כללי

לאחר הסרת הסנקציות: השלטון הסורי החדש מתמרן בין דרישות אמריקאיות שמסכנות את עתידו

מאת א. פרי

ב-13.5.25, בעת ביקורו בסעודיה הכריז נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, כי יורה על הפסקת הסנקציות האמריקאיות המוטלות על סוריה מאז 1979, ובכך נתן את אות הפתיחה לסיומן.[1] יתרה מכך, יום לאחר מכן, ב- 14.5, נפגש טראמפ בריאד עם נשיא סוריה, אחמד אל-שרע, פגישה ראשונה בין נשיאי שתי המדינות זה 25 שנים, דבר שסימל את תחילת חידוש היחסים הדיפלומטיים בין המדינות.

 

בהתאם להצהרת טראמפ, הודיע שר החוץ האמריקאי, מרקו רוביו, ב- 23.5 על מתן פטור מהסנקציות של "חוק קיסר" האמריקאי[2] לתקופה של 180 יום כדי לאפשר השקעות בסוריה ולקדם את שיקומה.[3] במקביל, משרד האוצר האמריקאי פרסם היתר למתן הקלות בסנקציות ולקיום  עסקאות עם סוריה, לרבות עם אנשים וגופים סורים שנאסר לעשות זאת עמם עד כה, ביניהם הנשיא הסורי הנוכחי אל-שרע עצמו, שהיה מוכר טרם תפס את השלטון בסוריה כאבו מוחמד אל-ג'ולאני, ראש ארגון הטרור היאת תחריר אל-שאם (HTS).[4]

 

ההחלטה האמריקאית להסרת הסנקציות על סוריה התקבלה במידה רבה הודות לסעודיה, כפי שטראמפ עצמו העיד בהכרזה על הסרת הסנקציות: "הדברים שאני עושה בשביל יורש העצר [הסעודי, מוחמד בן סלמאן]". בהמשך ציין כי החליט על כך לאחר שיחות עם בן סלמאן ונשיא תורכיה, רג'פ טאיפ ארדואן.[5] יצוין כי פגישתו של טראמפ עם הנשיא אל-שרע הייתה בנוכחות בן סלמאן ובהשתתפות מקוונת של ארדואן.

 

פגישת טראמפ עם אל-שרע בריאד[6]

 

מאז חילופי השלטון בסוריה ב- 8.12.24, סעודיה ותורכיה, ולצידן גם קטר, פעלו רבות מול ארה"ב כדי שתסיר את הסנקציות. העדר הסנקציות יאפשר את שיקום המדינה בו בהכרח יהיו מעורבות שלוש המדינות ובפרט קטר ותורכיה נותנות החסות לאל-שרע עוד טרם הפלת אסד.

 

ההחלטה האמריקאית על הסרת הסנקציות התקבלה בהפתעה באזור ואפילו בקרב בכירים בממשל האמריקאי עצמו.[7] מאז תפס HTS את השלטון בסוריה ניכרה אומנם התקדמות ביחסי סוריה-ארה"ב והתקיימו כמה פגישות ישירות בין שני הצדדים, אולם ההערכות היו שהממשל האמריקאי ינהג בזהירות בנושא הסורי ויקבל החלטות בהתאם להתנהלות השלטון החדש במדינה, מה גם ש-HTS בעל העבר הג'יהאדי, בראשו עמד אל-שרע עד לפירוקו לאחרונה, עדיין מסווג בארה"ב כארגון טרור.[8]

 

במרץ 2025 העביר ממשל טראמפ לסוריה מסמך שכלל שמונה דרישות, וגורמים אמריקאים רשמיים שבו והבהירו - גם כמה ימים לפני הכרזתו המפתיעה של טראמפ - כי כל החלטה על הסרת הסנקציות ונרמול היחסים עם סוריה תותנה בביצוע דרישות אלה.[9] הגם שממשל אל-שרע התקדם בטיפול ברבות מהדרישות, ההכרזה על הסרת הסנקציות הגיעה טרם ביצוען המלא ומבלי לדעת אם יבוצעו עד תומן.[10] יצוין כי בדיווחים מאז מרץ, כמו גם בהצהרות אמריקאיות רשמיות, תוכן הדרישות מסוריה איננו אחיד וגם לא מספרן, כך שלא נודע בבירור מה נדרש מממשל אל-שרע.

 

אחת הדרישות האמריקאיות המרכזיות מסוריה היא להדיר לוחמים זרים, קרי ג'יהאדיסטים, מתפקידים בכירים בצבא הסורי ואף לגרשם מהמדינה, ואולם עד כה הממשל הסורי גורר רגליים  בנושא זה וכבר הספיק למנות כמה זרים לתפקידים צבאיים פיקודיים, אם כי - לפי כמה דיווחים - הסכים להשעות מינויים חדשים מסוג זה. במקביל, בניסיון להפחית את החשש מפני לוחמים אלה באזור ובמערב, ממשל אל-שרע הרבה להצהיר כי הם לא יהוו איום על שום מדינה אחרת, כשבמקביל בוחנים בסוריה פתרון שעיקרו הוא אזרוח הלוחמים הזרים.

 

דרישה אמריקאית נוספת מסוריה, שיכולה להיחשב רק להמלצה, היא חיזוק היחסים עם ישראל והצטרפות להסכמי אברהם. על רקע זה דווח על סבבי שיחות ישירות ועקיפות שקיימו לאחרונה סוריה וישראל. אמנם ארה"ב מנסה להציג פתיחות סורית לשלום עם ישראל, אך ממשל אל-שרע מצניע את הנושא ונראה כי בשלב זה הוא יפעל להשקטת המתיחות מול ישראל, מבלי לנרמל יחסיו עמה.

 

שלט תודה בדמשק לטראמפ ומוחמד בן סלמאן על הסרת הסנקציות[11]

 

דוח זה יסקור את התנאים שהציבה ארה"ב לסוריה בתמורה להסרת הסנקציות, את הניסיון לקידום רגיעה בין סוריה וישראל ואת הקושי של השלטון הסורי למלא את הדרישה של האמריקאית להרחיק ג'יהאדיסטים זרים שמזוהים עמו מתפקידים בכירים ולגרשם מהמדינה.

 

חוסר בהירות סביב התנאים האמריקאים לסוריה בתמורה להסרת הסנקציות

הכרזתו של טראמפ על הסרת הסנקציות מעל סוריה נגדה הצהרות וצעדים אמריקאיים שקדמו לה[12], אשר העידו על יחס זהיר מול ממשל אל-שרע והתניית קידום היחסים עמו, ובכלל זה הקלת הסנקציות, בצעדים בוני אמון שיבצע.

 

במהלך ועידת התורמים לסוריה בבריסל, במרץ 2025, מסרה ארה"ב לממשל הסורי מסמך ובו שמונה דרישות שבתמורה למילוין יוקלו הסנקציות שהטילה. מפרסום תוכן הדרישות במגזין הסעודי אל-מג'לה[13], עולה כי את רובן ממשל אל-שרע כבר החל לקדם במסגרת ניסיונותיו להביא להסרת הסנקציות ואף דווח על שביעות רצון אמריקאית מן הטיפול הסורי בדרישות שלהלן: מתן גישה אל כל אתרי ותוכניות הנשק הכימי בסוריה; העברת האחריות על מרכזי מעצר שבהם פעילי דאעש ועל מחנות שבהם בני משפחותיהם בצפון מזרח סוריה, שם שולטים "הכוחות הסורים הדמוקרטיים" - כורדים בעיקרם אשר נתמכים על ידי ארה"ב - לידי ממשל אל-שרע; שיתוף פעולה עם הקואליציה הבינלאומית נגד דאעש שמובילה ארה"ב; וטיפול בנושא הנעדרים האמריקאים בסוריה.[14]

 

דרישה נוספת שלה נענה ממשל אל-שרע הייתה לאסור את פעילות הפלגים הפלסטינים בסוריה ולגרש את חבריהם מהמדינה. הממשל הסורי נקט צעדים נגד הפלגים הפלסטינים שהיו נאמנים למשטרו של בשאר אל-אסד, בהם מעצר פעיליהם, השתלטות על מפקדותיהם ואיסור קיום פעילות צבאית, אלא רק פעילות הומניטרית.[15] על רקע זה דווח כי רוב מנהיגי הפלגים הללו עזבו את סוריה.[16] אשר לדרישה למנוע התמקמות של איראן בסוריה ולסווג את משמרות המהפכה שלה (להלן משה"מ) ואת חזבאללה כארגוני טרור, ממשל אל-שרע הצהיר כמה פעמים שאין לאיראן וחזבאללה עוד נוכחות בסוריה[17] ולא נראה שיתנגד עקרונית לסיווג משה"מ וחזבאללה כארגוני טרור.

 

שתי הדרישות הנותרות במסמך האמריקאי הן בעייתיות יותר עבור הממשל הסורי. האחת, לאפשר לארה"ב לבצע תקיפות בסוריה נגד כל גורם שהיא רואה בו איום על ביטחונה הלאומי, היא עניין שיש בו הפרה של הריבונות הסורית. ממשל אל-שרע ציין שיש צורך להגיע להבנות הדדיות בנושא.[18]  השנייה היא להימנע מהצבת לוחמים זרים בתפקידים פיקודיים בכירים, ולפי כמה דיווחים גם לגרש מספר רב ככל הניתן מהם מהמדינה.[19] מדובר בעניין מורכב עבור ממשל אל-שרע שרוחש כבוד רב ללוחמים אלה, לאור הסיוע שקיבל מהם במלחמתו נגד משטר אסד.

 

יצוין כי הן לפני הודעת טראמפ על הפסקת הסנקציות והן לאחריה – ניכר חוסר אחידות בהצהרות של גורמים אמריקאים לגבי תוכן ומספר הדרישות של הממשל.[20]

 

הפסקת הסנקציות בטרם השלים ממשל אל-שרע את שנדרש ממנו, העלתה גם תהייה שמא חל פיחות ב"דרישות" האמריקאיות שהפכו ל"המלצות". הדבר קיבל ביטוי באמירתה של דוברת הבית הלבן, קרוליין לוויט, כי בפגישתו עם הנשיא הסורי אל-שרע הנשיא טראמפ "עודדו" לבצע כמה פעולות, ולא "דרש" זאת.[21] כמו כן, דובר אזורי של משרד החוץ האמריקאי, מייקל מיטשל, אמר לאתר אל-חרה ב-16.5, כי ארה"ב לא קיבלה ערבות כלשהי מממשל אל-שרע שהוא יבצע את דרישותיה ושהיא אף לא ביקשה זאת.[22] בערוץ אל-אח'באריה הסורי שמזוהה עם ממשל אל-שרע, דיבר מיטשל ב- 19.5 רק על "עדיפויות" של ארה"ב בסוריה.[23]

 

עם זאת, לא נראה כי הדבר מעיד כי ארה"ב ביטלה את דרישותיה מסוריה. זו הייתה גם הערכתם של כותבים סורים רבים. כך, הכותב הסורי עלי קאסם טען כי "ההחלטה [על הסרת הסנקציות] לא הייתה פרס לסוריה ותו לא, אלא הסכם מותנה בדרישות".[24] בדומה טען הכותב הסורי ראתב שעבו, כי "אנחנו נשלם מחיר בתמורה [להסרת הסנקציות], שכן בעולם הפוליטי אף אחד לא מעניק מתנות, נדבות, או רווחי חינם לאחרים".[25] אחמד מט'הר סעדו, כותב ועיתונאי סורי, אף העריך כי "ייתכן ש'הדוד סם' ימשיך לשלוח עוד דרישות ותנאים אמריקאיים, ובהכרח גם ישראליים, כדי שמסלול וצעדי הסרת הסנקציות יישארו בתוקף ויבוצעו ללא הפרעות משפטיות או פוליטיות".[26]

 

סורים חוגגים את הסרת הסנקציות: תודה לסעודיה, קטר ותורכיה[27]

 

הנשיא הסורי: מקיימים מגעים עקיפים עם ישראל; דיווחים על פגישות ישירות

סביב חוסר הבהירות לגבי תוכן ומספר הדרישות האמריקאיות מהשלטון הסורי בלטה דרישה אמריקאית שלא ברור אם היא תנאי לממשל אל-שרע, והיא חיזוק היחסים עם ישראל והצטרפות להסכמי אברהם לנורמליזציה עמה בחסות ארה"ב. הנשיא טראמפ עצמו ציין כי אמר לאל-שרע: "אני מקווה שאתה הולך להצטרף [להסכמי אברהם] כשזה יסתדר" וכי אל-שרע ענה לו על כך בחיוב, אם כי טראמפ הוסיף שיש לסורים "הרבה עבודה לעשות [לפני כן]".[28]

 

היחסים עם ישראל הם נושא רגיש עבור המשטר הסורי החדש. עם עלייתו של אל-שרע לשלטון בסוריה, ישראל הרחיבה את תקיפותיה במדינה והשמידה את רוב התשתיות הצבאיות של הצבא הסורי. בנוסף, כוחות צה"ל השתלטו על אזור החיץ בדרום סוריה והחלו להרחיבו. ישראל גם הכריזה כי תגן על הדרוזים הסורים מפני ממשל אל-שרע, צעד שנתפס בסוריה כניסיון להוביל לחלוקת המדינה.[29]

 

למרות זאת, בצל העידוד האמריקאי, דווח על מגעים עקיפים ואף ישירים בין שני הצדדים. במסגרת זו דווח על שיחות סוריות-ישראליות לא ישירות בתיווך איחוד האמירויות בעניינים ביטחוניים ומודיעיניים שהחלו לאחר ביקורו של אל-שרע באמירויות ב- 13.4.25.[30] היומון הישראלי "הארץ" דיווח על מגעים סורים-ישראלים ישירים שבמסגרתם משלחת סורית ביקרה בישראל בסוף אפריל.[31] בנוסף דווח על שיחות סוריות-ישראליות באזרבייג'ן ובירדן[32] ועל פגישות ביטחוניות ישירות בין הצדדים באזור הגבול בין המדינות, לרבות בשטח שתחת שליטה ישראלית.[33]

 

בביקורו בצרפת ב- 7.5 אישר הנשיא הסורי אל-שרע כי "יש מו"מ לא ישיר [עם ישראל] דרך מתווכים כדי להרגיע את הרוחות ולמנוע גלישה לאבדן שליטה אצל הצדדים".[34]

 

בהקשר זה בלט פער בין האופטימיות שבה הציגה ארה"ב את יחסי סוריה-ישראל לבין האופן שבו הצניע ממשל אל-שרע יחסים אלה. דוגמא בולטת לכך הייתה בסיקור הצהרות שר החוץ האמריקאי, מרקו רוביו, ב- 15.5 לאחר פגישתו בתורכיה עם עמיתיו התורכי והסורי. לפי דיווח באתר משרד החוץ האמריקאי, רוביו אמר כי השלטון הסורי "הביע עניין לחיות בשלום עם כל שכניו, לרבות ישראל".[35] מנגד, סוכנות הידיעות הסורית הרשמית, סאנא, ציטטה את דברי רוביו אומר כי "הממשל הסורי רוצה שלום עם כל שכניו", אך לא הזכירה את שמה של ישראל.[36] בנוסף, בציוצה של דוברת הבית הלבן, קרוליין לוויט, לאחר פגישתו של טראמפ עם אל-שרע, היא ציינה כי טראמפ עודד את עמיתו הסורי לחתום על הסכמי אברהם עם ישראל, וכי אל-שרע אישר את מחויבותו להסכם הפרדת הכוחות עם ישראל משנת 1974.[37] בהודעת משרד החוץ הסורי על הפגישה נושא היחסים עם ישראל לא הוזכר כלל.[38]

 

היומון האמירתי אל-ערב הבהיר בפרשנותו כי אם הנשיא אל-שרע ייענה להצעתו של טראמפ להצטרף להסכמי אברהם, הוא יזכה להכרה אמריקאית ותהיה הסרה מלאה של הסנקציות שהוטלו על סוריה, אולם הוא יסתכן באיבוד הלגיטימציה שלו בקרב חלק גדול מהציבור הסורי, ובמיוחד בקרב הכוחות הסורים שרואים בישראל אויב ובנורמליזציה עמה - בגידה. להערכת היומון, אל-שרע יפנה לדרך ביניים שלא תכלול סירוב מפורש להצעת טראמפ אך גם לא הסכמה מלאה אליה.[39]

 

התמיכה לה זכה אל-שרע מטראמפ השפיעה גם על ישראל שצמצמה את תקיפותיה בסוריה בחודש מאי וריככה את הטון שלה כלפי הממשל הסורי. במסגרת זו בכיר ישראלי אמר לערוץ אל-ערביה ב- 23.5, כי סוריה היא מדינה חשובה והצטרפותה להסכמי אברהם תשנה את המצב באזור. לדבריו,  הפגישות שקיימו נציגי ישראל עם נציגי הממשל הסורי בחסות תורכיה, כנראה באזרבייג'ן, היו חיוביות והממשל הסורי ביצע מחוות כלפי ישראל שתגיב עליהן באופן דומה.[40]

 

ארה"ב משחררת את סוריה מהסנקציות[41]

 

דרישה להרחיק ג'יהאדיסטים זרים מסוריה; אל-שרע: הם לא יאיימו על אף מדינה

נוכחות הלוחמים הזרים הג'יהאדיסטים של HTS בסוריה היא נושא שמדאיג מאוד את ארה"ב, ולצידה את המערב באופן כללי ואת מדינות ערב. גם בתוך סוריה קיים חשש מהם בשל האיום שהם מהווים על יציבות המדינה[42] והאפשרות שישתמשו בסוריה כבסיס לפעילות ג'יהאדיסטית נגד מדינות אחרות, ובפרט שכמה מהם מבוקשים בארצותיהם. אין נתונים רשמיים על לוחמים אלה אך ההערכות מצביעות שמספרם עומד על כמה אלפים. רבים מהם הם אויגורים וצ'צ'נים, ולצידם יש גם ירדנים, מצרים, תוניסאים, ערבים ממדינות המפרץ, אירופאים ועוד.[43]

 

עבור ממשל אל-שרע הדרישה האמריקאית לגבי לוחמים אלה היא אתגר מורכב שכן הממשל מוקיר אותם על הצטרפותם ל- HTS בשנות המלחמה בסוריה והסיוע מהם בעת המערכה שהובילה לנפילתו של משטר אסד. בסוף דצמבר 2024 הממשל הסורי אף קידם בדרגותיהם ששה קצינים זרים ומינה כמה זרים לתפקידים צבאיים בכירים.[44]

 

נראה כי הגישה הסורית היא לפעול באיטיות בנושא זה. במכתב תשובה של השלטון הסורי לארה"ב בעניין ההתמודדות עם שמונה הדרישות האמריקאיות, טענו הסורים כי הטיפול בנושא הלוחמים הזרים מצריך פגישות ייעוץ רחבות. הם אומנם הודיעו על השעיית קידום בדרגות של קצינים זרים נוספים, מעבר לששה שקודמו בעבר, אך לא ציינו האם דרגותיהם של ששת קצינים אלה נלקחו מהם וגם לא פירטו אילו צעדים עתידיים יינקטו בנושא.[45] בראיון לניו יורק טיימס באפריל 2025 אמר נשיא סוריה, אחמד אל-שרע, שממשלו ישקול מתן אזרחות סורית ללוחמים הזרים שחיים בסוריה כמה שנים.[46]

 

בניסיון להרגיע את החשש מפני לוחמים אלה, הדגיש אל-שרע בכמה הזדמנויות כי לא יתאפשר להם להשתמש בשטח סוריה כדי לאיים על מדינות אחרות. כך למשל במסיבת עיתונאים עם נשיא צרפת, עמנואל מקרון, בעת ביקורו בפאריס ב- 7.5 הבהיר כי "הדגשנו לכל מדינות העולם שלוחמים אלה מחויבים לחוק הסורי ולא יהוו איום על אף מדינה".[47] מעבר לכך, לא זמין מידע רב על דרך טיפולו של הממשל הסורי בנושא הלוחמים הזרים. להערכת היומון האמירתי אל-ערב, ממשל אל-שרע הקפיא את פעילותם של מפקדים צבאיים זרים חשובים וצפוי בהמשך, כאשר יגיע הזמן המתאים, להשיב את הלוחמים הזרים לארצותיהם.[48] היומון הקטרי אל-קודס אל-ערבי דיווח כי הממשל הסורי ביקש מכמה לוחמים זרים לא להופיע ברשתות החברתיות בלבוש צבאי או לציין שהם חיילים בצבא הסורי.[49]

 

בהצהרותיהם של גורמים אמריקאיים רשמיים לאחר ההחלטה על הקלת הסנקציות יש מה שמלמד על התקדמות סורית מסוימת בטיפול בנושא, הגם שדרכי הפעולה של הממשל הסורי אינן ידועות בוודאות. בעוד שעל רקע פגישתו של שר החוץ הסורי, אסעד אל-שיבאני, עם בכירים אמריקאים בניו יורק ב- 29.4 דווח כי ארה"ב מסרה לו שהצעדים הסורים שננקטו בנושא הלוחמים הזרים אינם מספיקים[50], שר החוץ האמריקאי, מרקו רוביו, השמיע טון חיובי יותר כשאמר בעת ביקורו בתורכיה ב- 15.5 כי השלטון הסורי "הביע עניין בגירוש לוחמים זרים וטרוריסטים".[51] כמו כן, השליח המיוחד של ארה"ב לסוריה, תומאס ברק, שיבח את נשיא סוריה אל-שרע לאחר פגישתו עמו ב- 24.5 על צעדיו, בין היתר, בנושא הלוחמים הזרים.[52]

 

ב- 2.6 דיווחה רויטרס כי בכוונת ממשל אל-שרע לצרף כ- 3,500 לוחמים זרים לצבא הסורי. תומאס ברק אישר לסוכנות כי קיימות הבנות עם ארה"ב בנושא זה.[53]