמקבל את האמונה שלאללה יש ילד, ששמו ישו, בשעה שלמעשה הוא שליח כמו השליחים, שקדמו לו ובאו אחריו ולא ייתכן שהוא בנו של הבורא אללה היחיד, שאין לו שותפים.

 

אתם חושבים שמדובר בעניין טריוויאלי ופשוט, אך חי אללה, הוא חמור [כפי שנאמר בסורה 24, פסוק 15:] 'חשבתם כי נָקֵל הדבר, ואולם בעיני אללה הוא חמוּר', בין אם אתם מודעים לכך ובין אם לאו. לכן, אל תסגלו לעצמכם את חגיהם, שכן אללה ברא אתכם מוסלמים, המייחדים [אותו] ומאמינים כי אללה הוא אחד שאין לו שותפים. אל תשיבו על ברכות [החג] שלהם כאילו אתם חולקים עמם את [האמונות] שהם מחזיקים בהן ומשוכנעים בהן. אל תלבשו בגדים מלבד בגדיכם, [ואל תאמצו] דת מלבד דתכם ואמונות מלבד אמונותיכם, משום שכל אלה נכללים בזהותכם כמוסלמים. עליכם להאמין באחדותו של מי שברא אתכם, אחרת [פשוט] היו חלק מהם [קרי: מהנוצרים]. אל תשחקו עם כינויים ואמונות ואל תראו במה שאסור כמותר גם אם זה מתוך הלצה, ידידות, חברות וחיבה בין מוסלמי למי שאינו מוסלמי, בשעה שלמעשה הדבר מכעיס את אללה מבלי שתדעו ומבלי שתתכוונו לכך. מה רבים הם החטאים הקטנים שהובילו אותנו לחטאים גדולים, ומה רבים הם החטאים הגדולים שהכניסו אותנו למערבולות של עבֵרות חמורות ביותר, שסופן רע ומר. לפיכך, אני מזהירה את עצמי ואתכם שלא להיות [אנשים] חסרי דעה משלהם שהולכים [אחרי אחרים] בלי לחשוב, מתנהגים בלי תכנון והורסים בלי לבנות. האם תלמדו לקח מכך או לא[?!]"[4]