עוזר שר ההקדשים הסורי על אסלאם ודמוקרטיה ועל אחריות היהודים להאשמת המוסלמים בפיגועי ה-11 בספטמבר

ד"ר מחמד אל-סיד, עוזר שר ההקדשים הסורי לענייני דת, התראיין[1] ליומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט" ופרש את משנתו בענייני אסלאם ודמוקרטיה ויחסי הגומלין ביניהם. להלן נוסח הראיון שפורסם ב-17.10.2003:

ש: מהם גבולות החופש באסלאם, והאם ישנה דמוקרטיה במשטר האסלאמי?

מחמד אל-סיד: האסלאם בנוי כ[מערכת] חקיקה [שבאה להגן על] על חופש הבחירה של האדם... ומאז החלה הפצתו הוא פועל בכיוון זה נגד חוקים ארציים בעולם, אשר עשקו את האדם. החופש אצלנו הוא עבודת אללה שאליה האסלאם קורא... וזהו החופש המוחלט, שכן המאמין יודע שרק אללה שולט ביקום, מה שהופך [את האדם] לחופשי יותר בחייו.

האסלאם הפיץ את עקרונות החופש, הצדק והשוויון באמצעות עבודת המאמינים... אין ל[מוסלמי] הערבי שום יתרון על [המוסלמי הלא-ערבי] אלא רק ב[מידת] אמונתו [באללה. פרט לכך,] כולם שווים בפני אללה. החופש באסלאם הוא הדבקות בחוקים ובדינים שאין להפירם. למרבה הצער, המוסלמים כיום איבדו את משמעות החופש שבאסלאם, ולכן הם אינם יכולים להביא את האמת ואת הלב של האסלאם לאחרים. לכן הם מקיימים את האסלאם בצורה לא נכונה ומבלי להבין אותו לעומק. הם מואשמים שהם מקיימים דת שאין בה חופש, וזה לא נכון. האסלאם הוא הדת בעלת החופש הגדול ביותר, שכן הפולחן בה הוא רק של האל בעוד שבדתות ובחוקים הארציים הפולחן הוא של כסף, של שלטון ושל אלילים ארציים אחרים. החופש באסלאם מוגדר, מסודר, ומותנה בכך שלא ייפָּגעו זכויות הזולת.

ש: ישנן קריאות במערב בעד דמוקרטיה ובעד הצורך לנסח מחדש את האסלאם כך שיתאים לתקופה [המודרנית], בטענה שהוא אחת הסיבות לפיגור של המוסלמים. האם קריאות אלו ישפיעו על עתיד המוסלמים?

אל-סיד: אילו היה השינוי צורך פנימי - הוא היה קורה. המוסלמים אינם מתנגדים לשינוי לטובה, האסלאם נושא [בתוכו] את רוח השינוי... [אך] השינוי כפוף לכך שהוא לא יפגע בעקרונות ובאמונות. לא יתכן, למשל, שנדרוש לבטל את תפילת יום הששי או להפחית את מספר התפילות, שכן אלו הם ערכים ועקרונות אסלאמיים, שבלעדיהם הדת הזו לא תתקיים. השינוי כולל את דרך החיים ביחד עם חידושי התקופה. מה שצריך להשתנות עכשיו הוא הנראטיב הדתי ולא הדת, כלומר: הדרך ולא התוכן. האסלאם מטבעו משתנה, והוא מתאים לכל זמן ומקום.

ש: האם אתה סבור כי הקריאות [לשינוי] נובעות מתוך [רצון] לשמור על האינטרס של המוסלמים או שיש להן מטרות נסתרות?

אל-סיד: כל עוד קריאות אלה מגיעות מחוץ למדינות המוסלמיות, יש מאחוריהן משהו נסתר, מטרותיהן המוצהרות אינן אמיתיות והן [מסתירות] מטרות סמויות. הנסיון הוכיח כי כאשר נעשה שימוש בדמוקרטיה במספר מדינות מוסלמיות, [אלה שהתנגדו ל]תוצאותיה - הכשילו אותה. אנו אומרים כי לכל חברה יש הדמוקרטיה שלה אותה היא מקיימת. באסלאם יש לנו את מושג השורא, שהוא מושג דמוקרטי המבוסס על התייעצות עם [מומחים] בעלי דעה ופתרון... השליח הגדול [הכוונה לנביא מחמד] היה מתיעץ בחבריו לגבי כל דבר. המוסלמים תמיד הנהיגו דמוקרטיה. הדמוקרטיה במובנה המערבי אינה יכולה להצליח במדינה אסלאמית... המערב מציע את הדמוקרטיה כפתרון כדי ללחוץ על המדינות המוסלמיות ולא מתוך אהבה אלינו. אנחנו דוחים את הדמוקרטיה המיובאת. בדמוקרטיה [המערבית] יש שגיאות שהאסלאם התגבר עליהן לפני מאות בשנים. הגמישות של האסלאם היא בכך שהוא השאיר מרחב ליישום השורא והדמוקרטיה.

ש: כיצד נגיב על ההאשמות כלפי האסלאם, כי הוא אינו מאפשר למאמיני הדתות האחרות להשתתף בשלטון?

אל-סיד: זו שאלה חשובה. מאשימים את האסלאם כי הוא אינו מאפשר לאחרים להשתתף אתו בשלטון. [האמת היא, שבאסלאם] כולם, ולא משנה מהי המגמה [הרעיונית] שלהם, פועלים תחת כיפת האסלאם ואיש אינו יכול לעזוב את ערכי האסלאם הבסיסיים. אני מסרב להגביל את האסלאם לקבוצה אחת [של אנשים], שכן כולם מוסלמים והאסלאם הוא כללי ופונה לכל בני העם. אנו אומרים למערב, כי אם מישהו יתווכח איתנו על ערכי דתנו ויורה לנו לנטוש חלק ממצוותיה, אנחנו נדחה את דבריו ואת פנייתו, שכן זוהי פגיעה בקודשי דתנו האסלאמית.

ש: האם אתה סבור כי המערב מיישם את הדמוקרטיה כלפי המוסלמים החיים בקרבו?

אל-סיד: הדמוקרטיה המערבית היא [עניין של יחסי ציבור] בלבד. [המערב] תמיד נוקט איפה ואיפה כלפי מה שקשור במוסלמים ובערבים. [בעיניהם] אין לנו זכויות ואין להם כבוד כלפינו. ראינו אחרי אירועי ה-11 בספטמבר את ההתנכלויות למוסלמים במערב. האחריות לפשע ה-11.9 הוטלה על [מוסלמים] ממוצאים שונים. מדוע אירועים הקשורים לאדם מוסלמי משויכים לאסלאם, ו[אירועים] הקשורים לאדם לא מוסלמי אינם משויכים לדתו? זה הכל מעשה של היהודים. הדיבור על דמוקרטיה וזכויות אדם הוא שקר שנוצר לטובת היהודים בעולם וכדי ללחוץ על המוסלמים ועל המדינות האסלאמיות כדי להכניע אותן ולהחליש אותן.

ש: מהי, לדעתך, הדמוקרטיה שהמערב רוצה שאנו ניישם?

אל-סיד: הם רוצים שניישם דמוקרטיה במובנה המיוחד, של התפרקות, שחיתות מוסרית והתנוונות... הם לא רוצים שתהיה לנו דמוקרטיה בפוליטיקה ולא רוצים כלל שהמדינות שלנו יתפתחו, שכן [הדמוקרטיה וההתפתחות במדינות האסלאם] פוגעות באינטרס שלהם. עובדה שהם לא השיגו דמוקרטיה בפלסטין או בעיראק, וכל מה שאנו רואים מפריך את טענותיהם.

ש: האם האסלאם מקבל את החופש והדמוקרטיה שהמערב קורא אליהם?                  

אל-סיד: מובן שלא, שכן יש בהם מתירנות. הם קוראים לחופש מיני. בדת שלנו יש איסורים שאין לחלל אותם וישנם גבולות שבהם מענישים את המחללים. כמו כן ישנם מנהגים, מסורות וחוקים, אשר יחד עם הדת דוחים את החופש במובנו המערבי. אנו יודעים כי לחברה האסלאמית מסורות ומאפיינים שאין לחרוג מהם ואין להחליפם בערכים אחרים, והחברה האסלאמית אינה מסכימה שאחרים יפרו מאפיין זה, שכן הוא קשור בדתם.

ש: מהי תמונת הדמוקרטיה והחופש אשר ניתן לעצב באמצעות המובן האסלאמי?

אל-סיד: הדמוקרטיה היא נושא כאוב. תמיד טוענים שהאסלאם אינו כולל את המובן הזה, שלמוסלמים אין הבנה של הדמוקרטיה, ושהמחשבה שלהם... אינה מקבלת פלורליזם. אנו דוחים דברים אלה שכן האסלאם אינו קבוצת אנשים נבדלת [אחת] אלא [הוא] כולל את כל המוסלמים בעולם, ללא קשר למידת יישום השריעה [על ידם, שהיא] שונה מקבוצה לקבוצה או ממדינה למדינה. כולם מוסלמים וכולם יודעים כי השורא מתנגדת לעקרון האינדיבידואליות וכי המערכת [האסלאמית] מתנגדת לרעיון האינדיבידואליזם או הדיקטטורה. האסלאם הכיר ברעיון השורא והותיר אותו לאנשים כדי שינהגו לפיו. המוסלמים הראשונים מימשו את הדמוקרטיה במובנה האמיתי כלפי העולם כולו וכלפי עצמם. החוקה שלהם היתה הוראות האסלאם, אשר קראו לחופש דעה וביטוי, המתבססות על עקרון אי השנאה. הדמוקרטיה באסלאם היא צורך ואחריות. מה שאנו רואים בעולמנו היום הוא צורות של דמוקרטיה וקישוטים שקריים, בעוד שבמדינות האסלאם חוסר הדמוקרטיה אינו נובע מהאסלאם אלא מהאנשים אשר מנהלים את ענייני המוסלמים.