המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
שינוי טון בעיתוני המימסד במצרים ביחס למלחמה בעיראק
30/3/2003

תגובות למלחמה בעיראק – עיתוני הממסד במצרים (29-26 במארס)

 

בהדרגה משנים עיתוני הממסד במצרים את הטון בו הם נוקטים ביחס למלחמה בעיראק. בימים שקדמו לתחילת המלחמה, קראו עיתונים אלה לסדאם חוסיין להתפטר כדי לחסוך לעם העיראקי את המלחמה. בימיה הראשונים של המלחמה, הם הסתפקו בקביעה שהמלחמה "איננה לגיטימית". ואולם, בימים האחרונים, החלו עיתוני הממסד במצרים לנקוט בשפה אנטי-אמריקאית מובהקת.

 

עורך היומון הממסדי, "אל-אח'באר", גלאל דוידאר, כתב: "...למרות שאינני איש צבא או פרשן אסטרטגי, בדומה לאלה המציפים את ערוצי הטלוויזיה, אני יכול לומר שאיש לא יכול להסתיר את הבלבול ואובדן העשתונות שפגעו בכוחות האמריקאים והבריטים לאחר שהתברר שהם מתבססים על ידיעות שקריות בפלישתם לעיראק. מיקרי 'האש הידידיותית' מעידים על הבורות בנוגע לאזור ועל העדר מוכנות לצורכי הקרב...

 

מנהיגי ארה"ב ובריטניה, ועמם העומדים בראש מנגנוני המודיעין שלהם ומפקדי צבאותיהם, גילו רק כאשר היה מאוחר מדי שהמלחמה נגד עיראק לא תהיה טיול של אחר הצהריים, ושהעם העיראקי לא יקבל אותם בקריאות שמחה ובפרחים, למרות סבלו מידי המשטר. הם הופתעו מכדורי הרובה, מההתנגדות החזקה וממלחמת הגרילה, שיחד עם 'האש הידידותית' גרמו להם אבידות כבדות!!

 

טבעי היה שמנהיגי המלחמה האמריקאיים והבריטים, הכפופים לחלוטין לאסטרטגיה של הלובי היהודי-אמריקאי וסוכניו בממשל בוש, יאבדו את שליטתם העצמית... כתוצאה מכך, הם הפנו את טיליהם ופצצותיהם לעבר האזרחים העיראקים החפים מפשע כדי לגרום להם אבידות גדולות ככל שניתן בנפש וברכוש, מתוך סברה שהדבר ישפיע על המוראל שלהם..."[1]

 

במאמר אחר, כתב דוידאר: "האין זו סתירה מעוררת גיחוך שלאחר שהטילים והפצצות האנגלו-אמריקאים זורעים במתכוון הרס והרג בעיראק באים בכירי שתי המדינות האלה ומתרברבים במסיבות העיתונאים שלהם בנוגע לבנייתה מחדש של עיראק, מבלי שיאמרו לנו דבר על האופן בו יחזירו לחיים מאות עיראקים אותם הם הרגו בדרך בוגדנית?...

 

התאבון חסר המעצורים של כוחות הקואליציה האמריקאית-בריטית להרג חפים מפשע ולהרס בתים ותשתיות בעיראק מעיד על אובדן העשתונות ועל סתירה מוחלטת של העקרונות עליהם הם מדברים. כל זה לא ישנה, למרבה הצער, את העובדה שהאכזריות, ההרג, והאש מכלי נשק ההשמדה ההמונית ינצחו בסופו של דבר."[2]

 

במאמר המערכת של "אל-אח'באר" נכתב: "בחלוף שבוע מתחילת המלחמה המטורפת נגד עיראק, נחשפו השקרים ששיווקו ארה"ב ובעלת בריתה, בריטניה. וושינגטון ולונדון השלו את עצמן שהמלחמה תהיה טיול של אחר הצהריים ושעיראק לא תחזיק מעמד מול המתקפה האכזרית המנוהלת נגדה בשל השימוש בארסנל הנשק המתקדם ביותר. ואולם, התנגדות הגבורה והעמידה האיתנה  שהפגינו הכוחות המזוינים העיראקים, תוך שהם מתלכדים עם עם שורשי, חשפו את היותן של הטענות שקריות והציגו בפני העולם מודל מופלא של דבקות באדמה, באחדות השטח, ובעצמאות.

 

נגד עיראק האחות מתנהלת מלחמת השמדה כוללת שבמסגרתה מכונת המלחמה האמריקאית מופעלת כדי להרוס את הכל מכל בניסיון להשיג ניצחון מהיר ומכריע... מעשה הטבח המתועב והמצמרר שהתרחש נגד האזרחים העיראקיים באחד משווקיה של הבירה בגדאד מהווה את העדות הטובה ביותר, יחד עם מעשי הטבח האחרים, לברבריות של הכוחות האמריקאים והבריטיים..."[3]

 

במאמר המערכת של היומון המצרי הממסדי, "אל-מסאא", נכתב: "...לעולם לא נאמין למי שמסתירים בליבם דבר אחר ממה שהם חושפים. לעולם לא נאמין למי שמדברים בשפת הנביאים וטוענים שהם כוהני הדמוקרטיה. לעולם לא נאמין לשקריהם. ישנן עשרות הוכחות המפלילות אותם. ישנן 12 שנים של מצור והשפלה נגד העם העיראקי ממנו הם שללו את הזכות לחיים. ישנם מילון ילדים עיראקים שמצאו את מותם משום שנשללו מהם תרופות ומזון... ואולם, הפולשים והתוקפנים נתקלו ברצונו של עם מוצק ושל צבא שאינו מתרכך."[4]

 

העורך הראשי של היומון הממסדי, "אל-גמהוריה", סמיר רגב, כתב: "...עצם המחשבה על מינוי מושל אמריקאי לעיראק, בין אם מדובר במושל אזרחי או צבאי, חייב להגביר את בעירת האש בלבבות ולהחריף את ההתנגדות... כוחות הפולשים צריכים לדעת שדם אנשיהם יזרום כנהרות בואדיות ובעמקים של היקרה בערי העולם [בגדאד]."[5]

 

במאמר המערכת של "אל-גמהוריה", נכתב תחת הכותרת "הלם ומורא – סיסמא נאצית": "העיתונאי הבריטי, רוברט פיסק, חשף שהסיסמא שהניף הממשל האמריקאי למתקפה הצבאית שלו נגד עיראק היא סיסמא נאצית שהמציא גבלס בימי היטלר... לדעתנו, מאז תחילת המלחמה הבלתי לגיטימית הזו, וושינגטון לא נהגה באמינות כפי שנהגה כאשר בחרה את הסיסמא הזו. למלחמה המתנהלת יש את כל מאפייני השיטות הנאציות שהנהיג היטלר בחיסול והשמדת העמים האירופאים וכיבוש משפיל, תוך שהוא מתעלם מכל החוקים והנורמות הבינלאומיים, במטרה לשרטט מפה חדשה לאירופה, בהתאם לשיגיונותיו ואמונותיו. זה דומה במידה רבה למה שוושינגטון עושה כעת בעיראק..."[6]

 

העורך הראשי של השבועון הממסדי, "אל-מצור", מכרם מחמד אחמד, כתב: "...מה שמתרחש כעת על אדמת עיראק מהווה מסר ברור לפולשים לפיו עידן הכיבוש חלף ונגמר מאז סוף המאה העשרים ואין דרך להחיותו שנית, בכינויים של המאה העשרים ואחת. העיראקים לא יצאו עם פרחים כדי לברך את משחרריהם, נביאי האנושות הטובה, שבאו מקצה האוקיינוס האטלנטי, כפי שחשבו סגן הנשיא צ'ייני וצוות ניציו, שסיבכו את הנשיא האמריקאי במלחמה בלתי מוצדקת שכל הסיבות לא מפוברקות ואין לה לגיטימיות. ההתנגדות של העם העיראקי התפוצצה במעשי גבורה, על אף התשה שנמשכה 12 שנים, משום שהעיראקים אגרו בליבותיהם במשך שנות המצור זעם מתפרץ על מדיניותה של וושינגטון. העיראקים סתמו את אזניהם בפני סיסמאות השחרור והדמוקרטיה שנושאים האמריקאים, משום שהם רואים במצור האמריקאי הארוך מעשה עוול ברור ועונש עבורם יותר מאשר עבור סדאם חוסיין וכנופיית השלטון שלו. הם  התנגדו בגבורה לפלישה משום שהם יודעים שהמולדת היא המטרה ושהאמריקאים באו לעיראק מסיבות שאינן נשק ההשמדה ההמונית ושינוי המשטר העיראקי. ברור מהשבוע הראשון למלחמה שהעיראקים מפגינים התנגדות מעוררת כבוד."[7]



[1] אל-אח'באר (מצרים), 28.3.2003.

[2] אל-אח'באר (מצרים), 27.3.2003.

[3] אל-אח'באר (מצרים), 28.3.2003.

[4] אל-מסאא (מצרים), 28.3.2003.

[5] אל-גמהוריה (מצרים), 28.3.2003.

[6] אל-גמהוריה (מצרים), 27.3.2003.

[7] אל-מצור (מצרים), 26.3.2003.