עיתונאים מצרים: אין כל פסול במפגש עם ישראלים
הקדמה
ב-21.11.20 פורסמה ברשתות החברתיות תמונה של השחקן והזמר המצרי הפופולארי, מוחמד רמדאן, מחובק עם הזמר הישראלי עומר אדם,[1] אשר צולמה בעת ששניהם שהו במסעדה בדובאי. התמונה זכתה לתפוצה ויראלית ברשתות החברתיות ועוררה על מוחמד רמדאן קיתונות של ביקורת מצד מצרים רבים. בטוויטר הושק האשטאג בשם #מוחמד_רמדאן_ציוני, שבאמצעותו גולשים רבים האשימו את רמדאן בבגידה. התמונה פורסמה גם בעמוד הפייסבוק "ישראל מדברת ערבית" שמפעיל משרד החוץ הישראלי, מה שרק הגביר את הזעם כלפי רמדאן שנתפס כמי שמשרת את חתירתה של ישראל, לחדור אל לב העם המצרי באמצעותו. הפוסט זכה לתגובות רבות שהביעו סלידה מרמדאן ושנאה לישראל.[2]
למתקפה ברשתות החברתיות על רמדאן הצטרפו גם כלי תקשורת המזוהים עם המשטר המצרי, שפרסמו מאמרי גינוי לרמדאן ודרישות התנצלות. כך למשל, חמדי רזק, עורך היומון אל-מצרי אל-יום ומקורב למשטר המצרי, קרא במאמרו מה-23.11.20 לרמדאן, להתנצל על "מעשה של גילוי נורמליזציה שלא עשה כמוהו אף כוכב לפניו"[3]. גם השדר אחמד מוסא המזוהה עם המשטר, תקף את רמדאן בתוכנית הטלוויזיה שלו, כינה את מעשהו "בושה" וקרא לאיגוד האמנים לנקוט צעדים מרתיעים נגדו.[4] ואכן אלו לא אחרו להגיע: איגוד השחקנים במצרים גינה את מעשהו של רמדאן בהדגישו כי "יש הבדל בין ההסכמים הרשמיים אשר הממשלות הערביות מחויבות אליהם לבין העמדה העממית, התרבותית והאמנותית בנוגע לסוגית הנורמליזציה". בהמשך הודיעה ההתאחדות הכללית של איגודי האמנים במצרים על החלטתה להשעות את רמדאן מחברותו בה עד למיצוי חקירה בעניינו. [5] בנוסף, איגוד העיתונאים החליט לאסור פרסום חדשות הנוגעות אליו או תמונות שלו, תוכנית בכיכובו שהייתה אמורה להיות משודרת בחודש רמדאן הקרוב בוטלה, והוא צפוי לעמוד למשפט בעוון פגיעה בעם המצרי בעקבות תלונה שהגיש נגדו עורך דין בשם טארק מחמוד.[6]
עם פרסום התמונות והתגובות נגדו, עוד הגן מוחמד רמדאן על מעשהו. בסרטון שהעלה לחשבון האינסטגרם שלו, אמר: "אינני יודע עם מי אני מצטלם, כולנו בני אדם, ואינני מסרב לאיש שמבקש להצטלם איתי... לא ייתכן שאשאל כל מי שרוצה להצטלם איתי על אזרחותו, צבעו או מראהו." ואולם, בהמשך הוא מחק את הפוסט הזה וניסה להרגיע את הכעס כלפיו כשהחליף את תמונת הנושא בעמוד הפייסבוק שלו בדגל פלסטין, אך הדבר לא הרגיע את הרוחות.[7] לבסוף, לאחר שהתאחדות איגודי האמנים החליטה להשעותו, פרסם רמדאן פוסט בעמוד הפייסבוק שלו כשהוא לבוש במדי צבא, והסביר כי לו ידע שמדובר בישראלי היה מסרב להצטלם עמו.[8]
הזמר המצרי מוחמד רמדאן (באמצע) והזמר הישראלי עומר אדם חבוקים בעמוד הפייסבוק
"ישראל מדברת ערבית". מימינם, איש התקשורת מאיחוד האמירויות, חמד אל-מזרועי.[9]
קריקטורה בטוויטר בגנות מפגש האומנים:מוחמד רמדאן מצויר ככלב ועומר אדם כחזיר[10]
ואולם, לנוכח המתקפה הקשה על מוחמד רמדאן, פרסמו כמה אינטלקטואלים ופוליטיקאים מצרים מאמרים בהם יצאו להגנתו. הללו טענו כי המתקפה כלפי רמדאן נגועה בצביעות ובהגזמה, ותהו מדוע המעשה שעשה נחשב לפשע כה חמור שהרי לישראל יש יחסים רשמיים עם מצרים ואף יחסי שלום המשרתים את מצרים. כותבים אלה תקפו את ההתאחדות הכללית של איגודי האמנים שהחליטה להשעות את רמדאן מכל פעילות וטענו כי התנהלותה אינה משרתת את המולדת.
להלן תרגום קטעים משני מאמרים שיצאו להגנתו של רמדאן:
העיתונאי והפוליטיקאי אוסאמה אל-ר'זאלי חרב: ממתי אמירת שלום לישראלי היא פשע?
העיתונאי הבכיר והפוליטיקאי אוסאמה אל-ר'זאלי חרב, פרסם ב-28.11.20 מאמר בטורו ביומון הממסדי אל-אהראם, בו יצא נגד המתקפה על רמדאן ונגד האיגודים המקצועיים שלוקחים בה חלק מרכזי, ותהה מדוע לברך אדם שלמדינתו יש יחסים רשמיים עם מצרים מהווה פשע נורא כל כך. הוא כתב: "המהומה שהתעוררה לאחרונה סביב האמן הצעיר מוחמד רמדאן, והאשמתו בנורמליזציה עם ישראל, שגרמה להתאחדות הכללית של איגודי האמנים להפסיק את פעילותו [עד למיצוי חקירתו], מעוררות אצלי רגשות עזים של תדהמה ופליאה. ראשית, מהי פעולת הנורמליזציה שאותה ביצע מוחמד רמדאן? הבחור אכל באחת המסעדות בדובאי... כאשר שני זמרים ישראלים [כך במקור] הכירו אותו, בירכוהו לשלום וצילמו כמה תמונות ידידותיות יחד עמו.
האירוע התרחש בארץ ערבית, במסעדה ואירע במקרה! לראשונה אני מתוודע לכך שלברך לשלום אדם ישראלי זו נורמליזציה, ואני תוהה מה אמורים לעשות במעמד כזה: האם היה עליו לברוח מפני הבן אדם, או לסרב לברכו בשלום? ומדוע לסרב? הרי הוא, כמו כל הצעירים במצרים בני גילו (32), יודע שישראל היא מדינה שיש לה קשרים רשמיים עם מצרים, שיש לה שגרירות ושגריר במצרים, והוא נולד יותר מעשרים שנה אחרי מלחמת 1967 וחמש עשרה שנים אחרי מלחמת אוקטובר.
רמדאן התנהג באופן ספונטני, כפי שהוא עושה עם כל מעריציו, והוא אמר בכנות שאינו יכול לדרוש מכל אדם שמבקש להצטלם עמו את תעודת הזהות שלו או את דרכונו. אך שלושת האיגודים המקצועיים – של השחקנים, המוסיקה והקולנוע - רצו לרשום לזכותם נקודת [זכות] של לאומיות על חשבון רמדאן, הרי זה כמובן יותר קל מלהפיק סרט, הצגה או שיר על זכויות העם הפלסטיני שנגזלו.
מפליא עוד יותר שמה שנעשה למוחמד רמדאן, קורה בזמן שבו כמה ממדינות המפרץ, איחוד האמירויות ובחריין, נרמלו את יחסיהן עם ישראל אחרי סודאן [כך במקור] ודרום סודאן, זאת בנוסף לקטר ועומאן שמקיימות עימה קשרים בפועל. מדוע אפוא שלושת האיגודים לא מנתקים את קשריהם עם המדינות הללו ומונעים מהן את ההפקות שלהם [בתחומי] הקולנוע, התיאטרון והזמר?...".[11]
העיתונאי הבכיר עבד אל-מונעם סעיד: שלילת הנורמליזציה סותרת את מדיניות החוץ של מצרים
עבד אל-מונעם סעיד, אינטלקטואל ויו"ר מועצת המנהלים של היומון אל-מצרי אל-יום אשר מונה על ידי נשיא מצרים, אל-סיסי לחבר במועצת השורא [הבית העליון של הפרלמנט המצרי], יצא במאמרו מה-29.11.20 נגד המתקפה על מוחמד רמדאן ונגד התפיסה כאילו העם המצרי מתנגד לנורמליזציה עם ישראל. לדבריו, הנורמליזציה ו"השלום האמיץ" עם ישראל לא נעשו מתוך אילוץ והכרח, אלא מתוך בחירה והם משרתים את מצרים. סעיד גם תקף את התנהלות האיגודים המקצועיים, שלדבריו מקבלים החלטות שאינן משרתות את המולדת. הוא כתב: "למיטב זכרוני, המורה שלנו [העיתונאי] מוחמד חסנין היכל, הוא זה שניסח את הדיון או המחלוקת הלאומית בנוגע לנורמליזציה במצרים, ולאחר מכן בארצות ערביות אחרות, באמרו: לממשלות יש את ההכרח שלהן [לנרמל יחסים עם ישראל] אך לעמים יש את הבחירות החופשיות שלהם [לא לעשות זאת]. [בכך] נעשתה אבחנה בין ממשלות לבין עמים...
[אך] האם ממשלותינו אכן היו נתונות תחת לחץ של נסיבות שכפו עליהן לחתום על הסכם השלום עם ישראל? [לא]. האם מלחמת אוקטובר הייתה רק חזיון תעתועים שלא גבה מחיר יקר מהמדינה העברית ולא גרם לה לשנות את עמדותיה...? [לא]. האם ביקור הנשיא סאדאת בירושלים שיצר אווירת מו"מ הולמת ל[מימוש] הזכויות המצריות והערביות היה [רק סיפור] הרפתקה? [לא]. האם שחרור סיני כולה, מאל-טור ועד לטאבה, ומשרם אל-שיח' ועד ראס אל-עש, היה חלום בלבד ולא מציאות?... [לא]. כל אלה הן עובדות ידועות... אם כך מדוע כאשר אמן מצרי בולט מופיע... בתמונה לצד ישראלי, אנו רואים בכך משהו שהוא יותר מטומאה וקרוב יותר לבגידה?
והאם נכון ש[התנגדות לנורמליזציה עם ישראל] היא הבחירה החופשית של העם, ושהיא מיוצגת על ידי הנהלות האיגודים [במצרים]?... וחשוב מכך, האם [התלהמות כזו נגד מוחמד רמדאן] היא הגיונית ברגע הזה בהיסטוריה, כאשר אנו יודעים היטב כיצד נוהגת מצרים במזרח הים התיכון[12] וכיצד מדינות ערביות אחרות הולכות בדרכנו בכל הנוגע ליחסים עם ישראל?[13]... האם [התנגדות לנורמליזציה עם ישראל] היתה הבחירה של העם המצרי כאשר מפעלים במצרים הפגינו [בעבר] בדרישה להיות חלק מהסכם ה-QIZ (Qualified Industrial Zone), שהצדדים [החתומים עליו] הם מצרים, ישראל וארה"ב... ואשר נותן עדיפות לסחורות מצריות ופותח בפניהן את שערי השוק האמריקאי הרחב? [לא]. האם זו הייתה העמדה העממית [במצרים] כלפי התיירים הישראלים, שבמשך שנים נחשבו בין הקבוצות הראשונות המבקרות במצרים, וביניהם ערבים פלסטינים ויהודים [ובכך מקדמות את התיירות במדינה]?
אף אחד לא חולק על כך שישראל היא מדינה תוקפנית הכובשת את השטחים הפלסטינים, אך [ההחלטה] אם להטיל חרם או לא [על ישראל] היא חלק ממדיניות של ענישה והשתתפות בפועל בשחרור אדמה כבושה. אין מדובר סתם בהתנהלות פרטית באמצעות פעילות ברשתות החברתיות. [חרם] הוא בראש ובראשונה אחד הכלים [המשמשים] מדינות, ולא ארגונים אזרחיים ואיגודים אשר יש להם זכות להביע דעה, אך אין להם זכות לקבל החלטות מדיניות.
השאלה היא: מדוע לא ראינו כעס וחרם כאלו כלפי הכיבוש הרוסי בסוריה, וגם לא כלפי הכיבוש התורכי בסוריה, או כלפי הכיבוש האיראני בסוריה, בעיראק, בלבנון, בתימן ולא בכל המקרים בהן הוכתה סעודיה [ע"י החות'ים]...?
[מעולם] לא שמעתי שיר, לא צפיתי בסרט או בסדרה של האדון מוחמד רמדאן. הטעם המוזיקלי שלי נעצר אצל בני הדור שלי או אלה שבאו מעט אחריו... אך, אני גם משתייך לדור שנלחם ב[מלחמת] אוקטובר, שהיה עד לשלום האמיץ [עם ישראל], ולדור שהוא בעל ביטחון עצמי ויכולת לאומית להעביר לדורות שבאו אחרינו את המסר שהמוזיקה, ההתנהגות והיחסים הבינלאומיים שלהם צריכים לבוא בתוך מסגרת שמגדירים אותה המדינה המצרית ונציגיה הלגיטימיים היחידים [שרשאים] לדבר בשמה ובשם האינטרסים שלה... התכחשות לזכות המדינה לנהל את מדיניות החוץ שלה, כפי שעושה קבוצה מתוכנו [קרי המתנגדים לנורמליזציה], לחלוטין אינה משרתת את המולדת!".[14]
[1] יצוין כי רמדאן הצטלם עם עוד שני ישראלים באותו אירוע: הכדורגלן דיא סבע וכוכב ריאליטי בשם אלעד צפני.
[2] facebook.com/IsraelArabic, 21.11.2020
[3] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 23.11.2020
[4] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 22.11.2020
[5] elbalad.news, 23.11.2020
[6] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 24.11.2020, raialyoum.com, 24.11.2020
[7] elbalad.news, 23.11.2020
[8] facebook.com/Ramadan, 23.11.2020
[9] facebook.com/IsraelArabic, 21.11.2020
[10] twitter.com/OsamaAOthman1, 22.11.2020
[11] אל-אהראם (מצרים), 28.11.2020
[12] מתייחס להקמת פורום הגז של מדינות הים התיכון בו חברה ישראל לצד מצרים, ירדן, קפריסין, יוון ואיטליה.
[13] הכוונה להסכמי הנורמליזציה שחתמו איחוד האמירויות, בחריין וסודאן עם ישראל.
[14] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 29.11.2020