חבר האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים הנתמך על ידי קטר ותורכיה: על המוסלמים לעבור ממצוות העליה לרגל למלחמת ג'יהאד נגד "אויבי האומה" ולתמוך בלוחמי הג'יהאד הפלסטינים
לקראת עונת החג' - העלייה לרגל למכה, מצוות היסוד החמישית באסלאם - שתחול השנה בין התאריכים 30-26 ביוני 2025, פרסם וצפי עאשור אבו זיד, חבר האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים ב-17.5.25, מאמר בו קרא למוסלמים ליישם את הרעיונות והעקרונות של החג' - ייחוד אללה; אחדות האומה; ביסוס מצוות הג'יהאד; האדרת טקסי אללה; ג'יהאד בכסף ובנפש - גם בחיי היום יום ובמלחמה הנוכחית בעזה, ועודדם לבצע ג'יהאד נגד "אויבי האומה" ולהפוך לשהידים.
לדברי הכותב, המשמעויות של מצוות החג' מעוררות בלב המוסלמי את התעוזה להילחם נגד האויב ולבקש להפוך לשהיד וגורמות לבני משפחתו לקבל את השהאדה בסיפוק ולראות בה גמול מאללה. הוא הדגיש את הזיקה הקיימת בין מצוות החג' לבין מצוות הג'יהאד, משום שבסורת אל-חג' בקוראן מצווים המוסלמים לבצע ג'יהאד, והסביר כי על האומה לבצע מלחמת ג'יהאד "נגד אויביה, כדי לשחרר את ארצות המולדת ואת המקומות הקדושים...".
אבו זיד כינה את פעילי הטרור הפלסטיניים "לוחמי ג'יהאד גיבורים", אשר "החיו בקרב האומה את משמעות הג'יהאד והחזירוהו אל קידמת הבמה" וקרא להאדירם ולהתגייס לעזרתם, גם באמצעות תמיכה כספית. בנוסף, הביע אכזבה מהעדר עמדה אסלאמית מאוחדת ביחס למלחמת "מבול אל-אקצא" ברצועת עזה ואף האשים את "שליטיה וכמה חכמי דת מרושעים" בהפקרת תושבי עזה.
יצויין כי ארגון האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים הינו אחד הזרועות של המשטר הקטרי להפצת אידיאולוגיה אסלאמיסטית קיצונית אנטי מערבית. בדרך קבע מפיץ האיחוד אידיאולוגיה קיצונית ושיח של שנאה, הסתה לג'יהאד וטרור ואנטישמיות, באופן העולה בקנה אחד עם התמיכה שמספקת קטר לאורך עשרות שנים לארגוני הטרור השונים ברחבי העולם.[1]
הלוגו של האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים[2] וצפי עאשור אבו זיד[3]
להלן תרגום קטעים ממאמרו:
"... לחג' הגדול יותר[4] יש משמעויות עצומות, דברי חוכמה נשגבים ויעדים קולקטיבים גדולים ביותר, שעל המוסלמים להבינם ולשאוף למימושם במציאות חייהם, כדי שלפולחן תהיה השפעה על חייהם ועל פרנסתם, כמו גם על דתם וגורלם... האירוע הגדול ביותר שחווים האומה והעולם היום הוא מערכת 'מבול אל-אקצא' [קרי, המלחמה ברצועת עזה] - מערכה שמלאו לה 20 חודשים וטרם הסתיימה, נכון לכתיבת שורות אלה.
להלן כמה ממשמעויות החג' שאנו מפיקים מהן תועלת לטובת 'מבול אל-אקצא':
א. ייחוד אללה [קרי, מונותיאיזם]:
מי שחושב על מצוות החג' מוצא שהכוונה הגדולה ביותר בו היא ייחוד אללה יתעלה, החל מעזיבת ארצות המולדת, בני המשפחה והעסקים... פנייה לאללה והשתוקקות לשביעות רצונו ולתמונה מתמונות המסע אל אללה, דרך התַּלְבִּיַה[5], התהליל[6], התכביר[7] והטקסים הדתיים שמבוצעים לאזכור אללה יתעלה...
ביסוסו והעמקתו בלבבות של הייחוד הזה הם שמניבים את התעוזה להילחם, לחדור אל שורות האויב ולבקש להפוך לשהיד, באומץ וללא רתיעה. זה [גם] מה שמביא את אימהות השהידים, אבותיהם ונשותיהם לתמונות הנפלאות שלהן היינו עדים - [שמבטאות] אורך רוח וסיפוק מהשהאדה וראייתה כגמול מאללה - אשר מעוררות הערצה מצד האנושות.
ב. אחדות האומה:
במהלך החג' האומה מאוחדת, שכן מתאחדים בו המקום, הזמן והאנשים: המקום הוא מכה ומקומות הזבח שם; הזמן הוא חודש ד'ו אל-חג'ה; האנשים מתקבצים במקום הזה... אין פולחן [נוסף] שבו מתאחדים הזמן, המקום והאנשים, זולת מצוות החג'! האל שאליו פונים המוסלמים ובו הם דבקים הוא אל אחד; הטקסים שמבצעים המוסלמים במצווה זו הם זהים; כיוון התפילה הוא אותו כיוון; הם מתפללים מאחורי אותו אימאם; עורכים הקפות סביב אותה כעבה; הם רצים[8] באותו מקום. לכן, כל מה שכלול בחג' קורא לאחדות האומה ולאיחודה.
ו[הנה] נוכח 'מבול אל-אקצא' מה אנו רואים? איננו רואים דבר, זולת הפקרה של תושבי עזה מצד האומה [הערבית והאסלאמית]... ונטישתם בעת שבה רצו תמיכה... במקום שהאומה תעמוד בחזית האירוע הגדול הזה כשהיא מאוחדת, הנה היא מפולגת בהשפעת שליטיה וכמה חכמי דת מרושעים וסובלת כעת ממצב של חוסר אונים חסר תקדים. על כן אני אומר כי מִצוות החג' מְצווה עלינו לייחד את אללה ואת אחדות האומה בפני האתגרים והחובות שיהיו הנושא שאללה ישאל אותנו אודותיו ביום הדין.
ג. ביסוס מצוות הג'יהאד:
סורת אל-חג' בקוראן דנה ברבים מטקסי החג', לקחיו ומשמעויותיו ובסופה (סורה 22, פסוק 78) אמר אללה: 'צאו לג'יהאד למען אללה כראוי לו. הוא בחר בכם ולא הטיל עליכם כל מעמסה בדת'... על האומה לעבור מהחג' - שהוא ג'יהאד ללא כוח - ל[מלחמת] ג'יהאד נגד אויבי האומה, כדי לשחרר את ארצות המולדת ואת המקומות הקדושים... זהו עניין שמתעלה על כל דבר [אחר]... כדי להציל את האסירים ולטהר את ירושלים ואת מסגד אל-אקצא.
זה מה שעושים לוחמי הג'יהאד ב'מבול אל-אקצא': הם החיו בקרב האומה את משמעות הג'יהאד והחזירוהו אל קידמת הבמה, לאחר שנקשר בעבר ל'טרור' וכמעט נעלם מהזירה, ואז באה מערכה זו [מבול אל-אקצא] כדי להחזירו לתודעה, לעגנו בלבבות ולקשור את האומה באמצעותו למושגים של כבוד, גבורה והקרבת הנפש.
ד. האדרת טקסי אללה:
ביטוי זה הופיע בקוראן יחד עם טקסי החג', אללה אמר (קוראן, סורה 22, פסוק 32): 'כך יהיה, ואולם כל המאדיר את טקסי אללה, הרי זו יראת שמיים', שכן האנשים מתכוננים לביצוע מצווה זו ומכשירים את עצמם לקראתה. הם עוזבים את ילדיהם ואת בני משפחתם וזוהי האדרה של טקסי אללה.
[גם] הג'יהאד ואופן מימושו כעת על אדמת פלסטין הוא מטקסי אללה ויש להאדיר את מה שעושים לוחמי הג'יהאד הגיבורים שם, כשם שיש להאדיר את קשר האחווה ולבצע כמתחייב ממנה את חובת התמיכה ואת חובת ההתגייסות [לעזרת לוחמי הג'יהאד], כהיענות להנחיית הנביא...
ה. הג'יהאד בכסף:
אם החג' הוא הג'יהאד של החלשים, הרי שבאמצעותו מתגלה גם הג'יהאד בכסף, שכן יש לחג' עלויות [כספיות] וכשיש בידי מוסלמי [יכולת לשאת את] העלויות הללו חובתו לקיים מצווה זו... אין ספק שמתן הכסף הזה והוצאתו על קיום המצוות הוא סוג של ג'יהאד שהקוראן הזכיר במפורש, שכן הקוראן מקדים תמיד את הג'יהאד בכסף על פני הג'יהאד בנפש, כפי שאמר אללה (קוראן, סורה 4, פסוק 95):
'המאמינים הנשארים לשבת בבתיהם, פרט לאשר יש בהם נכוּת, לא יִשוו לקמים להיאבק למען אללה בהקריבם את רכושם ואת נפשותיהם. אללה רומם את מעלת הקמים להיאבק בהקריבם את רכושם ואת נפשותיהם, ונתנם מעל הנשארים לשבת. לכל אלה הבטיח אללה לגמול טובה, ואולם אללה רומם את הקמים להיאבק מעל היושבים, בנותנוֹ להם שׂכר כביר'.
פלסטין זקוקה כיום לכסף יותר מאי פעם; עזה מתה מרעב ומצמא והתשתית שלה - שנהרסה - זקוקה לשיקום. לפיכך אנו זקוקים לכסף לפני הג'יהאד, במהלך הג'יהאד ואחרי הג'יהאד'."[9]
[1] ראה דוח ממרי: עלי אל-קרה דאר'י, יו"ר האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים, שמאז היווסדו מסית לטרור וג'יהאד: קטר ותורכיה הן התומכות והמממנות הגדולות שלנו 14.5.2025.
[4] במקור "אל-חג' אל-אכבר" - הכוונה לעלייה לרגל למכה בחודש ד'ו אל-חג'ה להבדיל מה"עֻמְרָה" - ביקור בַּכַּעְבָּה וקיום רוב טקסי העלייה לרגל שלא במועד החג'.
[5] "תַּלְבִּיַה" , קרי: היענות - כלומר ההיענות לקריאת האל - היא נוסחת תפילה שעולי הרגל אומרים כשהם עומדים להיכנס לתחום המקודש של מכה. התַּלְבִּיַה פותחת במילים "לפקודתך אללה, לפקודתך".
[6] "תהליל", קרי: אמירת "אין אלוה מבלעדי אללה".
[8] הרִיצָה היא אחד מטקסי החג', שבמסגרתו על עולי הרגל ללכת במהירות שבע פעמים בין צפא למרווה (שתי גבעות קטנות ממזרח למבנה הכעבה, שהמרחק ביניהן כ-400 מטר).
[9] https://iums.me/39079 , 17.5.2025
