המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
שר פלסטיני בכיר לשעבר: בגדה המערבית שורר כאוס; הרש"פ נכשלה בבניית מדינה
19/1/2022


שר פלסטיני בכיר לשעבר: בגדה המערבית שורר כאוס; הרש"פ נכשלה בבניית מדינה ראויה

 

אשרף אל-עג'רמי, השר לשעבר לענייני אסירים ברש"פ, פרסם מאמר ביומון אל-איאם, בו הזהיר מפני הידרדרות למה שכינה "כאוס בלתי נשלט" בגדה המערבית. לדבריו, בגדה מתחוללים עימותים אלימים וסכסוכים משפחתיים ושבטיים הפוגעים בביטחון הציבורי, ואלה נובעים מכשלון כל המוסדות הפלסטיניים – מוסדות החינוך, גופי השלטון והמשפט, המפלגות ואף הארגונים הלא ממשלתיים – לבנות חברה לאומית אזרחית נעדרת זיקות ונאמנויות על רקע שבטי ומקומי.

 

אל-עג'רמי אף טען במאמרו כי האמון במוסדות הרשמיים של הרש"פ הולך ונחלש, והדבר מוביל בהדרגה לאובדן שליטתם על השטח, שכן הציבור הפלסטיני נוטה יותר ויותר לפנות לגורמים מקומיים ושבטיים כדי לבקש הגנה, ולקחת את החוק לידיים כדי לפתור בעיות. הוא הוסיף כי שיח "ההתנגדות" שמהלל את הנשק, רק מסלים את תופעת השימוש הבלתי חוקי בנשק במסגרת סכסוכים פנים-פלסטיניים. כמו כן טען אל-עג'רמי כי אם החברה הפלסטינית תגיע למצב של כאוס מוחלט, איש לא יתמוך עוד בהקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית מחשש שתהפוך לישות כושלת וקרא לפלסטינים להוכיח בהתנהגותם היומיומית כי הם אכן "עם מתורבת ומשכיל שמסוגל לקחת חלק פעיל בתרבות העולמית".

 

יצוין כי השיח בנושא חולשת שלטון החוק ברש"פ נדון רבות בעיתונות הפלסטינית, כאשר כותבים רבים טוענים כי מדובר בסימפטום לבעיות עמוקות יותר בחברה הפלסטינית ואף באיום על המשך דרכו של המפעל הלאומי הפלסטיני.[1]

 

השר לשעבר אשרף אל-עג'רמי[2]


 

להלן תרגום קטעים ממאמרו של אשרף אל-עג'רמי:

 

אל-עג'רמי: כשנגיע למצב של כאוס, לא נמצא מי שיתמוך ברעיון של הקמת מדינה פלסטינית

"אזורי הגדה המערבית הכבושה עדים לקטטות ולסכסוכים משפחתיים ושבטיים רבים – שמביאים לעתים למותם ולפציעתם של אזרחים, לפגיעה ברכוש ולאיום חמור על הביטחון הציבורי והחברתי – וכן להתפשטות תופעות של כאוס, כולל כאוס הנשק הבלתי נשלט. למרבה הצער, הקטטות האלה כבר אינן נחלתם הבלעדית של הכפרים והערים השונות, אלא הן הגיעו אל מוסדות חינוך מכובדים כגון אוניברסיטאות אל-קודס וביר זית ו[האוניברסיטה] הערבית האמריקאית [בג'נין], שלפני ימים ספורים [ב-4.12.21] נרצח סטודנט מול [הקמפוס] שלה. ההידרדרות ההרסנית הזו חמורה ביותר, משום שבעבר האוניברסיטאות ומוסדות החינוך הובילו את החברה [הפלסטינית] במישור התודעה [האזרחית], התרבות והנאורות וכן במישור המאבק הלאומי. היום הן הפכו בדרך זו או אחרת למוקדי סכסוכים מטופשים וחסרי משמעות, שאינם מבטאים דבר מלבד בורות, פיגור, ואובדן הייעוד הלאומי והתרבותי של המוסדות הללו.

 

מה שקורה בתקופה האחרונה בעיר חברון, באזורים שונים בגדה המערבית ואף באוניברסיטאות ובמרכזי החינוך, מבטא באופן מחפיר את הכישלון הפלסטיני המוחלט, בכל הרמות ובכל התחומים. זהו כישלון של מוסד הרשות הלאומית [הפלסטינית], שלא הצליחה להפוך למוסד בדרך למדינה אזרחית תרבותית, שבה מתמוססים החמולות והשבטים ושאנשיה מבקשים סעד משפטי מ[גופי] החוק והסדר הציבורי. למרבה הצער, נחלש האמון ב[יכולתם של] מוסדות הרשות המבצעת והרשות השופטת של הרש"פ לנהל את העניינים, להשיג צדק וליישב את הסכסוכים בין האנשים. כדי לפתור את הסכסוכים, האזרחים פונים יותר לחמולות ולמוסדות השבטיים מאשר למוסדות הרש"פ, שהחלו לאבד בהדרגה את השליטה על החברה ועל הכנופיות [החמושות], מסיבות הקשורות לקריסת ערכי המוסר, להידרדרות שלטון החוק ולהיעדר מוטיבציה מצד הרש"פ עצמה למלא את התפקיד המוטל עליה. מעל לכל זה, קיומה של שחיתות [ברש"פ] מונע ממנה פעמים רבות לטפל בבעיות [אלה] מהשורש, באופן הוגן ועל פי החוק.

 

זהו גם כישלון של מערכת החינוך, שאמורה להוביל לפיתוח תרבות החברה [הפלסטינית], וליצור חשיבה מודרנית, שתעביר את האזרחים מהשתייכות למשפחה ולשבט להשתייכות למולדת, למדינה ולחברה [האזרחית]...

 

נוסף על כך, זהו כישלון חרוץ של הפלגים ושל המפלגות הפלסטיניות, שנעלמו [מעיני] ההמון ואינם ממלאים עוד [שום] תפקיד בחינוך החברה ומתמקדים יותר בפעילויות אליטיסטיות שמצטמצמות לסוגיות מדיניות שנויות במחלוקת ולסכסוכים פנימיים שמבוססים על סיסמאות.[3] בכך הם תורמים לחיזוק הפירוד ולהפצת תרבות המחלוקת והסכסוכים בין האנשים, והם עצמם אינם באים להתדיין בפני [מוסדות] החוק והמשטר [הפלסטיני]. הפלגים בעלי ההשפעה השולטים הן בגדה [קרי, פת"ח] והן בעזה [קרי, חמאס] אינם מעוניינים בחוק ולא במערכת חוקית, משום שהם סבורים כי האינטרסים שלהם מוגנים אפילו בצל הכאוס, השחיתות והסכסוכים [השבטיים]. לפלגים האחרים אין למעשה תפקיד ממשי ומשמעותי בהשפעה על דעת הקהל, ולרוב הם מחקים את הפלגים הגדולים והמשפיעים. כך שהתנועה הלאומית [כולה] אינה עוד מנוף לשינוי הלאומי האקטיבי, אדרבא במקרים רבים היא ממלאת תפקיד פסיבי.

 

אזלת היד והכישלון חלים גם על מוסדות החברה האזרחית האחרים, שאימצו תוכניות לחינוך ולהקניית ערכים הומניים ותרבותיים, אך על פי רוב, הם לא מצליחים לחולל את השינוי הדרוש בהתאם לתוכניותיהם ולמטרותיהם... למרות שבאופן כללי, מוסדות החברה האזרחית טובים יותר למעשה במה שנוגע לניסיון ליצור תודעה ותרבות לאומית מודרנית [בחברה הפלסטינית].

 

ייתכן כי לשפה ולסיסמאות שמשמיעים פלגים וקבוצות שונות ברמה הלאומית, שמהללות את הנשק ומדברות על ההתנגדות, יש השפעה שלילית רבה על תרבות החברה. בפועל, לרוב [הפלגים והקבוצות הללו] אין תוכניות התנגדות מעשיות, אלא הן חושבות יותר [כיצד] להשתלט על החברה. שפת הכוח השולטת אינה מבחינה בין התנגדות הפועלת בחשאי, הרחק מן העין לבין נשק מצעדי [הראווה] אשר נפוץ והפך לנשקן של משפחות וקבוצות בלתי נשלטות שאינן מייחסות חשיבות לחוק ולא לזכויותיהם או לחייהם של אחרים.

 

למרבה הצער, איננו לבד בעולם הזה ועיני הכל עוקבות אחר מה שקורה אצלנו, וכל התפתחות שלילית, גם אם רק ברמת החברה המקומית, משפיעה על מאבקנו למען זכויותינו הלאומיות. כשהחברה הפלסטינית תגיע למצב של כאוס מוחלט וכשהמוסד השלטוני יאבד את תפקידו, לא נמצא מי שיתמוך ברעיון של הקמת מדינה פלסטינית עצמאית. אפילו מי שתומכים בנחישות בזכויותינו הצודקות, לא יגלו התלהבות מהקמת מדינה כושלת וחברה שבטית שאינה נשלטת בידי שלטון נורמלי אלא בידי כוח שבטי. נכון שעמנו עדיין רואה את עצמו כעם מתורבת ומשכיל שמסוגל לקחת חלק פעיל בתרבות העולמית, אך הדבר לא יכול להישאר רק כסיסמה שאנו חוזרים עליה, אלא עלינו להוכיח זאת בפועל בהתנהגות היומיומית. האם אנו יכולים להשיב [לעצמנו] את תדמיתנו התרבותית ולבססה? או שמא פנינו להידרדרות נוספת ולכישלון הרסני?!"[4]

 

 



[2] https://snd.ps, 14.5.2019

[3] ייתכן שכוונת הכותב היא לסכסוך עם ישראל ולפילוג בין פת"ח לחמאס.

[4] אל-איאם (רש"פ), 8.12.2021

תגיות