כללי

חזבאללה מאיים במלחמת אזרחים נוכח החלטת ממשלת לבנון לפרק את נשקו

מאת נ. מוזס

החלטתה ההיסטורית של ממשלת לבנון מיום ה-7.8.2025, בדבר פירוק נשק חזבאללה ויתר המיליציות במדינה והגבלת החזקת הנשק לצבא הלבנוני ולמנגנוני הביטחון בלבד, עוררה את זעמו של חזבאללה שמיהר להבהיר כי לא יסכים למסור את נשקו - גם במחיר של עימות פנימי ואף מלחמת אזרחים בלבנון.

 

חזבאללה מערער על חוקיות ההחלטה בטענה שהחוקה והסכם טאא'ף, מעניקים לגיטימיות לפעילותו נגד ישראל[1], מאשים את ראש הממשלה נואף סלאם ואת ממשלתו בבגידה וביישום תכתיבים ישראליים ואמריקאים. חזבאללה קורא להפיל את הממשלה, זאת חרף המשך חברותם של נציגיו בה ואי פרישתם ממנה.[2]

 

במסריו לציבור, ייחס חזבאללה קדושה לנשקו ואחד מאנשי הדת השיעים הבכירים אף כינה אותו "נשקו של אללה". בנוסף, פרסם הארגון באמצעי התקשורת שלו וברשתות החברתיות סרטונים הכוללים הצהרות של בכיריו לשעבר, בראשם חסן נסראללה, המדגישים את חובת הג'יהאד וקדושת הנשק, בהם סרטונים שכותרתם "נשקי קדוש מכדי שיפורק"[3], ו'לא נבגוד ולא נמסור את הנשק'.[4]

בניסיון לגייס תמיכה רחבה ככל הניתן ברחוב השיעי, טוענים בכירי הארגון כי החלטת הממשלה היא ניסיון לפגוע בעדה השיעית כולה, ולכן עליה להתקומם נגדה. בכירים אלה אף מוסיפים למאבק נרטיב דתי-היסטורי, כשבהצהרותיהם הם משווים את ממשלת לבנון ואת מתנגדיו הפוליטיים של הארגון  ל'יזיד' בן מועאויה, [המכונה יזיד הראשון] הח'ליף האומיי השני שנתפס בעיני השיעים כסמל לשלטון עושק ועריץ  שיש להילחם בו, ומאיימים להילחם בהם כפי שהאמאם השיעי חוסיין בן עלי נלחם ביזיד בקרב כרבלאא' ההיסטורי.[5]

 

איראן, פטרוניתו של חזבאללה וגורמים נוספים בציר ההתנגדות - תנועת אנצאר אללה החות'ית בתימן ומיליציות שיעיות עיראקיות הנתמכות ע"י איראן – התייצבו לצד הארגון. הם תקפו את הממשלה והחלטתה, האיצו בחזבאללה להתנגד לה ואף הבהירו כי יסייעו לו בכך.

 

דוח זה יסקור את תגובת חזבאללה להחלטת ממשלת לבנון על פירוק נשקו.

לא נמסור את נשקנו; נילחם כפי שנלחמנו בכרבלאא'

שבוע לאחר פרסום החלטת הממשלה, ויממה לאחר פגישתו עם עלי לאריג'אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, הגיב מזכ"ל חזבאללה נעים קאסם לראשונה על החלטת הממשלה לפרק את נשק הארגון והבהיר כי ארגונו לא יסכים ליישומה ולא יהסס לפנות לעימות. בנאום טלוויזיוני ב-15.8, הוא אמר: "... ממשלה זו מיישמת את ההנחיות האמריקאיות-ישראליות לסיים את ההתנגדות [קרי, חזבאללה], גם אם זה יוביל למלחמת אזרחים ופתנה [מאבק] פנימי. הממשלה משרתת את התוכנית הישראלית... חזבאללה ותנועת אמל הסכימו לדחות את ההפגנות ברחובות, כי עוד ניתן לדון בשינוי [החלטות ממשלה] לפני שאנו מגיעים לנקודת עימות, שאיש אינו רוצה בה, אך אנו מוכנים לה, אם זה ייכפה עלינו. לא תהיה לנו ברירה אחרת. יהיו הפגנות בכל רחבי לבנון לכיוון שגרירות ארה"ב... ההתנגדות לא תמסור את נשקה, כל עוד התוקפנות והכיבוש [הישראלים] נמשכים. אם יהיה צורך, אנו נילחם בתוכנית האמריקאית-ישראלית, כפי שקרה בכרבלאא', יהיה המחיר אשר יהיה. אנו בטוחים שננצח..."[6]

 

גם עלי דעמוש, ראש המועצה המבצעת של חזבאללה, הבהיר כי אין בכוונת הארגון ליישם את ההחלטה והדגיש כי הם אינם "מכירים בה והיא אינה נוגעת" להם. הוא איים: "לא הסלמנו [את המצב עד כה] כדי לשמור על היציבות ולאפשר לממשלה לתקן את החלטתה, אך נעשה זאת אם הממשלה תתעקש על יישומה... המצב היום דומה לזה ששרר [בתקופת קרב] כרבלאא' ו[האמאם] חוסיין [בן עלי]. אנו אומרים לכל היזידים שמציבים בפנינו שתי ברירות – כניעה או מלחמה – את דבריו של האמאם אל-חוסיין ביום העשירי [לחודש מוחרם בו התקיים קרב כרבלאא']: "הממזר בן הממזר [יזיד] הציב בפנינו שתי ברירות: שליפת [חרב] או ההשפלה – אנו לעולם לא נסכים להשפלה."[7]

 

ההחלטה - חטא שיוביל למלחמת אזרחים; יש להפיל את הממשלה "הבוגדת"

כאמור, בכירי חזבאללה ערערו על חוקיות ההחלטה, כינו את מקבליה "בוגדים" ו"משתפי פעולה" עם ישראל וארה"ב והטילו עליהם את האחריות למלחמת אזרחים, אם תפרוץ. כך, בהודעת סיעת חזבאללה בפרלמנט נכתב: "... קבלת ההחלטה על [פירוק] נשק ההתנגדות היא חטא ומנוגדת לאינטרס העליון של המדינה, לחוקה, לאמנת ההסכמה הלאומית [קרי, הסכם טאא'ף] ולקווי היסוד של הממשלה. כמו כן, היא מנוגדת לזכותו הלגיטימית של העם הלבנוני להגן על עצמו מול הכיבוש והתוקפנות... [ההחלטה היא] חטא גדול וציות מוחלט ולא מוצדק לתכתיבים החיצוניים, במיוחד האמריקאים, שמציבים את האינטרס של האויב הציוני מעל כל שיקול אחר..."[8]  

 

מחמוד קמאטי, סגן ראש המועצה המדינית של חזבאללה אמר: "... זו הפעם הראשונה בלבנון שבה הממשלה עצמה היא ראש החץ למאבק פנים-לבנוני, מהווה צד בו זה ורוצה לדחוף את הצבא ואת כוחות הביטחון למאבק עם העם... האם זו כנופיה או ממשלה? זהו פשע שכמעט מגיע לכדי בגידה  במולדת ובעם". קמאטי המשיך באיומי על הממשלה: "אם לא תפעלו ותנצלו את ההזדמנות [לחזור בכם מההחלטה], הצונאמי של העם הלבנוני יטביעכם ויפילכם. אל תחשבו שהעם היום יגלה סבלנות לאורך זמן. אם תתעקשו על המאבק הפנים לבנוני, העם הוא זה שיתעמת אתכם ויקרא תיגר עליכם, על שחיתותכם, על כך שמכרתם את לבנון וויתרתם על ריבונותה ועל השתייכותכם לקו העוין אותה... חלק ממנהיגי המדינה שיקרו ליו"ר [הפרלמנט נביה] ברי ובגדו בו ובהתנגדות. הם שיקרו להתנגדות..."[9]

 

ח"פ מטעם חזבאללה איהאב חמאדה הזהיר: "שאיש על פני האדמה הזו לא יחשוב [אפילו] לגזול מאיתנו את קיומנו וחיינו... כל מה שאתם שומעים [מהממשלה] נכתב בדיו ישראלית על דף אמריקאי ו[באמצעות] אצבעות שמתיימרות להיות לבנוניות. [אבל] בסה"כ מדובר בדיו על נייר. הם פועלים בניגוד לחוקה ולאמנה [טאא'ף]..."[10] בהזדמנות אחרת אמר:  "איש לא ייטול מאיתנו [ולו] סכין, מחט או מקל... ההתנגדות היא זו שנותנת הכשר לאחרים ואיננה זקוקה ללגיטימיות מאיש..."[11]

 

המופתי השיעי אחמד קבלאן האשים את הממשלה ביצירת משברים פנימיים וקרא לעם להפילה: "ממשלה זו אינה פועלת ולא רוצה לפעול. היא חיה על תמיכה חיצונית ופשיטת רגל לאומית. חמור מכך, היא משחקת את תפקיד המנהיג העיוור ופועלת למען [אינטרסים] זרים  ולא של  לבנון, דבר שמציב את המדינה בפני גל נוסף של קריסה מבנית ואופורטוניזם פוליטי... תוך וויתור אסטרטגי על היכולת החשובה ביותר של לבנון [קרי, נשק חזבאללה]." הוא קרא לעם הלבנוני: "אל תשאירו את המדינה בידי מי שאינו עובד..."[12]

 

רה"מ סלאם – בוגד ומשת"פ

האשמת הממשלה והעומד בראשה נואף סלאם בבגידה תורגמה גם לצעדים מעשיים שמטרתם לשלהב את ההמונים, באופן שעלול  להעמיד את חייו של רה"מ סלאם בסכנה. כך, בעיר אל-הרמל שבבקעת הלבנון נתלה שלט עם תמונתו של רה"מ סלאם שעל מצחו צויר מגן דוד, ולצד תמונתו נכתב: "משתף הפעולה אין לו עדה ולא דת."

 

שלט שנתלה באל-הרמל נגד רה"מ נואף סלאם: משתף הפעולה, אין לו עדה ולא דת[13]

 

כמו כן, בהפגנת תומכי חזבאללה במעוז הארגון בדאחיה הדרומית של בירות, הונחה תמונת רה"מ סלאם עם הכיתוב "משתף הפעולה הבוגד" על הכביש לצד דגל ישראל, כדי שכלי רכב ואנשים ידרסוה.[14]

 

תומכת חזבאללה צועדת על תמונתו של רה"מ סלאם עליה כתוב: "משתף הפעולה הבוגד"[15]

 

נשק חזבאללה הוא נשקו של אללה; ההחלטה נועדה לחסל את העדה השיעית

בכירי חזבאללה הדגישו כי ההחלטה על פירוק נשק הארגון אינה רק בגידה במולדת, אלא בגידה באללה עצמו, שכן לטענתם נשק הארגון הוא נשקו המקודש של אללה. כמו כן, בניסיון לגייס את העדה השיעית כולה למאבק נגד ההחלטה, טענו בכירי הארגון כי ההחלטה נועדה לפגוע בשיעים. כך, המופתי השיעי אחמד קבלאן, המקורב לחזבאללה אמר: "הנשק של חזבאללה ושל תנועת אמל הוא נשקו של אללה. אין כוח בעולם שיכול לפרקו... ההחלטה על פירוקו היא החלטה מטורפת, ריקה מתוכן וערכה פחות מערך הדיו המקולקל שבו נכתבה. אין החלטה בוגדנית יותר במדינה הזו, לאורך ההיסטוריה שלה... מאשר החלטה זו שמשרתת את האינטרסים הגדולים ביותר של הישות הציונית... חזבאללה הוא תנועת אמל ותנועת אמל וחזבאללה הם השיעה..."[16] 

 

השיח' עלי אל-ח'טיב, סגן ראש המועצה האסלאמית השיעית העליונה בלבנון, אמר: "אתם החלטתם להוציא להורג את העדה השיעית בלבנון. מה אתם מצפים שהשיעים בלבנון יעשו? אנו מגנים על לבנון מאחר שהמרכיב השיעי בלבנון הוא אחד מעמודי התווך שלה. אם אתם רוצים לחסלו, לא יישארו עמודים בבניין זה והוא כולו יתערער... אתם מכריזים מלחמה על ההתנגדות..."[17]

 

איראן וציר ההתנגדות: אסור לחזבאללה ליישם את החלטת ממשלת לבנון

על רקע המאבק הפנימי בלבנון, איראן, פטרוניתו של חזבאללה, וגורמים נוספים בציר ההתנגדות, בהם המיליציות השיעיות בעיראק ובתימן, הביע תמיכה בעמדתו של חזבאללה והאיצו בו להקשיח את עמדותיו מול הממשלה.

 

בכירים איראנים שהתייחסו לנושא טענו כי הממשלה הלבנונית מצייתת לתכתיבים אמריקאים וישראלים, כי היא לא תצליח ליישם את החלטתה והבהירו כי יתמכו במאבק של חזבאללה נגד  החלטת הממשלה. כך למשל, עלי אכבר ולאיתי, יועצו של מנהיג איראן עלי ח'אמנאי אמר כי ארצו תמשיך בתמיכתה בחזבאללה וייעץ "לבעלי התבונה בלבנון להתייצב נגד המובילים את תוכנית פירוק הנשק, וָלא, ההתנגדות תעשה זאת בתמיכתנו."[18]

 

אבו חוסין אל-חמידאוי, מזכ"ל "גדודי חזבאללה"- מיליציה שיעית-עיראקית בה תומכת איראן, פרסם הודעה בה יצא במרומז נגד ההחלטה של ממשלת לבנון, והוסיף: "ההתנגדות לכובשים והרתעת התוקפנים היא זכות לגיטימית המעוגנת בחוקים [האזרחיים] ובחוקי ההלכה. הנשק שבידי העמים היה וימשיך להיות הערבות לביטחונם... לכן, הכרחי לתמוך בהתנגדות באמצעי לחימה מתקדמים, לחזק את היכולות הטכנולוגיות שלה, להגביר את יכולות ההגנה ויכולות ההרס שלה ולהגיע לדרגת המוכנות הגבוהה ביותר..."[19] 

 

בדומה לכך, גם מנהיג תנועת אנצאר אללה החות'ית בתימן, עבד אל-מלכ אל-חו'תי תקף את החלטת ממשלת לבנון באומרו: "הכרזת ממשלת לבנון על כניעתה ואימוץ המסמך האמריקאי שמכיל תכתיבים ישראליים, היא בגידה בלבנון ופגיעה בריבונותה ופגיעה בעם הלבנוני... אימוץ המסמך האמריקאי אינו החלטה לבנונית. זוהי לא [החלטה] חופשית או אחראית ויש להתייחס אליה תמיד כאל החלטה ישראלית-אמריקאית... אסור להיכנע להחלטה הישראלית אמריקאית רק כי ממשלת לבנון אימצה אותה בשל לחצים..."[20]