כללי

כנס בדמשק בתמיכה איראנית בנושא קיצה של ישראל: ישראל היא בלוטה סרטנית שתקרוס בעזרת צבא סוריה, ההתנגדות הלבנונית והפלסטינית

לאחרונה נערך בדמשק בירת סוריה כנס שדן בצפי להיעלמותה של ישראל. את הכנס ארגן "מוסד אל-קודס [ירושלים] הבינלאומי" המקורב לתנועת החמאס.[1] בכנס נכחו בכירים במוסד לצד נציגי פלגים וארגונים פלסטינים בסוריה ובהם אסמאעיל אל-סנדאוי, מתאם תנועת הג'יהאד האסלאמי בזירה הסורית וכן גורמים פרו איראנים כדוגמת נציג משגרירות איראן בסוריה, אמין שכראוי, ויו"ר אגודת הידידות הפלסטינית-איראנית בסוריה, מוחמד אל-בחיצי.

 

המשתתפים בכנס טענו כי ישראל היא מדינה בת חלוף וכי המאבק בה יוביל בסופו של דבר להעלמותה. ההרצאה המרכזית בכנס, אותה נשא החוקר הסורי שאדי דיאב, הציגה נתונים המעידים כי סופה של ישראל להיעלם, והדגישה את חשיבותה של ההתנגדות הפלסטינית להשגת מטרה זאת. דיאב קרא לפלסטינים לנצל את תמיכתן של סוריה ואיראן כדי להמשיך את התנגדותם.

 

יצוין כי אין זה הכנס הראשון שארגן מוסד אל-קודס הבינלאומי בסוריה בשנים האחרונות בהשתתפות נציגים מטעם איראן.[2] ארועים מסוג אלה הינם ביטוי למאמץ לקדם בסוריה את האידיאולוגיה של משטר המהפכה האסלאמית, אשר מציב את חיסול מדינת ישראל במוקד האידיאולוגיה שלו, ותומך בארגוני טרור, כדוגמת חזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלאמי כדי לממש יעד זה.

 

הכנס נגד ישראל בדמשק[3]

 

דוח זה יציג חלק מהתכנים שהועברו בכנס.

 

מנהל הכנס: עמידתו האיתנה של העם הפלסטיני היא הגרעין הבסיסי להיעלמות ישראל

חבר מועצת הנהלת סניף מוסד אל-קודס הבינלאומי בסוריה, יוסף אסעד, שניהל את הכנס אמר בפתיחתו: "לכיבוש הישראלי שמייצג את הציונות העולמית, אין רכיבים של מדינה, וכל מדינה שאין לה רכיבים היא בהכרח בת חלוף... עמידתו האיתנה של העם הפלסטיני והערבי היא הגרעין הבסיסי להיעלמותה של 'ישראל' שהמערב הימר עליה. הדורות שמאמינים בסוגיה הפלסטינית הם הנתון החשוב [והרלוונטי] ביותר להיעלמותה של הישות העושקת".[4]

 

חוקר סורי: הישות הציונית תקרוס במוקדם או במאוחר; על הפלסטינים להיעזר בסוריה ואיראן כדי להעלימה

היומון הסורי הממסדי אל-ת'ורה דיווח כי המרצה הראשי בכנס היה החוקר הסורי, שאדי דיאב, שהציג בהרצאתו נתונים שמעידים לדבריו על סופה הבלתי נמנע של ישראל. כך אמר: "[הנתון] הראשון הוא הבעיה הדמוגרפית בישות [הישראלית] והכישלון להשיג הרמוניה בין התושבים [היהודים] שהיגרו ממקומות שונים בעולם כשהם נושאים זהויות, תרבויות, שפות, נסיבות ומטרות שונות ורחוקות. הישות הזו לא הצליחה להשיג הסכמה בין הקבוצות שהיגרו מכל רחבי העולם. השוני הזה השתקף במאבק ובתחרות קשה שפוקדים היום את מסדרונות הפוליטיקה והשלטון בתוך הישות בין הזרמים הפוליטיים, האתניים והדתיים, כך למשל בין האשכנזים, הספרדים והחרדים, בין הימין והשמאל, בין החילונים והדתיים, בין הסקטור האזרחי והצבאי ועוד.

 

התקשורת הציונית מסתירה את המאבקים והמחלוקות הללו ומונעת מתן כל מידע לגביהם בתוך הישות ומחוץ לה. ההגירה השלילית של תושבי הישות בעתות משבר ומלחמות נחשבת לאחד הנתונים הבולטים ביותר שמעידים על כך שתושבי הישות לא חשים שום שייכות לישראל ולא מאמינים בעתידה ושדבר אינו קושר אותם אליה מלבד אינטרסים וחיי מותרות, וכשאלו מסתיימים הם עוזבים את הישות במהרה אל מולדתם המקורית או אל כל מדינה אחרת שבה הם רואים את האינטרס שלהם".[5]

 

עוד אמר: "ישות זו סובלת עד עכשיו מבעיה של קשר עם העולם, בהיותה בלוטה סרטנית זרה בתוכו. [אזרחיה] הם ערב רב שבאו מכל עבר, מלמעלה משמונים מדינות, כדי לכבוש את אדמת פלסטין, ועד היום הם מחזיקים בדרכונים [זרים] וחוששים מרגע הקריסה הפתאומית שתקרה באדמת פלסטין. [הישות] תקרוס בעזרת ההתנגדות הלבנונית והפלסטינית ואפילו בעזרת גיבורי הצבא הערבי הסורי שלנו. היא תקרוס במוקדם או במאוחר..."[6]

 

משתתפי הכנס[7]

 

דיאב הוסיף: "ההתנגדות הפלסטינית המתמשכת לכיבוש ולמפעל הציוני בתוך פלסטין הכבושה ובסביבתה הערבית ובעולם היא הגורם העיקרי שמסייע להיעלמות הישות הישראלית. סוריה נקטה עמדה הרואית שתומכת בהתנגדות הפלסטינית והיא כמעט היחידה באזור, לצד העמדה האיראנית, שתומכת בהתנגדות בעימות מול התוכנית התוקפנית וההתנחלותית הזו...

 

חובה  לאחד את שורות ההתנגדות הפלסטינית, להתעלות מעל המחלוקות ולהפיק תועלת מהתמיכה של סוריה, איראן ושוחרי החירות במולדת הערבית ובעולם. זאת, כדי להמשיך את ההתנגדות ואת העימות מול הכיבוש ולצאת נגד תוקפנותו, שאיפות ההתרחבות שלו והגזענות כדרך עיקרית להעלמת הישות הזרה הזו מפלסטין ומהאזור..."[8]

 

מנהל סניף מוסד אל-קודס הבינלאומי בסוריה: ההתנגדות מנעה מישראל לכפות עצמה כעובדה קיימת באזור

מנהל סניף מוסד אל-קודס הבינלאומי בסוריה, ח'לף אל-מפתאח, ציין בדיון שנערך לאחר ההרצאה של דיאב כי "השיח על סופו של הכיבוש הוא לא בגדר נבואה וחזיון שווא, אלא הוא מתבסס על הנתונים המוזרים של צמיחת הישות הזו באזור והשתלטותה עליו. הציונים לא הצליחו להביא את [כל] יהודי העולם אל האדמה הזו וגם לא הצליחו לגרש את התושבים המקוריים [שלה] שדבקים בהיסטוריה ובמורשת שלהם ומנעו מהאויב הציוני לכפות עצמו כעובדה קיימת באזור הערבי. שהרי הוא ניצב מול התנגדות על כל צורותיה: עממית, חמושה, רעיונית ותרבותית."[9]

 

מנהל סניף מוסד אל-קודס הבינלאומי בסוריה, ח'לף אל-מפתאח, בדבריו במהלך הכנס[10]

 

יו"ר אגודת הידידות הפלסטינית-איראנית בסוריה: יש לחסל את היראה שישראל יצרה לעצמה

יו"ר אגודת הידידות הפלסטינית-איראנית בסוריה, מוחמד אל-בחיצי, שהשתתף גם כן בכנס אמר: "כוחה של הישות העושקת [קרי, ישראל] התפורר והאמון של גוש ההתנחלות שלה בצבא התערער. מה שנדרש היום זה להרוס את היראה שהישות ניסתה להפיץ [לעצמה] באזור. זו כעת משימתו של העם הפלסטיני ושל התנגדותו האמיצה יחד עם שותפיהם בציר ההתנגדות. זוהי ההקדמה להבטחה לאחרית הימים[11] ולהצבת הישות על מסלול ההיעלמות".[12]