כללי

האמת הפשוטה (גם אם היא מתסכלת)

מאת יגאל כרמון

הקדמה
למרות תעוזתו המדינית ופעולתו הצבאית יוצאת הדופן מבחינה היסטורית של הנשיא דונלד טראמפ נגד ריכוזי הגרעין הצבאי האיראני – פעולה שהציביליזציה המערבית חבה לו מוסרית על שמנעה השמדה של מדינה שלמה, ישראל – המשטר האיראני עדיין לא הובס. יתרה מזו, דוברי המשטר מדגישים בתגובה לפעולת ארה"ב כי המשטר האיראני ימשיך בפרויקט ההעשרה הגרעינית ואף יאמץ בבירור מדיניות של עמימות גרעינית מעתה ואילך.

בעקבות המלחמה, האמת העירומה מתגלית. מטרותיו של טראמפ הן:

 

א.      השגת יציבות בעולם המוסלמי הסוער באמצעות דיקטטורות, והשגת עסקה ("דיל") עמהן: המנהיג העליון ח'מינאי באיראן, הפילדמרשל עאסם מוניר בפקיסטן (למעשה ג'יהאדיסט אשר המליץ על הנשיא טראמפ לפרס נובל לשלום...) מוחמד בן סלמאן בסעודיה, מוחמד בן זאיד באיחוד האמירויות, עבד אל-פתאח א-סיסי במצרים, ורבים אחרים.

ב.      השגת מחירי נפט נמוכים ויציבים.

ג.       השגת הכרה במנהיגותו באמצעות פרס נובל.

ד.      הצלחה בבחירות אמצע הכהונה בבית הנבחרים, שבלעדיה הנשיא עלול להפוך למשותק מבחינה פוליטית.

 

מטרה נוספת היא מציאת פתרון לבוץ העזתי – פתרון אותו דורשות כל המדינות הערביות ואירופה מהנשיא טראמפ.

 

הנשיא טראמפ אינו מעוניין בחזרה על הניסוי של ייצוא דמוקרטיה למדינות מוסלמיות כפי שעשו קודמיו הניאו-שמרניים, ואשר הסתיים באפגניסטן תחת שליטתם של הג'יהאדיסטים, ועיראק תחת שליטתם של האיראנים.

 

הנשיא אף אינו מעוניין לעסוק במיעוטים אתניים מדוכאים באיראן, או עם פרסים מתנגדי משטר, כיוון שהדבר צפוי ליצור אי-יציבות ולגרום לעלייה במחירי הנפט (למותר לציין שהדבר גם אינו אפשרי כלל, מכיוון שכדי לחולל התקוממות רצינית אותם מיעוטים ומתנגדי משטר יזדקקו להנהגה, נשק, כספים ומזון שאינם בנמצא. ייצוא ערכי הדמוקרטיה, השוויון והחירות אף הוא כשלעצמו הוכח בעבר כמתכון בדוק לאסון).

 

אירופה שותפה לתובנות אלו של טראמפ, לפיהן הבטחת יציבות ומחירי נפט נמוכים יכולה להתאפשר אך ורק באמצעות דיקטטורים, אשר מולם מורגלת אירופה לעבוד.

 

בנקודה זו, זוכה שליט איראן ח'אמנאי לחסינות מהנשיא טראמפ. ישראל אינה יכולה לפגוע בו, מכיוון שהדבר עלול לגרום גם לכאוס וגם לעלייה במחירי הנפט.

 

היות וח'אמינאי זוכה ללגיטימציה והגנה, כך יהיה גם עם ארגון החמאס, שארה"ב כבר הכירה בו וניהלה עמו שיחות. אם חמאס לא יציב דרישות מטורפות מדי, המשך שלטונו בעזה יהיה מובטח, ואילו ישראל תיאלץ לסגת כאשר בידה תיוותר רק האפשרות לפעול צבאית מול איומים מיידיים, כפי שהיה לפני המלחמה.

 

אם נתניהו ינסה לעמוד בדרכה של ארה"ב, ימנע הממשל האמריקאי מישראל מטוסי קרב וחימושים הנחוצים לעימותים הצבאיים העיקריים.

 

בחודשים הקרובים, יהפוך ניצחונה של איראן מבחינת מעמדה בעולם הערבי לעובדה ברורה. האיום האיראני על הנפט במזה"ת יקנה לה הגמוניה אזורית. סעודיה ואיחוד האמירויות יגלשו בהדרגה לכיוונה של איראן כתוצאה מהגמוניה זו.

 

נראה כי הדבר שאליו טראמפ כן מחוייב הינו מניעת איום גרעיני איראני -  איום המהווה סיכון גם לארה"ב, למדינות המערב ולמדינות ערביות סוניות, ולא רק לישראל. עם זאת, המשטר האיראני עדיין יכול לרכוש רכיבים ליצירת נשק גרעיני מ"בת בריתה" של ארה"ב – פקיסטן.

 

האיומים האיראניים הנוספים - טילים, ארגוני פרוקסי טרוריסטיים ומתקפות סייבר  - כל אלו צפויים להימשך. ישראל עדיין תצטרך להילחם על קיומה.

בעניין פרויקט הטילים ארוכי-הטווח של איראן -  אשר יכולים להגיע לאירופה - ישראל תזכה לתמיכה מסוימת באירופה.

 

ההתקוממויות הספורות נגד המשטר האיראני בעשור האחרון לא היו יותר מהתמודדות קלה עבור המשטר, אשר בנה עצמו כדיקטטורה יעילה במשך 46 שנה.

 

בעתיד הנראה לעין, המציאות שיצרה המהפכה האסלאמית בעשורים האחרונים - תימשך. זאת למרות המכה הצבאית הקשה שהוכתה איראן על ידי ישראל וארה"ב. ראוי לציין שכל מדינות ערב, כמעט ללא יוצא מן הכלל, הביעו תמיכה באיראן וגינו את ישראל על פעולתה.

 

התקווה היחידה לשינוי תתאפשר רק אם העולם הסוני יתקומם נגד שאיפות ההגמוניה של השיעה האיראנית. אבל גם אם הדבר יקרה (מה שלא צפוי), לא נראה שהמערב יפיק מכך תועלת, משום שהתקוממות כזו תהיה מובלת על ידי כוחות אסלאמיים שגם הם עוינים למערב, גם אם סוניים כגון טורקיה וקטר.