כללי

כותבת ביומון סעודי: חמאס פועלת בניגוד לאסלאם; על הפלסטינים ללכת בדרכו של הנביא מוחמד שחתם על הסכם שלום זמני עם אויביו

 

העיתונאית בושרא אל-סבאעי, פרסמה לאחרונה בטורה ביומון הסעודי הממסדי עוכאט', שני מאמרים שבהם תקפה בחריפות את תנועת חמאס שממיטה הרס על תושבי עזה. היא טענה כי התנהלותה של חמאס סותרת את דת האסלאם, וקראה לפלסטינים לזנוח את דרכה ההרסנית, ולפעול לקידום "הקלף המנצח" שלהם, שהוא השגת הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית.

 

במאמרה הראשון שפורסם ב-1.8.25, אל-סבאעי הציגה בהרחבה את פסיקותיהם של שלושה חכמי דת עזתיים – סלמאן אל-דאיה, פואד אבו סעיד, ועימאד חמתו – אשר בחודשים האחרונים פרסמו בחשבונותיהם ברשתות החברתיות ביקורת נוקבת על התנהלותה הצבאית והמדינית של תנועת חמאס. כך, אל-דאיה טען כי מתקפת הטרור שביצעה חמאס ב-7 באוקטובר 2023 אינה עונה על ההגדרה האסלאמית של "ג'יהאד", והאשים את חמאס בביצוע פשעים גם נגד העזתיים עצמם; אבו סעיד תקף את שיטת ניהול המו"מ הסרבנית של חמאס שרק מזיקה לעזתים; וחמתו מצידו האשים את חמאס בשחיתות, בתאוות שלטון, ובבוז לחיי אדם. אל-סבאעי קראה לתקשורת לתת במה לחכמי ההלכה הללו, לראיין אותם בערוצי הטלוויזיה, ולהפיץ את פסקי ההלכה שלהם נגד חמאס.

 

במאמרה השני שפורסם שבוע לאחר מכן ב-8.8.25, תקפה אל-סבאעי את חמאס על סירובה למסור את השלטון ברצועת עזה לידי הרש"פ וסירובה למסור את נשקה, אשר לדבריה לא נועד להגן על הפלסטינים, אלא לגרור מעשי טבח נגדם, ולהפעיל לחץ רגשי על העולם לנהל עמם מו"מ.

 

אל-סבאעי הציעה לפלסטינים חלופה לדרכה של חמאס. לדבריה, "כעת ישנה הזדמנות בלתי חוזרת להשיג רווחים בדרכי שלום, באמצעות הכרה של מדינות העולם במדינה פלסטינית, בתנאי שהרש"פ תהיה נציגת העם הפלסטיני, ולא חמאס". היא קראה לפלסטינים ללמוד בהקשר זה מהסכם חוּדַיְיבִּיָּה, שערך הנביא מוחמד עם הכופרים בני שבט קורייש במכה בשנת 628 למשך עשר שנים. בהסכם זמני זה, הסכים הנביא לוויתורים משפילים מבחינת המוסלמים בשל מצבו הצבאי הנחות, אך זה מה שאפשר להם רק שנתיים מאוחר יותר להפר את ההסכם ולכבוש את מכה. לדבריה, "שלום יכול להפיק רווחים גדולים ממלחמה, במיוחד כאשר המוסלמים הם הצד החלש" – בדומה למצבם של הפלסטינים כעת. בהקשר זה, היא הזכירה כיצד גם "הספרדים שחררו את ארצם [מידי המוסלמים] באמצעות מלחמה לאחר 800 שנות שלום, כשהפכו לחזקים יותר".

 

יצוין כי הביקורת של הכותבת על חמאס עולה בקנה אחד עם הביקורת שמשמיעים כותבים רבים בעולם הערבי נגד חמאס מאז מתקפת ה-7 באוקטובר,[1] וקריאתה לפלסטינים לנצל את המומנטום הבינלאומי הנוכחי תואמת את מאמציה העכשוויים של סעודיה לקדם את ההכרה במדינה פלסטינית.[2]

 

להלן קטעים משני המאמרים של בושרא אל-סבאעי.

 

יש להפיץ את דברי חכמי ההלכה מעזה שקבעו כי פעולות חמאס אסורות

כך כתבה אל-סבאעי במאמרה מה-1.8.25: "החברה האסלאמית בכל מקום מותשת והרוסה ממלחמות ו[פעולות] טרור בשם האסלאם, שלמעשה כולן נוגדות את חוקי האסלאם. כך למשל, [ארגון] אל-קאעדה גרם לכיבושן של שתי מדינות מוסלמיות [קרי, אפגניסטן ועיראק] בשל פיגועי ה-11 בספטמבר [2001]. המופתי [של הארגון], 'אבו חפץ המאוריטני',[3] פרש [ממנו] ערב ביצוע [הפיגועים] מכיוון שהוא הוציא פסק הלכה שאוסר אותם ואת כל פיגועי אל-קאעדה,[4] אך ל[אוסאמה] בן לאדן לא היה אכפת מהעמדה ההלכתית.

 

כעת, באמצעות פעולת ה-7 באוקטובר [2023], חמאס המיטה הרס והשמדה על תושבי עזה, וגם היא לא גילתה עניין בדעת ההלכה לגבי פעולותיה. לאיש ממייסדי חמאס ומנהיגיה אין תואר במדעי ההלכה האסלאמית ואין לחמאס מופתי, כך שעמדת ההלכה לגבי פעולותיה נלקחת מחכמי ההלכה של עזה, דוגמת ד"ר סלמאן אל-דאיה, מרצה להלכה אסלאמית ויסודותיה ודיקן הפקולטה לשריעה ומשפטים באוניברסיטה האסלאמית [בעזה], שפסק כי פעולות חמאס ו[מתקפת] ה-7 באוקטובר אסורים...[5]

 

אל-דאיה פירט את המעשים המתועבים שגרמו פעולות חמאס, והוכיח שפעולות אלה אינן ג'יהאד, שאין בהן תועלת, ושתושבי פלסטין אינם אמורים לבצע ג'יהאד כעת כפי [שלא היה צורך] בתקופת מכה, [בכותבו]: 'אנו יכולים לפעול כפי שפעל הנביא, כאשר זנח את הג'יהאד נגד אויביו במכה'.[6] [בנוסף] הוא מתח ביקורת על התעקשותה של חמאס להשתמש באזרחים כבמגנים אנושיים, [בכותבו]: 'התייחסות אל תושבי עזה כאל אפוד שמגן עליהם מפני מהלומות אויבם – אם באמצעות [הסתתרות] במנהרות מתחת לבתיהם ו[מתחת] למקומות חיוניים, או באמצעות התמזגות בבתים מאוכלסים ובמקומות מחסה – חושפת אותם להפצצות הישראליות['].[7]

 

הוא אמר כי הם [אנשי חמאס] ארורים בשל הנזק שגרמו לעם, ומתח ביקורת על השייח'ים בחו"ל שתומכים בפעולות חמאס ומכנים אותן ג'יהאד,[8] בעוד שהן 'שואה של תושבי עזה'.[9] הוא אמר שחמאס מתייחסים אליהם [קרי, אל תושבי עזה] כאל עדר בהמות בבעלותם, מזלזלים בחייהם ובכבודם, ומענישים את מי שחולק על דעתם באמצעות ירי אל שתי ברכיו. 

 

אל-דאיה אמר [גם] שישראל תוקפת את עזה רק בתגובה על פעולות חמאס, ולכן הטיל על חמאס את האחריות להתקפות אלה. הוא דחה את הטיעון [של חמאס] שהמתקפה [ב-7 באוקטובר] נועדה להביא לשחרור האסירים [הפלסטינים], מכיוון ש[בפועל] היא הובילה למעצר של אלפי [פלסטינים נוספים] ולמותם של עשרות אלפים... [בנוסף] הוא מתח ביקורת על כך שהמניע לפעולות חמאס היה [הרצון] במימוש מעשי גבורה אישיים או 'שהאדה' [מות קדושים], מבלי להתחשב באסונות הנגרמים עקב כך לתושבי עזה, וגינה את הצהרות חמאס, כי פעולותיהם מכוונות לגרום השמדה והרס בקרב הפלסטינים, שכן בראייתם, הכפשת שמה של ישראל מהווה ניצחון. עוד אמר כי הצדקת חמאס את מעשיה באמצעות סיסמאות אסלאמיות, הביאה להתפשטות של נטישת האסלאם בעזה. הוא פנה למנהיגי חמאס ואמר: 'אסור להשתמש בתושבי הרצועה כמגן לאינטרסים של מפלגתכם', ובקריאתו לסיום שלטון חמאס, אמר: 'אני ממליץ להציג ממשלה תחת ניהול הרש"פ, שנתמכת בידי כוח ערבי'.[10] הוא קרא למנהיגים הערבים להפעיל לחץ על חמאס...

 

[בדומה לכך], השייח' פואד אבו סעיד מעזה, ראש מועצת מדע ההלכה [של הסלפיה] בפלסטין, תמך בפסקי ההלכה של אל-דאיה, גינה את עקשנותם של מנהלי המו"מ של חמאס, אמר שהם עוזרים לישראל נגד תושבי עזה, ושפעולות חמאס הן חסרות תועלת.[11]

 

ד"ר עימאד חמתו מעזה, מרצה לפרשנות הקוראן והלכות הקוראן, ודיקן המכונים של אל-אזהר [בעזה], פסק כי פעולות חמאס אסורות בגלל הנזקים שהן גורמות לפלסטינים, והדגיש כי מה שקורה כיום, מבטא את שאיפות הכסף והשלטון של חמאס, [באומרו]: 'הסיפור שלנו טומן בחובו טיפשות פוליטית... סוגייתנו לא תיפתר באמצעות פסקי הלכה של אנשי הדת שחיים בתוך הספרים ואינם רואים את המציאות, לא בידי פעילים פטפטנים בורים, לא בידי אנשי תקשורת מטעם, או באמצעות צעדות המוניות... היכן הבנת המציאות? היכן שמירת חמשת הדברים [באסלאם] שכל בני אדם חייבים לשמור עליהם,[12] ושמירת החיים?... היום אנו מאבדים את ילדינו, את כבודנו, ואת קיומנו בג'נוסייד הזה, תמורת מה? שמירה על השלטון [של חמאס], כמה מטבעות של כסף מגביית מיסים, וסיסמאות...'[13]

 

לסיום, אני קוראת להרבות לארחם [את חכמי ההלכה העזתיים הנ"ל] בערוצי הטלוויזיה, כדי להפיץ את פסקי ההלכה שלהם וכדי שהטרגדיה של עזה לא תחזור על עצמה, שהרי דובר חמאס, ר'אזי חמד, כבר הצהיר כי הם יחזרו על [מתקפת] 7 באוקטובר.[14]"[15]

 

מימין לשמאל: אנשי הדת העזתיים סלמאן אל-דאיה, פואד אבו סעיד, ועימאד חמתו[16]

 

על הפלסטינים ללמוד מהסכם חודייביה – הסכם שלום זמני שחתם הנביא מוחמד עם אויביו – עד שהתחזק

במאמר נוסף שלה שהתפרסם כעבור שבוע, כתבה אל-סבאעי: "חמאס הודיעה כי היא דוחה את הקריאה של הליגה הערבית [לה] למסור את נשקה לידי הרש"פ ולוותר על שלטונה בעזה,[17] [דבר] שמהווה תנאי של מדינות העולם להכרה במדינה פלסטינית...[18] לתומכי חמאס, שכולם מחוץ לפלסטין,[19] לא איכפת מכך שדרישה ערבית זו מבטאת את רצונם של תושבי עזה – כפי שניכר בבירור ברשתות החברתיות שלהם[20] – והם הוקיעו את [הדרישה ל]הפסקת המאבק המזוין נגד ישראל, מכיוון שמה שמנחה אותם הם היהירות והאגו... לכן, הם חשים התעלות נוכח פעולות חמאס, ולא אכפת להם מכך שהמחיר הוא הרס עזה והשמדת תושביה.

 

למצב זה יש תקדים באסלאם בדמות הסכם השלום בין הנביא [מוחמד] לבין תושבי מכה,  שכונה הסכם חוּדַיְבִּיָּה, שתואר בקוראן כ'ניצחון מובהק'... אולם המוסלמים [דאז] תעבו את ההסכם...

בין סעיפי ההסכם שהמוסלמים ראו בהם ויתור משפיל לכופרים, היו [שני הסעיפים הבאים]: 

-          הפסקת הלחימה למשך עשר שנים.

-          מי מ[בני שבט] קורייש שיגיע ל[מחנה] מוחמד יוחזר אליהם, ומי מ[מחנה] מוחמד שיגיע ל[שבט] קורייש לא יוחזר.

 

מנהיג חכם מתעלם מהתנגדותם של האנשים היהירים, בחותמו על הסכם שלום שנותן מענה לאינטרסים המציאותיים שלהם. אחת מתוצאות הסכם השלום [של חודייביה] הייתה שמספר האנשים שהתאסלמו אחריו היה גדול יותר מסך כל מי שהתאסלמו לפניו, וזה אִפשר למוסלמים לכבוש את מכה...

 

הלקח מהסכם השלום של חודייביה הוא ששלום יכול להפיק רווחים גדולים מרווחי המלחמה, במיוחד כאשר המוסלמים הם הצד החלש. הפלסטינים ניסו את המאבק המזוין במשך עשרות שנים, ומה שהפיקו ממנו הוא הרס מחנות הפליטים שלהם ועריהם שוב ושוב והשמדת עמם, מבלי לממש שום הישגים מוחשיים. כעת ישנה הזדמנות בלתי חוזרת להשיג רווחים בדרכי שלום, באמצעות הכרה של מדינות העולם במדינה פלסטינית, בתנאי שהרש"פ תהיה נציגת העם הפלסטיני, ולא חמאס. מגיע לפלסטינים לחיות חיים בטוחים ולשגשג באמצעות הישגים מדעיים ומעשיים, מבלי להיות נתונים להרס המוני שוב ושוב, בתגובה על פעולות של ארגונים חמושים.

 

פוסקי ההלכה של עזה פסקו שהפלסטינים כיום אינם מחויבים לבצע ג'יהאד, בדומה לתקופת מכה [622-610 לספירה, השלב הראשון בהתפתחות האסלאם], ואסרו [ביצוע] פעולות נגד ישראל, בגלל ההרס וההשמדה שהן ממיטות על הפלסטינים... [אנשי] חמאס מאמינים שהקלף המנצח שלהם הוא חשיפת הפלסטינים למעשי טבח באמצעות פעולותיהם, כדי להפעיל לחץ רגשי על העולם לנהל עמם מו"מ... נשקם לא נועד להגן על הפלסטינים, אלא לגרור מעשי טבח נגדם למען התעמולה. ד"ר סלמאן אל-דאיה, המופתי של עזה [כך במקור], גינה את מדיניותם זו.

 

האמת היא שהקלף המנצח של הפלסטינים הוא השגת הכרה בינלאומית שבאמצעותה הם יוכלו להיעזר בגופים בינלאומיים כדי להסיר מעליהם את העושק. מדינות העולם נמנעות [כיום] מתמיכה בפלסטינים ומהגנה עליהם, בתירוץ של פעולות חמאס והארגונים החמושים. ישראל מנעה מארגונים בינלאומיים לפעול בעזה, בטענה שאנשיהם מקיימים קשרים עם חמאס. העם הפלסטיני אינו מפיק שום תועלת מנשקה של חמאס, אדרבא הוא רק נפגע ממנו. יש לזכור: הספרדים שחררו את ארצם [מידי המוסלמים] באמצעות מלחמה לאחר 800 שנות שלום, כשהפכו לחזקים יותר."[21]