עיתונאי פלסטיני: על מדינות ערב להטיל סנקציות על מנהיגי חמאס בחו"ל כדי להביא לסיום המלחמה בעזה
חמיד קרמאן, עיתונאי פלסטיני המתגורר בעמאן, פרסם ב-26.5.25 באתר החדשות הסעודי אילאף מאמר שבו קרא למדינות ערב להטיל סנקציות על ראשי תנועת חמאס השוהים בחו"ל, כצעד שיוביל לשינוי משוואת העימות ולסיומה של המלחמה. קרמאן מתח ביקורת חריפה על מנהיגי חמאס בחו"ל, שלדבריו שוהים במלונות פאר בדוחה, באיסטנבול ובטהראן וצוברים כסף, בעוד העזתים נושאים לבדם את נטל המלחמה והאשים אותם באטימות כלפי הקריאות להגיע לפתרון ריאלי. לטענתו, יש צורך דחוף בהפעלת לחץ ערבי על חמאס באמצעות הטלת סנקציות – ובכללן הגבלת תנועת בכיריה, חנק מימוני וניתוק גיוס התרומות שלה - כדי לאלץ את התנועה לשנות את דרכה ולהביא לסיום המלחמה. לדבריו, מהלך זה לא רק שיסייע בסיום הלחימה והסבל בעזה, אלא גם יקדם פתרונות למשברים אזוריים נוספים, דוגמת פירוק הנשק של הארגונים הפלסטיניים בלבנון, וימנע מחמאס להכשיל את התוכניות הערביות והבינלאומיות להגיע לפתרון כולל שיוביל ליציבות במזרח התיכון.
חמיד קרמאן[1]
להלן קטעים מתורגמים ממאמרו:
"ידוע כי משוואת המלחמה ברצועת עזה נשענת על המשך [קיומם] של שני צדדיה - הימין הישראלי בהנהגת בנימין נתניהו ושלטונו והימין הפלסטיני המיוצג על ידי תנועת חמאס - ולא יהיה סוף למלחמה מבלי שאחד מהם ייכנע...
המלחמה לא תסתיים כל עוד מנהיגי חמאס בחו"ל נהנים ממנעמי החיים במלונות פאר בדוחה, באיסטנבול ובטהראן, צוברים כספים שהם מחלקים ביניהם, ויוצאים בראיונות לטלוויזיה בהצהרות דמגוגיות המלמדות על פשיטת הרגל של התנועה לנוכח סבלו של העם הפלסטיני הבלתי חמוש...
בכירי חמאס אוטמים את אוזניהם למשמע הקולות הרבים שקוראים לנקוט [גישה] ריאלית כדרך לטיפול בהשלכות הסכסוך, באמצעות נוסחה מדינית שתכפה פתרון שיתרום לעצירת תוכניות שלטון הימין הישראלי, כיוון שהמחיר ששילם העם הפלסטיני בבניו ובתשתיותיו עולה על כל מחיר שהתנועה עשויה להרוויח מהחזקת בני הערובה הישראלים. האמת היא שלחמאס לא נותרו ברירות או מרחבי תמרון פוליטי...
כעת, הוואקום בהנהגה הצבאית [של חמאס] בתוך עזה, בעקבות סדרת החיסולים שביצעה ישראל, יוביל לקיפאון בעמדות חמאס במו"מ, וזה מצריך הטלת סנקציות [מצד מדינות] ערב על מנהיגי התנועה בחו"ל, כדי להניע את העניינים. הסנקציות [צריכות] לכלול: מניעה והגבלת תנועותיהם [של מנהיגי חמאס] בין מדינות ערב, או במרחביהן האוויריים ובשדות התעופה שלהן; סיכול מאמציה של התנועה להשיג מימון באמצעות [הטלת] אמברגו; ניתוק רשתות התמיכה הפיננסית [שלה] ועצירת גיוס התרומות שהיא מסתמכת עליהן באמצעות חברות קש...
יש צורך דוחק להדק [את טבעת] החנק המדיני והפיננסי סביב צוואר מנהיגי חמאס בחו"ל. צעד זה לא רק שישים קץ למלחמה ברצועת עזה או לטרגדיה של תושביה, שמאסו בסכסוך ומייחלים לסיום של למעלה משנה וחצי של אלימות ומחסור, אלא הוא גם יוביל לפתרון משברים שנראים באופק של כמה ממדינות המזרח התיכון, ובפרט עניין נשק הפלגים במחנות הפליטים הפלסטינים בלבנון. בהקשר זה, הנשיא הפלסטיני, מחמוד עבאס, הפגין היענות שאין כדוגמתה לדרישות הרשמיות של לבנון כדי לסיים את העניין הסבוך הזה. הדבר מצריך הפעלת לחץ מהיר על חמאס ועל הפלגים שתומכים, בו כמו הג'יהאד האסלאמי [הפלסטיני] ו'עוצבת אל-אנצאר' [שפועל במחנה הפליטים עין אל-חלווה בלבנון] כדי שיתפרקו מנשקם, מבלי להיכנס לעימות חמוש עם צבא לבנון. כך יתאפשר לנשיא לבנון, ג'וזף עון, וממשלתו בראשות נואף סלאם, לבסס את יסודותיה של מדינת הלאום בעלת משטר אחד, חוק אחד ונשק [שמוחזק בידי גוף] אחד, כהקדמה לטיפול אמיתי בעניין פירוק נשק חזבאללה.
המהלך [של הטלת] סנקציות ערביות הכרחי כדי להכניס למסגרת את הקשר [שלנו] עם חמאס המיליציה, אשר בעקבות ה-7 באוקטובר שגתה באשליות שהיא מסוגלת לכפות את משוואותיה באזור ולשנות את מאזני הכוחות הבינ"ל. חמאס גם מהמרת על הפלת ממשלתו של בנימין נתניהו על ידי הרחוב הישראלי, ולכן היא לא תהסס לנקוט סחבת [במו"מ] בציפייה שהנסיבות יתהפכו לטובת קיומה כשלטון דה פקטו בתוך הרצועה, מה שאומר שהיא תמשיך להיות אבן נגף בפני התוכניות הערביות והבינ"ל המתגבשות [במטרה] להגיע לפתרון כולל שיוביל ליציבות המזרח התיכון... ".[2]
