בעקבות תוצאות מפקד האוכלוסין לפלסטינים בלבנון שחשף שמספרם הוא 174,422: חשש מיישוב קבע מול קריאות להענקת זכויות אזרחיות
ב-21 לדצמבר 2017, בעקבות מפקד הפליטים הפלסטינים בלבנון, דווח כי מספרם במדינה הוא 174,422.
המפקד, שנקרא "מפקד האוכלוסין ובתי האב הכללי במחנות הפליטים ובריכוזים
הפלסטינים בלבנון" ארך כשנה, ובוצע במשותף על ידי מנהלת הסטטיסטיקה המרכזית של
לבנון ומנגנון הסטטיסטיקה הפלסטיני המרכזי של הרשות הפלסטינית, ובחסות ועדת
ההידברות הלבנונית-פלסטינית.
עריכת המפקד יצאה לדרך לאחר החלטה שקיבלה ממשלת לבנון ב-25.8.2016
ולאחר חתימה על מזכר הבנות בנושא בין ממשלת לבנון לרש"פ חודשיים
לאחר מכן.[1] המפקד נערך הן במחנות הפליטים הפלסטינים שם הוא כלל את כל יושבי מחנות הפליטים ולא
רק את הפלסטינים, והן בריכוזים אחרים של פלסטינים בלבנון.[2]
מתוצאות המפקד עולה עוד כי הריכוז הגדול ביותר של פלסטינים נמצא באזור צידון (35.8%), אחריו באזור הצפון (25.1%), צור (14.7%), בירות (13.4%), השוף (7.1%) והבקאע (4%), וכי שיעור הפלסטינים במחנות הפליטים עומד על 72.8%, כאשר 65.4% מתוכם הם פלסטינים המתגוררים בלבנון ו-7.4% הם פליטים פלסטינים שהגיעו מסוריה. בכמה מהמחנות עולה מספר הפליטים הלא פלסטינים על מספר הפליטים הפלסטינים. כך למשל, במחנה הפליטים שאתילא מספר הפליטים הסורים הוא 57.7% לעומת 29.7% בלבד של פלסטינים.[3]
חשוב לציין כי זהו מפקד האוכלוסין הראשון
שנערך אי פעם בלבנון לאוכלוסיית הפליטים
הפלסטינים במדינה וכי תוצאות המפקד חשפו כי מספר הפליטים הפלסטינים שחיים במדינה נמוך
בהרבה מן ההערכות הקיימות ומהנתונים שיש בידי אונר"א והאו"ם.
מנהל הפרויקט, עבד אל-נאצר אל-איי, הסביר ליומון הסעודי אל-חיאת שיצא לאור בלונדון, כי פליטים פלסטינים היגרו מלבנון, כאשר, המדינה אליה הגיע המספר הרב ביותר של פליטים פלסטינים מלבנון היא גרמניה ואחריה מדינות "המפרץ הערבי."[4]
הלוגו של המפקד: "המפקד הכללי של תושבי מחנות הפליטים
וריכוזי הפלסטינים בלבנון התוצאות העיקריות 21.12.2017"[5]
תגובות למפקד: דבקות בזכות השיבה לצד חשש מפני ישוב קבע של הפליטים בלבנון
תוצאות המפקד, שחשפו מספר נמוך של פליטים פלסטינים מן ההערכות הקיימות, עוררו תגובות מגוונות בלבנון בקרב פוליטיקאים וכותבים, וחשש כללי שהמפקד נועד להכשיר את הקרקע ליישובם בלבנון.
ר"מ לבנון, סעד אל-חרירי, בירך על תוצאות המפקד ואמר כי הן חשפו את האמת אודות מספר הפליטים הפלסטינים בלבנון, שהיווה נושא לוויכוח פנים לבנוני: "זהו מספרם האמיתי ... היו כאלה שדיברו על 500,000, 600,000 או 400,000 [פליטים פלסטינים]... היו [ניסיונות] הפחדה [בעניין זה] מצד אחדים [בקרבנו]. שמענו על מספרים גבוהים ביותר שנוצלו ל[צרכים] פוליטיים ולהתנצחויות, ואולם ועדת ההידברות העמידה את הדברים במקום הנכון, הממשלה החלה במפקד, והיום יש בידינו תוצאות נכונות."
הוא הוסיף: "חובותינו כלפי אחינו הפלסטינים, השוהים על אדמתנו, הן עניין שחייב להיות נטול מחלוקות... בין הלבנונים לבין עצמם ובין הלבנונים לפלסטינים ... אין מקום לחוסר בהירות ולשום [אפשרות] ליישוב קבע [שלהם בלבנון] ולא לשום צעד, הסותר את זכות השיבה [שלהם] או עוקר מהפלסטינים את זהותם הפלסטינית.[6]
ראש ועדת ההדברות הלבנונית-פלסטינית, ד"ר חסן מנימנה קרא בעקבות פרסום התוצאות, להעניק לפליטים זכויות כלכליות וחברתיות: "אנו משוכנעים כי ההזדהות עם פלסטין [משמעותה] הזדהות עם האדם הפלסטיני, [הכוללת] שמירה על כבודו ועל זכות השיבה שלו. על כן, הגיעה השעה להעניק לפלסטינים בלבנון זכויות כלכליות וחברתיות... ועדת ההידברות תפעל בכל כוחה להשיג זאת בשלב הבא.."[7]
המנהיג הדרוזי וליד ג'ונבלט הביע תמיהה בחשבון
הטוויטר שלו על עיתוי קיום המפקד והביע חשש מיישוב קבע של הפליטים הפלסטינים
בלבנון, ברמזו כי הדבר קשור להכרזת טראמפ על ירושלים כבירת ישראל ולעסקה גדולה
יותר: "בסופו של דבר הם מצאו כי
מספר הפליטים הפלסטינים בלבנון אינו עולה על 174,000, ומה שמעורר ספקות ומוזר
בעניין הזה הוא: למה נעשה המפקד דווקא היום? כדי למחוק את הסיפור של יישוב הפליטים
[בלבנון] ...כדי ש[גם]
זכות השיבה תחדל [מלהתקיים] ועמה תלך [גם] ירושלים. " [8]
נעמת אללה אבי נצר ראש מפלגת האיחוד הדמוקרטי הנוצרי, יצא אף הוא נגד מפקד הפליטים והביע חשש מכך שהוא נועד ליישבם באופן קבע בלבנון: "[המפקד] שערכה [מנהלת] הסטטיסטיקה המרכזית הלבנונית מעורר חשד ותהיות. על כן, יש לחשוף את האמת אודותיו ולהפסיק את הדבר המגוחך הזה, הפוגע בזכות השיבה ובחוקה הלבנונית, האוסרת על יישוב הקבע."[9]
גם במאמרים של כותבים לבנונים עלה החשש כי המספר הנמוך של הפליטים שחשף הסקר יוביל ליישובם הקבוע בלבנון, לצד הטענה כי מתן זכויות חברתיות וכלכליות לפליטים הן עניין אפשרי.
להלן קטעים משני מאמרים, המייצגים גישות אלה:
עיתונאי בכיר לבנוני: מטרת מפקד האוכלוסין היא יישוב קבע של הפליטים הפלסטינים בלבנון
ר'סאן חג'אר, מנהל המערכת של היומון הלבנוני הנוצרי, אל-נהאר, מייצג, את החשש בלבנון כי מפקד הפלסטינים מהווה הכנה ליישובם הקבוע במדינה, דבר שיפגע במאזן הדמוגרפי בתוכה. עוד גרס כי תוצאות המפקד, שהראו כי מספרם בלבנון קטן מן ההערכות שהיו, עלולות להקל על יישום פתרון זה. חג'אר רמז לאפשרות כי ארה"ב עומדת מאחורי תוכנית ליישוב הפליטים הפלסטינים במדינות בהן הם חיים, ובכלל זה בלבנון, וכך למחוק את בעיית הפליטים, במיוחד לאור הצהרת טראמפ כי ירושלים היא בירת ישראל. כך כתב:
"המספרים חשובים, אולם מה שחשוב מכך הוא ניצולם לרעה, והכשרת הקרקע לפרויקטים מפוקפקים, או חיצוניים...
מאז פרסום מפקד [האוכלוסין של הפלסטינים בלבנון, ב- 21.12.2017] המצביע על הימצאותם של 174,000 פלסטינים בלבד על אדמת לבנון, החלו הדיווחים להצביע על היעלמותו של 'שד' הפליטים הפלסטינים בלבנון. [רה"מ], סעד אל-חרירי אישר זאת באמרו: 'בעבר עם העיסוק במספר הפליטים הפלסטינים במדינה, נהגנו לנפח [את המספרים] ולהשמיע מספרים גבוהים מאוד' .. [וציין] 'ועדת ההדברות הלבנונית-פלסטינית עשתה סדר בדברים והממשלה הלבנונית החלה במפקד וכעת התוצאות בידנו'.
זהו המפקד הראשון שנערך על פי החלטה רשמית לבנונית-פלסטינית מאז ראשית הגעת הפליטים [הפלסטינים ללבנון] לפני 70 שנה... השאלות והספקות סביב הפרויקט ותוצאותיו הכרחיות ודוחקות...
ראשית, לא ברור מדוע גורם פלסטיני ערך את המפקד ולא לבנוני? מה חלקה [של מנהלת] הסטטיסטיקה המרכזית הלבנונית במפקד? האם המפקד נערך רק במחנות הפליטים [הפלסטינים]?...
שנית, עולה שאלת עיתוי [קיום המפקד] בעת בה מנסה ארה"ב להפקיע את ירושלים [לטובת ישראל], למחוק את בעיית הפליטים הפלסטינים ולשכנע את המדינות בהן הם חיים בצורך למצוא להם פתרונות קבועים, כלומר, ליישבם באופן קבוע, גם אם ניתן לכך שם אחר.
שלישית, בהתאם [לנתוני] אונר"א , מספר הפליטים הפלסטינים בלבנון בתחילה [בשנת 1948] עמד על 127,600. על פי המפקד מדצמבר 2008 מספרם עמד על 422,188 פליטים. במחקר שעשתה אונר"א ביחד עם האוניברסיטה האמריקאית בבירות בשנת 2015 נאמר כי מספר הפליטים בלבנון נע בין ,280,000-260,000 איש. אולם, איש אינו מסביר כיצד הצטמצם מספרם? לאן הם הלכו? האם עזיבתם תועדה על ידי הביטחון הכללי במעברי הגבול הרשמיים?
בין אם מספר [הפליטים הפלסטינים] בפועל הוא 000 174, כפי שנאמר במפקד, ובין אם הרבה יותר, הרי שבשום אופן אין לשנות בגינו את ההתנגדות המוחלטת ליישובם באופן קבוע [בלבנון]."[10]
ר’סאן חגא’ר [11]
קריאה להעניק זכויות אזרחיות לפליטים הפלסטינים בעקבות חשיפת מספרם הקטן
במאמרה ביומון הקטרי אל-ערבי אל-ג'דיד היוצא לאור בלונדון, הטיחה העיתונאית הלבנונית, רנדה חידר ביקורת במשטר בלבנון, אותו כינתה "צבוע", משום שלדבריה, הוא נואם מחד גיסא בעד פלסטין וירושלים ומאידך גיסא, אינו פועל לטובת הפליטים הפלסטינים בלבנון. בעקבות תוצאות המפקד, קראה חידר למשטר בלבנון להתנצל על שניפחו בעבר את מספר הפליטים ולהעניק להם זכויות אזרחיות בסיסיות. כך כתבה:
"שומה על מדינת לבנון, ממשלותיה לדורותיהן ומוסדותיה הרשמיים להתנצל בפני הפלסטינים בלבנון, על השקרים שהפיצו באמצעות ניפוח מספר הפליטים [בלבנון] ושימוש במספרים [המנופחים] לצורך הפחדה והסתה עדתית וגזענית נגדם וכעילה להצדקת שלילת זכויות אזרחיות בסיסיות מהם. כעת התגלה, כי מספר הפלסטינים בלבנון אינו 400,000 כפי ששב וטען שר החוץ [הלבנוני] ג'בראן באסיל, אלא 174,422 על פי הסקר שערכו 'ועדת הדיאלוג הלבנוני-פלסטיני' ומנהלת הסטטיסטיקה המרכזית בלבנון.
מאז הנכּבה [1948] ומציאת המחסה של פלסטינים בלבנון עמדו ממשלות לבנון על המשמר וסיכלו את הניסיונות הבינלאומיים ליישבם באופן קבוע בלבנון, ניסיונות אשר הוגברו מאז שנות החמישים, משתי סיבות עיקריות: האחת, סיבה גלויה והיא כדי להגן על זכות השיבה של העם הפלסטיני לארצו ולסכל את התכניות הציוניות לפתור את בעיית הפליטים הפלסטינים באמצעות יישובם באופן קבוע במדינות שמארחות אותם. סיבה נוספת, מרומזת, היא השפעת יישוב הפלסטינים, שרובם מוסלמים, על המאזן הדמוגרפי העדין במדינה זו, המבססת את חלוקת הסמכויות הפוליטיות שלה על חלוקה עדתית מסובכת.
בניגוד למדינות ערביות אחרות, נמנעה לבנון מלהעניק לפליטים [הפלסטינים] זכויות אזרחיות, בהיותם [במעמד של] שוהים קבועים במדינה, והתייחסה אליהם כאל זרים המשתייכים לסקטור מיוחד... לכן היו זכויותיהם האזרחיות של הפלסטינים בלבנון נתונות לפרשנויות שונות ולחוקים שרירותיים ומקפחים שהפלסטינים שילמו את מחירם, ובייחוד תושבי מחנות הפליטים שהפכו לרצועות של עוני ושל מחסור.
לא ניתן כמובן להתעלם מכך שפעילותם החמושה של הארגונים הפלסטינים בלבנון מאז ראשית שנות השבעים, המלחמות הישראליות נגד הפלסטינים בלבנון והמעורבות של הפלסטינים במלחמת האזרחים הלבנונית שפרצה ב-1975 השפיעו על המחלוקת שפילגה את הלבנונים בין ציבור שמאלי-מוסלמי התומך בהתנגדות הפלסטינית לישראל מתוך שטח לבנון לבין ציבור ימני-נוצרי המתנגד לכך. מחלוקת זו הגיעה לשיאה עם הפלישה הישראלית ללבנון בשנת 1982 ונוכח שיתוף הפעולה של המליציות הנוצריות החמושות עם הפולשים.
תקופות היסטוריות אפלות ועקובות מדם אלו הותירו את רישומן העמוק על הקשר בין הפליטים הפלסטינים לבין הציבור הלבנוני ומוסדות המדינה. עם חלוף הזמן הפכה ההפחדה מנוכחותם של הפלסטינים ומ[אפשרות] יישובם באופן קבוע לקרדום המשמש למטרות פוליטיות הקשורות לבחירות ולמדיניות גזענית נגד כל מי שאינו לבנוני.
לא רק הציבור הפלסטיני בלבנון שילם את מחיר ההפחדה מפני יישוב הפלסטינים באופן קבוע, גם הלבנוניות הנשואות לזרים שילמו מחיר יקר, בכך שלא ניתנה לילדיהן אזרחות לבנונית בטענה של חשש מפני יישוב הפלסטינים. למרות שמספרם של הלבנוניות הנשואות לפלסטינים אינו עולה על שלושת אלפים, רואה בכך שר החוץ הלבנוני, ג'ובראן באסיל, סכנה ללבנון... האם מתן אזרחות לילדיהן של שלושת אלפים לבנוניות הנשואות לפלסטינים מהווה סכנה קיומית עבור לבנון?
למרות שהחוק מונע מבני הדור השלישי של הפלסטינים שנולדו בלבנון לעסוק במקצועות חופשיים, כמו הנדסה ורפואה וכן הוא מונע מהם את זכות הקניין, שלא לדבר על סדרת סיבוכים הקשורים ... לחידוש [תעודות] השהיה ואישורי העבודה שלהם; ולמרות שהם מהווים נתח זעום מסך כל האוכלוסייה בלבנון - למרות כל זאת, ממשיכים גורמים פוליטיים לתמוך בשלילת זכויותיהם מהם כדי להכביד עליהם.
מתן זכויות אזרחיות לפליטים הפלסטינים בלבנון נחוץ להם הרבה יותר מנאומי התמיכה הנלהבים בפלסטין ובירושלים הנישאים על ידי בכירים לבנונים בחוגים הערביים והבינלאומיים. כיום, הצביעות שנוקטת לבנון כלפי הפלסטינים בלבנון וכלפי הסוגיה הפלסטינית אינה מקובלת עוד, בייחוד לא אחרי הפרסום האחרון של מספרם שם והפרכת ההגזמות שהיו בעניינם. חשיפת המספרים האמיתיים של הפלסטינים בלבנון צריכה להוות נקודת מפנה אמיתית בגישת הממסד הרשמי כלפי הפליטים הפלסטינים ויש להעניק להם זכויות אזרחיות בהקדם, כפי שהבטיח ראש ממשלת לבנון."[12]
רנדה חידר[13]
[1] http://www.lpdc.gov.lb, 21.12.2017
[2] אל-חיאת (לונדון), 3.2.2017 www.lpdc.gov.lb
[3] אל-מוסתקבל (לבנון), 21.12.2017; 22.12.2017
[4] אל-חיאת (לונדון), 21.12.2017
[5] https://twitter.com/LPDCommittee, 10.2.2018
[6] אל-מוסתקבל (לבנון), 22.12.2017
[7] אל-מוסתקבל
(לבנון), 22.12.2017
[8] https://twitter.com/walidjoumblatt, 22.12.2017
[9] אל-נהאר (לבנון), 3.1.2018
[10] אל-נהאר (לבנון), 23.12.2017
[11] https://www.facebook.com/ghassanhajjarlb, 2.1.2018
[13] https://madardaily.com, 10.6.2016,