כללי

נאום "כוס התרעלה" של ח'ומיני ב-1988 בקבלו את החלטת מועצת הביטחון 598 להפסקת מלחמת עיראק-איראן: האם המנהיג העליון ח'אמנאי יקבל החלטה דומה?

מאת איילת סביון

הקדמה

ב-17 ליולי 1988, הודיע איתאללה רוחאללה ח'ומיני, מייסד משטר המהפכה האסלאמית באיראן ומנהיגה, על הסכמתו לקבל את החלטת מועצת הביטחון 598 (מיולי 1987) בדבר הפסקת אש במלחמת שמונה השנים בין עיראק לאיראן, לאחר שסרב להסכים לכך בשנים שקדמו.

 

המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, פרסם ביולי 2012 ביום השנה לקבלת ההחלטה הצהרות אחדות שהתייחסו בחיוב לאותה החלטה של ח'ומיני להפסיק את המלחמה בשל הבעיות הכלכליות החמורות והדגיש את ההישגים שהושגו בזכותה. יצוין כי הוא גם תרגם לפרסית את הספר "השלום של חסן", האמאם השני, חסן בן עלי (625-670 לספירה) המהווה עבורו מודל לחיקוי. הספר ניתח את נסיבות ויתורו של חסן בשנת 661 לספירה על תביעותיו לשלטון לטובת יריבו, הח'ליפה האומיי, מעאויה בן אבו סופיאן.[1] בספר מוצדקת החלטת חסן השיעי לחתום על הסכם השלום תוך ויתור על השלטון נוכח מצבו הנחות מול מעאויה הסוני וגייסותיו. ח'אמנאי הוסיף בתרגומו לספר "השלום של חסן" את כותרת המשנה: "הגמישות ההירואית המפוארת ביותר בהיסטוריה" (נרמש-י קהרמאנאנה), בבחינת טקטיקת ניהול משא ומתן מול כוחות בעלי עוצמה רבה יותר. ראו דוח ממרי מיוני 2025 המשטר האיראני ערוך מבחינה דתית לוויתורים טקטיים וזמניים מול איום צבאי ממשי וזאת כדי לעקוף מכשולים בדרך להשגת מטרותיו; הוא עשה זאת כמה פעמים

 

כעת עם הימשכות תקיפות ישראל על תשתיות תכנית הגרעין והטילים של המשטר האסלאמי באיראן המאיימות על ישראל, על שכנותיה הערביות של איראן ועל המערב ניצב ח'אמנאי בפני צומת דרכים. האם יורה להמשיך את התקיפות נגד ישראל ולהסתכן בהמשך התקיפות של ישראל ובכניסת ארה"ב למערכה, דבר העלול להביא לקריסת המשטר האסלאמי באיראן? או יסכים להיכנס להליך משא ומתן עם ארה"ב שבסופו ייאלץ לוותר על תכנית הגרעין ועל הטילים ארוכי הטווח שבאמצעותם הוא בקש להבטיח את משטרו תוך איום ממשי על ישראל, מדינות ערב הסוניות ועל המערב ?

 

המנהיג  עלי ח'אמנאי, על רקע תמונת מנהיג המהפכה האסלאמית,

 איתאללה רוחאללה ח'ומיני ודגל משטר המהפכה האסלאמית

 

שיקולי המנהיג העליון ח'אמנאי: המשך המלחמה או מו"מ/כניעה?

בעד מו"מ וכניעה

א.      צמרת הפיקוד הצבאי של משמרות המהפכה – הקבוצה הוותיקה השמרנית – שסבבה את ח'אמנאי בשלושים השנים האחרונות, זו שהלכה עימו מאז ימי מלחמת עיראק-איראן, חוסלה ביומיים הראשונים למתקפה הישראלית.

 

ב.      אין למשטר כיום כוח של שלוחים שיפעל במקום איראן או אפילו לצידה. יצוין כי מדיניות המשטר האיראני כל השנים היתה מלחמה באויבים, קרי ישראל, המדינות הסוניות והמערב, באמצעות שלוחים. אולם כיום רוב מרכיבי ציר ההתנגדות שאיראן בנתה בשלושים השנים האחרונות הוכו קשות בשנתיים האחרונות.

 

ג.       החלטת איתאללה ח'ומיני, מנהיג המהפכה האסלאמית, לקבל את תנאי הכניעה של החלטת מועבי"ט 598 ולהפסיק את הלחימה התקבלה בנסיבות מיוחדות לאחר שמונה שנות לחימה קשה שמרביתן התאפיינה בלוחמת התשה שגבתה באיראן מחירים גבוהים בנפש (כמיליון איש), תרעומת ציבורית קשה, מחיר כלכלי קשה שגבל בשיתוק המשק והצבא ובאובדן תקווה לשיפור.

 

ד.      המשטר באיראן שולח אותות מצוקה בזירה הדיפלומטית ומבקש להידבר ישירות עם הנשיא טראמפ בבית הלבן דבר המעיד על נסיגה מהעמדה האידיאולוגית של המשטר באי הכרה בארה"ב, "השטן הגדול", זאת, ככל הנראה באמצעות נציגי איראן לאו"ם או נשיא איראן, משרה שהינה ייצוגית בלבד בעוד ראשות המשטר שמורה למנהיג העליון, עלי ח'אמנאי.

בעד המשך המלחמה

א.      יד ימינו של ח'אמנאי היום הוא בנו הקיצוני יותר, מוג'תבא, בשנות החמישים לחייו והיורש המיועד, ככל הנראה. הוא נסמך על חוג קציני משמרות מהפכה צעירים וקיצוניים יותר מהקבוצה הוותיקה, אלו שדרשו להפעיל יד קשה יותר בלחימה נגד ישראל בשנים האחרונות. חבורת קציני משמרות המהפכה זו לא התנסתה במלחמה המכוננת בת שמונה השנים של המשטר האסלאמי מול עיראק שנתמכה בידי ארה"ב ובריה"מ גם יחד, ולא ספגו טעמה של תבוסה.  

 

ב.      מצבו של ח'אמנאי כעת אינו דומה למצבו של ח'ומיני שכן לא חלף אפילו שבוע מאז החלו התקיפות הישראליות וחרף הנזקים הממוקדים לתשתיות הצבאיות בגרעין ובטילים ח'אמנאי משדר שהוא נחוש להמשיך לתקוף את ישראל.

 

להלן תרגום מכתבו של ח'ומיני לעם האיראני בו הוא מודיע לעם על קבלת הפסקת האש ב-1988:

תרגום הודעת איתאללה רוחאללה ח'ומיני על קבלת הפסקת האש במלחמת עיראק-איראן 1988

 "כעת, לאחר שאנשי הצבא שלנו, הן בצבא והן במשמרות המהפכה, שהם מומחים במלחמה, מודים בגלוי כי הצבא האסלאמי [של איראן] לא ישיג ניצחון בקרוב, ובהתחשב בכך שהפקידים הצבאיים והפוליטיים אוהדי [משטר] הרפובליקה האסלאמית אינם רואים במלחמה מעתה ואילך את האינטרס הטוב ביותר של המדינה, וקובעים בתוקף כי עשירית מהנשק שהיהירות [מעצמות]  המזרח והמערב [בריה"מ וארה"ב בהתאמה] העמידה לרשות סדאם [חוסין, שליט עיראק דאז] אינה ניתנת להשגה בעולם בכל מחיר, ובהתחשב במכתב המזעזע של מפקד משמרות המהפכה [יחיא רחים צפוי], שהוא אחד מעשרות הדוחות הצבאיים-הפוליטיים שהגיעו אליי לאחר התבוסות האחרונות, ובהודאת סגן המפקד העליון של הכוחות המזוינים [האשמי רפסנג'אני] כי מפקד משמרות המהפכה הוא אחד המפקדים הבודדים המאמינים בהמשך המלחמה אם תסופק אספקה ​​למלחמה, ובהתחשב בשימוש הנרחב של האויב בנשק כימי ובחוסר האמצעים לנטרלו, אני מסכים להפסקת אש, וכדי להבהיר את הסיבה לקבלת החלטה מרה זו, אני מתייחס לכמה נקודות ממכתבו של מפקד משמרות המהפכה שנכתב ב-23.6.1988.

 

ייתכן, כתב אותו מפקד, שלא יהיו לנו ניצחונות בחמש השנים הקרובות. ייתכן שאם יהיו לנו האמצעים לרכוש [מה שדרוש] במהלך חמש השנים הבאות, יהיה לנו הכוח לבצע פעולות הרסניות או התקפות נגד. ואחרי [חמש שנים]  בסוף 1992, אם יהיו לנו 350 חטיבות חיל רגלים, 2500 טנקים, 3000 תותחים, 300 מטוסי קרב ו-300 מסוקים... שהם צרכי המלחמה לאותה תקופה - בעזרת האל נוכל לבצע פעולות התקפיות. הוא אומר שכדאי לציין שיש להגדיל את כוחם של משמרות המהפכה פי שבעה ואת הצבא יש להגדיל פי שניים וחצי. הוא גם הזכיר, שכמובן, עלינו לגרש את ארצות הברית מהמפרץ הפרסי, אחרת לא נצליח. מפקד זה ראה את החלק החשוב ביותר בהצלחת תוכניתו בהכנת תקציב ומתקנים בזמן, וציין כי לא סביר שהממשלה ומפקדת הפיקוד העליון יוכלו למלא את התחייבותם. כמובן, תוך אזכור הדברים הללו הוא אומר שעלינו להילחם שוב וזו כבר לא רק סיסמה.

 

ראש הממשלה, [בעקבות] דברי שרי הכלכלה והתקציב, הודיע ​​כי מצבו הפיננסי של המשטר נמצא מתחת לאפס. גורמי מלחמה רשמיים אומרים כי הנשק שאיבדנו בתבוסות האחרונות בלבד שווה לכל התקציב שהוקצה השנה למשמרות המהפכה ולצבא. גורמים פוליטיים אומרים כי מאז שהעם הבין כי לא יושג ניצחון מהיר, רצונו לצאת לחזית פחת.

אתם, יקיריי, יודעים טוב יותר מכל אחד אחר שהחלטה זו היא כרעל קטלני עבורי, אך אני מרוצה מרצון האל הכל יכול ואתן כל אשר יהיה לי כדי להגן על דת [האל] ועל [משטר] הרפובליקה האסלאמית.

הו אלוהים, קמנו למען דתך, נלחמנו למען דתך, ואנו מקבלים את הפסקת האש כדי להגן על דתך.

הו אלוהים, אתה העד לכך שאיננו מתפשרים עם אמריקה, ברית המועצות וכל מעצמות העולם לרגע, ואנו רואים בפשרה עם מעצמות העל בגידה בעקרונות האסלאמיים שלנו.

 

הו אלוהים, אנו זרים בעולם הפוליתאיזם, חוסר האמונה והצביעות, בעולם הכסף, הכוח והמרמה. אנא עזור לנו.

 

הו אלוהים, לאורך ההיסטוריה, כאשר הנביאים, [האמאמים] הראשונים ואנשי הדת החליטו לתקן את החברה, לשלב ידע ומעשה וליצור חברה נקייה משחיתות וחורבן הם נתקלו בהתנגדות מצד האבו ג'הלים והאבו סופיאנים של זמנם.[2]

הו אלוהים, הקרבנו את ילדי האסלאם ואת המהפכה שלנו למענך, אין לנו אף אחד מלבדך, עזור לנו לבצע את מצוותיך וחוקיך.

הו אלוהים, אני מבקש ממך הענק לי שהאדה [מות קדושים] בהקדם האפשרי.

 

אמרתי שיש לקיים פגישה כדי להסביר לעם את הפסקת האש. היזהרו, אנשים חמומי מוח ותוקפניים עלולים להרחיק אתכם בסיסמאות מהפכניות ממה שטוב לאסלאם. אני אומר בבירור שכל מאמציכם צריכים להיות מכוונים להצדקת הדבר [להפסקת הלחימה]. כל צעד סוטה אסור ויגרום לתגובה. אתם יודעים שבכירי המשטר קיבלו החלטה כזו בעיניים אדומות ולבבות מלאי אהבה לאסלאם ולמולדתנו האסלאמית. התבוננו אל האל ודעו שכל הקורה הוא לטובה, ושלום עלינו ועל עבדי האלוהים."[3]