תקציר

העימות הפנימי באיראן בין האידיאולוגים לפרגמטים מחריף בסוגיות היחסים עם רוסיה וארה"ב, כלכלה וחג'אב: קריאות במג'לס מוות לנשיא לשעבר, חסן רוחאני

הקדמה

המתיחות בין המחנה הפרגמטי באיראן המזוהה עם נשיא איראן לשעבר, חסן רוחאני, ושר החוץ לשעבר, מוחמד ג'ואד זריף, לבין המחנה האידיאולוגי ונציגיו, בהם יו"ר המג'לס, מוחמד באקר קאליבאף, שנהנה מתמיכת המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, ובכירים במשמרות המהפכה, הגיעה לשיא חדש במושב המג'לס ב־26.10.2025, עת נשמעו קריאות מוות לרוחאני על רקע ביקורת קודמת של רוחאני וזריף על בחירת המשטר האיראני להישען על רוסיה.

 

יודגש כי שני המחנות – האידיאולוגי והפרגמטי – הם תומכי משטר המהפכה האסלאמית ובשר מבשרה, שניהם מגנים על ערכיה ומטרתם זהה – שרידות המשטר ושגשוגו. אולם, המחנות חלוקים ביניהם בסוגיות עקרוניות, כגון הדרך הנכונה להבטיח את האינטרס השלטוני של המשטר, הבראת כלכלת המשטר וכפיית החג'אב על נשים.

 

המישור הגאו-אסטרטגי – בעיני המנהיג העליון ח'אמנאי, ההליכה עם מוסקבה ובייג'ינג מבטאת את ההתנגדות לסדר העולמי ולתלות באמריקה ובמערב. וכך, בעוד המחנה האידיאולוגי רואה בהישענות על רוסיה וסין את הדרך לשמור על המהפכה (מדיניות 'המבט למזרח' של ח'אמנאי), המחנה הפרגמטי טוען כי הסכם עם ארה"ב והמערב הוא שיבטיח זאת, כפי שנעשה בהסכם הגרעין של 2015 שנחתם בממשלת רוחאני וזריף ובאישור המנהיג העליון ח'אמנאי. המחנה הפרגמטי רואה בדיאלוג ובהבנות, בנושא הגרעין בלבד, עם ארה"ב ואירופה אמצעי להבטחת ביטחון המשטר ולהרפיית הלחץ הכלכלי, לא כוויתור אידיאולוגי, אך המחנה האידאולוגי רואה בכך איום על זהותה המהפכנית של איראן.[1]

המישור הכלכלי –האידיאולוגים מאשימים את ממשלות רוחאני וקודמיו בניהול לקוי ובשחיתות שהביאו לקשיים הכלכליים, בעוד הפרגמטים קוראים לביצוע רפורמות עמוקות ולמאבק בשחיתות, אולם הסיכוי לכך הוא נמוך כי הנפגעים העיקריים יהיו רבים מחוגי האידיאולוגים ומשמרות המהפכה שהשתלטו על סקטורים נרחבים במשק האיראני.

המישור התרבותי–דתי – בסוגיית החג'אב, האידיאולוגים דורשים אכיפה נוקשה ואלימה של החג'אב על נשים במרחב הציבורי בעוד הפרגמטים מזהירים שהכפייה תעורר זעם ציבורי שיערער את המשטר ומעדיפים חינוך לערכים.

דוגמא לדרישת נציגי המחנה האידיאולוגי לאכיפה נוקשה בסוגית החג'אב ולמתח התרבותי בין שני המחנות ניתן למצוא בדברי גנרל משמרות המהפכה בדימוס, חסן חסנ-ניא, שהשתלח ב-30.10.25 הן בנשים שמסירות את החג'אב והן בבכירי המשטר, בראשם הנשיא מסעוד פזשכיאן, וקרא לקרקפם ולהוציאם להורג. לדבריו, מי שמתנער מן החג'אב דינו מוות.  

ראו קליפ ממרי:

קריאות מוות לרוחאני במג'לס

הנשיא לשעבר רוחאני אמר ב-12.10.2025 כי רוסיה דאגה, מאז ומתמיד, לאינטרסים של עצמה ולכן יש להסתמך עליה פחות. כדוגמה, ציין כי כל שש ההחלטות נגד איראן במועצת הביטחון של האו"ם בין השנים 2006 עד 2010 אושרו גם על ידי רוסיה וגם על ידי סין. בהיבט אחר קרא רוחאני לחידוש ההסכם עם ארה"ב. בניגוד מוחלט לעמדתו של ח'אמנאי, הוסיף רוחאני: "בכל אופן איננו יכולים לומר בתנאים הנוכחיים אנחנו לא יכולים לנהל מו"מ עם העולם. עלינו לדבר עם העולם ולפתור עם העולם את הבעיות שלנו, למרות שזה קשה."[2]  

 

ב-16.10.2025 הלין שר החוץ לשעבר זריף כי "הרוסים הם אלה שחשפו את משלוח הכטב"מים האיראניים לרוסיה במלחמת אוקראינה... הם אינם עושים דבר למעננו... יש לרוסיה שני קווים אדומים: האחד – שאיראן לעולם לא תקיים יחסים רגועים עם העולם, והשני – שלא תגיע לעימות עם העולם... הרוסים ידעו שאם הסכם הגרעין יושלם, יחסי איראן עם העולם יהפכו לנורמליים, וזהו הקו האדום שלהם – נורמליזציה של יחסי איראן עם העולם." זאת, מאחר שרוסיה מפיקה תועלת מהבידוד האיראני.[3]

 

בעקבות ההתבטאויות הללו התלהטו הרוחות במג'לס. ב-26.10.2025 קראו חברי מג'לס אידאולוגיים, המזוהים עם מחנה יו"ר המג'לס קאליבאף, קריאות "מוות לפרידון", שמו המקורי של רוחאני (איש דת בפרסית) לפני ששינה אותו כדי לשוות לעצמו תדמית פוליטית מתאימה יותר. בין התוקפים הבולטים היה אמיר חוסין ת'אבתי, חבר מג'לס מטעם סיעת "חזית היציבות" האידיאולוגית שהאשים את רוחאני באחריות לשחיתות ולהרג מאות איראנים בנובמבר 2019.[4] הוא אמר כי רוחאני "שבר את השיא של הפוליטיקאי השנוא ביותר באיראן ולשונו חצופה... אני מקווה שהרשות השופטת תטפל בחסן רוחאני כדי שהוא, שתר אחר מעמד ותפקיד גבוה יותר [ברמיזה לתפיסת מקומו של מנהיג איראן ח'אמנאי],[5] יגיע למקומו הראוי, מאחורי סורג ובריח בכלא."[6] היו"ר קאליבאף, לא רק שלא יצא נגד הדברים החריפים ולא גינה אותם, אלא הלהיט עוד יותר את הרוחות כשאמר כי דברי רוחאני וזריף פגעו בטהראן והיו "סטירה קשה לקשריה עם רוסיה" ובכך למעשה העניק גיבוי לביקורת החריפה נגד רוחאני.[7]

 

נוכח שתיקת קאליבאף למשמע הקריאות החריפות נגד רוחאני במג'לס, פרסם העיתון ג'ומהורי אסלאמי, המזוהה עם חוג הפרגמטים,[8] ב־28.10.2025 מאמר חריף נגד קאליבאף. המאמר האשים אותו במתן זכויות יתר לרוסיה ולסין והזהיר כי דיכוי המבקרים והגבלת חופש הביטוי משדרים לעולם שבאיראן אין מקום לדעות שונות ולחופש ביטוי. עוד נטען, בהתרסה ככל הנראה כנגד המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, כי לו מייסד המהפכה האסלאמית, איתאללה רוחאללה ח'ומיני היה בחיים, הוא לא היה מוחל לקאליבאף ולצירי המג'לס שהשתלחו ברוחאני דווקא בשעה שבה המדינה זקוקה לאחדות פנימית.

 

בעקבות חילופי הדברים החריפים והחשש מהצתת המחאות נגד השלטון ברחובות מחדש לאור המצב הכלכלי הקשה, האבטלה הגואה, משבר האנרגיה, יוקר המחיה הכבד, השחיתות השלטונית והדרישה לאכיפת החג'אב, נראה כי ניתנה הוראה מצד ח'אמנאי עצמו להרגיע את הרוחות. ואכן, ב־27.10.2025, למחרת מושב המג'לס הסוער, שני הבכירים האידיאולוגים, קאליבאף ומוחסין רזאא'י, מקורבו של ח'אמנאי וחבר המועצה לאבטחת אינטרס המשטר, צייצו ברשת X מסרים שקראו ללכידות ולאחדות.

 

דוח זה יתמקד בביקורת היומון ג'ומהורי אסלאמי על הקיצונים האידיאולוגים ובציוצים של קאליבאף ורזאא'י בקריאות לאחדות:

 

היומון ג'ומהורי אסלאמי נגד יו"ר המג'לס, מוחמד באקר קאליבאף, לאחר שאפשר את קריאות המוות במג'לס נגד הנשיא איראן לשעבר, חסן רוחאני: "יו"ר המג'לס אינו ראוי לכהן בו... האמאם ח'ומיני לא היה סולח לו"

ב־28.10.2025, תקף היומון ג'ומהורי אסלאמי בחריפות את יו"ר המג'לס, מוחמד באקר קאליבאף, בשל קריאות המוות לרוחאני שנשמעו במליאה, והאשים אותו באחריות להידרדרות השיח הפוליטי, בהיותו לא ראוי לתפקידו ובניסיון להעניק זכויות יתר לרוסיה ולסין על חשבון עצמאותה של איראן. המאמר קבע כי התנהלות זו חורגת מערכי המהפכה ומרוחו של האמאם ח'ומיני, וקרא למג'לס לשוב לערכי המוסר, האחדות והכבוד ההדדי. להלן תרגום המאמר:

 

"כל מי שנשא באחריות כלשהי במשטר הרפובליקה האסלאמית מאז היום הראשון לניצחונה, ייתכן שטעה, שגה, ויש אף כאלה מביניהם שבגדו.

 

לפיכך, אם אנו מעירים ליו"ר המג'לס ולחלק מחברי המג'לס שעליהם לנהוג במתינות ובמידתיות בשיפוטיהם כלפי הנשיא לשעבר ושר החוץ שלו, אין פירוש הדבר שאנו רואים באותו נשיא ובשרו דמויות מושלמות או שאנו סבורים כי הביקורת עליהם פסולה. כולם צריכים להיות פתוחים לביקורת ולראות בזכות לבקר אחרים חלק מזכויותיהם הטבעיות. עם זאת, המוסר, האנושיות וההוראות האסלאמיות מלמדים אותנו כי בעת ביקורת יש לשמור על הגינות, לנהוג ביושר, ולא לחרוג ממסגרת הנימוס.

 

ציפייה כזו ממי שנמצאים במג'לס ומשמשים מחוקקים היא גדולה אף יותר מאשר מאחרים... אם חברי המג'לס ישמרו בדיבורם ובהתנהגותם על נימוס וכבוד כלפי הזולת וינהגו מתינות כאשר הם מבקרים אחרים הרי שבכך הם שומרים על כבודם שלהם ונראים גדולים ומכובדים בעיני העם...

 

אירועי המושב הפתוח של המג'לס ביום ראשון, ה־26 באוקטובר, לא תאמו את כללי המוסר ואת אמות המידה של עבודת החקיקה. ליו"ר ולחברי מג'לס אחדים הייתה הזכות למתוח ביקורת על דבריו ועמדותיו של הנשיא לשעבר ושר החוץ שלו, אך לא הייתה להם זכות להטיח בהם האשמות שקריות או לקרוא לעברם סיסמאות של "מוות ל־".

 

אם שני חברי המג'לס הקיצוניים, הידועים בפזיזותם הפוליטית, פעלו בניגוד לכללים, חובתו של יו"ר המג'לס הייתה להעיר להם, למנוע את קריאות ה"מוות ל־", ולרסן את שאר חבריהם שחלקו עמם אותה גישה.

 

ה-26 באוקטובר הוא יום נקיטת העמדה מצד האמאם ח'ומיני נגד חוק הקפיטולציה האמריקאי,[9] וכאשר זה הנושא החשוב והמרכזי בדיון הפתוח של המג'לס, לא היה מצופה שקבוצת צירי המג'לס תקרא סיסמאות חריפות ומפרות סדר נגד בכירי הממשל לשעבר ותעודד פילוג. אין זה מופרך לומר שיו"ר המג'לס דרש, למעשה, באותו יום מהנשיא לשעבר ומשר החוץ שלו קפיטולציה עבור סין ורוסיה.

 

העם והתקשורת זוכרים שורה ארוכה של נקודות שליליות הקשורות לעשייתו של יו"ר המג'לס [קאליבאף] ושל שני חברי המג'לס הקיצוניים ויכולים לגבש את המסקנה שאנשים בעלי עבר כזה אינם ראויים לכהן במג'לס. עם זאת, מתוך התחשבות במצבה של המדינה, הם נמנעים מלפתוח בדיונים מסוג זה.

 

עיון באירועי החודשים האחרונים ואף בתקופת כהונתו של המג'לס השנים עשר מראה כי יוזמי הצעדים מעוררי המתיחות היו אותם חברי מג'לס קיצוניים, בעוד שתפקידו של המג'לס הוא דווקא להביא לרגיעה בחברה. אם אתם טוענים כי הנשיא לשעבר ושר החוץ שלו אמרו דברים פוגעניים, הדרך הנכונה היא להשיב להם בטיעון הגיוני, ולא לפנות לשיטות של דיכוי מותחי הביקורת וליצור רושם בדעת הקהל הפנימית והחיצונית כי באיראן אסור לאיש לומר דבר הסותר את עמדתכם ושכולם מנושלים מחופש הביטוי והמחשבה. זו בדיוק התנהלות המנוגדת לשליחותו של המג'לס, שאמור להגן על החוקה ובמיוחד על חלקיה העוסקים בחירויות האזרחים.

 

ליו"ר המג'לס ולנציגים המעטים שפעלו ביום ראשון בניגוד לכללים אנו אומרים בגלוי שלו האמאם ח'ומיני היה בינינו כיום, הוא לא היה סולח לכם על ההתנהגות הבלתי הולמת הזו, במיוחד בנסיבות שבהן המדינה זקוקה לאחדות ולחוסן ויצירת מתחים היא משחק במגרש האויב."[10]

 

ציוץ יו"ר המג'לס, מוחמד באקר קאליבאף, בקריאה לאחדות בין המחנות באיראן

ב-27.10.2025, צייץ יו"ר המג'לס קאליבאף ב- X(ראו תמונה) בקריאה יוצאת דופן לאחדות פנים-איראנית תחת הכותרת "קחו החלטות כמו העתיד", וזאת על רקע המתקפות שניהל בעצמו נגד רוחאני וזריף יום קודם לכן. בעשותו כן הוא התייחס לשלט שתלה המשטר בכיכר מרכזית בטהראן הקורא לדאגה לעתיד. להלן תרגום הציוץ:

 

"שלט החוצות החדש בכיכר ולי עסר הוא תזכורת מדויקת ובזמן לנו, הפוליטיקאים. הסיסמה "קחו החלטות כמו העתיד" מבטאת את העדפת העניין הלאומי על פני האינטרס המפלגתי. בדרך לאחדות ולביטחון הלאומי, ולמען טובת העם והמדינה, איננו שמים לב לחלוקות סיעתיות. אנו שותפים ללב הפועם של כל מי שאכפת לו מאיראן וממעמדו של העם האיראני, ונעמוד מול אותם פוליטיקאים שמקריבים את האינטרס הלאומי למען אינטרסים צרים או מבקשים לשתק את ניהול המדינה. העתיד הוא הוא התחלת העבודה לא סופה."[11]

 

ציוץ מוחסין רזאא'י, מקורבו של ח'אמנאי וחבר המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר: "האויב עדיין אורב להזדמנות להרפתקה חדשה נגדנו"

באותו יום (27.10), גם מוחסין רזאא'י, שכיהן בעבר כמפקד משמרות המהפכה ומשמש כיום כחבר המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר ומקורבו של המנהיג ח'אמנאי, צייץ לאחר הישיבה הסוערת, ציוץ מאחד ב-X (ראו תמונה):

 

"הזרמים הפוליטיים לא צריכים לשוב לתקופת שלפני מלחמת 12 הימים [מול ישראל] ולעימותים הפוליטיים. עלינו להוקיר את ליכוד העם ואת האחדות הקדושה ההיסטורית במלחמה האחרונה. האויב עדיין אורב להזדמנות להרפתקה חדשה נגדנו."[12]