המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
התקפות חריפות בעיתונות הסורית נגד מדינות ערב
5/7/2007


התקפות חריפות בעיתונות הסורית נגד מדינות ערב

 

הקדמה

לאחרונה נמתחה בעיתונות הסורית הממשלתית ביקורת חריפה על חלק ממדינות ערב בטענה שהן מסייעות לארה"ב ליישם את תוכניותיה על חשבון הערבים. בעלי טורים סוריים גם מתחו ביקורת על  כך שהערבים אינם הולכים בדרך 'ההתנגדות' למרות ניצחונה בלבנון ובמקביל הם מנרמלים את יחסיהם עם ישראל. בעלי הטורים השתמשו בביטוים קשים כאשר תיארו את מדינות ערב והשתמשו בכינויים "יהודה איש קריות" כסמל לבגידה, "השמרנים החדשים" בדומה לאלה בממשל הרפובליקני בארה"ב, "כוחות הרשע" ו"יהודי הפנים [הערבים, במזה"ת]".

 

להלן תרגום קטעים מן המאמרים:

 

 "'יהודה איש קריות' מקנן בתוכנו"

עורך היומון הסורי "תשרין", עצאם דארי, כתב: "האזרח הערבי אינו מקשר בין התוהו ובוהו העולה על גדותיו ומתפשט בזירה הערבית, לבין התוכניות ארוכות הטווח והפרויקטים המוצעים [ע"י המערב]. הוא שומע על [תוכניות כגון]: 'מזרח תיכון חדש', 'תוהו ובוהו בונה' ו'מלחמות מנע'... ומטיל את האחריות למתרחש על המעצמה הגדולה. הוא אינו יכול לשאת את המחשבה שחלק מבני ביתו [עצמם] מעורבים בתוכניות ובפרויקטים המכוונים נגד האומה הערבית בעבר, בהווה ובעתיד. כמשאלת לב הוא מרחיק זאת ממחשבתו [ומאשים את המערב בלבד]. קיווינו שאלה המתגייסים להתוויית [המזימות] באזור לא יהיו מקרב בני ביתנו, אולם  'יהודה איש קריות' מקנן בתוכנו וממלא תפקיד מלא בפרויקטים מזימתיים המכוונים נגד האומה. הוא נמצא בכל מקום שיש בו בקיעים, מתיחות, פיצוצים ותוהו ובוהו. לעתים הוא פועל בפומבי, לעתים בסתר ולרוב הוא פועל נגד האינטרסים הערביים העליונים, מחרחר מלחמות אחים וטינה, מסית לתוהו ובוהו ולעימותים בין האחים, זורע מוקשים וטריזים ביחסים שבין מדינות ערב, מגייס לעזרה את הזר נגד ארצו ונגד ארצות אחרות, מתייחס לאח כאל אויב ולישראל כאל ידידה. ארה"ב מגינה עליו...

 

'יהודה איש קריות' הלבנוני הוא האיש או הקבוצות אשר דוחים את האחדות הלאומית ופועלים להנצחת פדרציה וקנטונים המבוססים על יסוד עדתי, כשהם מבצעים את המלצות זקני ציון... יהודה איש קריות הלבנוני הוא זה המאשים את סוריה בפשעים, בהתנקשויות ובפיצוצים שניות לאחר התרחשותם, לפני כל חקירה פלילית תוך הפרת כל כללי ההיגיון והחוק. [הוא עושה] זאת לא כדי לשרת אינטרסים לבנוניים ולא כהזדהות עם השהידים והנפגעים, ואפילו לא מתוך אינטרס צר, אלא רק משום שהוא רוצה להיות יהודה איש קריות, לצלוב את לבנון ואת הערביות לכבוד 'השמרנים החדשים' נושאי 'אות הארז' ולשרת את התוכנית האמריקאית–ציונית הישנה חדשה באזור.

 

'יהודה איש קריות' הפלסטיני הוא כל מי ששוכח את האינטרס הלאומי ושולף נשק נגד אחיו הפלסטיני. 'יהודה איש קריות' הוא כל מי שפועל למען האינטרס של האויב, בין אם הוא מודה בכך ובין אם לאו, והוא כל מי שמכשיל את אופציית ההתנגדות לטובת אופציית הויתורים והכניעה [הכוונה  ליו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס].

 

'יהודה איש קריות' העיראקי הוא כל מי שרוצח אנשים על יסוד על זהותם [הכוונה לסונים הרוצחים שיעים כשהם מזהים אותם ככאלה] ומי שמבצע מעשי טבח וטרור מתועבים נגד תושבי עיראק החפים מפשע, כל מי שתורם בטיפוח טינה ומלחמות אחים ומשלים עם גזרת הכיבוש ועם גורלו.

 

'יהודה איש קריות' הערבי הוא כל מי שמתעלם מן הסכנות כלפי האומה ומבקש להציל את עצמו ולשמור על כיסאו; כל השוכח את העם ואת האינטרסים שלו ופועל  על פי... עקרונות והצהרות של כניעה, כדי להצדיק התרשלות וחוסר אונים."[1]

 

יהודי 'הפנים' [הערביים] מחבלים בהתנגדות

בעל טור ביומון הסורי "תשרין", עבד אל-כרים אל-נאעם, כתב: "הפעם מתבצעת תוכניתם המשותפת של וושינגטון ותל-אביב באמצעות אחרים, אלה שאמורים היו להיות בשורה אחת עם האומה והמולדת. ארה"ב הצליחה להשיג ניסוי חי ומודל לאפשרות ליצור פיצול בחברה באזור [המזה"ת] כולו. זו תחילת חיסול רוח 'ההתנגדות' בידי 'יהודי הפנים'. ההתעקשות לדחות כל יוזמה ערבית היא כתובת ענקית [החוזה את] התוצאות בימים הבאים. זה צעד מגונה של שנאה כשהכוון הוא מחיקת כל הישגי ההתנגדות מעל אדמות לבנון ופלסטין, מבלי שיישפך בהן דם אמריקאי או ציוני. למאמינים בהתנגדות לתוכנית האמריקאית-ישראלית נותרה אופציה אחת בלבד, שהיא ההתנגדות."[2]    

 

בעלת טור ביומון הסורי "תשרין", חנאן מחמד, כתבה במאמרה: "יש גורמים בעולם הערבי שפעלו לנצל את מצב הייאוש [במדינות ערב] כדי להיכנע  לאמרה 'האויב [הוא] בלתי מנוצח'... הם עיכבו את ניצול הניצחונות שהושגו, החל ממלחמת אוקטובר [מלחמת יום הכיפורים] שם נמחק הניצחון בהחלטה מדינית [על שלום עם ישראל], וכלה בניצחון יולי [מלחמת לבנון השנייה], שגרם לרעידת אדמה בישות הציונית. רוב המשטרים הערביים התייחסו לניצחון הזה בספקות ובביקורת. אפילו כאשר הם התרצו וראו בו ניצחון, הם הכשילו [כל סיכוי] לנצלו לטובת שינוי מאזן [הכוחות] בסכסוך, זאת בכך שלא קיבלו את הצעת 'ההתנגדות', כחלופה שהוכיחה את יעילותה, כדי להגיע לשחרור. כמו כן הם נותרו במצב של אי עשייה בטענה שאי אפשר להגיע למאזן כוחות עם ישראל...

 

הפיצול בין רוב המשטרים לבין עמיהם התרחב והם עברו בהדרגה מ'הלאווים של חרטום' אל חתימת חוזי שלום נפרדים [וחוזי] כניעה עד [שהגיעו] להצעת היוזמה הערבית [היוזמה הסעודית ממרץ 2002]... היוזמה הועלתה בשנת 2002, כלומר לאחר שחרור דרום לבנון, הודות ל'התנגדות' ולתבוסה [שגרמה לנסיגת] הצבא הישראלי ללא סייג, תנאי או הסכם. החייאת [היוזמה הערבית] מחדש הגיעה לאחר ניצחון יקר שהשיגה 'ההתנגדות'... אולם על 'ההתנגדות' הופעלו לחצים פנימיים וחיצוניים כאחד, במטרה לסלף את דמות המתנגדים [וליצור] אי הבחנה בינה לבין הטרור. אנשיה תוארו כמי ששואפים למות וכמי ששונאים את חייהם ואת חיי האחרים. בעלי המפעל הזה ועושי דברם התעו והוליכו שולל ופעלו להסיר את ההילה והקדושה מעל סמלי 'ההתנגדות'."[3]

 

עלי סואחה, בעל טור ביומון הסורי "אל-ת'ורה", מחה נגד הקולות הערביים המפקפקים ביכולת 'ההתנגדות': "האומה שלנו היום במצב חריג של התפרקות ופילוג חסרי תקדים ולכן היא זקוקה לתרבות ולערכים של 'ההתנגדות'... אין ברירה אלא לחזור אל תרבות 'ההתנגדות', לאחר שהפכו את עיראק למעין מדינה אמריקאית ואת לבנון למעין גן אחורי בבית הלבן, ונוכח מה שמתכננים [לעשות] במסגרת התוכנית האמריקנית–ציונית בסוריה, בסודאן ובכל מדינות ערב. כמה קולות הרסניים מושמעים בתקשורת הערבית שלנו היום וזורעים מצב של ייאוש ברחוב הערבי וגם בקרב [הגורמים הערביים] הרשמיים, כדי להחליש את השאיפות [של הערבים] ולפקפק ביכולת ההתנגדות שלהם לאויבים."[4]

 

כוחות הטוב הערביים חזקים מכוחות הרשע הערביים

בעל טור ביומון הסורי אל-בעת', אליאס מראד, כתב: "התוכנית האמריקנית-הישראלית באזור הגיעה בימים אלה לשיאה ואין זה סוד שהצלחתה תהיה על חשבון הערבים וקיומם, לכן אנו שואלים שאלות חשובות ביותר וגורליות: היכן התוכנית הערבית להתמודדות עם התוכנית האמריקנית–הישראלית המתפשטת כסרטן? האם נתמודד איתה בשתיקה נוכח המצור על העם הפלסטיני? האם נתמודד בכך שניתן [לארה"ב ולישראל] יד חופשית בגיבוש ההווה והעתיד שלנו ובהתוויית גבולות ארצותינו? האם באמצעות התמיכה במי שסבור כי הכיבוש הוא המושיע והכוחות הזרים הם המפלט? האם באמצעות בקשה לשלוח כוחות בין-לאומיים, והרי נלחמנו באימפריאליזם כדי לשחרר את ארצותינו ואנו חוגגים את עצמאותנו? האם באמצעות הפניית גב לגורמים פעילים וגדולים בזירות פלסטין, לבנון ועיראק? עלינו לעמוד לימין כולם ולתמוך בהם... לא נאבד תקווה משום שכוחות הטוב החבויים באומה חזקים בהרבה מכוחות הרשע."[5]

 

 "השמרנים החדשים הערביים" פועלים בשירות ארה"ב

נצרי אל-צאיע', בעל טור ביומון הסורי "תשרין", כתב: "ארה"ב העניקה לנו במתנה את 'התוהו ובוהו הבונה', השחיתה את עיראק בדמוקרטית דמים, קידמה בברכה את מלחמת האחים האויבים בפלסטין ופרסמה פסק הלכה המתיר את דמה של 'ההתנגדות'. כמו כן הסיתה את הלבנונים לבצע מעשים אסורים והפכה את התוהו ובוהו לדבר המותר היחיד...  'השמרנים הערבים החדשים' פעלו במרץ לבסס את העתיד האמריקני על האדמה הערבית... וויתרו על עקרונות באמתלה של מודרניזציה."[6]

 

יש ערבים המעניקים לישראל תעודת יושר

בעל טור ביומון הסורי אל-בעת', ד"ר ח'יר אל-דין עבד אל-רחמן, כתב: "[לאחרונה] הופיע זרם ערבי המקל ראש בעניין הנשק הגרעיני של ישראל ודבק בהיגיון הישראלי הטוען כי מה שחשוב הוא מי משתמש בנשק ומחזיק בו ומהי מידת התבונה בהתייחסות אל הנשק, ולא במידת הסכנה שבנשק [עצמו]... אחר כך הופיע זרם אחר הסבור כי איראן ונשקה הגרעיני מסוכנים יותר מישראל תוך שהוא מסתמך על אותו היגיון... האינטלקטואל הסעודי עיד בן מסעוד אל-ג'הני , יו"ר מרכז המפרץ הערבי לאנרגיה ולמחקרים אסטרטגיים אמר: 'מקצת מנהיגי ערב מיהרו לנרמל יחסיהם עם ישראל וחלק מן הסופרים והאינטלקטואלים הרימו קולם שהנה השלום הגיע ועידן חדש של אחווה, התלכדות, קשרי מסחר, כלכלה ותרבות הופיע והגיעה העת לדיאלוג אינטלקטואלי עם היהודים'. למרות הטרגדיות שפקדו אותם מידי ישראל, חלק מהערבים לא למדו ולא הפיקו את הלקח והם עדיין מהמרים על השלום."[7]

 



[1] תשרין (סוריה), 16.6.2007

[2] תשרין (סוריה), 1.7.2007

[3] תשרין (סוריה), 4.6.2007

[4] אל-ת'ורה (סוריה), 19.6.07

[5] אל-בעת' (סוריה), 24.6.2007

[6] תשרין (סוריה), 20.6.2007

[7] אל-בעת' (סוריה), 19.6.2007

תגיות