כללי

חמאס מסרבת להתפרק מנשקה בלבנון 

בחודשים האחרונים צף ועולה נושא מסירת נשק הפלגים הפלסטינים בלבנון, על רקע מאמצי ממשלת לבנון ליישם את התחיבויותיה להחיל את ריבונותה על כל שטחה, לפרק את נשק הארגונים החמושים הלבנוניים והלא לבנוניים ולהגבילו לידיה.

 

חמאס ושאר הפלגים הפלסטינים שאינם נמנים עם אש"פ, מאמצים את מדיניות חזבאללה בנושא.[1] כמוהו, גם הם מציגים עצמם כמי שמכבדים את ריבונות לבנון ויציבותה, אך למעשה דוחים את דרישת המדינה הלבנונית להתפרק מנשקם ומצהירים על דבקותם בו. בכירי חמאס בלבנון טוענים כי התנועה אינה מחזיקה בלבנון בסיסים צבאיים או נשק כבד וכי הנשק בו השתמשו נגד ישראל במהלך סבב המלחמה האחרון היה שייך לחזבאללה. אולם, מדובר במצג שווא מאחר שבשנים האחרונות ביססה חמאס תשתית צבאית ענפה בלבנון, בתוך מחנות הפליטים הפלסטינים ומחוצה להם. וזאת בשיתוף פעולה, בהנחיית ובהכוונת חזבאללה. תשתית זו היתה אחראית לשיגור רקטות וביצוע פעילות צבאית נגד ישראל משטח לבנון בשנים האחרונות.

 

במטרה לדחות את יישום ההחלטה, חמאס מציבה תנאים כמו דיאלוג עם כל הפלגים הפלסטינים בלבנון, והענקת ערבויות ביטחוניות וזכויות סוציאליות ואזרחיות לפליטים הפלסטינים בלבנון כמו בעלות על רכוש ואפשרויות תעסוקה.

 

יצוין כי הרשות הפלסטינית [להלן: רש"פ] בראשות מחמוד עבאס מנסה להצטייר כמי שפועלת בשירות לבנון והתחייבה לפרק את נשק הפלגים הפלסטינים במחנות הפליטים בלבנון. תהליך זה אומנם החל ב-21.8.2025 אולם, נכון לכתיבת דוח זה, הדבר התמצה במסירת אמל"ח כבד ובינוני כמו רקטות של קטיושה 107 מ"מ ו-90 מ"מ, פגזים ומוקשים, רובם ישנים.

 

דוח זה יסקור את עמדות חמאס בנוגע לפירוק נשקו בלבנון:

 

"קואליצית הכוחות הפלסטינים": כוח פלסטיני בתוך המחנות הוא שיהיה אחראי לנשק

בחודש יוני 2025, כמה שבועות לאחר פגישת מחמוד עבאס יו"ר הרש"פ, עם ג'וזף עון נשיא לבנון, בה הודגש כי שני הצדדים מחויבים ל"עיקרון בלעדיות הנשק בידי המדינה הלבנונית בכל שטחה וסיום כל התופעות המנוגדות לכך"[2], פרסמו ארגוני הטרור הפלסטינים שאינם נמנים עם אש"פ ובראשם חמאס, מסמך שלמעשה דוחה את ההבנות ומערער על מעמדו של מחמוד עבאס כמייצג כלל הפלסטינים. המסמך התעלם מהדרישה לפירוק הנשק הפלסטיני הנשק והעברתו לידי המדינה הלבנונית, ועסק רק בארגון הנשק בתוך מחנות הפליטים הפלסטינים בלבנון תוך תיאום עם צבא לבנון.

 

במסמך שכונה "תפיסה פלסטינית מאוחדת" שפורסם מטעם "קואליצית הכוחות הפלסטינים"בה חברים פלגי אופוזיציה פלסטינים כמו חמאס, ארגון הג'יהאד האסלאמי [להלן גא"פ] והחזית העממית לשחרור פלסטין , נכתב בין היתר כי 'הכוח הביטחוני המשותף'[3] הוא זה שיהיה אחראי על ניהול המצב הביטחוני והשליטה עליו במחנות וכן על "הארגון והשליטה" על הנשק בתוך המחנות. וזאת בפיקוח של 'גוף הפעולה הפלסטינית המשותף'[4] ובתיאום עם הצבא ומנגנוני המודיעין שלו.

עוד נכתב כי  "הפליטים הפלסטינים בלבנון מכבדים את ריבונותה, חוקיה, ביטחונה ויציבותה [של לבנון] ולא יעשו דבר שיפגע בביטחון הלאומי הלבנוני."[5]

בכירי חמאס בלבנון: לא הסכמנו למסור את נשקנו; אין לנו בה בסיסים או אמל"ח כבד 

בכירי חמאס מצהירים בריש גלי כי אין בכוונת התנועה להתפרק מנשקה בלבנון. כך, בכיר חמאס אוסאמה חמדאן צוטט בכתבה ביומוון הלבנוני אל-נהאר ב-25.8 באומרו כי ארגונו לא הסכים לפעולה. לדבריו "זה עניין מסוכן ויש צורך בתפיסה אינטגרטיבית ובערבויות. [לא ייתכן ש]נושא רגיש כזה יטופל בצורה שטחית ופזיזה."[6]

 

מחמוד טה, בכיר בחמאס לבנון, טען כי לבנון לא פנתה באופן רשמי לארגונו בנושא וכי לחמאס "אין בסיסים או מחנות צבא או משרדים כפי שיש לפתח ולכמה פלגים אחרים." לדבריו, ההחלטה של מסירת הנשק הפלסטיני לידי לבנון התקבלה על ידי ראש הרש"פ עבאס ללא התייעצות עם שאר הפלגים הפלסטינים וכי העניין נוגע לפתח בלבד.[7]

 

בכיר נוסף, וליד אל-כילאני, טען כי "לא נעשה שימוש בנשק הפלסטיני זולת לסיום נושא זכות השיבה [של הפליטים הפלסטינים לתחומי מדינת ישראל] וכדי לשרת את הבעיה הפלסטינית, לצורך העימות המתמשך עם ישות האויב הישראלי והקמת מדינה מאוחדת על שטחו." עוד טען כי "לחמאס ולגא"פ אין נשק כבד אלא רק נשק קל ואישי שניתן להכלילו במסגרת התרבות המסורתית של העמים הערביים."[8]

 

חמאס המשיכה לדבוק בעמדתה שלא להתפרק מנשקה גם לאחר פגישה שקיים ראש וועדת הדיאלוג הלבנוני-פלסטיני ראמז דמשקיה עם נציג חמאס בלבנון אחמד עבד אל-האדי ב-5.9.2025, במהלכה העביר דמשקיה לעבד אל-האדי את הדרישה כי חמאס תתפרק מנשקה. על פי דיווח ביומון הלבנוני אל-נהאר, עבד אל-האדי שב וטען כי אין נשק כבד במחנות הפליטים או נשק ובסיסים פלסטינים מחוץ להם. לדבריו "הנשק בו השתמשו חוליות חמאס במהלך השתתפותם לצד חזבאללה במלחמת הסיוע [לחמאס ברצועת עזה] הוא של חזבאללה ולאחר כניסת הפסקת האש לתוקפה, פינו חוליות התנועה את השטח לחלוטין" וחמאס הסגירה לידי הגורמים הלבנונים את הפעילים שהואשמו בירי רקטות לעבר ישראל לאחר כניסת הפסקת האש לתוקפה. הוא קרא לקיים דיאלוג עם הפלגים הפלסטינים ולקחת בחשבון את דרישותיהם ל"ערבויות ביטחוניות וזכויות אזרחיות וסוציאליות לפליטים [הפלסטינים בלבנון]."[9]

 

בכיר חמאס: "לחמאס נוכחות ארגונית, מדינית וצבאית חזקה בלבנון"

בניגוד לטענות חמאס הנוכחיות כי אין לה בסיסים או אמל"ח כבד בלבנון, התנועה פעלה בשנים האחרונות להקמת והרחבת תשתית צבאית ענפה בלבנון, ובכיריה אף הצהירו על כך בריש גלי. כך, מוחמד אברהים אל-מדהון, ראש מנהלת הפליטים בחמאס, הודה בשנת 2023 כי "לחמאס יש נוכחות ארגונית, מדינית וצבאית חזקה" במחנות הפליטים הפלסטינים בלבנון, כולל "מחנות צבאיים." במהלך ביקורו של אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס לשעבר, במחנה הפליטים עין אל-חלוה בספטמבר 2020 נראו פעילים של גדודי אל-קסאם חמושים במשגרי נ"ט. בשנת 2021 אירע פיצוץ במחסן במחנה הפליטים אל-בורג' אל-שמאלי שבאזור צור שעל פי דיווחים בלבנון נגרם כתוצאה משריפה שהתפשטה למקום בו נמצא מחסן תחמושת של חמאס.

 

תשתית זו הפכה את לבנון לבסיס לפיגועים נגד ישראל, בתיאום ובהדרכת חזבאללה, תוך הפרה מוחלטת של ריבונות לבנון. עוד לפני סבב המלחמה האחרון, במהלך מבצעים צבאיים נגד חמאס בעזה בשנת 2014 ובשנת 2021 נורו לעבר ישראל כמה רקטות מכיוון דרום לבנון. גורמים המקורבים לחמאס טענו כי גדודי עז אל-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, היא שאחראית לכך.

 

במהלך סבב הלחימה האחרון בעזה, פעילות צבאית זו של הפלגים הפלסטינים מתוך לבנון המשיכה ואף הוגברה. כבר בימים הראשונים לסבב לחימה זה  פעלו חמאס וגא"פ מלבנון נגד ישראל, בתיאום ובהנחיית חזבאללה, דבר המצביע על קיומה של תשתית צבאית טרם פרוץ המלחמה. הזרועות הצבאיות של חמאס ושל גא"פ נטלו אחריות על שיגורי רקטות ועל פעילות צבאית נגד ישראל משטח לבנון, כולל ניסיונות חדירה לשטח ישראל.

 

מהודעות גדודי עז אל-דין אל-קסאם על מותם של כמה מפעיליהם בתקיפות ישראל בלבנון ניתן ללמוד על היקף פעילותם במדינה. כך למשל, בהודעת אבל על מותו של בכיר בגדודים חסן אחמד פרחאת המכונה אבו יאסר בתקיפה ישראלית על ביתו בעיר צידון בדר"ל באפריל 2025 נכתב כי הוא מילא תפקיד "פורץ דרך ולקח חלק מבורך בג'יהאד ובהתנגדות לאויב הציוני במשך שנים רבות עד למערכת 'מבול אל-אקצא' [סבב המלחמה האחרון בעזה], במהלכה פעל בכמה עמדות ג'יהאד קדמיות..."[10]

 

בתשתית צבאית זו היו מעורבים גם גורמים שאינם פלסטינים או לבנונים, דבר המצביע על היקפה ועל חופש הפעולה של חמאס בלבנון. כך, בחיסול ח'ליל חאמד ח'ראז, אחד מבכירי התשתית הצבאית של חמאס בלבנון, נהרגו גם שני פעילים בעלי אזרחות תורכית.

בנוסף, פעלה חמאס בצורה פומבית לגיוס פעילים לזרועותיה. בדצמבר 2023 הכריזה חמאס על הקמת 'חלוצי מבול אל-אקצא' בלבנון ופעלה לגיוס פעילים פלסטינים בלבנון.[11]

 

חמאס אף סיכנה את הפסקת האש השברירית בין ישראל ללבנון כשבחודש מרץ 2025, כמה חודשים לאחר כניסת הפסקת האש בין ישראל ללבנון לתוקפה, שיגרו פעיליה רקטות לעבר ישראל משטח לבנון. לאחר לחץ כבד מצד ממשלת לבנון, נאלצה חמאס להסגיר את הפעילים.[12]