חבר הוועדה לביטחון לאומי ומדיניות החוץ במג'לס האיראני, אחמד בח'שאיש ארדסתאני: עומאן הציעה לנו להפסיק את ההעשרה ל-6 חודשים ולחדשה בתום התקופה; "300 ק"ג של אורניום המאוחסן באיראן שווים ל-10 פצצות אטום ואם ישראל תמשיך לאיים נוכל להגביר עוד את רמת ההעשרה"; "האמריקאים ישנו בסופו של דבר את עמדותיהם" – לא איראן
הקדמה:
חבר הוועדה לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ של המג'לס, אחמד בח'שאיש ארדסתאני, העניק ב־26.5.2025 ראיון לאתר "דידבאן איראן", שהוסר מהאתר זמן קצר לאחר פרסומו. בח'שאיש מסר את עיקרי הצעת התיווך של עומאן שהוגשה לאיראן ב-23.5.25 והודיע שכמות האורניום המועשר באיראן לרמה של 60% מספיקה לעשר פצצות גרעין.
הצעת עומאן, שהועברה לאיראן בסבב השיחות החמישי, כללה שני נושאים. הוצע בה שאיראן תסכים להשעייה של העשרת האורניום למשך שישה חודשים, וחידושה לאחר מכן. בח'שאיש ארדסתאני הדגיש שאיראן טרם הסכימה להצעה בשל חוסר האמון בארה"ב, והוסיף כי בידי איראן כבר מצוי אורניום מועשר בריכוז 60% בכמות מספקת לייצור כמה פצצות גרעין ש"איראן יכולה לבנות". לדבריו, "300 קילו מהאורניום הזה שווים ל־10 פצצות גרעין ואם ישראל תמשיך לאיים, נוכל להגביר את רמת ההעשרה עוד יותר." הצעת עומאן השנייה התייחסה לרעיון הקונסורציום האזורי, שאותו איראן הסכימה לקבל בתנאי שתישמר זכות ההעשרה של איראן על אדמתה וכן שמדינות ערב ישלמו לאיראן על שהיא מוכנה לחלוק עימן את הישגיה בתחום הגרעין.
בח'שאיש ארדסתאני הבהיר כי איראן מתנה הגברת פיקוח בינלאומי על מתקניה בהסרת כל הסנקציות האמריקאיות מעליה – מטרה עליונה של איראן בניהול המשא ומתן עם ממשל טראמפ.
בהמשך הריאיון העריך בח'שאיש ארדסתאני כי הנשיא טראמפ ויועצו סטיבן וויטקוף פועלים להגביר את הלחץ באופן מלאכותי כטקטיקת משא ומתן אך הם לא יוותרו על ההסכם מאחר שהם זקוקים להראות הישג דיפלומטי של הנשיא טראמפ. הוא קבע כי בסופו של דבר האמריקאים הם אלו שייסוגו מדרישותיהם, בעוד איראן תשמור על הקו האדום שלה שהוא זכות העשרת אורניום על אדמתה.
חבר הוועדה לביטחון לאומי ומדיניות החוץ של המג'לס, אחמד בח'שאיש ארדסתאני [1]
הוא קרא לקטר ועומאן לסייע בהעמדת פתרונות ביניים כדי להגיע להסכם מול האמריקאים.
בח'שאיש ארדסתאני הפנה אזהרה גם למדינות ערב כשרמז כי עימות צבאי בין ארה"ב לאיראן ישפיע קשות עליהן והעריך כי הנשיא טראמפ יימנע ממלחמה ויפנה להטלת סנקציות כפי שעשה בעבר. הוא הזהיר כי במקרה של תקיפה ישראלית "מתקן הגרעין בדימונה בשטחים הכבושים יהיה תחת איומים" וישראל תתמודד עם מתקפות של "מאות או אלפי טילים" מאיראן. הוא גם אמר כי אם איראן וארה"ב יגיעו להסכם ולהבנה זה ישרת גם את ישראל שתוכל ליהנות ממערכת יחסים שלווה יותר עם איראן.
להלן תרגום הריאיון שהוסר מאתר דידבאן איראן:
בח'שאיש ארדסתאני: "לא סביר שהצד השני [ארה"ב] יעזוב את שולחן המו"מ ... הוא זקוק להסכם עם איראן כהישג של הדיפלומטיה שלו... האמריקאים הם אלה שישנו את עמדותיהם"
"למרות הקשיים הקיימים בדרך להשגת הסכם בין איראן לאמריקה, ההערכה הכללית של תהליך המשא ומתן חיובית ונראה כי משא ומתן זה יגיע לתוצאות. ככל שהמשא ומתן נמשך זמן רב יותר, כך גדל הסיכוי ששני הצדדים יגיעו להבנה על חילוקי הדעות ביניהם וככל שהמשא ומתן מתמשך, זה אינו בהכרח סימן לכך שהוא מתקדם בצורה גרועה.
היו לנו בעיות עם המערב בנוגע לסוגיית הגרעין במשך כ-36 שנים מתוך 47 השנים שחלפו מאז המהפכה האסלאמית. כמובן, במהלך העשורים האחרונים, איראן הצליחה להיות עצמאית בתעשיית הגרעין שלה בזכות יוזמת מדעניה ותוכנית ההעשרה היא תוצאה של מאמצי האליטות שלנו. לאיראן אין בעיה עם מדינות אחרות באזור שיפעילו את תעשיית הגרעין שלהן אבל העניין הוא שאם מדינות ערב רוצות תוכנית גרעינית, הן חייבות לקנות את התשתית שלהן ממדינות אחרות. אנחנו, למרבה השמחה, הצלחנו לבנות את כל התשתיות הדרושות במדינה שלנו.
ככל שהמשא ומתן נמשך זמן רב יותר כך שני הצדדים מעוניינים יותר בהגעה לפתרון, אם כי אין ספק כי קיימים מכשולים משמעותיים בדרך להשגת הסכם אפשרי. בכל מקרה, הסכם הגרעין [ה- JCPOA] עדיין מהווה את הבסיס למשא ומתן הנוכחי ומאחר שהסכם זה איפשר לאיראן להעשיר אורניום עד [לרמה של] 3.67 אחוזים, איראן מעוניינת כעת להתקדם לפחות צעד אחד מעל ההסכם הנ"ל. טראמפ גם רוצה להראות לאובמה שהוא יכול להיות בעל דיפלומטיה חזקה יותר ממנו ולכן הוא לא רוצה לקבל את המשך העשרת האורניום על ידי איראן.
עד כה, איראן ואמריקה עמדו איתן על הקווים האדומים שלהן אך בהתחשב בכך שטראמפ וויטקוף הם שני מתווכים ובעלי ניסיון של פעילות בעסקי נדל"ן לפני שהם מנהלי משא ומתן [מדיני] הם מגבירים את הלחץ בכוונה תחילה כדי שאולי איראן תסכים לסגת מהקווים האדומים שלה. אבל אם איראן לא תעשה זאת, לא סביר שהצד השני [ארה"ב] יעזוב את שולחן המשא ומתן משום שהוא זקוק להסכם עם איראן כהישג של הדיפלומטיה שלו. לכן, בסופו של דבר, האמריקאים הם אלה שישנו את עמדותיהם.
בח'שאיש ארדסתאני: "גם עומאן וגם קטר חייבות לסייע ולהציע פתרונות ביניים המקובלים על שני הצדדים"
כיום, גם עומאן וגם קטר חייבות לסייע ולהציע פתרונות ביניים המקובלים על שני הצדדים. אחד הפתרונות הללו הוא הקמת קונסורציום גרעיני של מדינות האזור שבמרכזן איראן. כמובן, זאת בתנאי שההעשרה תתבצע בתוך שטח איראן, אך מוסדות בינלאומיים יעקבו אחר פעילותו של קונסורציום זה כדי להבהיר שאיראן אינה מתכוונת להשתמש באורניום המועשר שלה לבניית פצצת אטום.
חלק ממדינות ערב עשויות לחשוב שאם תפרוץ מלחמה בין איראן לאמריקה, היא תסתיים תוך שבועיים-שלושה אבל איראן חזקה יותר מהדיבורים האלה. איראן היא מדינה שנלחמה בעיראק במשך שמונה שנים ואמריקה פתחה לאחרונה במתקפה בלתי פוסקת נגד החות'ים במשך יותר מחודש אך לא הצליחה להביס אותם. לכן, אם תפרוץ מלחמה בין איראן לאמריקה, האזור בהחלט יתמודד עם מתיחות לאורך זמן. מסיבה זו, טראמפ מתרחק ממלחמה ובסופו של דבר ינוע ל[הפעלת] "לחץ מקסימלי" אם לא יושג הסכם.
בח'שאיש ארדסתאני: "מוכנים להעמיד את הישגינו לרשות מדינות ערב בתמורה לתשלום סביר"
במהלך סבב המשא ומתן האחרון [הסבב החמישי], הציעה עומאן שתי הצעות לאיראן ולדברי שר החוץ [עבאס עראקצ'י], ארצנו בוחנת כעת הצעות אלה. אחת מהן היא הקמת קונסורציום גרעיני בהשתתפות מדינות ערב שעשוי להגביר את המעקב אחר פעילותה של איראן, זאת כדי להוכיח לאמריקה שאיראן לא מגדילה את רמת ההעשרה מעבר למגבלה שתצוין בהסכם עתידי אפשרי. איראן בירכה על הצעה זו משום שאנו בטוחים בתעשיית הגרעין הפנימית שלנו ומוכנים להעמיד את הישגינו לרשות מדינות ערב בתמורה לתשלום סביר.
עומאן [גם] אמרה לנו להפסיק את ההעשרה לשישה חודשים ואז לחדש אותה. כמובן, איראן טרם קיבלה את ההצעה השנייה של עומאן [בדבר ההפסקה הזמנית של ההעשרה] משום שעל סמך ניסיון קודם, קיימת אפשרות לדרישות נוספות מצד הצד השני [ארה"ב]. לדוגמה, בפעם הקודמת הסכמנו בהסכם הגרעין להפעיל פיקוח חריג על מתקני הגרעין אך לאחר מכן האמריקאים הגבירו שוב את הלחץ. לכן, לא סביר שאיראן תקבל הצעה זו אך ככל שהמשא ומתן יימשך זמן רב יותר, כך בוודאי יוצעו פתרונות ביניים נוספים על ידי המתווכים.
בח'שאיש ארדסתאני: "כל העולם יודע שלאיראן יש היכולת לבנות נשק גרעיני אבל ... איננו מתקדמים לעבר ייצור פצצות אטום"
איראן אינה חוששת מפיקוח בינלאומי מוגבר על פעילותה הגרעינית. כל העולם יודע שלאיראן יש היכולת לבנות נשק גרעיני, אבל מכיוון שאין כוונה לעשות זאת במדינתנו איננו מתקדמים לעבר ייצור פצצות אטום. יש לנו תעשיית גרעין מתוצרת עצמית ואין לנו בעיה עם פיקוח מצד ארגונים בינלאומיים בתנאי שאם הפיקוח יוגבר, נשיג את ההקלות הנדרשות, כלומר שהסנקציות שהוטלו על איראן יוסרו והכסף החסום של ארצנו יוחזר. לכן, אנחנו אפילו מקבלים פיקוח מעבר לאמנת ה-NPT בתנאי שאמריקה תסיר את הסנקציות ושנוכל להעשיר [אורניום] עד למגבלה מסוימת בתוך המדינה.
המשטר הציוני אינו יכול לבצע מתקפה ללא אישור מאמריקה וכל עוד המשא ומתן מתנהל, ארה"ב לא תעניק אישור כזה למשטר הציוני. שנית, אם ישראל תתקוף את איראן, מתקן הגרעין בדימונה בשטחים הכבושים [ישראל] יהיה תחת איומים. שלישית, מבצעי [שיגור הטילים] 'הבטחה כנה' 1 ו-2 [אל ישראל באפריל ובאוקטובר 2024] הוכיחו לישראל שאיראן אינה כמו מדינות ערב אלא מדינה חזקה שלא ניתן לתקוף אותה ללא השלכות.
כעת, החות'ים יכולים לשגר בקלות את הטילים שלהם מבלי שההגנה של ישראל תצליח ליירט אותם והם כיוונו שוב ושוב לנמל התעופה בן גוריון בשבועות האחרונים. לכן, ישראל יודעת שהיא ממוקמת בשטח קטן ואין לה היכולת לעמוד מול מאות או אלפי טילים איראניים שישוגרו לשטחים הכבושים אם יותקפו מתקני הגרעין שלנו. בסך הכל, זה יהיה לטובת ישראל שאיראן ואמריקה יגיעו להסכם ולאחר מכן להבנה, כך שגם איראן וישראל יוכלו לחוות מערכת יחסים שלווה יותר זו עם זו.
למרות שקיימת מערכת יחסים עוינת בין איראן למשטר הציוני, לא סביר שמשטר זה יתקוף את איראן, אך טבעם של הציונים הוא טרור וחבלה. בנושא הגרעיני, ההתנקשויות והחבלה שביצעה ישראל גרמו לעיכובים בתוכנית הגרעין של איראן, אך בכל מקרה, לא עצרנו את התקדמותנו ועכשיו הגענו לנקודה שבה כבר יש לנו מספיק אורניום מועשר בריכוז של 60% כדי לייצר כמה פצצות אטום. 300 קילו של האורניום המאוחסן באיראן שווים ל-10 פצצות אטום ואם ישראל תמשיך לאיים נוכל להגביר את רמת ההעשרה עוד יותר.
לחץ מצד לוביסטים ישראליים על פוליטיקאים אמריקאים הוא צעד נוסף שהישראלים תמיד נקטו נגד איראן וכעת הם פועלים לשבש הסכם אפשרי. במו"מ הנוכחי ראינו שעד סוף סבב השיחות השלישי טראמפ היה מוכן לקבל את העשרת אורניום על ידי איראן אך לאחר מכן דברי נתניהו הגיעו לפיו של טראמפ, והוא הדגיש כי העשרת האורניום חייבת להיות אפס. כמובן, בסופו של דבר, דווקא אמריקה היא זו שתוותר על דרישותיה ואיראן לא תנטוש את הקווים האדומים שלה."[2]
