כללי

קטר מעודדת הקמת חזית לחימה נגד ישראל מגבול סוריה בכסות של התנגדות עממית

מאת נ. מוזס

מאז החלה הפעילות הקרקעית הישראלית בסוריה בעקבות נפילת משטר אסד ב-8.12.2024, חותרת קטר ליצור חזית לחימה נוספת נגד ישראל מגבול סוריה באצטלה של התנגדות עממית. היא פונה ישירות לעם הסורי ומנסה לגייסו לפעילות נגד ישראל – לעיתים מעל לראשו של המשטר החדש בסוריה, בראשות אחמד אל-שרע המוכר גם כאבו מוחמד אל-ג'ולאני, מנהיג ארגון הטרור האסלאמיסטי היאת תחריר אל-שאם. יודגש כי המאמץ הקטרי לפתוח חזית זו מול ישראל, עלול לפגוע במאמצי המשטר החדש להצטייר במערב כמשטר מתון ופרגמטי - מאמצים שקטר עצמה, שמנסה לפרוש חסותה על משטר זה, מקדמת.

 

כחלק ממאמצי קטר ליצור חזית זו, מתפרסמים בתקשורת הקטרית הממסדית והלא ממסדית מאמרים וראיונות עם "מומחים צבאיים" סורים המזהירים כי המטרה האמיתית של הפעילות הצבאית של ישראל בסוריה היא לפוררה על מנת שתוכל להשתלט עליה ועל האזור כולו. מאמרים אלה קוראים לעם הסורי להתקומם ולפעול נגד ישראל – הן באמצעות הפגנות והן באמצעות פעילות חמושה.

 

במאמרים מוסבר כי בעת הזו המשטר החדש בסוריה, בו תומכת קטר, מעדיף לאמץ אסטרטגיה של שתיקה והכלה מאחר שאינו יכול להילחם נגד ישראל בשל חולשתו הצבאית וכן מאחר ששיקום סוריה ומשיכת השקעות זרות, הם בראש סדר עדיפויותיו. לכן, משימת הלוחמה בישראל מוטלת על העם הסורי. יאסר אבו הלאלה, מנכ"ל ערוץ אל-ג'זירה לשעבר, אף טען כי פעולה עממית כזו "תסייע לממשלה באסטרטגית השתיקה."

 

הסתה זו של העם הסורי לפעול צבאית נגד ישראל נשמעת גם מפי חברים באיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים שמקום מושבו בקטר, נתמך על ידה ומשמש כאחת מזרועותיה של קטר להפצת אידיאולוגיה טרוריסטית אסלאמית קיצונית אנטי מערבית.

 

יודגש כי קטר נחשבת לאחת התומכות הבולטות במשטר החדש בסוריה אשר מגלה מעורבות רבה  בכל הנעשה במדינה וזוכה אף להשפעה על מקבלי ההחלטות, [1] כפי שבא לידי ביטוי, בין היתר במינוי אחד ממקורביה – חמזה אל-מוצטפא, לשר התקשורת.[2] נראה כי בהסתה זו של העם הסורי לבצע פעילות עממית חמושה נגד ישראל, במקום המשטר, מבקשת קטר לעצב אסטרטגיה סורית של מאבק בישראל, כביכול ללא מעורבות ממשלתית.

העם הסורי אינו היחיד אותו מסיתה קטר לפעול נגד ישראל, גם במישור הצבאי באצטלה של "התנגדות" לכיבוש או לישראל. קטר ידועה כתומכת וכמממנת העיקרית של חמאס ואמצעי התקשורת שלה, ובראשם ערוץ אל-ג'זירה, בירכו על מתקפת ה-7.10 נגד ישראל וסייעו לה תקשורתית והסברתית[3].  עיתונאים קטרים גם בירכו על תקיפת אוהדים ישראלים במשחק של קבוצה מישראל באמסטרדם בחודש נובמבר 2024[4].

 

כמו כן, ב-31.3 פרסם האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים, פסק הלכה (פתוא), שקרא לכל המוסלמים ולמדינות האסלאמיות לצאת לג'יהאד נגד ישראל והגדיר זאת כחובה המוטלת על כל מוסלמי.[5]

 

יצוין כי קטר פועלת לחזק חזית זו נגד ישראל, גם באמצעות ביסוס מחדש של ארגון הטרור חמאס בסוריה, ארגון שיחסיו עם משטר אסד ידעו עליות ומורדות.[6] כך, מאז השתלט אל-שרע על המשטר בסוריה, התגברו הדיווחים בעיתונות הערבית על מגעים בין הנהגת חמאס לבין המשטר החדש.

מאמצים קטרים אלה סותרים לחצים בינלאומיים, ובמיוחד אמריקאים, על אל-שרע, שלא לאפשר פעילות עוינת נגד ישראל משטח סוריה. 

 

דוח זה יסקור את העידוד וההסתה הקטרים לעם הסורי לפעול נגד הנוכחות הצבאית הישראלית בסוריה: 

 

"הכיבוש הישראלי" בסוריה מאיים על יציבות האזור; ישראל נסוגה רק ב"לחץ צבאי קטלני"

כאמור, מאז פרשה ישראל כוחות צבאיים בדרום סוריה כדי למנוע התקרבות גורמים עוינים לגבולה, הן מקרב המיליציות הנתמכות על ידי איראן והן מקרב לוחמים ג'יהאדיסטים, מתחה על כך קטר ביקורת חריפה וטענה כי לא רק שישראל מסכנת את סוריה ואחדותה, אלא היא גם מאיימת על יציבות האזור כולו.

 

כך, בהודעה שפרסם משרד החוץ הקטרי ב-9.12.2024 הוא גינה בתקיפות את השתלטות "הכיבוש הישראלי" על אזור החיץ עם סוריה וטען כי זו "התפתחות מסוכנת ופגיעה בוטה בריבונות סוריה ובאחדותה והפרה גסה של החוק הבינ"ל." עוד נכתב כי "מדיניות כפיית העובדות בשטח של הכיבוש הישראלי וניסיונותיו לכבוש שטחים סוריים יובילו את האזור לעוד ועוד אלימות ומתיחות."[7]

במאמר מערכת ביומון אל-וטן הממסדי שפורסם ב-16.3 נכתב: "... הסורים ניצבים בפני אתגרים עצומים – שהלא פחות חמורים הם הניסיונות הישראלים לחלק את המדינה הערבית הזו באמצעות הזנת הקנאות והמחלוקות העדתיות... על מנת לסכל את החלום שהצליחו להגשים לאחרונה [קרי, הפלת משטר אסד]." יתרה מכך, נטען במאמר כי ישראל חותרת "לפצל את האזור כולו באמצעות הפיכתו לישויות עדתיות ובכך להבטיח את  שרידותה של ישראל והתפשטותה." המאמר הדגיש כי "הסורים נאבקו ושילמו את מחיר המהפכה שלהם בדמם. הם זכאים היום לתמיכה ולסיוע, מאחר שהמזימות שרוקמים ישראל וכמה כוחות נוספים, בסופו של דבר מופנות נגד כל הערבים..."[8]

 

קריקטורה ביומון אל-שרק הקטרי: הנחש הישראלי שלופת את עזה, נוגס גם בסוריה[9]

 

במאמר ביומון הקטרי הממסדי אל-שרק של הדגיש הכותב העיראקי ג'אסם אל-שמרי, כי הדרך לסילוק ישראל מהשטחים שכבשה היא רק "לחץ צבאי קטלני." לדבריו "הטענות הישראליות שמדובר במהלכים זמניים הן מלכודת, הרדמת [חששות] וניסיון להונות את דעת הקהל העולמית והערבית. ניסיון העבר מוכיח כי ישראל לא נסוגה משום מקום עליו היא משתלטת, אלא באמצעות לחץ צבאי קטלני."[10]

 

המשטר החדש אינו יכול לפעול נגד ישראל כעת; על העם הסורי לעשות זאת במקומו

כמה מאמרים בעיתונות הקטרית ביקשו להצדיק את העדר התגובה הצבאית של המשטר החדש בסוריה, עליו קטר מבקשת לפרוש את חסותה, לפעילות הצבאית הישראלית בסוריה לאחר הפלת המשטר, הכוללת תקיפות נגד עמדות שהיו בשימוש צבא אסד ומחסני אמל"ח וכן כניסת כוחות קרקעיים לשטח סוריה על מנת למנוע התקרבות גורמים עוינים לגבול ישראל. לטענתם, בראש סדר העדיפויות של המשטר החדש עומדים שיקום המדינה ואיחודה ואין ביכולתו לפעול בעת הזו נגד ישראל בשל רצונו לפנות למערב לקבלת סיוע ולהסיר את הסנקציות הבינלאומיות המוטלות על סוריה. לפיכך, נוכח חוסר מסוגלות זמנית זו של המשטר, על התושבים עצמם לפעול נגד ישראל במקומו.

 

במאמר המערכת של היומון אל-קדס אל-ערבי הקטרי היוצא לאור בלונדון, שפורסם ב-25.12, כשבועיים לאחר תחילת הפעולה הישראלית בדרום סוריה, נכתב: "... המשטר החדש שמחפש את דרכו בסוריה מתמודד עם אתגרים עצומים וברור שבראש סדר העדיפויות שלו... הבטחת היציבות והשלום הפנימי באופן שירגיע את הסורים עצמם, את סביבתם הערבית והאזורית ואת העולם כולו, כדי שניתן יהיה להתחיל ברפורמות כלכליות ופוליטיות ולחלץ את סוריה מהסנקציות הכלכליות והמדיניות שהיא כורעת תחתיהן.

 

היה זה טבעי שמנהיג הממשל החדש אחמד אל-שרע יפעל [להרגעה] באמצעות הכרזתו שסוריה מותשת ואין לה כוונה להילחם בישראלים[11], אך גם טבעי שהסורים שנפגעים בצורה ישירה מהכניסה הישראלית, יתנגדו למה שקורה בדרכים הפשוטות שביכולתם באמצעות ארגון הפגנות ומחאות והתנגדות לשיתוף פעולה עם ישראל. כמו כן טבעי הוא שההתנגדות הזו בדרכי שלום תפתח את כליה כדי להתמודד מול ישראל...."[12]

 

גם יאסר אבו הלאלה, מנכ"ל ערוץ אל-ג'זירה הקטרי לשעבר, התייחס למגבלות המונעות מהמשטר החדש לפעול נגד ישראל, ואשר בגינן, לדעתו, על העם הסורי לקחת את היוזמה לידיו ולפעול נגדה. במאמר שפרסם ב-31.1.2025 ביומון הקטרי אל-ערבי אל-ג'דיד היוצא לאור בלונדון, הוא כתב: "... מסדר העדיפויות הכולל חמישה נושאים, עליו הכריז הנשיא הסורי החדש[13] נראה שהמערכה [נגד ישראל] נדחתה, [אך] לא התבטלה. אלה הקנאים למהפכה הסורית מקווים לכך, שכן לא ייתכן שהסורים ישכחו את נושא פלסטין, בדיוק כפי שלא ייתכן שהם ישכחו את הגולן, נוכח מיליון עקורים, ביניהם הנשיא אל-שרע, [שמקורם בגולן]. לא ניתן לזנוח את [זכויות] המים של סוריה , שכן עורק החים הסורי קשור לחרמון ולכינרת [שבשליטת ישראל]. 

 

העדיפות כרגע היא לבניית סוריה חזקה, שתוכל להשיג את זכויותיה מהאויב הציוני. לא ניתן להיכנס למערכה ללא הכנה. המורדים פתחו במערכה לשחרור [סוריה ממשטר בשאר אל-אסד] ו[הצליחו] להיכנס לדמשק ב-8.12.2024 מאחר שנערכו ליום זה כמה שנים. אי אפשר לפתוח במערכה עם האויב [הישראלי] בזמן ובמקום שמתאימים לו... האויב רוצה ליצור עימות רחב בו ידו תהיה על העליונה כדי ליישם את תוכניתו לפצל את סוריה ולהרכיבה מחדש בהתאם לברית המיעוטים...     

 

ההנהגה החדשה יודעת... שמשימתה העיקרית לשחרור סוריה מהמשטר העריץ הסתיימה ושהיום עליה לבנות את המדינה הסורית החדשה מהריסות העבר. התנאי לכך הוא הסרת סוריה מרשימת הסנקציות. כל חיכוך עם הצד הישראלי משמעותו השארת הסנקציות האמריקאיות על המדינה כולה... אסטרטגית השתיקה, הסובלנות וההתעלמות בה נוקטת המדינה [סוריה] היא נכונה ... אך שתיקת בני המולדת [הסורית] שהאויב נעזר בה שגויה. על החברה [הסורית] לפעול כדי לחזק את אחדות ארצה, בדיוק כפי שקרה בכפרי דרעא בהם ישראל תקפה[14]... זה יסייע לממשלה [לנקוט] באסטרטגית השתיקה."

 

אבו הלאלה הדגיש את מחויבותו ארוכת השנים של אל-שרע לשחרור אל-אקצא ולא רק לשחרור הגולן וכתב כי הצהרותיו של אל-שרע בעת שעמד בראשי היאת תחריר אל-שאם[15] אינן משקפות רק את עמדת הארגון, אלא זהו "קונצנזוס סורי עוד מימי השיח' עז אל-דין אל-קסאם."[16] הוא הוסיף: "אם השתיקה היא בחירה של המדינה, אזי בוודאות היא אינה בחירה של העם[17]."

במאמר נוסף שפרסם ביומון הקטרי אל-ערבי אל-ג'דיד ב-3.6 הגדיר אבו הלאלה את ההתנגדות העממית כ"קלף החזק ביותר" שבידי המשטר החדש וקרא לו להשתמש בו. הוא מתח ביקורת על המדינות שמנסות לטנעתו לגרור את סוריה לעימות עם ישראל או לחלופין את אלה שמנסות לגרור אותה לנורמליזציה עם ישראל. הוא כתב: "... סוריה לא זקוקה היום למי שיסבך אותה בעימות קשה והרסני מול [ר"מ ישראל בנימין] נתניהו וגם לא בנורמליזציה הרסנית רכה. אלא היא צריכה שבני בריתה ינקטו עמדה ברורה כדי לעצור את התוקפנות עליה ולהשיג את זכויותיה ההיסטוריות...

הקלף החזק ביותר שבידי המדינה הסורית הוא עמדת עמה. המתקפה של הגיבורים הסורים הלא חמושים על סיור ישראלי בקוניטרה, הסרת הדגל הישראלי, רמיסתו ושריפתו,[18] היו ביטוי של אומץ, תבונה ומודעות. הסיור לא יכול היה להתעמת עם [אנשים] בלתי חמושים... כדאי למדינה הסורית להשקיע בקלף העממי..."[19]

קריקטורה ביומון אל-שרק הקטרי: הנחש הישראלי אורב למורדים שרמסו את המשטר[20]

סוריה יכולה להפעיל ההתנגדות חמושה, כמו בעיראק ובאפגניסטאן

ד"ר אחמד מופק זידאן, עיתונאי בערוץ אל-ג'זירה לשעבר ובעל טור ביומון הקטרי הרשמי אל-שרק, טען כי בידי התושבים יש נשק אישי אותו יוכלו להפעיל נגד הכוחות הישראלים וכי בניגוד לעזה המכותרת, לסוריה יש יכולת לקבל נשק ממדינות ערב והאזור. הוא כתב: "... על [ר"מ ישראל בנימין] נתניהו לדעת שלעם הסורי אין עוד מה להפסיד... ארגון הפגנות המוניות היום בדרעא יאיים על הישות הציונית ויציב בפני מציאות חדשה, מסוכנת ורצינית. האם היא [ישראל] חושבת שתוכל להתנגד להפגנות עממיות באזור אותו היא כובשת[?]... שילוב של התקוממות זו עם הנשק האישי שבידי העם יבהיר לציונים שהכוח העודף אינו מועיל, כפי שבמו עינינו ראינו את שקרה במקומות כמו אפגניסטאן, עיראק וסוריה.

 

העם הסורי הותש במלחמות האחרונות נגד הכנופיות של אסד... אין לו עוד מה להפסיד... אם נתניהו יתעקש לבחון את סובלנותו, הוא יחווה את ניסיון המערב באפגניסטאן ובעיראק. הישנות המתקפות הציוניות על סוריה יציתו התנגדות עממית, שלא תהיה פיקניק לנתניהו. הוא יראה שטח מכותר כמו עזה שעמדה איתן מולו במשך 16 חודשים, אך לסוריה יש [אפשרויות] אספקה ערביים ואזוריים"[21].

 

בחשבונו ברשת X כתב זידאן: "... העם שעקר מהשורש משטר בו תמכו כוחות אזוריים ובינ"ל וכנופיות עדתיות חוצות גבולות [הכוונה למיליציות השיעיות הנתמכות ע"י איראן], ילמד את נתניהו לקח בעזרת אללה. לפגיעה בסוריה תהיינה השלכות. מי שהחזיק מעמד וגילה אורך רוח במשך 14 שנים [מול משטר אסד] יכול לעשות זאת שוב. אל תעמידו במבחן את הסבלנות של העם הזה."[22]

 

מהנא אל-חביל, בעל טור ביומון אל-וטן הקטרי ועומד בראש "המרכז הקנדי ליעוץ מחשבתי, שמקום מושבו בקנדה, הציע גם הוא למשטר הסורי החדש להשתמש ב"התנגדות עממית", שתבוצע על ידי כוחות מוגבלים "הקשורים באופן בלתי מוצהר" למשטר. הוא כתב: "עימות מול התוקפנות של ישראל המתפארת בהשמדת עזה ללא כל שיקול או חשש מהשכנות הערביות וזוכה מממשל טראמפ לגיבוי להשמדה ללא גבול... לא ישפיע ולא ירתיע מלחמה כוללת אותה מתכננת הישות [קרי, ישראל] וחותרת לה. אולם, גם להמשך אי הפעולה [מול ישראל] השלכות כבדות משקל. ייתכן שהנעת כוחות מוגבלים להעסיק את האויב, כמו התנגדות עממית, שקשורה באופן בלתי מוצהר לגוף חיוני של המדינה, יכולה לשנות את המצב..."[23]

 

​חברי האיחוד של חכמי הדת המוסלמים: העם הסורי יתנגד לישראל גם עם סכיני מטבח  

כמה מחברי האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים, הסיתו גם הם את העם הסורי לפעול נגד ישראל בדרכים אלימות. כך, לאחר שכוחות צה"ל שפעלו באזור דרעא להחרמת אמצעי לחימה והשמדת תשתיות טרור, השיבו באש לעבר מקור ירי נגדם, ממנו נהרגו תשעה סורים, כתב מוחמד אל-צר'יר בחשבונו ברשת X, שישראל פעלה להרוס את היכולות הצבאיות של סוריה כדי להבטיח שהמשטר לא יוכל להגן על עצמו ובטח לא לשחרר את אדמותיו. הוא הדגיש כי "גם אם לתושבי סוריה החדשה יישארו רק סכיני מטבח, הציונים לא יזכו לביטחון. הם מונעים מאשליית הכוח, ו[פועלים] כדי לפגוע בביטחון שהסורים לקחו על עצמם [להבטיח] בשלב בניית מדינתם. אך התוקפן יפסיד אם יאיץ את העימות איתם [תושבי סוריה]. הבחורים שעמדו איתן מול חביות הנפץ של בשאר [אל-אסד], מטוסיו של [נשיא רוסיה ולדימיר] פוטין וגדודי איראן, יודעים שהציונים הרבה יותר פחדנים ושפלים מכל אלה." הוא חתם בהאשטג #דרעא בית הקברות של הפולשים[24].

 

מוחמד אל-מוח'תאר אל-שנקיטי, גם הוא חבר באיחוד ומרצה באוניברסיטת קטר, שיתף כרזה של המסגד האומיי בדמשק ומסגד אל-אקצא כשברקע נראה ר"מ ישראל בנימין נתניהו שעל פניו כתמי דם עם הכיתוב "אויב אחד מדמשק לירושלים", וכתב: "אם סוריה תהיה יציבה ותושלם בנייתה [מחדש], אז זה יהיה אסון מבחינת הציונים בטווח הרחוק. אם הם לא יאפשרו את יציבותה ובנייתה של סוריה ויחליטו לפגוע באדמתה ובאחדותה, זה יהיה אסון מבחינתם בטווח הקצר. אין עתיד לאויב הציוני לאחר שחרור סוריה והגעת חייליה [של סוריה] לקצוות ירושלים[25]."

הכרזה אותה שיתף אל-שנקיטי[26]

 

כתבות ביומון קטרי המעודדות "התנגדות עממית" חמושה נגד ישראל

בחודשים האחרונים פרסם היומון הקטרי אל-ערבי אל-ג'דיד היוצא לאור בלונדון, כמה כתבות שהבליטו את האפשרות להתקוממות "עממית" וחמושה של תושבי דרום סוריה נגד ישראל. כך, ב-19.3.2025 פורסמה כתבה שכותרתה "תקיפות ישראליות חוזרות ונשנות בסוריה... ומוכנות להתנגדות עממית", בה צוטט בעילום שם מקור בפלגים הסורים בדרום סוריה שהזהיר מפני עימות חמוש בין התושבים הסורים לבין ישראל. לדבריו "התקיפות הישראליות החוזרות ונשנות בדרום סוריה פותחות את הפתח לכל האפשרויות, כולל הופעתה של התנגדות עממית... כל תוקפנות מוגזמת תוביל להתנגדות עממית חריפה ללא קשר ליכולות הצבאיות... כשיהיה צורך בעימות עם ישראל, אנו נעשה זאת במשאבים הצבאיים שבידינו. יש הרבה אמל"ח בדרעא ואנו נקבל סיוע מכל הסורים. לדעתי אם ישראל תגיע לערים ולעיירות כמו טפס, יתחיל העימות[27]."

 

ב-27.3 בעקבות תקרית בעיירה כויא שבמחוז דרעא בה ירה מל"ט ישראלי לעבר חמושים שירו על כוח ישראלי במקום, והרג ארבעה מהם, התפרסמה כתבה שכותרתה "ההתנגדות העממית נגד התוקפנות הישראלית בסוריה – האם היא מציאותית?" בה קראו חוקרים ופרשנים סורים לממשל החדש לאפשר לעם הסורי להתקומם נגד ישראל, תוך שימוש בנשק האישי שברשות התושבים. כך, הפרשן הצבאי הסורי עמיד עבדאללה אל-אסעד, ראש מרכז "רצד" למחקרים אסטרטגיים, קרא לממשלת סוריה שפועלת כעת בדרכים דיפלומטיות מול ישראל "לאפשר לעם הסורי להתנגד לתוקפנותה..." הוא הוסיף: "לא יתכן שתושבי דרעא ישאירו את אדמתם לישראלים כשהם יכולים להקים התנגדות גדולה כדי לשמור על אדמתם. לתושבים יש נשק ולהיטות להתנגד לכוחות הישראלים."

 

ד'יאא קדור, חוקר צבאי סורי אמר: "ההתנגדות העממית המבוססת על תמיכה מקומית, יכולה להוות כוח מרתיע יעיל נגד כל ניסיון ישראלי להרחיב [את נוכחותה], או לכפות מציאות חדשה באזורים הכבושים... התנגדות זו צריכה להיות מאוחדת ומתואמת היטב עם הכוחות המקומיים והממשלתיים"..[28]

כתבה ביומון אל-ערבי אל-ג'דיד: "ההתנגדות העממית נגד

התוקפנות הישראלית על סוריה – האם היא מציאותית"?

 

ב-4.4. פורסמה כתבה נוספת בה הזהירו פרשנים סורים כי העם הסורי מוכן להתעמת עם הכוחות הישראלים. עמאד אל-מסאלמה, מנכבדי מחוז דרעא, אמר ליומון כי החלו לעלות קולות סורים "הדורשים התנגדות עממית" נגד כוחות צה"ל כדי להפסיק את התערבותם "הלא מקובלת" בסוריה. לדבריו "העם הסורי מותש לאחר המלחמה במשטר המודח [של בשאר אל-אסד] שנמשכה 14 שנה, אך יש לנו יכולת ומוכנות להתנגד לכוחות הישראלים לאחר הגעתם לנוא [עיר במחוז דרעא]. כל צעירי המחוז בכוננות."

 

עבד אל-ג'באר אל-עכידי, קצין שערק משורות צבא אסד ועמד בעבר בראש המועצה הצבאית של צבא סוריה החופשי במחוז חלב אמר ליומון ש"ההתנגדות היא הבחירה של הסורים אם ההשתוללות הישראלית הזו תמשך... המדינה הסורית בתהליכי הקמה ואין לה יכולת להתעמת [עם ישראל] לאור מאזני הכוח שהם לטובת הישות הציונית הנתמכת ע"י המערב. לכן אין מנוס מכך שההתנגדות העממית תצא נגד הפלישה הישראלית." רשיד חוראני, חוקר צבאי סורי, לא שלל את האפשרות שהמשטר החדש "יסייע לתושבים באזור הכפרי המערבי של דרעא כדי להראות התנגדות עממית נגד כוחות הכיבוש..." [29]    

 

ב-25.4 פירסם היומון אל-ערבי אל-ג'דיד את הפרק השלישי בסדרת כתבות על סוריה החדשה שכותרתו "סוריה החדשה – העימות מול ישראל [שעיתויו] נדחה" ובו נטען כי ישראל מתכננת להתרחב ולספח שטחים שהיא כובשת בסוריה. לכן, תהתה הכותבת שהירה סלום "מה נותר לעם ולהנהגה בסוריה החדשה לעשות? שתי ברירות – עימות או עימות. מאחר שהמשטר החדש אינו יכול כעת, וגם לא רוצה, לעשות זאת, העימות באמצעות התנגדות עממית הוא הברירה [היחידה]."[30]