כללי

חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מאיימים על כוח הייצוב הבין-לאומי שאמור להתפרס ברצועת עזה ולהבטיח את פירוק הנשק: "נתייחס אליו כאל כיבוש זר"

 

בעקבות אישור החלטה 2803 במועצת הביטחון של האו"ם ב-17.11.25 – המתבססת על תוכנית 20 הנקודות של הנשיא דונלד טראמפ ומאשרת את פריסתו של "כוח ייצוב בין-לאומי" ברצועת עזה שתפקידו להבטיח את פירוזה מתשתיות צבאיות וטרוריסטיות[1] – הודיעו חמאס ושאר ארגוני הטרור הפלסטיניים על התנגדותם לסעיפים מרכזיים בהחלטה, ואיימו לראות בכוח הייצוב הבינ"ל "כוח כיבוש זר" ואף להילחם בו.[2]  

בכירי חמאס הודיעו כי הם שוללים כל "חסות זרה" על רצועת עזה, וכי יתנגדו לכל ניסיון לפרק את נשק ההתנגדות הפלסטינית. בהודעה שפרסמה התנועה, נכתב כי "הטלת משימות ותפקידים על הכוח הבינ"ל בתוך רצועת עזה, כולל פירוק ההתנגדות מנשקה, שוללת ממנו את [מעמדו] הניטרלי והופכת אותו לצד בסכסוך". כך למשל, האחראי על יחסי החוץ בתנועה, עלי ברכה, הדגיש כי מתן סמכויות ביטחון פנים לכוח הבינ"ל יהיה בבחינת "כיבוש של עזה", וחבר הלשכה המדינית, מוחמד נזאל, הזהיר מפני גלישה להתנגשות ועימות עם הכוח הבינ"ל. בעל טור ביומון חמאס אף איים מפורשות במאמרו, כי חמאס וארגוני הטרור הפלסטיניים יילחמו בכוח הבינ"ל עד לסילוקו, כפי שקרה בעיראק ובאפגניסטן. דוברי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (להלן הגא"פ), הבהירו אף הם כי יראו בכוח הבינ"ל כוח כובש והזהירו מפני עימות עימו.[3]

 

במקביל לאיומים אלה, ניכר כי חמאס גם מנסה להתמקח על הגדרת סמכויותיו של הכוח הבינ"ל בהתאם להחלטה 2803, בניסיון לרוקן את ההחלטה מתוכנה. כך למשל, בכיר התנועה מוחמד נזאל ציין כי ההחלטה מנוסחת באופן כללי ומעורפל, וכי חמאס מנהלת מגעים עם גורמים רבים בזירה הבינ"ל בניסיון להגיע להסכמות לגבי פרטי ההחלטה ואופן יישומה בפועל. בנוסף, דובר התנועה, חאזם קאסם, אמר לערוץ אל-ג'זירה כי "ההתנגדות מוכנה להסכים לנוכחות כוחות בינ"ל ברצועה, אבל [רק] עם תנאים הנוגעים למשימותיהם של כוחות אלה", וכי לפי דרישות חמאס, תפקיד הכוח הבינ"ל אמור להצטמצם להפרדה בין הצדדים.[4]

 

דוח זה יציג דוגמאות להתבטאויות של ארגוני הטרור הפלסטיניים, ובראשם חמאס, נגד החלטה 2803, ולאיומיהם לפעול נגד "כוח הייצוב הבינ"ל" המתוכנן להתפרס ברצועת עזה.

 

חמאס: החלטה 2803 הופכת את הכוח הבינ"ל לצד בסכסוך שיפעל לטובת ישראל

כאמור, למחרת אישור ההחלטה ע"י מועבי"ט של האו"ם, פרסמה חמאס הודעה רשמית, בערבית ובאנגלית, בה הביעה התנגדות לסעיפים המרכזיים של ההחלטה, הדנים בתפקידיהם ובסמכויותיהם של "מועצת השלום" ושל "כוח הייצוב הבינ"ל", ובפרט במשימתו לפרק את נשק חמאס ויתר הארגונים. בהודעה נכתב: "... החלטה זו כופה על רצועת עזה מנגנון חסות בינ"ל, שעמנו ופלגיו מתנגדים לו. בנוסף, היא כופה מנגנון [צבאי בינ"ל] להשגת מטרות הכיבוש, אותן הוא לא הצליח להשיג[5]... ההתנגדות לכיבוש בכל האמצעים היא זכות לגיטימית לפי החוק הבינ"ל והאמנות הבינ"ל. נשק ההתנגדות קשור לקיומו של הכיבוש, וכל דיון בנושא הנשק חייב להישאר עניין לאומי [פלסטיני] פנימי, הקשור לערוץ מדיני שיבטיח את סיום הכיבוש, את הקמתה של מדינת פלסטין העצמאית, ו[את מימוש זכות] ההגדרה העצמית [של העם הפלסטיני].

 

[החלטה 2803] מטילה על הכוח הבינ"ל משימות ותפקידים בתוך רצועת עזה, כולל פירוק ההתנגדות מנשקה, ובכך היא שוללת ממנו את [מעמדו] הניטרלי והופכת אותו לצד בסכסוך [הפועל] לטובת הכיבוש. כל כוח בינ"ל – אם יוקם – חייב להתפרס רק על הגבולות, כדי להפריד בין הכוחות ולפקח על [יישום] הפסקת האש, והוא חייב להיות תחת פיקוח מלא של האו"ם. כמו כן, הוא חייב לפעול אך ורק בתיאום עם המוסדות הפלסטיניים הרשמיים [של ממשל חמאס], מבלי שלכיבוש יהיה תפקיד כלשהו במסגרתו. הוא יהיה חייב לפעול להבטחת זרימת הסיוע [ההומניטרי], מבלי להפוך לסמכות ביטחונית שרודפת את עמנו ואת ההתנגדות שלו..."[6]

 

מאמר ביומון חמאס: כוח הייצוב – כוח כובש; ההתנגדות תילחם בו כמו באפגניסטן ועיראק

פאיז אבו שמאלה, בעל טור ביומון חמאס "פלסטין", טען במאמר שפרסם ב-20.11.25, כי "כוח הייצוב הבינ"ל" שיוצב בעזה מתוקף החלטה 2803 יהיה כוח כיבוש, ואיים כי חמאס וארגוני הטרור הפלסטיניים יילחמו נגדו עד לסילוקו. כך כתב: "רצועת עזה עברה לחסות אמריקאית לתקופה של שנתיים, שניתנת להארכה ולחידוש. משמעות הדבר היא התערבות אמריקאית ישירה בסכסוך המתנהל על האדמה הפלסטינית לטובת מדינת האויב הישראלי...

 

[רעיון] השלום האמריקאי במזה"ת אינו שונה בהרבה מרעיון השלום הישראלי המבוסס על כפיית מרות על האזור באמצעות אלימות וטרור, ובמילים אחרות – כניעה לרצון האמריקאי והישראלי ללא כל התנגדות. הדבר אושר בהחלטת מועצת הביטחון שהגישה ארה"ב, ושכמה מדינות ערביות ואסלאמיות קיבלוה. על כוחות הייצוב [הבינ"ל שיוצבו ברצועת עזה מתוקף ההחלטה], תוטל המשימה המלוכלכת שהצבא הישראלי כשל בה במשך שנתיים, והיא פירוק הנשק של חמאס וההתנגדות הפלסטינית, והכשרת אדמת עזה כך שתהיה מדינת חסות אמריקאית שהשועלים הישראלים יעשו בה ככל העולה על רוחם...

 

במסגרת הנתונים הקודרים הללו לגבי עתיד החיים בעזה, הגיעה הודעת הפלגים הפלסטיניים הדוחה את ההחלטה האמריקאית בדבר כפיית הגמוניה על עזה. סירוב פלסטיני זה יוליד החלטות בשטח וצעדים מעשיים, במיוחד לנוכח מעבר האחריות לחיי [היומיום של] האנשים בעזה מחמאס למועצת השלום האמריקאית, באופן שיפטור את תנועת חמאס ותנועות ההתנגדות מהאחריות לחיי התושבים. [במצב זה] לאנשי ההתנגדות יהיה חופש לפעול נגד כוחות הייצוב [הבינ"ל], ללא קשר לאזרחות [חייליהם], שכן כל עוד הכוחות האלה מסכימים לפעול תחת פיקוד ההנהגה האמריקאית והישראלית, הם כוחות כיבוש, [שנוכחותם ברצועת עזה] סותרת את חירות העם הפלסטיני ורצונו. זה מה שהוכיחו העובדות בשטח בעיראק ובאפגניסטן – שתי מדינות שארה"ב פלשה אליהן, כבשה את אדמותיהן, וכפתה עליהן מועצות שלום אמריקאיות וכוחות ייצוב [שכללו] שכירי חרב זרים. התוצאה [בשני המקרים] הייתה תבוסה של כוחות הייצוב וקריסת מועצות השלום, לאחר שנים של התנגדות..."[7]

 

בכיר חמאס, מוחמד נזאל: אף מדינה לא רוצה עימות איתנו

בכיר חמאס מוחמד נזאל, הבהיר בראיון לערוץ אל-ג'זירה הקטרי ב-19.11.25, כי חמאס וכל הפלגים הפלסטיניים מתנגדים להחלטה 2803, שמתייחסת לרצועת עזה כאל אזור תחת חסות בינ"ל. לדבריו, דעת הקהל הפלסטינית הגיבה להחלטה זו במורת רוח ובצער, משום שהעם הפלסטיני "לא נלחם שנתיים ברצועת עזה כדי להסכים לחזרת ההגמוניה והחסות האימפריאליסטית עליה". הוא הוסיף: "המטרה [שלהם] היא, שרצועת עזה תחזור למעין אימפריאליזם ישן, במסגרתו נציבים עליונים שלטו על מדינות העולם בשם המדינות האימפריאליסטיות".

 

נזאל הסביר כי חמאס מקיימת כעת מגעים מדיניים עם גורמים רבים "כדי לנסות להגיע להבנה על מנגנון ליישום ההחלטה, כדי שלא תהיה התנגשות, וכדי שהעניינים לא ייצאו משליטה", והוסיף: "אנחנו לא רוצים שרצועת עזה תחזור לסוג של כיבוש או חסות, ציונית או בינ"ל..."

 

נזאל גם הדגיש כי החלטה 2803 מעורפלת ודנה בעקרונות הכלליים מבלי לרדת לפרטים, ולכן חמאס מנהלת מגעים עם הגורמים השונים לגבי פרטיה, "במטרה להימנע ממרכיביה השליליים".[8] הוא הוסיף: "אינני חושב שמדינה ערבית אסלאמית מבין המדינות שישתלבו במה שמכונה כוח הייצוב... מוכנה להיכנס לעימות עם תנועת חמאס. [מדינות אלה] מבינות שכיבוש ציוני וצבא אכזרי שהפעיל תוקפנות [נגד עזה] במשך שנתיים, לא הצליח להביס את ההתנגדות ולשבור את רצונה, ולכן אינני סבור שלמדינה ערבית או אסלאמית, או אף למדינות הזרות יש אינטרס לעשות את מה שהכיבוש כשל בו ולהתעמת בשמו עם ההתנגדות הפלסטינית".

 

בתשובה לשאלה האם חמאס תראה בכוח הייצוב הבינ"ל כוח כיבוש, נזאל ענה: "ברצוננו לתת מקום להיגיון ולתבונה, שבאמצעותם ניתן להימנע מעימות עם האחים והידידים שעשויים להיכלל בכוח הזה... אנו רוצים שהמערכה תישאר עם הכיבוש ולהגיע למכנים משותפים ולנקודות הסכמה עם הכוחות הבינ"ל, משום שאיננו רוצים לעבור ממערכה נגד הכיבוש למערכה עם כל העולם. לכן, אינני רוצה להקדים את כניסת הכוחות הללו ואת הגעתם לרצועת עזה, במתן כינויים להם או בקביעת הדרך בה ננהג כלפיהם..."[9]

 

הריאיון של בכיר חמאס מוחמד נזאל לאל-ג'זירה

 

בכיר חמאס, עלי ברכה: פריסת הכוח הבינ"ל תהיה בבחינת כיבוש עזה

בכיר חמאס עלי ברכה, האחראי על יחסי החוץ בתנועה, הדגיש בראיון לערוץ אל-עאלם האיראני ב-18.11.25, כי "מועצת השלום" המוגדרת בהחלטה 2803 היא בבחינת "מועצת חסות על עזה". לדבריו, חמאס ושאר הפלגים הפלסטינים מתנגדים לכל "חסות זרה" על רצועת עזה מתן סמכויות ביטחון פנים לכוח הבינ"ל יהיה בבחינת "כיבוש של עזה".

 

הריאיון של בכיר חמאס עלי ברכה לערוץ אל-עאלם האיראני

 

תנועת הגא"פ: נתייחס לכל כוח צבאי זר שייכנס לרצועת עזה כאל כוח כיבוש

גם תנועת הגא"פ פרסמה הודעה בה הבהירה כי תראה בכוח הבינ"ל שותף של הכיבוש הישראלי, אם יוטל עליו לפרק את נשק ההתנגדות. בהודעה שפרסמה התנועה נכתב: "... הזכות של עמנו להתנגד לכיבוש בכל האמצעים הלגיטימיים היא זכות המובטחת בחוק הבינ"ל, ונשק ההתנגדות הוא הערובה [למימוש] הזכות הזו. לפיכך, הטלת משימות הכוללות את פירוק ההתנגדות מנשקה על כוח בינ"ל, הופכת אותו מגורם ניטרלי לשותף ביישום האג'נדה של הכיבוש"..."[10]

 

בדומה לכך, איים גם דובר הגא"פ, מוחמד אל-חאג' מוסא, בריאיון לאל-ג'זירה ב-18.11.25: "אנחנו רוצים שכל המדינות שאמרו שישלחו חיילים לרצועת עזה [במסגרת 'כוח הייצוב הבינ"'ל'] יבינו דבר אחד: אנחנו לא רוצים להתנגש עם אף אחת מהמדינות האלה, במיוחד לא עם המדינות הערביות והאסלאמיות. אסור להן לאפשר לאף אחד להעמידן מול העם הפלסטיני. הן צריכות לחזור בהן [מהחלטתן]. אנחנו נתייחס לכל כוח [צבאי] שייכנס לרצועת עזה כאל כוח כובש".

 

הריאיון של דובר הגא"פ מוחמד אל-חאג' מוסא לאל-ג'זירה