כללי

עיתונאי עזתי במכתב פתוח להנהגת חמאס: ותרו על השלטון, כדי למנוע כיבוש מחדש של העיר עזה ולסיים את המלחמה

 

בעקבות החלטת הקבינט הישראלי להרחיב את הפעולות הצבאיות נגד חמאס ולהשתלט על העיר עזה, ועל רקע אי ההתקדמות במו"מ העקיף עם ישראל להגעה להפסקת אש, ב-8.8.2025 פרסם העיתונאי העזתי פתחי צבאח, מכתב פתוח להנהגת חמאס בחשבון הפייסבוק שלו. במכתבו קרא צבאח להנהגת התנועה לוותר לחלוטין על השלטון ברצועת עזה ולמסור את האחריות לניהול המו"מ עם ישראל לידי צוות מו"מ פלסטיני-ערבי מאוחד שיכלול נציגים של הרש"פ, ויקבל "ייפוי כוח מלא" להחליט על הפסקת המלחמה והסדרת נושא הנשק של חמאס.

 

צבאח קרא להנהגת חמאס לקרוא את המציאות נכוחה: כל סבבי הלחימה הקודמים שניהלה נגד ישראל הסתיימו באבדות כבדות ונזקים משמעותיים, ללא שום הישגים עבור העם הפלסטיני; המו"מ הנוכחי שהיא מנהלת לא הביא שום תוצאות; ישראל זוכה לגיבוי צבאי ומדיני משמעותי מצד ארה"ב והמערב הרואים בחמאס ארגון טרור; ובנוסף האומה הערבית והאסלאמית אינה מסייעת לחמאס. הוא גם קרא לחמאס להתפייס עם תנועת פת"ח בראשות הנשיא מחמוד עבאס, שכן לדבריו "כל מחיר לפיוס... עדיף פי מיליון על היעדרו, וכל מחיר להפסקת אש עדיף פי מיליון מהמצב שבו חיים תושבי עזה מזה שנתיים".

לבסוף הזהיר, כי אם חמאס תסרב לאמץ את הצעתו – "העם וההיסטוריה גם יחד לא ירחמו" עליה.

 

העיתונאי העזתי פתחי צבאח[1]

 

להלן תרגום הפוסט של העיתונאי העזתי פתחי צבאח:

 

"מכתב להנהגת חמאס מאת פתחי צבאח

היססתי רבות לפני שכתבתי לכם מכתב גלוי מסיבות רבות, שהחשובה שבהן היא, שאני אזרח, עיתונאי עצמאי לחלוטין מכל תנועה או מפלגה פוליטית, ואינני מבצע שום משימה או תפקיד פוליטי מחוץ למסגרת העבודה העיתונאית והמקצועית. כמו כן, אני סבור שאינכם זקוקים למכתב שלי, שהרי יש לכם לשכה מדינית, מועצת שורא, יועצים, ידידים, מנהיגים ומתווכים, שאין ספק שהם דואגים לכם, לסוגיית פלסטין, ולרצועת עזה ותושביה.

 

עם זאת, התפתחויות מלחמת ההשמדה והסלמתה, וכל האסונות [בערבית: נכבות] האלה... הניעו אותי להפנות אליכם את מכתב העצה הזה, מתוך דאגה לכם ולכל מה שנותר מתושבי עזה ומאדמתה, בתקווה שימצא אוזן קשבת. מה שהניע אותי מאוד לכתוב היום, הוא החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני הישראלי אמש (7.8.25), לפתוח בפעולה צבאית חדשה גדולה, ולכבוש את מה שנותר מרצועת עזה, החל מהעיר עזה...

 

פעולה זו צפויה להתחיל באוקטובר הקרוב [2025], במקביל לתחילת השנה השלישית של המלחמה, באמצעות אילוץ תושבי העיר עזה והעקורים שבתוכה – כמיליון פלסטינים – לעקור דרומה אל [אזור] אל-מואצי של ח'אן יונס, ולא למחוז המרכז – משום שצפוי כי צבא הכיבוש יפלוש אליו, לאחר [כיבוש] העיר עזה... אני סבור כי מצבם של יותר משני מיליון עזתיים בוודאי לא נסתר מכם עכשיו, לאחר כשנתיים של מלחמת השמדה... וכי אתם כמובן יודעים למה תגרום הפעולה הצבאית החדשה...

 

לפיכך, ברצוני להזכיר לכם את מה שאמר בסוף 2012 ראש הלשכה המדינית של תנועת חמאס [דאז], ח'אלד משעל, בפגישה שהשתתפו בה כמה מבכירי התנועה, ונכחו בה יותר מ-1,000 אישים לאומיים ונכבדים (שאני אחד מהם)... משעל אמר שהפוליטיקאי הישראלי, יושב ראש המפלגה הימנית הקיצונית ש"ס, חבר הכנסת והשר לשעבר אלי ישי, שלח לו [בשנת 2008] הצעה – באמצעות הנשיא האמריקאי לשעבר, ג'ימי קרטר – לנהל מו"מ ישיר בין חמאס לבין ישראל כדי להגיע לפתרון הסוגייה הפלסטינית.[2] משעל הוסיף כי הוא דחה את ההצעה, ואמר כך מילה במילה, ובצדק: 'סירבתי להצעה לא משום שמו"מ [ישיר עם ישראל] אסור – שהרי מו"מ אינו אסור מבחינה הלכתית[3] – אלא סירבתי מכיוון שידעתי שישראל לא תיתן לנו שום דבר ושום זכויות. הנה ניצב מול עינינו ניסיון המו"מ של הנשיא הפלסטיני המנוח יאסר ערפאת, ותוצאותיו'.

 

אם כך, לאחר שהפוליטיקה חישלה אותו והוא רכש ניסיון בהיותו ראש הלשכה המדינית [של חמאס] במשך 20 שנה, משעל השתכנע שישראל, ומאחוריה ארה"ב שתומכת בה בכל הכוח, כפי שקורה היום, לא תיתן לעם הפלסטיני, ולאף גורם פלסטיני שום זכויות, מדינה, או זכות להגדרה עצמית...

 

בנוסף, ארבע מלחמות קודמות [של ישראל] נגד הרצועה הסתיימו עם אלפי שהידים, הרס עשרות אלפי בתים, יחידות דיור, ותשתית כלכלית, תרבותית וחברתית, ללא שום תמורה. לתנועה יש שתי התנסויות [בולטות] בעניין זה: הראשונה היא מלחמת 2012 [קרי, 'מבצע עמוד ענן'], כאשר חמאס הטילה על הבכירים המצרים האחים את משימת [ניהול] המו"מ עם ארה"ב וישראל על סיום המלחמה, שמונה ימים בלבד לאחר שפרצה. השנייה הייתה במלחמת 2014 [קרי, מבצע 'צוק איתן'], כאשר חמאס דרשה דרישות גדולות מאוד וצודקות – כולל הקמת נמל ימי, בנייה מחדש של שדה התעופה הבינלאומי של עזה, הסרת המצור ההדוק מעל הרצועה, פעולת חילופי אסירים – אך דבר מהן לא התממש. המלחמה הסתיימה לאחר 50 ימים מבלי שהושגו בה תוצאות ראויות לציון, זאת למרות שהתנועה הסכימה להיות חלק מצוות מו"מ של אש"ף, ולא מנהלת המו"מ היחידה... אם בשנת 2014 לא היה לתנועה עם מה להתמקח על אסירים פלסטינים או על דרישות צודקות אחרות, הרי שהיום המצב שונה לחלוטין, שכן יש לה 20 שבויים [קרי, חטופים] חיים וכ-30 גופות של ישראלים, שיאפשרו לתנועה ולמולדת [הפלסטינית], לגבות מחירים מכובדים תמורת שחרורם.

 

הבה נשוב קצת לאחור, לשנת 2008, כאשר משלחת של מנהיגי התנועה יצאה מרצועת עזה דרך המעבר היבשתי ברפיח, עם ערבויות מצריות שלא ייפגעו בה, כשפניה לקהיר ולדמשק כדי לנהל מו"מ עקיף עם ישראל במטרה להגיע להפסקת אש ולסיום המלחמה שאותה פתחה נגד הרצועה ב-27.12.08 [קרי, מבצע 'עופרת יצוקה']. לאחר סיום המלחמה, נפגשנו ב-18.1.09 בעזה – חמישה או שישה עיתונאים – עם בכיר התנועה, ד"ר מחמוד אל-זהאר, שאמר לנו כך, מילה במילה ובצדק: 'אמרתי למשעל שהמלחמה חייבת להיפסק. עליך לעצור את המלחמה בהיותך ראש הלשכה המדינית, בעל המילה האחרונה'... משעל והתנועה אכן הסכימו להפסקת אש, ללא שום תמורה או תוצאות ראויות לציון.

 

הלקח והעצה:

לסיכום הדברים, ארבע המלחמות שהאחרונה שבהן הייתה ב-2021 [קרי, מבצע 'שומר החומות'], הסתיימו ללא כל תוצאות: ללא שחרור אסירים, ללא השבת זכויות, או השגת זכויות חדשות [עבור הפלסטינים]. זאת ועוד, ניסיון התנועה במו"מ במהלך המלחמה הנוכחית לא השיג הרבה – בדיוק כמו ניסיון [המו"מ] של אש"ף, ואולי אף גרוע מכך... המו"מ הפך ל'תהליך' כמו תהליך השלום, או תהליך הפיוס, שאין בהם כל תועלת.

 

לישראל יש כוח אש אדיר שנתמך בידי ארה"ב, שמספקת לה את כל הנשק והתחמושת שהיא זקוקה להם. ישראל מאמינה שכל מה שלא מושג בכוח, יושג עם יותר כוח. האמונה וההיגיון המסוכנים הללו הם שמסבירים את ההחלטה [שלה] לפתוח בפעולה צבאית מכרעת, הצפויה במהלך השבועות הבאים. לישראל יש [גם] גיבוי מדיני ומשפטי מצד ארה"ב בכל הפורומים הבינ"ל...

 

התנועה [קרי, חמאס] יודעת שהאומה הערבית והאומה האסלאמית, לא נקפו אצבע מזה כשנתיים, ושהן לא ינקפו אצבע [גם] עכשיו – אפילו אם יהרגו את כל תושבי עזה ויהרסו את כל בתיהם... אירופה ואמריקה רואות בכם תנועה טרוריסטית, והן נתנו לישראל אור ירוק להשמידכם, ולהשמיד אותנו [יחד עמכם], באמצעות הצהרתן כי יש לה זכות להגן על עצמה...

 

יש עוד הרבה מה לומר ולספר בהקשר של הפקת לקחים, אך העצה החשובה ביותר היא שכל זה [קרי, דבריי] אין פירושו כניעה או קריאה להיכנע, אלא קריאה לקרוא את המציאות [נכוחה]...

 

כשם שעשיתם ב-2012 וב-2014, הֱיוּ [גם היום] חלק מצוות [מו"מ] פלסטיני-ערבי מאוחד, שיורכב מנציגי חמאס, פת"ח, אש"ף, מצרים וקטר; העניקו לצוות המו"מ ייפוי כוח מלא לקבל החלטות גורליות מתאימות בנוגע לחילופי האסירים, הפסקת המלחמה, גורל הנשק [שלכם], שיקום [רצועת עזה] והאופן [בו ייראה] היום שאחרי [סיום המלחמה] ברצועת עזה. זאת, לאחר פיוס מידי עם פת"ח ועם הנשיא מחמוד עבאס, בכל מחיר – שכן כל מחיר לפיוס... עדיף פי מיליון על היעדרו, וכל מחיר להפסקת אש עדיף פי מיליון מהמצב שבו חיים תושבי עזה מזה שנתיים, לא כל שכן אם תממש ישראל את החלטתה לפתוח במבצע צבאי חדש. בנוסף, אני מציע לתנועה להכריז כי היא מוותרת לחלוטין על השלטון ויוצאת ממנו סופית...

 

אולי הצעה זו מהווה סולם להצלתכם ולהצלתנו מהשמדה... אם תפעלו [לפיה], תירשמו בהיסטוריה [בזכות] עמדה חסרת תקדים ובזכות זה שמנעתם שפיכת דם של הפלסטינים. אך אם חס וחלילה לא תעשו כן ויהיה מאוחר מדי, [משמעות הדבר היא] שבחרתם בדרך ההשמדה שלכם ושל תושבי עזה, ואז העם וההיסטוריה גם יחד לא ירחמו עליכם.

 

האדם יקר יותר מהאדמה ומהמפלגות. לפלסטין ולעזה אין ערך ואין משמעות ללא בניהן ותושביהן. האזרח הפלסטיני – הסבלן, העומד האיתן, והעשוק היסטורית – יקר וחשוב יותר מחמאס, מפת"ח ומכל המפלגות והפלגים. הוא זה שישמור על גחלת המאבק הלאומי בוערת, כל עוד ימשיך הכיבוש להכביד עליו ולרבוץ על אדמתו, וכל עוד ימשיכו גלגלי ההיסטוריה להסתובב.

נא לשתף [את הפוסט] באופן רחב ככל האפשר, כדי שהמסר יגיע [לידיעת מנהיגי חמאס]."[4]