כללי

עיתונאי סורי: שרידי הנוכחות האיראנית גוררים את דרום סוריה לעימות עם ישראל שאת מחירו ישלמו הסורים

ב-28.11.25 במהלך פעילות מבצעית ישראלית בעיירה בית ג'ן בדרום סוריה, התפתחו חילופי אש חריגים בין כוחות צה"ל לבין חמושים סורים. מאז נפילת אסד הרחיבה ישראל את פעולותיה הצבאיות בדרום סוריה כדי למנוע התבססות של גורמים עוינים וקיצוניים שיוכלו לאיים עליה ונפילת נשק וציוד של צבא אסד לידיהם. במסגרת זו, החלו כוחות צה"ל בהרחבת אזור החיץ בדרום סוריה, אזור שבתקופת משטר אסד פעלו בו מיליציות הכפופות לאיראן וחזבאללה.

 

התקרית בבית ג'ן חידשה את החשש בתוך סוריה מפני ניסיון של איראן וחזבאללה לנצל את המתיחות בדרום המדינה לחיזוק השפעתם על קבוצות חמושות בסוריה ועידודן לתקוף את ישראל, וזאת בניסיון לערער את היציבות בסוריה באופן שיאפשר את חזרתם אליה.[1] אחת הקבוצות החמושות האלה היא "חזית ההתנגדות האסלאמית בסוריה – גיבורי המלחמה" שלה זיקה לציר האיראני וכבר פעלה לא פעם נגד ישראל.[2] הקבוצה עצמה אומנם לא נטלה אחריות על הירי לעבר כוחות צה"ל בבית ג'ן[3], אולם בהודעה שפרסמה בעקבות התקרית היא גינתה את התקיפות הישראליות והוסיפה: "נמשיך להתנגד ולהתנגד עד לשחרור סוריה ופלסטין מידי הכיבוש הישראלי... אנו מבטיחים לאויב הציוני כי לא נרשה שתוקפנות זו תעבור ללא תגובה קרובה".[4]

 

המגזין הסעודי אל-מג'לה דיווח ב- 3.12.25 כי "חזית ההתנגדות האסלאמית בסוריה – גיבורי המלחמה" הגבירה בחודשים הקודמים את מאמציה להשיג נשק ולגייס לשורותיה פעילים, לרבות פלסטינים, ובמיוחד חברים לשעבר במיליציות הכפופות לאיראן ולחזבאללה, בעודה טוענת כי היא זו שתתנגד לישראל ולא השלטון הסורי שהחליף את אסד. דווח כי מאמצי גיוס אלה ננקטים בעיקר באזורים שסמוכים לגבול עם ישראל.[5]

 

העיתונאי הסורי, מוחמד איהאב אל-שביב, הזהיר במאמר שפרסם בעקבות התקרית בבית ג'ן כי נוכחותה של "חזית ההתנגדות האסלאמית" בסוריה הקשורה לציר האיראני ופועלת ללא סמכות המדינה, מספקת לישראל עילה להרחבת פעילותה הצבאית בסוריה, ואף גוררת את דרום סוריה לעימות פתוח עם ישראל שמי שייפגעו בו יהיו האזרחים הסורים.

 

הלוויית כמה מההרוגים בבית ג'ן בחילופי האש עם ישראל[6]

 

להלן תרגום קטעים ממאמרו של אל-שביב:

 

"הפעולה בבית ג'ן איננה ראשונה מסוגה. בעיירה השוכנת למרגלות הר חרמון בוצעו במהלך החודשים האחרונים פעולות חיפוש ומעצרים חוזרים ונשנים, בהם נעצרו יותר משבעה צעירים שלא ידוע מה עלה בגורלם. דרום סוריה הפך היום למפה מסובכת, שכן ישראל כפתה מציאות חדשה בהתמקמה באזורים מפורזים לשעבר ובבצעה פטרולים כמעט מדי יום באמתלה של 'רדיפה אחר פעילים חמושים'...

 

בלב הסביבה הזו הופיעה 'חזית ההתנגדות האסלאמית – גיבורי המלחמה' כאחת הקבוצות שהוקמו על רקע הוואקום של השלטון וריבוי הזרועות האזוריות והגבירו את הסכנה לקו הגולן הכבוש.

 

מחקרים מראים שהקבוצה הופיעה [לראשונה] בסוף 2024 בשם 'חזית שחרור הדרום', ומאוחר יותר בתחילת 2025 הציגה עצמה מחדש בשמה הנוכחי, כשהיא משתמשת בסמל דומה לזה של חזבאללה ובאותו השיח של 'ציר ההתנגדות' כלפי ישראל והנוכחות התורכית והמערבית. השם עצמו – 'גיבורי המלחמה' – שאב השראה מקמפיין תקשורתי של חזבאללה משנת 2024, והוא חזר בנאומים של מנהיגי הארגון. כמה מכוני מחקר מקשרים את הקבוצה ישירות לרשת האיומים האיראנית ורואים בה חלק מניסיון לשכפל את מודל 'סוכני ההתנגדות' לאחר נפילת משטר אסד, במסגרת רשת שמתפרסת מלבנון עד עיראק ותימן. במילים אחרות, אנחנו ניצבים מול קבוצה אידיאולוגית-צבאית שפועלת בגבול הגולן תחת סיסמת 'ההתנגדות', אלא שבפועל היא פותחת חזית פרוקסי [של איראן] על אדמה שמלכתחילה מותשת מההרס.

 

ב-8.11.25 פרסם הדובר הצבאי של הקבוצה, אבו אל-קאסם, הקלטה קולית שבה תקף את הממשלה הסורית החדשה ובעלי בריתה, בהציגו את עצמו כאלטרנטיבה למדינה ובאיומו 'להגיב על כל התקיפות הישראליות במקום ובזמן המתאימים'...

 

לאחר ההפצצה [הישראלית] בבית ג'ן אמרה הקבוצה בהודעתה כי התוקפנות 'לא תעבור ללא תגובה קרובה' והתחייבה 'לשחרר את סוריה ופלסטין'. השפה שבה נעשה שימוש - 'מבצר ההתנגדות הערבית' ו-'לא ניכנע' - נושאת את סימן ההיכר של שיח ציר ההתנגדות.

 

הגם שהתוקפנות הישראלית מגונה ומהווה הפרה בוטה של ריבונות סוריה, הבעיה אינה מסתכמת בכיבוש לבדו, שכן קבוצת 'גיבורי המלחמה' פועלת מחוץ למסגרת של המדינה, מציגה עצמה כמי שנמצאת מעל מוסדותיה וקשורה לציר אזורי שמשתמש בסוריה כזירה [לקידום מטרותיו] ולא כיעד [סופי]. כמו כן היא גוררת את דרום סוריה לעימות פתוח עם ישראל... בדרך זו שרידי הנוכחות האיראנית בסוריה של קבוצות אידיאולוגיות ואולי גם של דאעש הופכים לתירוץ הטוב ביותר [עבור ישראל] להרחבת החדירות וההפצצות [שלה] כפי שקרה בבית ג'ן.

 

גינוי התוקפנות הישראלית הוא חובה מוסרית ומדינית, אך הגנה על הריבונות לא מתבצעת באמצעות קבוצות שפועלות מחוץ למסגרת המדינה וכופות את עצמן כנציגות של העם בלי שקיבלו מנדט [לעשות זאת]. זכותם של הסורים בבית ג'ן ובמקומות אחרים להתנגד לכיבוש, אך זכותם גם [להתנגד ל]הפיכת כפריהם לזירות ניסוי של קבוצות שטוענות שהן 'התנגדות', בשעה שהכפרים [שלהם] משלמים את מחיר התגובה הישראלית. ההגנה על סוריה עוברת דרך תוכנית לאומית ברורה, ולא דרך קבוצות [המשרתות ציר] חוצה-גבולות.

 

[אבו אל-קאסם, דובר 'חזית ההתנגדות האסלאמית – גיבורי המלחמה'] מוכר אשליית 'שחרור פלסטין וסוריה גם יחד' בהקלטות השמע, שיודע שהתגובה [הישראלית] תהיה נגד האזרחים [הסורים], אינו שונה בהרבה ממי שלוחץ על כפתור ההפצצה בצד השני..."[7]