מאמרים בעיתונים קטריים: נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, אינו ראוי לפרס נובל לשלום
לאחרונה, על רקע השיח התקשורתי הבינלאומי על מועמדותו האפשרית של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ לקבלת פרס נובל לשלום, פרסמה העיתונות הקטרית היוצאת לאור בלונדון מאמרים הקוראים למנוע מהנשיא טראמפ את הפרס. במאמרים אלה נטען כי בניגוד להבטחותיו ולטענותיו, הנשיא טראמפ לא פתר משברים ועצר מלחמות בעולם, אלא בדיוק להיפך: הוא מקדם את החרבתה של עזה ואת גירוש הפלסטינים ממנה ואיננו מונע את המשך המלחמה בה. לדברי אחד הכותבים, לטראמפ אין שמץ של מושג בענייני שלום, ביטחון ודמוקרטיה ואסור שהוא "יזהם" את הפרס" המכובד, "הרחוק ממנו שנות אור".
"נתניהו מכריז כי הוא מעמיד את טראמפ לפרס נובל לשלום"; תגובת אלפרד נובל: "או, שיט"[1]
טראמפ "יזהם" את פרס הנובל לשלום
הכותב האלג'ירי נור אל-דין ת'ניו, בעל טור ביומון הקטרי אל-קודס אל-ערבי היוצא אור בלונדון, כתב: "הנשיא הנוכחי של ארה"ב לא ראוי להיות מועמד לפרס נובל לשלום ואינו יכול לקבלו... זאת משום שרקורד הפשעים שהוא ביצע במישור האמריקאי ובמישור הבינ"ל עולה לאין שיעור על [רקורד] פעולותיו ומעשיו המְשֻוָוקים כמעשים טובים ושוחרי שלום... והם חלק ממפגן פוליטי ותקשורתי [ותו לא]. בקיצור: אין שום מדיניות שטראמפ ראוי בזכותה להיות מועמד לפרס שמכובד [ומרוחק] ממנו שנות אור ואסור ש[פרס זה] יזדהם בגללו. אדרבא, מתן הפרס לטראמפ יפתח את כל הדלתות בפני הגיהינום של הפוליטיקה וחיסול השלום בבת אחת, בדומה למדיניות הציונית שפוגעת כיום בכל העולם ולא רק בערבים ובמוסלמים...
טראמפ ממשיך
להבעיר חילוקי דעות פוליטיים, חברתיים וכלכליים בארצו וכן לשבש את הפוליטיקה
הבינלאומית באמצעות התנהגות והחלטות טרוריסטיות...
הנשיא האמריקאי הנוכחי אינו מבין את המושג 'שלום' ואת משמעותו ולא ראה בו בעבר כ[סמל] לתרבות שאפשר לחלוק עם אחרים. מדי יום הוא חושף שאין למהלכיו ולחזונו שום קשר, ולו קל שבקלים, לשלום ולביטחון; [למעשה], אלה הם מונחים שלקסיקון חיי ההוללות, לילות הפריצות, בתי ההימורים... ורדיפת הבלונדיניות [של טראמפ] לא יוכל להכיל. העולם הזה שממנו הגיע טראמפ צריך להרחיק אותו מפרס [נובל] לשלום כדי ש[יוקרת הפרס] לא תוכתם..."[2]
טראמפ לא השיג שלום בשום מקום בעולם ועל כן אינו ראוי לפרס נובל
הכותבת הלבנונית דלאל אל-בזרי כתבה בטורה ביומון הקטרי אל-ערבי אל-ג'דיד המתפרסם בלונדון: "...זה ימים שטראמפ... מכריז שוב ושוב כי הוא השיג שלום בשש מדינות. הוא לא הזכיר את [פרס] נובל במפורש, אך אמצעי התקשורת והרשתות החברתיות שלו החלו לדווח בזה אחר זה, כי טראמפ השיג שלום בפועל בשש מדינות במהלך חצי השנה שחלפה ולמנותן.
מיהן אותן שש המדינות? בין הודו לפקיסטן – [אך] ראש ממשלת הודו נרינדרה מודי הכחיש כי טראמפ מילא תפקיד כלשהו בפיוס בינו לבין פקיסטן בעקבות עימותים בין המדינות בקשמיר; בהסכם בין קונגו לרואנדה, לא מילא טראמפ כל תפקיד – הדיפלומטיה האמריקאית בתקופת ג'ו ביידן היא זו שקיימה את המו"מ לפרטיו; [ישנו גם המשבר] בין מצרים לאתיופיה בנוגע לסכר הנהדה – שני הצדדים מכחישים כי הסכימו על משהו; בין ארמניה לאזרביג'אן – למרות שמשלחות משתי המדינות באו לבית הלבן, הסכסוך שם טרם הסתיים; בין תאילנד לקמבודיה – טראמפ השיג רק הפסקת אש, אך הסיבות לסכסוך ביניהן נותרו בעינן... לבסוף, [גם] בין איראן לישראל... המלחמה לא תמה...
[במקביל], טראמפ והתקשורת שלו מתעלמים משלוש הנקודות הכי נפיצות בעולם שבהן אנשים נהרגים, מורעבים ומגורשים, בתים ומוסדות ציבור נהרסים: [ראשית], סודאן, שלטראמפ לא אכפת ממנה [כלל]...; [שנית], אוקראינה, הקרובה ביותר לליבו, הוא פועל, נוסע, מקבל את פניהם [של גורמים שונים], מצטלם, מצהיר, נפגש ועורך מו"מ 'למען השלום בין רוסיה לאוקראינה'... אך התיווך שלו לשלום בין אוקראינה לרוסיה דומה יותר לתיווך להמשך המלחמה. הנקודה האחרונה – עזה, פלסטין... היחיד בעולם שמסוגל לעצור את הפשע ההיסטורי הזה הוא טראמפ, אלא שהוא נפעם מ[ראש ממשלת ישראל בנימין] נתניהו, רואה בו 'גיבור מלחמה' ומחקה אותו...
אם ינחל אכזבה [ממאמציו לכונן שלום], טראמפ יוכל לטעון כי לפחות כונן שלום בין ישראל לבין כמה ממדינות ערב (האמירויות, בחרין, מרוקו וסודאן) במה שכינה 'הסכמי אברהם' וכי הבטיח לצרף אליהם מדינות ערביות נוספות. אך למעשה, ההסכם לא הוביל לשלום – הוא נרמל [את הקשרים] ללא תנאים והתעלם מהפלסטינים. אדרבא, ייתכן שבחלוף זמן מה אפשר לראות בפעולת מבול אל-אקצא [קרי: מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, ביטוי] לרמת הייאוש הגבוהה מהסכמי אברהם...
כעת, השאלה שמעסיקה רבים היא האם... נורבגיה [שבה נוסד הפרס] תפאר, מתוך דאגה לאינטרסים שלה, את יכולותיו של טראמפ ותעניק לו את הפרס? במקרה כזה, נותר לשאול מי הוא זה שחי בעולם אחר – טראמפ או האנושות?"[3]
טראמפ פיתח אובססיה לזכייה בפרס נובל לשלום, אך אינו ראוי לכך
עבדאללה ח'ליפה אל-שאיג'י, מרצה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת כווית, כתב בטורו ביומון אל-קודס אל-ערבי: "נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, פיתח אובססיה לזכייה בפרס נובל לשלום השנה והוא משקיע מאמצים לשכנע את ועדת הפרס שהישגיו מצדיקים זאת, בהיותו המנהיג ששוקד ונוחל הישגים יותר מכל [האחרים] בפתרון סכסוכים, סיום מחלוקות ועריכת הסכמים,...
נראה כי נשיאים ומנהיגי מדינות ברחבי העולם השתכנעו שאחת מנקודות התורפה הבולטות ביותר של טראמפ והדרך הקלה ביותר לזכות באהדתו, היא להחניף לו ולהכריז על תמיכתם במועמדותו לפרס נובל לשלום. עד כה, הציעו כמה חברי קונגרס רפובליקנים את מועמדותו לפרס, וכך גם מנהיגי מדינות, בראשם נתניהו.... קדם לו [בכך], עאסם מוניר, רמטכ"ל הצבא הפקיסטני, בביקורו בבית הלבן ביוני האחרון [2025], לאחר תיווך אמריקאי שהפסיק את המלחמה בין הודו לפקיסטן, למרות התנגדותה של הודו לתיווך זה... ארה"ב סייעה גם בסיום המלחמה במזרח קונגו בין קונגו לרואנדה, שנמשכה עשורים, למרות שקטר היא זו שיזמה את התיווך ואירחה את מנהיגי שתי הרפובליקות בדוחה...
נראה כי טראמפ ויועציו עסוקים בחיפוש אחר פתרון משברים ברחבי העולם - שחלקם נשכחו... במטרה להגדיל את תיק הישגיו ובכך להביך את ועדת פרס נובל הנורווגית, שישיבותיה ושמות המועמדים לפרס [מטעמה] נשמרים בסוד, טרם ההכרזה הרשמית על הזוכה בפרס ב-10 באוקטובר בכל שנה.
אולם, השאלה החשובה שרבים שבים ושואלים היא: האם הנשיא טראמפ ראוי לזכות בפרס נובל לשלום? שהרי רוב התיווכים [שהוא זוקף לזכות עצמו] זקוקים לזמן לצורך התממשותם והשלמתם וחלקם הם [רק] הצהרת עקרונות ולא הסכמים ודרוש זמן כדי ליישמם. בנוסף, אף ארגון זכויות אדם לא הציע את טראמפ כמועמד לפרס, והדבר החשוב ביותר הוא שטראמפ כשל ב[מימוש] הבטחתו בנאום ההשבעה השני שלו ב-20 בינואר השנה, שהוא יהיה נשיא שיעשה שלום ויסיים את המלחמות!!...
הכישלון הגדול ביותר של טראמפ שמונע ממנו זכייה בפרס נובל לשלום הוא [אי] שימת קץ למלחמת ההשמדה של ישראל בעזה. [למעשה], טראמפ נתן אור ירוק לממשלת נתניהו להסלים את המלחמה, לכבוש את כל רצועת עזה, לבצע בה טיהור אתני ותמך במלחמת ההשמדה וההרעבה!!... [בנוסף], למרות התרברבותו של טראמפ כי יביא לסיומה של מלחמת רוסיה נגד אוקראינה ביום הראשון של נשיאותו, הרי שכעבור שבעה חודשים הוא [עדיין] לא הצליח לעצור את המלחמה... טראמפ גם מנהל מלחמת מכסים נגד יותר מ-70 מדינות, לרבות מדינות בעלות ברית, דבר שגורם לעניים ולמעמד הביניים לשלם יותר כדי להשיג סחורות מיובאות...
[כמו כן,] ישנם גם שיקולים מוסריים וחוקיים [למניעת הפרס ממנו]: הרישום הפלילי שלו ורשת אפשטיין, שהופכים את טראמפ למועמד שנוי במחלוקת ברמה הבינלאומית ובקרב חברי ועדת פרס נובל לשלום...
האם לדעתכם טראמפ ראוי לפרס נובל לשלום?!"[4]
