כללי

איש חמאס במאמר חריג: איראן וציר ההתנגדות ספגו מכה קשה במלחמה; יש לפעול לסיום המלחמה בעזה

עם הכרזת הפסקת האש בין ישראל לאיראן ב-24.6.25, אבראהים אל-מדהון, חבר במחלקת היחסים הלאומיים של חמאס בחו"ל, פרסם מאמר יוצא דופן בשיח של חמאס, בו הודה בפגיעה החמורה בלכידותו של ציר ההתנגדות בהובלת איראן עליו נמנית חמאס יחד עם חזבאללה, החות'ים ומליציות שיעיות נוספות באזור, וקרא לתנועתו, "לקבל החלטות אמיצות", ולקדם מהלך מדיני שיוביל לסיום המלחמה בעזה.

 

במאמר, שאותו פרסם בחשבונותיו ברשתות החברתיות ובאתרי חדשות פלסטיניים וערביים, ניסה אל-מדהון להעריך את מאזני הכוחות בתום מלחמת ישראל-איראן וטען - בניגוד לנרטיב האיראני אודות ניצחון מוחלט במלחמה - כי ישראל "הנחיתה מכה קשה וחמורה על מיזם הגרעין האיראני שתעכבו למשך עשרות שנים", ובכך רשמה הישג אסטרטגי חשוב ביותר.

 

עם זאת, אל-מדהון ציין גם כי ישראל "לא השיגה ניצחון מלא" וספגה מכות קשות מאיראן שלא הובסה "באופן ישיר" במלחמה. להערכתו, איראן תשמר את משטרה, תסרב להפסיק את מיזם הגרעין שלה, תתחזק לקראת עימות עתידי, ואף תפעל לקידום מיזם איראני אזורי "חזק יותר" "באמצעים רגועים וגמישים יותר", כתחליף לציר ההתנגדות. אל-מדהון הדגיש כי "ארה"ב היא המרוויחה הגדולה ביותר מהמערכה הזו", בהצליחה להגביל את שאיפותיהם של שני הצדדים, ולמנוע את הסלמת המלחמה ואת הרחבתה לחזיתות נוספות.

 

אבראהים אל-מדהון[1]

 

להלן קטעים ממאמרו של איש החמאס אבראהים אל-מדהון:

 

"אם המלחמה [אכן] תיפסק עכשיו בהתבסס על חזון טראמפ, אז איראן לא תהיה במיטבה, אך תצא [מהמלחמה] מבלי שהובסה באופן ישיר, ולא ניתן יהיה לפסוק כי ישנם מפסיד או מנצח מוחלטים. איראן תמשיך לשמור על משטרה ותסרב להפסיק את מיזם הגרעין שלה. אדרבא, היא תפעל לשקם את עצמה, לטפל בפרצות הביטחוניות שלה, ולחדש את תשתית הגנה שלה. העימות הזה יעניק לה ניסיון ואיתנות לקראת כל עימות עתידי, והעולם יראה בה מדינה שהצליחה לעמוד איתן בפני ישראל וארה"ב... מה שיפתח בפניה אופקים חדשים לחיזוק יחסיה הבין-לאומיים, במיוחד עם סין ורוסיה.  

מנגד, איראן תשלם מחירים מדיניים וצבאיים [בעקבות המערכה הזו], ולא תהיה מסוגלת להשיב את לכידותו של 'ציר ההתנגדות' כבעבר. היא תיאלץ לארגן מחדש את סדר העדיפויות שלה ולתקן את מדיניותה, אך תיווצר לה הזדמנות אמיתית לפתוח במיזם איראני אזורי חזק יותר [במקום 'ציר ההתנגדות'], אך בסגנון שונה ובאמצעים רגועים וגמישים יותר.

אשר לישראל, היא לא השיגה ניצחון מלא, אך היא הנחיתה מכה קשה וחמורה על מיזם הגרעין האיראני, שתעכבו למשך עשרות שנים. זהו הישג אסטרטגי חשוב ביותר. מכה זו תעסיק את איראן למשך עשרות שנים בשיקום [מיזם הגרעין], כאשר החרב הישראלית תמשיך להיות מונפת מעל ראשה, בתיאום מלא עם וושינגטון. עם זאת, ישראל לא יצאה מהעימות הזה בלי אבדות. היא ספגה מהלומות שטרם ידעה, וטילים הגיעו לעומקה. כמו כן, היא לא תוכל בעתיד לכפות משוואות חדשות על המזרח התיכון כפי שהייתה רוצה. להיפך, ייתכן שלאחר עימות זה, יתחיל שלב של הגבלתה [בידי ארה"ב].

נכון לעכשיו, נראה שארה"ב היא המרוויחה הגדולה ביותר מהמערכה הזו, שכן היא הצליחה להגביל את איראן ולגרום לה [לעשות] שיקולים חדשים, ללא צורך להפיל את המשטר, והיא שלחה מסר ברור לישראל כי רף שאיפותיה נקבע בידי וושינגטון ואין לחרוג ממנו. כמו כן, היא שמרה על יציבות המפרץ ומנעה התפרצות של חזיתות נוספות שהיו מסבכות את הסצנה האזורית.

אשר לעזה – היא החולייה המסובכת ביותר בסצנה הזו... עם סיום המלחמה הזו [בין איראן לבין ישראל], תהיה הזדמנות אמיתית לסיום התוקפנות נגד עזה... כאן נכנסת לתמונה האחריות של ההנהגה המדינית הפלסטינית והפלגים [הפלסטינים]. הגיע הזמן לאחדות [לאומית]... ולמפגש תחת גג אחד [של] פת"ח, חמאס, הגא"פ, החז"ע, ושל כל הפלגים הלאומיים. אנו זקוקים לחשיבה מדינית מעמיקה ומציאותית, לניצול עמדתה של איראן – במיוחד נוכח המשך עמידתה האיתנה [בפני ישראל וארה"ב] – וכן לחיזוק יחסינו עם העומק הערבי והאסלאמי שלנו. נדרש מהלך מדיני חכם שישמור על עקרונותינו, יציל את עמנו מהטבח הנוכחי [בעזה], ויפתח בפנינו אופק חדש לארגון מחדש של ענייני הפנים שלנו, בהשתתפות כולם. הרגע הזה מצריך החלטות אמיצות וחשיבה מחוץ לקופסה המסורתית, כדי לייצר הזדמנות אמיתית שתשמור על הדם הפלסטיני [לבל יישפך], תגן על הסוגייה [הלאומית], ותעניק לה תקווה חדשה".[2]