כללי

זעם בקרב הנוצרים בסוריה על שלטונו של אחמד אל-שרע, בעקבות פיגוע בכנסיה בדמשק: מאפשר לקיצוניות להתפשט בחברה; הנוצרים בסוריה זקוקים להגנה

מאת א. פרי

מאז תפס ארגון היאת תחריר אל-שאם (HTS) בראשות אחמד אל-שרע (שנודע בעבר כאבו מוחמד אל-ג'ולאני) את השלטון בסוריה ב-8.12.24, גברו חששותיהם של נוצרים, ומיעוטים אחרים במדינה, עקב עברו הג'יהאדיסטי של הארגון ונוכחותם של פעילים זרים קיצוניים שמזוהים עם זרם הסלפיה ג'יהאדיה בשורותיו.[1] השלטון הסורי החדש אמנם הרבה להצהיר כי המדינה תשמור על חופש האמונה ותכבד את כל הדתות והקבוצות האתניות במדינה, ואף עיגן זאת בהצהרה החוקתית הסורית – מסמך שאושר במרץ 2025 ומהווה חוקה לשלב מעבר השלטון במדינה.[2] אך, בשטח בלטה עלייה בהתנכלויות לקבוצות של מיעוטים שאף גלשו לאלימות קשה, בלא שהשלטון הסורי החדש – שהציגם כמקרים ספורדיים – תובע דין וחשבון ממבצעיהם, דבר שאפשר את המשך תופעה זו ואת הסלמתה.

 

הראשונים להיפגע היו העלווים באזור החוף הסורי, כאשר בתחילת מרץ 2025 ביצעו כוחות שלטון HTS ואספסוף סורי, מעשי אלימות קשים נגדם, שכללו חיסול מאות אזרחים, פגיעה ברכושם והשפלתם.[3] בסוף חודש אפריל החלה הסתה חריפה גם נגד הדרוזים, שגלשה לפעולות חמושות נגדם באזור דמשק ובדרום המדינה. לטענת כמה מראשי העדה הדרוזית ומפקדי פלגים דרוזים, באלימות לקחו חלק גם פעילים מכוחות הביטחון הסורים.[4] 

באמצע יולי חודשה האלימות נגד הדרוזים. הסלמה בינם לבין שבטים בדואים במחוז אל-סוידאא' בעל הרוב הדרוזי, נוצלה על ידי השלטון כדי לחדור צבאית אליו ותועדו מקרים רבים של הכוחות הסורים מציתים בתים, משחיתים רכוש בוזזים ומשפילים אזרחים. עשרות דרוזים נהרגו באירועים אלה.[5]

 

ביוני האחרון הגיעה האלימות גם אל הנוצרים: ב- 22.6.25 בוצע פיגוע משולב של ירי ופיצוץ חגורת נפץ בכנסיית מאר אליאס בשכונת אל-דוילעה בעלת הרוב נוצרי בדמשק, בו נהרגו 27 אנשים וכמה עשרות נפצעו.[6]

 

הפיגוע בכנסייה גרר ביקורת פנימית חריפה נגד השלטון הסורי, שהואשם על ידי אנשי דת סורים נוצרים ועל ידי סורים נוצרים ברשתות החברתיות, בהכשרת הקרקע למעשים כאלה בהעלימו עין מהתפשטות אידיאולוגיה דתית קיצונית בחברה הסורית ובשימורו את האידיאולוגיה הקיצונית שבה החזיק HTS בעבר. בנוסף, אנשי דת נוצרים סורים גינו את השלטון על כך שאיש מבכיריו, למעט השרה הסורית הנוצרייה היחידה הנד קבואת, לא טרח להגיע לכנסייה לאחר הפיגוע, ועל הימנעות בכיריו, לרבות הנשיא אחמד אל-שרע, מכינוי הרוגי הפיגוע בשם "שהידים", בניגוד למנהגם לעשות זאת כאשר מדובר בהרוגים מוסלמים.

 

כותב סורי נוצרי שהיה בעבר יועץ של המופתי הסורי, באסל קס נצראללה, טען במאמר שפרסם ב- 23.6.25, כי הפיגוע הציף מחדש את חששם של הנוצרים במדינות ערב מסכנת השיח האסלאמיסטי הקיצוני, שלא רואה בהם חלק מהחברה ואף רוצה לטהרה מהם. עוד טרם הפיגוע הזהיר קס נצראללה כי הנוצרים בסוריה חוששים לעתידם ושוקלים לעזוב את המדינה.[7]

 

למעשה, הפיגוע בכנסיית מאר אליאס היה נקודת השיא בשורה של התנכלויות לנוצרים תחת השלטון בראשות אנשי HTS. כבר בחג המולד הראשון בסוריה תחת המשטר החדש, שבועיים בלבד מאז עלה לשלטון, הציתו חמושים זרים עץ אשוח בעיר הנוצרית אל-סקילביה במחוז חמאה[8], לצד תקיפות של מבנים נוצרים באזורים שונים.[9] בנוסף, תועמלנים מוסלמים, לעתים חמושים, נכנסו כמה פעמים לשכונות נוצריות במדינה, ובהן שכונת אל-דוילעה, וקראו לתושבים להתאסלם תוך שהם מחלקים מנשרים המטיפים ללבוש אסלאמי לנשים, להפרדה בין נשים וגברים ולאיסור על אלכוהול ושירה.[10] כמו כן, במאי 2025 על קיר בכניסה לכנסייה בטרטוס הודבקו כרזות שקראו לנוצרים להתאסלם או לשלם ג'זיה (מס גולגולת שהוטל על לא-מוסלמים) וטענו כי האסלאם הוא דת האמת וכי כל שאר הדתות בטלות.[11]

 

הנזק בכנסיית מאר אליאס לאחר הפיגוע[12]

 

דוח זה יציג את הביקורת שעלתה בסוריה, בעיקר מצד נוצרים, נגד השלטון בעקבות הפיגוע בכנסיית מאר אליאס, וכן מאמרים המבטאים את חשש הנוצרים הסורים לעתידם במדינה.

 

אנשי דת סורים נוצרים: רשלנות המשטר היא שהובילה לפיגוע

הפיגוע בכנסיית מאר אליאס היווה מכה קשה למשטר הסורי החדש, שמאז שתפס את השלטון במדינה ניסה להציג עצמו כמגן על המיעוטים ובכללם הנוצרים, זאת כחלק ממאמציו לזכות בתמיכת מדינות המערב.

 

לפיכך, משרד הפנים הסורי מיהר להודיע שדאעש אחראי לפיגוע[13], למרות שהארגון עצמו לא נטל אחריות עליו. מאידך, ב-24.6.25 נטל ארגון ג'יהאדיסטי בשם "סראיא אנצאר אל-סונה", אחריות לפיגוע[14], אך ההערכה בעיתונות הערבית היא שמדובר רק בניסיון של הארגון לרכוש אהדה בקרב גורמים סונים קיצוניים כדי לעודדם להצטרף אליו.

 

בעקבות הפיגוע סורים נוצרים, וגם אחרים, העלו טענות נגד השלטון הסורי ופקפקו ביכולתו להגן עליהם. כך למשל, הפטריארך היווני-אורתודוקסי של אנטיוכיה, יוחנן ה-10 יאזג'י, שנחשב לאיש הדת הנוצרי הבכיר ביותר בסוריה, פנה בדבריו במהלך הלוויית הרוגי הפיגוע לנשיא הסורי, אחמד אל-שרע, בדברי ביקורת: "אדוני הנשיא, אנחנו מאוד מצרים על כך שלא ראינו איש מבכירי הממשלה והמדינה - למעט [השרה לעניינים חברתיים ולענייני עבודה] הנד קבואת הנוצרייה - מגיע אל זירת הפשע... שיחת הטלפון ממך... להבעת תנחומיך אינה מספיקה. אנחנו מודים על השיחה, אבל הפשע שבוצע ראוי ליותר משיחה". הוא הוסיף: "אנו רוצים לדעת מי עומד מאחורי המעשה המביש הזה... אך אנו רוצים [גם] להדגיש כי הממשלה נושאת במלוא האחריות". בנוסף הוא יצא נגד כמה בכירים סורים שכינו את הרוגי הפיגוע ""הרוגים" ולא "שהידים": "השהידים הללו אינם 'הרוגים', כפי שכמה בכירים סורים כינו אותם, והם לא 'מתים', הם שהידים. אני מעז לומר שהם שהידים של הדת והמולדת".[15]

 

הכומר של כנסיית מאר אליאס שבה אירע הפיגוע, מלאטיוס שטאחי, אמר לכלי תקשורת סורים כי הכנסייה דיווחה בעבר למנגנוני הביטחון על פעולות שבוצעו נגד נוצרים, אך תמיד נענתה בכך ש"אלה התנהגויות אינדיבידואליות". לדבריו, "היום הוכח ש[אירועים אלה] לא היו אינדיבידואליים, אלא תוצאה של רשלנות מצד השלטון והיעדר תביעת דין וחשבון".[16]

 

אנשי דת נוצרים סמוך לכמה מארונות הקבורה של הרוגי הפיגוע[17]

 

סורים נוצרים ברשתות החברתיות: השלטון נותן גיבוי לקיצוניים ומאפשר להם לפעול

בדומה לאנשי הדת הנוצרים, גם נוצרים סורים ברשתות החברתיות הביעו חשש לאחר הפיגוע והאשימו את השלטון הסורי בסלילת הדרך אליו.

 

בחשבון הפייסבוק "הנוצרים הסורים במולדת ובניכר", שמרבה לצאת נגד השלטון הסורי החדש, נכתב: "אל תתפלא שיש פיצוץ כנסייה ב'מדינה' שבה יש דגלי דאעש בשווקים; אנשי הביטחון עונדים את סמלו של דאעש; הצבא עדתי [כלומר, מורכב מעדה אחת בלבד: הסונים]; [מי שמשתייכים] למיעוטים מפוטרים ממשרותיהם; מי שאינם סונים מגורשים; פרובוקציות והרס של אתרים דתיים של מיעוטים וכנסיות נמשכים מדי יום; יש התעלמות ממבצעי מעשי טבח קודמים; אנשים נחטפים ונרצחים מדי יום ולא באים בחשבון עם איש. יש לנו עסק עם כנופייה תכפירית [המאשימה את האחר בכפירה] ששולטת על מדינה חטופה. יש לשחרר את המדינה מקבוצות קיצוניות אלה".[18]

 

הכותב הסורי אנס חמדון טען בפוסט שפרסם בחשבון הפייסבוק שלו כי השלטון הסורי אִפְשר לרעיונות אסלאמיסטים קיצוניים לחלחל לחברה ויצר בכך אווירה שמעודדת פגיעה במיעוטים. כך כתב: "כצפוי, השלטון מיהר לייחס את הפיגוע לארגון דאעש בניסיון למצב את עצמו מחדש כ'מגן והמושיע'. אולם אני, כאזרח סורי, לא מסתפק בטענה זו. אין די בהודעת השלטון שהוא 'במלחמה נגד הטרור', שהרי הוא זה שעבר לאורך ההיסטוריה שלו מחיק ארגון טרור אחד לאחר ומנאמנות אידיאולוגית תכפירית עקובה מדם לתלות ביטחונית [בגורמים] אזוריים ובינלאומיים, מבלי להציג [הוכחה] עד היום לניתוק אידיאולוגי ברור ממורשת זו... נהפוך הוא, אנו עדים להתגברות הדרגתית של ההגמוניה של האידיאולוגיה הסלפית הג'יהאדיסטית בתוך החברה הסורית, לא כארגונים בלבד אלא כגישה כללית שהשלטון עצמו מטפח... השלטון עדיין מתנהל כאילו שהסכמה לנוכחותם של כנסיות ומיעוטים היא 'מעשה חסד' שהוא מואיל בטובו לעשות לחברה...

 

היום נדרש לבוא חשבון לא רק עם מי שפוצץ את כנסיית מאר אליאס, אלא גם עם מי שהכשיר את הקרקע לכך מבחינה רעיונית ועם מי שאימץ את השיח הזה, קידם אותו ואפשר לו לחלחל בחברה. הגיע הזמן להתנתק לא רק מדאעש אלא מכל מי שדוגל באידיאולוגיה שלו. על השלטון [בסוריה] להפסיק לטעון שהוא הקורבן או המגן [על המיעוטים] בעודו משמש חממה [לטיפוח החשיבה הקיצונית]..."[19]

 

בסאם חנא, דיפלומט סורי נוצרי שמרבה לסקר את המצב בסוריה ברשתות החברתיות ולו מיליוני עוקבים, הודיע כי דיווח במכתב לנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בעקבות הפיגוע בכנסיית מאר אליאס על רדיפת הנוצרים בסוריה וההפרות המבוצעות נגדם, וביקש ממנו לסייע בהגנה עליהם.[20]

 

הצתת עץ חג המולד בעיר אל-סקילביה בחמאה בדצמבר 2024[21]

 

כותב סורי נוצרי: הנוצרי המזרחי מפחד מפני האסלאם הקיצוני שהיקפו התרחב   

באסל קס נצראללה, סורי נוצרי שמרבה לכתוב על הלך הרוח של הנוצרים בסוריה, טען במאמר שפרסם בעקבות הפיגוע בכנסייה כי הפיגוע עורר מחדש את חששותיהם של הנוצרים החיים במדינות ערב מפני השיח האסלאמיסטי הקיצוני שאינו רואה בהם חלק מהחברה. כך כתב: "כנסיית מאר אליאס באל-דוילעה בדמשק הותקפה. זהו [לכאורה רק] פיגוע נגד [מבנה] אבן ומי שהתפלל בתוכו, אך בפועל הוא פותח מחדש פצעים ישנים שטרם הגלידו ומעורר את הדאגה החבויה בליבו של הנוצרים שחיו במזרח במשך מאות שנים - לא כאורחים ולא כזרים אלא כחלק אותנטי מהמרקם שלו.

 

הנוצרי [שחי] בחברות בעלות רוב אסלאמי מבין ש'דמוקרטיה' היא שלטון הרוב ולכן הוא במצב פגיע, ועלול לאבד רווחים תרבותיים או חיוניים תחת לחץ של שיח דתי קיצוני, שרואה בו 'אחר' שיש להגבילו ואולי אף 'לטהרו'. הפחד הזה של הנוצרים אינו חדש. הוא הצטבר לאורך ההיסטוריה מאז מעשי הטבח העות'מאניים, מאז תמונות הטבח [שבוצע] באנשים והרדיפה [שלהם] בכמה אזורים ומאז שהחל לגבור הקול של הקיצוניות האסלאמית, המאשים בכפירה את כל מי ששונה...

 

הסכנה הגדולה ביותר היא שהקיצוניות כבר אינה אינדיבידואלית [בלבד], אלא הפכה למערכת רעיונית [העומדת] מאחורי נושאי הפצצות וחגורות הנפץ. הבעיה אינה במי שפוצץ את כנסיית מאר אליאס, אלא במי שלימד אותו שדם המתפללים [הנוצרים] מותר ואז הציג לו זאת עטוף בסיסמת 'ניצחון האסלאם'...

כן, הנוצרי המזרחי מפחד, אך הוא לא מפחד מהמוסלמי [עצמו] אלא מהבורות האסלאמית, מהאסלאם המזויף, מהאסלאם שחטפו הבורים כדי להקים משטר שמדיר את כל מי ששונה. פחד זה דחף את הנוצרים להתכנס [בתוך עצמם] או להגר אל הניכר לבלי שוב...

 

בפחד לא מטפלים באמצעות קרנבלים [תקשורתיים] אלא באמצעות חינוך, לימוד, שיח דתי אמיתי, תקשורת מודעת וצדק חברתי; באמצעות תיקון [היחס שלנו] לעוני ולהדרה ובאמצעות השתתפות הנוצרים כאזרחים ולא כאורחים במולדת. המאבק בטרור אינו מתבצע רק באמצעות דיכויו, אלא יש לייבש את מקורותיו באמצעות טיפול באזורי העוני שמייצרים את השנאה. אדם קיצוני לא נולד קיצוני, את [הקיצוניות] מייצרות סביבות של בורות, אבטלה והדרה...

 

אנחנו, הנוצרים המזרחים נשארים [בסוריה], אך אנו רוצים ביטחון ולא סיסמאות... רוצים לחיות יחד תחת אורו של אללה, ולא תחת חשיכת אלו שטוענים שהם מסייעים לו..."[22]

 

כרזה שהודבקה על כנסייה בטרטוס שקוראת לנוצרים להתאסלם במאי 2025[23]

 

התנכלויות המשטר למיעוטים מעודדות נוצרים להגר; יש לשמור על הנוכחות הנוצרית בסוריה

קס נצראללה ביטא את חשש הנוצרים הסורים מפגיעה בהם עוד טרם אירע הפיגוע בכנסיית מאר אליאס. במאמר שפרסם במרץ 2025, על רקע מעשי הטבח של השלטון הסורי בעלווים בחוף הסורי, הוא טען כי רבים מהם חושבים לעזוב את המדינה. כך כתב: "חרף דברי ההרגעה של כמה פלגי אופוזיציה [סורים], לפיהם הנוצרים אינם [מהווים] יעד לפגיעה, החששות עודם קיימים, בייחוד עם השפעתם הגוברת של הארגונים הקיצוניים והדיווחים המפחידים המגיעים מפה ומשם, שהאחרון שבהם הוא 'הקריסה הביטחונית' שהתרחשה והביאה להפרות החוק ולשפיכות דמים באזור החוף [הסורי]...

 

היעדר היציבות הביטחונית והפוליטית גרם להתגברות ההגירה ומאיים באובדן המגוון התרבותי-דתי, שאפיין את סוריה לאורך ההיסטוריה שלה. נסיבות אלה גורמות לנוצרים לחשוש לעתידם בה... החשש הזה, לצד הרעש התקשורתי, השיח הפרובוקטיבי וההסתה העדתית, גורמים לכל המיעוטים, ובכללם הנוצרים, לפחד כל הזמן , ולחשוב שוב ושוב על הגירה. זה מה שקורה כעת, בהתעלם מהמילים היפות [שמפיץ המשטר] ומהקרנבלים [התקשורתיים שלו הכוללים] דברי ההרגעה.

 

ישנה קבוצה גדולה של אנשים שברשותם נשק ואידיאולוגיה קיצונית שכבר התפוצצה פעם אחת בחוף הסורי ואיננו יודעים מתי תתפוצץ שוב - פעם אחת או כמה פעמים - מבלי שייתבע מהם דין וחשבון תקיף. לסיכום, יש לשמור על הנוכחות הנוצרית בסוריה במאמץ משותף עם כל הגורמים, כדי להבטיח את זכויותיהם ואת ההגנה עליהם מפני סכנות, ולפעול למען הקמת מדינה שמכבדת את המגוון הדתי והתרבותי ומבטיחה לאזרחיה חיים בכבוד ובביטחון".[24]