אזרחים סורים קוראים לנשיא אסד לקיים רפורמה מקיפה במדינה

287 אזרחים סורים, רובם הגדול אינטלקטואלים, מהנדסים, עורכי דין ופעילים פוליטיים, הגישו לנשיא סוריה, בשאר אסד, עצומה החתומה בשמותיהם, בה הם קוראים לקיים דו-שיח לאומי מקיף ורפורמה פוליטית כוללת במדינה. העצומה נשלחה אל ארמון הנשיאות באמצעות הדאר הרשום של דמשק ב-17.5.2003, אך פורסמה[1] רק כשבועיים לאחר מכן באתר האינטרנט "אח'באר אל-שרק", המקורב לאופוזיציה הסורית. להלן נוסח העצומה[2]:

"אנו פונים אליך ברגע מיוחד זה, על סכנותיו ואתגריו, כאשר כיבוש הגדה המערבית ורצועת עזה ע"י ישראל ו[כיבוש] עיראק ע"י ארה"ב הביאו לשינוי המציאות האסטרטגית האופפת את מדינתנו סוריה והציבו אותה בין שני אויבים שיש להם כוחות [בהיקף שסוריה] לא ניצבה מולם בעבר. בעוד המשטרים הערביים חסרי אונים או קורסים, המצב [בזירה] הבינלאומית אינו יכול לרסן את השתללותן של ארה"ב ושל בעלת בריתה ישראל. שתיהן מאוחדות, מאז עלה [הנשיא] בוש לכס הנשיאות, ע"י אידיאולוגיה ומדיניות תוקפניות, גזעניות מרושעות ואנוכיות המבוססות על תפיסת מלחמת המגן ורואות בה הכרח מוסרי שאסור להתנגד לו, לא בשם החוק הבינלאומי ולא בחסות האו"ם והלגיטימיות שלו.

כבוד הנשיא, ארצנו עומדת מול הסכנה הזו האורבת [לה] מבלי שהיא מוכנה אליה. [סוריה] צריכה לחזק את עצמה נגד [סכנה זו] ולחזק את יכולתה לעמוד מולה, לאחר שנחלשנו בשל הצטברות של טעויות אשר הרחיקו את העם מהעניין הציבורי, התישו את המדינה והחברה והפכו אותן לחשופות כפי שלא היו בעבר.

כבוד הנשיא, לשלטון לבדו אין תרופה למחלתנו, אך ישנה תרופה אמיתית: הרפורמה הלאומית המקפת, אשר בה צריכים ליטול חלק אזרחינו והכוחות הלאומיים שלנו, ומדיניות הצלה שהדרך אליה היא:

·         שחרור כל האסירים הפוליטיים ועצורי הדעה והמצפון, מתן אפשרות לחזרתם של הגולים מאונס ומרצון, ולהסדיר את ענייני אזרחינו אשר מסיבות פוליטיות נשללו מהם האזרחות והזכויות האזרחיות.

·         ביטול מצב החירום, החוקים הצבאיים וכל חוקי החירום.

·         ביטול הסמכויות והפעילות של מנגנוני הביטחון ומניעתם מלהתערב בחיים הפוליטיים של החברה והאזרחים, אלא רק במסגרת החוק ותחת פיקוחו.

·         הענקת חופש דעה, ביטוי והתאגדות, חופש תנועה, נסיעה ועבודה איגודית ופוליטית, ו[קיום] כל החוקים המופיעים בחוקה הבינלאומית של זכויות האדם.

·         עריכת ועידה לאומית כללית בהשתתפות כל האישים וגורמי הכח הפוליטיים הסורים, שתדון בדרכים לחיזוק האחדות הלאומית ובדרך לחלץ את המדינה מהמשבר.

מה שקורה בעיראק ובפלסטין הוא ההתחלה של מה שנקרא בפי האמריקאים "העידן החדש", והיום הם מציירים את גבולותיו בכח הכיבוש. אין מנוס מלסכל את שאיפותיהם באמצעות תיקון מצבנו ושיפור עמנו. לא נעלם מכבודך כי הכח היחיד היכול לעשות זאת הוא העם החופשי: [אותו] הגוף אשר הוצא מתוך המדיניות והעניין הציבורי, ואין מנוס מלהחזיר אותו לשם, כדי שיקבל את משקלו כדי לשמור על המולדת".