כללי

שינוי חסר תקדים ביחס של לבנון לאיראן: החלטת ממשלתנו לפרק את נשק חזבאללה שרירה וקיימת; לא נסכים להתערבותכם בעניינינו הפנימיים; הקשרים עם לבנון יתנהלו מול רשויות המדינה ולא דרך חזבאללה

ב-13.8.25 במהלך ביקור שערך ראש המועצה האיראנית העליונה לביטחון לאומי עלי לאריג'אני, בלבנון, הוא שמע מנשיא לבנון, ג'וזף עון ומראש הממשלה, נואף סלאם, הצהרות חסרות תקדים שהבהירו לו באופן חד משמעי כי המציאות השתנתה וכי לבנון אינה עוד בת חסותה של איראן ולא תסכים עוד לקבל מאיראן תכתיבים או התערבות בענייניה הפנימיים.

ביקורו של לאריג'אני מתקיים בצל מתיחות שהתעוררה בין המדינות בעקבות ההחלטה ההיסטורית שאישרה ממשלת לבנון ב-5.8.25 לפרק את חזבאללה מנשקו עד סוף השנה הנוכחית.[1] החלטה זו התקבלה בזעם באיראן, פטרוניתו של חזבאללה. בכירים איראנים בהם שר החוץ, עבאס עראקצ'י, יועצו של המנהיג העליון עלי ח'אמנאי, עלי אכבר ולאיתי ועוזר מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה האיראנים, אירג' מסג'די, הביעו התנגדות נחרצת להחלטה בטענה שהיא אינה משקפת רצון לבנוני, אלא שאיפות ישראליות ואמריקאיות בלבד. בכירים אלה הביעו תמיכה בהחלטת חזבאללה לא לציית להחלטת הממשלה[2], ואיימו כי הארגון מסוגל לסכלה, כיוון שהוא הצליח להשתקם מהמלחמה עם ישראל ונמצא "בשיא כוחו," בהדגישם כי איראן תתמוך בו בצעדים אלה.

 

בלבנון מיהרו להגיב על התבטאויות אלה שנתפסו כהתערבות ישירה ובוטה בענייניה הפנימיים. משרד החוץ הלבנוני פרסם באופן חסר תקדים שתי הודעות חריפות בגנות "הפגיעה בריבונות לבנון, אחדותה ויציבותה" וקרא לאיראן לעסוק בענייניה ובבעיות עמן מתמודד עמה במקום להתערב בענייני לבנון. גינויים וביקורת חריפה נשמעו גם מצד גורמים במחנה הלבנוני המתנגד לחזבאללה ולאיראן, אשר קראו לממשלה לנקוט צעדים דיפלומטיים נגד איראן כגון גירוש השגריר האיראני, ניתוק היחסים עמה והגשת תלונה למועצת הביטחון של האו"ם.

 

במהלך ביקורו בלבנון, שב והדגיש לאריג'אני את תמיכת ארצו בחזבאללה ובנשקו לצד התבטאויות דיפלומטיות כי איראן אינה מתערבת בענייני הפנים של לבנון ורוצה ביחסים טובים עמה. אך, כאמור הוא נתקל בעמדה מפתיעה ותקיפה מצד הנשיא וראש הממשלה איתם נפגש ואשר לא היססו לצאת נגד הביקורת שהשמיעה איראן על החלטת לבנון לפרק את נשק חזבאללה וטענו כי מדובר בהתערבות בוטה בענייני הפנים של ארצם. השניים הבהירו ללאריג'אני כי ההחלטה בדבר פירוק הנשק תקפה ושרירה וקראו לאיראן לכבד את ריבונות לבנון ולנהל את יחסיה עמה רק דרך מוסדות המדינה הרשמיים, ולא באמצעות חזבאללה.  

 

פגישת עלי לאריג'אני, (משמאל) ור"מ לבנון נואף סלאם[3] 

 

דוח זה יסקור את התגובות באיראן להחלטת ממשלת לבנון לפרק את חזבאללה מנשקו, את הזעם שעוררו הצהרות הבכירים האיראניים בלבנון ואת התפנית בעמדת לבנון הרשמית כלפי איראן:  

 

מנהיגי לבנון ללאריג'אני: נדחה כל תכתיבים מבחוץ; פירוק נשק חזבאללה - בתוקף

כאמור, ב-13.8 הגיע עלי לאריג'אני, שמונה לאחרונה לראש המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, לביקור בלבנון, זאת בצל המתיחות הגוברת בין המדינות, על רקע התנגדותה המוצהרת של איראן להחלטת ממשלת לבנון לפרק את חזבאללה מנשקו. הביקור התאפיין בקבלת פנים צוננת מצד ראשי המדינה הלבנונית שהבהירו ללאריג'אני כי חל שינוי ביחס של לבנון הרשמית לאיראן וכי היא אינה מקבלת עוד את תכתיביה.

 

עוד טרם הגעתו ללבנון, הכריז היומון הלבנוני נדאא' אל-וטן, הידוע בהתנגדותו לאיראן ולחזבאללה, על לאריג'אני כ"אישיות בלתי רצויה" בלבנון.[4]

 

עמוד השער של היומון נדאא' אל-וטן: "לאריג'אני – אישיות בלתי רצויה"[5]

השינוי בעמדת לבנון הרשמית ביחס לאיראן ניכר כבר בקבלת הפנים בשדה התעופה: מטעם המדינה נשלח לקבל את פני לאריג'אני נציג זוטר יחסית – רודריג ח'ורי, קונסול במשרד החוץ.[6]

 

השינוי ניכר גם בעמדות שהציגו הנשיא ג'וזף עון ורה"מ נואף סלאם בפגישותיהם עם לאריג'אני, כפי שפורסמו מטעם לשכות שני הבכירים. שני הבכירים הלבנוניים הבהירו ללאריג'אני כי לבנון לא תסכים עוד לתכתיבים איראנים ולקיומה של מיליציה לבנונית הפועלת בשירות איראן וכי על ארצו לשנות את התנהלותה. כך, בפגישתו עם לאריג'אני אמר הנשיא עון: "לבנון רוצה לשתף פעולה עם איראן בגבולות הריבונות והידידות המבוססים על כבוד הדדי... השפה אותה שמעה לבנון לאחרונה מכמה בכירים איראנים אינה מסייעת... אסור ש[יחסי] הידידות שאנו רוצים [שישררו] בין המדינות יתנהלו באמצעות עדה אחת [קרי, השיעים] או מרכיב לבנוני אחד [קרי, חזבאללה], אלא עם כל הלבנונים... אנו מתנגדים לכל התערבות בענייני הפנים שלנו מכל גורם שהוא ורוצים שהזירה הלבנונית תישאר בטוחה ויציבה באופן שמשרת את כל הלבנונים ללא יוצא מן הכלל... לבנון לא מתערבת בענייני מדינות אחרות, כולל איראן... ולא רוצה שאיש יתערב בענייני הפנים שלה. לבנון שילמה מחיר כבד על [שלבנונים] הסתייעו בגורמים חיצוניים נגד לבנונים אחרים. הלקח שלנו הוא שאסור לגורם כלשהו ללא יוצא מן הכלל לשאת נשק ולהסתייע בגורמי חוץ. המדינה הלבנונית וכוחותיה החמושים הם האחראים לביטחונם של כל הלבנונים ללא יוצא מן הכלל. כל אתגר מצד האויב הישראלי או כל אויב אחר הוא אתגר [הניצב בפני] כל הלבנונים ולא רק של קבוצה אחת..." [7]

 

גם רה"מ נואף סלאם לא חסך ביקורת על התנהלות איראן. בהודעת לשכת ראש הממשלה לאחר פגישתו עם לאריג'אני נכתב כי רה"מ הדגיש כי "הביקורת הישירה [מצד איראן] על החלטות לבנוניות שהתקבלו על ידי הרשויות החוקתיות במדינה, ובמיוחד [ההצהרות] בעלות אופי מאיים, הן הפרה בוטה של הכללים הדיפלומטים ושל עיקרון הכיבוד ההדדי של הריבונות, שהוא הבסיס ליחסים בילטרליים תקינים."

הוא הוסיף: "אני ושאר הבכירים הלבנונים לא מרשים לעצמנו להתערב בענייני הפנים של איראן ולתמוך בקבוצה אחת על חשבון האחרת או להתנגד להחלטות ריבוניות איראניות. לכן, לבנון לא תקבל בשום אופן התערבות בענייני הפנים שלה והיא מצפה להתחייבות איראנית ברורה וכנה [לא לעשות זאת]... החלטות הממשלה הלבנונית אינן נושא לדיון של מדינה אחרת. מוקד קבלת ההחלטות הלבנוני הוא הממשלה והלבנונים לבדם הם שמקבלים את החלטותיהם ולא יקבלו חסות או תכתיבים מאיש... לבנון שהיתה מבין הראשונים להגן על הבעיה הפלסטינית ושילמה מחיר יקר [על כך] מול ישראל, אינה זקוקה לשיעור מאיש... כל היחסים עם לבנון עוברים באמצעות המוסדות החוקתיים שלה בלבד ולא באמצעות קבוצה פוליטית או ערוץ מקביל. אנו מברכים על כל סיוע זר בתנאי שיעבור בערוצים הרשמיים."

בתום הפגישה אמר סלאם לעיתונאים: "לבנון לא תסכים להיות זירה לחיסול חשבונות... ההחלטות הריבוניות שלנו, ובכלל זאת תוכניות או לוחות זמנים כלשהם, נובעות מהאינטרס הלאומי שלנו."[8]  

 

לאריג'אני: אנו תומכים בחזבאללה ובהתנגדות

יודגש כי למרות הביקורת וההצהרות החריפות ששמע מצד ראשי המדינה, דבק לאריג'אני בתמיכת ארצו בחזבאללה וקרא לתומכיו  לדבוק בהתנגדות.

הבכיר האיראני טען עם הגיעו ללבנון ובפגישתו עם  הנשיא עון כי ארצו "רוצה להדק את קשריה עם המדינה הלבנונית והעם הלבנוני בכל המישורים" וכי "איראן לא מתערבת בענייני הפנים של לבנון... והיא [רק] רוצה לסייע לה אם ממשלתה רוצה בכך."

 

אולם, כאשר נפגש עם בעלי בריתו הלבנוניים מתנועת אמל וחזבאללה, לאריג'אני התבטא בצורה אחרת ונשמע כמי שנוזף במקבלי ההחלטות בלבנון. כך, בפגישה עם יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי, טען הבכיר האיראני כי ממשלת לבנון צריכה לקבל החלטות כאלה  בתיאום עם חזבאללה, ולא בנפרד ממנו, כך אמר: "אנו נכבד כל החלטה שהממשלה [הלבנונית]  תקבל בתיאום ובשיתוף פעולה עם הפלגים הלבנונים... באמצעות התייעצות עם ההתנגדות, לבנון תקבל את ההחלטה המתאימה". לאריג'אני דחה את הטענות של מנהיגים לבנונים על התערבות ארצו בענייני הפנים של לבנון ואמר: "אנחנו לא הבאנו תוכנית מוגדרת ללבנון. האמריקאים הם אלה שעשו זאת". בהתייחסו לדרישת ארה"ב לקבוע לוח זמנים לפירוק הנשק של חזבאללה, הוא אמר: "אנו לא תומכים בהנחיות לקבוע לו"ז מסוים... אל למדינות לתת הנחיות ללבנון". לאריג'אני המשיך : "מי תקף את ארצכם... האין זו ישראל? עליכם להיזהר... עליכם להבחין בין ידיד לאויב ולדעת שההתנגדות היא משאב לאומי עצום עבורכם."[9]   

 

במהלך ביקורו במתחם הקבר של מזכ"ל חזבאללה שחוסל על ידי ישראל ב-27.9.24, חסן נסראללה, קרא לאריג'אני לחזבאללה להמשיך בהתנגדות באומרו: "אם אתם רוצים ללכת בדרכו של השהיד חסן נסראללה, חובתכם לעמוד איתן ולהתמיד בהתנגדות. דרככם ברורה, ואתם אלה שתנצחו בסופו של דבר". לאריג'אני הדגיש את עמידתה של ארצו "לצד עם ההתנגדות תמיד" ואת המשך תמיכתה בזרמי ההתנגדות ברחבי העולם.[10]

 

בכירים איראנים: נסייע לחזבאללה למנוע פירוק נשקו; זה חלום שייקבר עם הרוצים בו 

​כאמור, ההצהרות החריפות של נשיא ור"מ לבנון על איראן, במהלך ביקורו של לאריג'אני, נאמרו בעקבות הביקורת שמתחו בכירים איראנים על החלטת ממשלת לבנון מה-5.8.25 בדבר פירוק חזבאללה מנשקו. הבכירים האיראנים טענו כי החלטה זו התקבלה בלחץ אמריקאי וישראלי והבהירו כי חזבאללה השתקם וביכולתו להתמודד מול החלטה זו, ברומזם לאפשרות שהוא יעשה שימוש בכוחו הצבאי.

 

כך למשל, שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, אמר בריאיון לטלוויזיה האיראנית ב-6.8: "המאמצים לפרק את חזבאללה מנשקו אינם דבר חדש. היו ניסיונות קודמים בכיוון זה, לאחר ששדות הקרב הוכיחו לכולם את יעילות נשק ההתנגדות. יש כאלה הסבורים שחזבאללה נחלש ולכן הם שבו והעלו את רעיון פירוק הנשק והציבוהו בחזית, אולם העמדה הנחרצת שהביע מזכ"ל חזבאללה בהצהרתו האחרונה הוכיחה כי חזבאללה יעמוד איתן מול כל הלחצים".[11] עראקצ'י הוסיף: "חזבאללה היום בשיא כוחו. הנזקים שנגרמו לו במלחמה האחרונה כבר תוקנו, הוא התארגן מחדש, כוחותיו נפרשו וכן מונו מפקדים חדשים... לחזבאללה יש היום את היכולת המספקת להגן על עצמו". הוא הבהיר: "את ההחלטות מקבלת הנהגת חזבאללה, ואיראן מספקת תמיכה מבלי להתערב בהן."[12]

 

כמה ימים לאחר מכן, התייחס גם עלי אכבר ולאיתי, יועצו של מנהיג איראן עלי ח'אמנאי, להחלטת ממשלת לבנון לפרק את נשק חזבאללה והדגיש כי כשם שרעיונות אלה נכשלו בעבר, עת היו להתנגדות יכולות ומשאבים קטנים יותר, כך הם ייכשלו גם הפעם, כאשר לחזבאללה "יש תמיכה עממית רבה יותר ויכולות רבות יותר". הוא הוסיף: "אחת הסיבות להעלאת התוכניות הפוליטיות הללו היא ההערכה של הציונים כי חזבאללה חלש, לאחר שהם חיסלו בסיוע ארה"ב בכירים כמו חסן נסראללה, אך התשתית שלו עדיין חזקה מאוד. חזבאללה היום חזק הרבה יותר מאשר בשנים 1981 ו-1982[13] ולולא קיומו, הישראלים היו פוגעים בלבנון הרבה יותר ממה שפגעו בפלסטין. חזבאללה שהגן על לבנון, יגן על עצמו גם מפני תוכניות אמריקאיות אלה".

 

ולאיתי טען עוד כי ממשלת לבנון אינה משרתת את עמה באומרו: "עמי האזור ובראשם העם הלבנוני תוהים – האם ממשלת לבנון חשה אחריות כלשהי להגנה על המדינה והעם בהצגתה תוכניות אלה? אם חזבאללה יניח את נשקו, מי יגן על חייהם של הלבנונים, רכושם וכבודם? האם ניסיון העבר אינו לקח מספיק לחלק מהפוליטיקאים במדינה זו?" לטענתו, ממשלת לבנון מיישמת "רצון אמריקאי וישראלי... ליצור בלבנון ג'ולאני נוסף [הכוונה לאחמד אל-שרע, נשיא סוריה, שהיה מוכר כאבו מוחמד אל-ג'ולאני בעת היותו מנהיג ארגון הטרור היא'ת תחריר אל-שאם],[14] אך חלום זה לא יתגשם. לבנון – כפי שתמיד היתה תמשיך לעמוד איתן". הוא הדגיש: "איראן מתנגדת לחלוטין לפירוק נשק חזבאללה, מאחר שהיא תמיד תמכה בעם לבנון ובהתנגדות שלו והיא ממשיכה בתמיכה זו..."

 

ולאיתי "ייעץ" ל"בעלי התבונה בלבנון להתייצב נגד המובילים את תוכנית פירוק הנשק, ולא, ההתנגדות תעשה זאת בתמיכתנו. על בעלי התבונה בלבנון לסכל את התוכנית הלא מוצדקת הזו. לבנון אינה סוריה. אדם כמו אל-ג'ולאני לא יכול להופיע שם. אני בטוח שיש בעלי תבונה בלבנון שימנעו זאת..."[15]

 

כמה בכירים איראנים אף כינו את רצון הממשלה הלבנונית לפרק את נשקו של חזבאללה "חלום" ו"אשליה" שלא יתממשו. סגן מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה האיראנים, אירג' מסג'די אמר: "תוכנית פירוק הנשק של חזבאללה בלבנון היא תוכנית [שעתידה] להיכשל. ארה"ב והמשטר הציוני שואפים לפרק את ההתנגדות בלבנון מנשקה, אך החלום הזה ייקבר יחד איתם. נשק ההתנגדות הוא נשקו של העם הלבנוני להגנה על אדמתו, והתוכנית הזו לא תניב פירות לא במועצת ההגנה הלבנונית ולא בשום זירה אחרת. כוחות ההתנגדות תמיד מוכנים ומצוידים, וגם הרפובליקה האסלאמית של איראן ערוכה לכל תרחיש אפשרי.[16]

 

דברים דומים השמיע אחמד ג'נאתי, מזכיר מועצת המפקחים כשאמר בפתיחת ישיבת המועצה ב-10.8 כי "בימים אלה יש אנשים המדברים על כיבוש מוחלט של עזה ופירוז חזבאללה. עליהם לדעת שמדובר באשליות מוחלטות"."[17]

 

זעם וחשש בלבנון מהצהרות הבכירים האיראנים

תמיכה בוטה זו של איראן בחזבאללה ובנשקו - שלמעשה מהווה תמיכה בהחלטת הארגון לא לציית להחלטות הממשלה בלבנון, - עוררה זעם וחשש רב במדינה, הן בקרב הממשלה והן בקרב מתנגדי הארגון, שראו בכך המשך התערבות איראן בענייני הפנים של לבנון. מתנגדי חזבאללה קראו לממשלה לנקוט צעדים נגד איראן, לגרש את שגרירה בבירות ואף לנתק עימה את היחסים.

משרד החוץ הלבנוני: זוהי פגיעה בריבונות לבנון; על איראן לטפל בעמה שלה

משרד החוץ הלבנוני פרסם שתי הודעות גינוי חריפות להצהרות הבכירים האיראנים. בגינוי שפרסם המשרד לדברי שה"ח האיראני עבאס עראקצ'י, נכתב כי הצהרותיו  "שעסקו בעניינים פנים לבנוניים שאינם קשורים בשום צורה לרפובליקה האסלאמית האיראנית מגונות ופוגעות  בריבונות לבנון, אחדותה ויציבותה ומהוות התערבות בענייני הפנים והחלטותיה הריבוניות של לבנון". המשרד הדגיש כי היחסים בין המדינות מבוססים על כבוד הדדי וכי "בלתי מתקבל על הדעת שיעשה שימוש ביחסים אלה על מנת לעודד או לתמוך בגורמים פנימיים [הפועלים] מחוץ למסגרת המדינה הלבנונית ומוסדותיה ועל חשבונה."[18] 

 

משה"ח הלבנוני נקט בלשון חריפה יותר בתגובה לדבריהם של מסג'די וולאיתי, יועצו של ח'אמנאא'י. בהודעתו נכתב כי לבנון דוחה התנהלות זו "ולא תאפשר לשום גורם חיצוני – ידיד או אויב – לדבר בשמה או לטעון שזכותו לקבל חסות על החלטותיה הריבוניות." המשרד הוסיף כי "עדיף שאיראן תעסוק בבעיות של עמה ותתמקד בהבטחת צרכיו ושאיפותיו במקום להתערב בעניינים שאינם נוגעים לה. הלבנונים בלבד הם שיקבלו את ההחלטות הנוגעות לעתיד לבנון, מדיניותה ומשטרה הפוליטי, באמצעות המוסדות החוקתיים הדמוקרטים שלהם, הרחק מכל התערבות או תכתיב או לחץ או פגיעה. מדינת לבנון תמשיך להגן על ריבונותה ותגיב כמתחייב על כל ניסיון לפגוע בסמכות החלטותיה או להסית נגדן."[19]

 

היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט דיווח כי שר החוץ הלבנוני, יוסף רג'י, אף הורה לזמן את שגריר איראן בלבנון לבירור.[20] אולם מדבריו של שר החקלאות נזאר האני, השגריר טרם זומן. בראיון לאתר אל-ערביה הסעודי ב-11.8 אמר השר האני: "זימון השגריר האיראני הוא [אפשרות] קיימת אם ההתערבויות האיראניות יימשכו."[21]

 

קריקטורה ביומון אמירתי: הצהרות עראקצ'י מציתות את לבנון[22]

 

מתנגדי חזבאללה: איראן היא "השטן הגדול"; גרמה לנזק כבד ללבנון

תגובות חריפות נשמעו גם במערכת הפוליטית הלבנונית מצד מתנגדי חזבאללה, שהצביעו על ההרס הרב שגרמה איראן ללבנון וקראו לה להפסיק להתערב בענייני ארצם.

רישאר קויומג'יהאן, שר לשעבר מטעם מפלגת 'הכוחות הלבנונים' בראשותו של סמיר ג'עג'ע, כתב בחשבון ה-X שלו בתגובה לעראקצ'י: "החלטת ממשלת לבנון לפרק את נשקן של כל המיליציות, כולל חזבאללה – שהוא ענף משה"מ בלבנון, אינו עניינך. התמקדו בבעיות איראן ועיזבונו לנפשנו. עד כה גרמתם לנזק רב לארצנו. די!"[23]  

 

פייר בועאצי, חבר פרלמנט מטעם מפלגת 'הכוחות הלבנונים' כתב בחשבונו ברשת X: "ביום השנה ל[הפלת פצצת הגרעין על] הירושימה, עראקצ'י רוצה להחריב את לבנון. אדוני, עדיף שתתמקד בשיקום ההריסות באיראן, אשר צופה מהצד על הרס עזה ולבנון..." [24]  

 

שארל ג'בור, עיתונאי לבנוני ובכיר במפלגת 'הכוחות הלבנונים' כתב בחשבונו ברשת X: "המשטר האיראני הוא הרוע המוחלט והשטן הגדול[25]. האזור לא יהיה רגוע עד שייפול המשטר הטרוריסטי הזה."[26]

 

קריאות לגירוש שגריר איראן מלבנון ולניתוק הקשרים עמה

רבים ממתנגדי איראן וחזבאללה בלבנון קראו לממשלה לנקוט צעדים דיפלומטיים חריפים נגד איראן, כמו גירוש השגריר האיראני בלבנון וניתוק היחסים עם איראן. כמו כן נשמעו קריאות להגיש למועצת הביטחון של האו"ם תלונה נגד איראן בגין איומיה על לבנון.

 

כך, סמיר ג'עג'ע, יו"ר מפלגת "הכוחות הלבנוניים" אמר כי הצהרות הבכירים האיראנים אינן רק הבעת דעה על ענייני פנים של מדינה אחרת בדרכים הדיפלומטיות המקובלות, אלא "הסתה ואיום בהתערבות צבאית נגד ממשלת לבנון כדי למנוע ממנה ליישם את החלטותיה." ג'עג'ע קרא לממשלה לשקול ברצינות את האפשרות לקרוא לליגה הערבית ולמועצת שיתוף הפעולה של המדינות המפרציות לכנס ישיבות חירום בנוגע ל"איום האיראני על לבנון" וכן להגיש תלונה למועצת הביטחון של האו"ם על כך שאיראן מאיימת על לבנון עד כדי התערבות צבאית ישירה. הוא הוסיף: "אנחנו כלבנונים מעולם לא התערבנו בענייני הפנים של איראן... אנו לא נסכים שאיראן תמשיך להתערב בענייני הפנים שלנו, לאחר שהתערבותה במשך 40 השנה האחרונות הובילו להרס לבנון וחזרתה עשרות שנים אחורה."[27]

 

יו"ר מפלגת הפלנגות, ח"פ סאמי אל-ג'ומייל כתב בחשבונו ברשת X: "שה"ח של איראן הוא האחרון שיכול לחנך את ממשלת לבנון. שיתעניין בארצו ויניח לנו לשקם את מה שהיא הרסה בלבנון. חסותכם [על לבנון] תמה לבלי שוב. החל מהיום, אין לעבור בשתיקה על הצהרות אלו. אני מקווה שמחר, ידידי שר החוץ יזמן את שגריר איראן [לשיחת נזיפה] כצעד ראשון לפני גירושו."[28]

 

גם האדי משמושי, חבר הלשכה הפוליטית במפלגת הדיאלוג הלאומי, קרא בחשבונו ברשת X לנתק את היחסים עם איראן, בכותבו: "מהי החוצפה הזו? יש לגרש את שגריר איראן מלבנון ולנתק את היחסים, זו התערבותה בוטה והסתה להפיכה נגד המדינה. זהו חוסר כבוד לראש הממשלה ולנשיא שעמד בראש ישיבת הממשלה. אין לעבור בשתיקה על מה שקרה. פעם אחת תנו לנו להרגיש שאיראן היא מדינה שעליה לכבד את ריבונות לבנון ולא כובש ששגרירה [בלבנון] הוא הנציב העליון [של לבנון]."[29]

 

דברים דומים כתב העיתונאי הלבנוני ראמי נעים בחשבונו ברשת X: "לא מספיק [רק] לזמן את שגריר איראן לאחר הצהרות שר החוץ של איראן. יש לנתק את היחסים עמה ולגרש את השגריר. איראן שוב מוכיחה כי חזבאללה [פועל לפי] החלטתה והוא אינו לבנוני. היא זו שיצרה אותו כדי לפגוע בלבנון ולא כדי להתנגד לישראל."[30] 

 

שארל ג'בור, עיתונאי לבנוני ובכיר במפלגת 'הכוחות הלבנונים' כתב בחשבונו ברשת X: "זימון השגריר האיראני וגינוי של משה"ח [הלבנוני] אינם מספקים. ממשלת לבנון, שב-5.8 קיבלה החלטה היסטורית לפרק את הנשק הלא חוקי ובראשו נשק חזבאללה, צריכה לקבל החלטה היסטורית ריבונית דומה ולנתק את היחסים עם איראן הטרוריסטית."[31]

 

נח'לה עדימי, בעל טור ביומון הלבנוני נדאא' אל-וטן המתנגד לחזבאללה, פרסם מאמר שכותרתו "גרשו את שגריר איראן מלבנון" בו כתב כי למרות השכלתו האקדמאית, שה"ח עראקצ'י הוא "בור הן בחשיבה והן בפוליטיקה." לדבריו, "אדם זה - בכוונה ובתכנון - מסית את הלבנונים זה נגד זה ומעודדם להילחם זה בזה. אדם זה שהתעלם מכללי הדיפלומטיה, מסית את הרחוב כדי לזעזע את היציבות ולהזין את המאבק הפנימי בין העדות."

 

עדימי הוסיף: "התזמורת האיראנית ממשיכה להסית ותמשיך לעשות זאת בעתיד... אם איראן תמשיך בהצהרותיה החצופות, לא יהיה מנוס מזימון שגריר איראן ולהודיע לו רשמית שהוא אישיות בלתי רצויה ואף לגרשו לאלתר. כמו כן אם הפגיעה האיראנית תמשך, יהיה זה הכרחי להוציא צו נשיאותי-ממשלתי נגד ההסתה המסוכנת עד כדי מניעת כניסתם של עראקצ'י ודומיו ללבנון, בנוסף לפנייה לליגה הערבית ולאו"ם כדי לגנות את ההתערבות האיראנית. הגיע הזמן שמדינת לבנון תאמר את דברה, תשים קץ לכפיפות שנמשכה זמן רב ותוכיח לעולם שלבנון לא תהיה עוד קלף ביד ציר כלשהי ושהמונופול [שלה] על הנשק [במדינה] הוא הצעד הראשון לעצמאות מעשית..."[32]