המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
הסכם "מים תמורת חשמל" בין ישראל וירדן - אינטרס ירדני הנתקל בהתנגדות עממית
29/12/2021


הסכם "מים תמורת חשמל" בין ישראל וירדן - אינטרס ירדני הנתקל בהתנגדות עממית


מאת צ.הראל


הקדמה

ב-22.11.21 חתמו שר המים הירדני, מוחמד אל-נג'אר, שרת האנרגיה של ישראל, קארין אלהרר, ושרת האקלים, המים והביטחון התזונתי האמירתית, מרים בנת מוחמד אל-מהירי, בשולי יריד 'אקספו' בדובאי, על הצהרת כוונות לשיתוף פעולה, שיכלול הפקת חשמל מאנרגיה סולארית והתפלת מים, כחלק מהמאבק במשבר האקלים. על פי הצהרות כוונות זו, שנחתמה בנוכחות השליח המיוחד לענייני אקלים של ארה"ב, ג'ון קרי, חברה מאיחוד האמירויות צפויה להקים חווה סולארית בירדן, שתספק 600 מגה ואט של חשמל ירוק לישראל ובתמורה ישראל תספק 200 מיליון מטר מעוקב של מים מותפלים לירדן, הסובלת ממחסור חריף במשאב זה.[1] לפיכך זכה ההסכם המתגבש לכינוי "מים תמורת חשמל".

 

הציבור הירדני התעדכן על ההסכם המתגבש עם ישראל מפרסומים בתקשורת הישראלית והזרה והופתע מהחתימה על הצהרת הכוונות. התקשורת הירדנית דיווחה על העניין רק לאחר טקס החתימה על הצהרת הכוונות. יתרה מזו, שעות ספורות לפני הטקס, הכחיש שר המדינה לענייני תקשורת ודובר ממשלת ירדן, פייסל אל-שבול, בראיון לתחנת רדיו מקומית, את הדיווחים בישראל ובעולם על הסכם בין שלוש המדינות וטען כי מדובר רק בהתייעצויות.[2]

 

החתימה על הצהרת הכוונות עוררה גל של מחאה וזעם ציבורי רב בירדן, שבאו לידי ביטוי בגינויים של פוליטיקאים ואישי ציבור, בהפגנות מחאה, בקמפיין ברשתות החברתיות ובמאמרי ביקורת בעיתונות. מעצר פעילים שמחו נגד ההסכם שלהב עוד יותר את המחאה. המתנגדים רואים בהסכם עוד ביטוי לנרמול היחסים עם ישראל ואף תיארוהו כ"בגידה" וכאיום על האינטרסים והביטחון הלאומי של הממלכה. הם הזהירו מיצירת תלות של משק המים והאנרגיה הירדני ב"ישות העוינת" ישראל וטענו כי מדובר למעשה ביישום בפועל של הפרק הכלכלי של "עסקת המאה"[3], שקידם ממשל טראמפ לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, לה התנגדה ירדן בתוקף.[4]

 

בהקשר זה יצוין כי המחאה הציבורית נגד הסכם "מים תמורת חשמל" מצטרפת למחאה ציבורית נוספת בירדן נגד ההסכם לייבוא גז טבעי מישראל הנמשכת זה שנים. הסכם הגז, שנחתם ב-2016 בין חברת החשמל הירדנית לבין החברות השותפות במאגר הגז הטבעי לוויתן, המצוי במים הכלכליים של ישראל, קובע כי ירדן תייבא גז מישראל החל מסוף שנת 2019 למשך 15 שנה. ההתנגדות הציבורית להסכם זה החלה עוד בטרם נחתם ונמשכת עד היום. היא נשמעת מצד גורמים שבטיים ופוליטיים רבים בממלכה, ובכללם תנועת האחים המוסלמים וחברי פרלמנט ירדנים, והיא נובעת מסירובם לכל שיתוף פעולה עם ישראל הנחשבת בעיניהם גורם עוין.[5]

 

בתגובה למחאה הנרחבת נגד הסכם "מים תמורת חשמל", בכירים בממסד הירדני ניסו להפחית מחשיבות הצהרת הכוונות ולהציגה כבלתי מחייבת. הם הדגישו את הצורך הגובר של ירדן למים בצל משבר המים הפוקד את הממלכה והבהירו כי ההסכם לא ימנע חיפוש חלופות אחרות לפתרון משבר המים, כמו מיזם "התעלה הלאומית" מהים האדום לים המלח, הצפוי לכלול גם הקמת תחנה להתפלת מים. מלך ירדן התייחס במרומז לנושא באומרו כי "האינטרס של המולדת הוא מעל הכל". עם זאת, מאמרים המשקפים את עמדת השלטון, כדוגמת מאמר המערכת של היומון הממסדי אל-ראי או מאמר של דובר הממשלה לשעבר מוחמד אל-מומני, הגנו עם ההסכם ומתחו ביקורת על השיח הפופוליסטי בגנותו. הם הדגישו את יתרונותיו וציינו כי הוא משרת את האינטרסים של ירדן ואף מהווה צורך קיומי בשל משבר המים הפוקד את המדינה. כמו כן הודגש כי ירדן תמשיך לדבוק בפתרון העניין הפלסטיני, אשר גם הוא שהוא אינטרס לאומי עליון עבורה.


קריקטורה ביומון הירדני אל-ר'ד: הסכם המים עם ישראל הוא מלכודת[6]

 


דוח זה יציג את גילויי המחאה בירדן נגד ההסכם המתגבש עם ישראל ואת הניסיון של גורמים בממסד הירדני לבלום אותה.


מתנגדי ההסכם: נורמליזציה עם ישראל היא בגידה וסכנה לביטחון הממלכה; זהו יישום של "עסקת המאה"

התנגדות להסכם נשמעה מצד  גורמים פוליטיים במדינה. חבר הפרלמנט הירדני, ח'ליל עטיה, האשים את הממשלה הירדנית ביצירה מכוונת של משבר המים במטרה לגרור את ירדן להסכם נוסף עם ישראל. בפוסט שפרסם בפייסבוק, טען כי הממשלה ביצעה שורה של צעדים, בהם סתימת בארות מים וריקון סכרי אגירת המים אשר "תוכננו [מראש] לשם העברת הסכם האנרגיה והמים המקולל".[7] חברת הפרלמנט לשעבר, רולא אל-פרא, הזהירה כי הדבר החמור בהצהרת הכוונות "היא העובדה שהיא מהווה אישרור של עסקת המאה בצורה עדינה ובאופן בלתי מוצהר והדרגתי כדי לכפות על ירדן ופלסטין פתרונות מדיניים, למורת רוחם של עמי שתי המדינות."[8]

 

גם תנועת האופוזיציה הגדולה בממלכה, האחים המוסלמים, פרסמה הודעת גינוי להסכם, בה נכתב: "אנו מדגישים את עמדתנו האיתנה המתנגדת לנורמליזציה עם הישות הציונית הזאת, שמבצעת את הסוגים הנפשעים ביותר של טרור ופשיעה נגד אנשינו ואחינו על אדמת פלסטין הכבושה... תנועת האחים המוסלמים מגנה ומתנגדת להפקדת משקי המים והאנרגיה החיוניים והאסטרטגיים כערבון בידי ישות עוינת, שאינה מכבדת הסכמים ואמנות, דבר שיחשוף את הביטחון הלאומי הירדני לסכנות גדולות. כל נורמליזציה או שיתוף פעולה עם הישות הכובשת מהווה פגיעה במאבק של העם הפלסטיני החותר לשחרור אדמתו מידי הישות הקולוניאליסטית העושקת הזו... ישות זו תישאר אויב עושק, שעמו תועיל רק שפה אחת, שהיא שפת ההתנגדות והג'יהאד עד לשחרור כל פיסת אדמה בפלסטין הכבושה...".[9]

 

מזכ"ל מפלגת חזית הפעולה האסלאמית - הזרוע הפוליטית של האחים המוסלמים בירדן, מוראד אל-עדאילה - אף כינה את ההסכם "בגידה בדם הצבא הערבי [הירדני], שנשפך בירושלים ובאדמת פלסטין בהגנה על ירדן."[10] גם הוא הזהיר כי הממשלה שהתנגדה ל"עסקת המאה", מיישמת אותה בשטח[11]  והוסיף: "אם האחים באמירויות מעוניינים לסייע לעם הירדני באספקת מים, מדוע שלא יתמכו בהקמת תחנת התפלת מים מהים האדום?"[12]

 

ב-15.12.2021, לאחר כמה דחיות, התקיים בפרלמנט הירדני דיון בנושא ההסכם בנוכחות ראש הממשלה, בשר אל-ח'צאוונה, וכמה משרי ממשלתו. רוב מוחץ של חברי הבית הביע התנגדות מוחלטת להצהרת הכוונות  ולנורמליזציה עם ישראל בכלל, גינה את הממשלה שהסתירה כוונותיה לחתום על הצהרת הכוונות בטרם נחתמה, דרש ממנה לחפש חלופות להסכם כדי לפתור את משבר המים בממלכה ואף איים בהצבעת אי אמון נגדה.[13] חבר הפרלמנט הצ'רקסי, עדנאן משוקה, אמר בדיון כי ההסכם פוגע באופן בוטה בריבונותה של ירדן, "תומך בכלכלת הכיבוש מכיסי הירדנים" ומהווה "יישום מעשי של 'עסקת המאה'".[14] גם חבר הפרלמנט, פיראס אל-עג'ארמה, החבר בסיעת 'העם', אמר בדיון כי ההסכם הוא פוליטי ותוצאה של 'עסקת המאה'. הוא טען כי אם הממשלה תכריז על מבצע התרמה למיזם 'התעלה הלאומית', היא תצליח לגייס תוך יום אחד את הסכום הדרוש למימונו מהעם, שמתנגד להסכם.[15] חבר הפרלמנט מטעם האחים המוסלמים, אחמד אל-קטאוונה, אף כינה את מי שחתם על ההסכם "בוגד באללה, במולדת ובשהידים"[16]

 

ההתנגדות להסכם מצאה את ביטויה גם ברשתות החברתיות. עם היוודע דבר החתימה על הצהרת הכוונות נפתחה מחאה נגדו, ותוך כמה שעות הפך ההאשטאג: "#הנורמליזציה היא בגידה" לוויראלי בקרב גולשים ירדניים ברשתות החברתיות.[17] כך למשל, סמיר משהור, חבר באיגוד המהנדסים הירדני ופעיל זכויות אדם מעקבה, צייץ בטוויטר, לצד תמונה מטקס החתימה בדובאי: "בושה לכל מי שטימא את דגל ירדן ונטל חלק בבגידה החדשה בריבונותה, בביטחונה הלאומי, וכן בשהידים ובאסירים מקרב עמנו הירדני והפלסטיני. מסירת המפתח [קרי, השליטה על משק] המים [בירדן] לידי ישראל, לאחר שכבר נמסר לה המפתח [קרי, השליטה על תחום] האנרגיה [בהסכם הגז מ-2016] היא בגידה, שמבצע רק מושחת וסוכן של הקולוניאליזם ומנגנוניו. #הנורמליזציה היא בגידה."[18]

 

מנהל הלשכה של סיעת האחים המוסלמים בפרלמנט הירדני, ח'אלד אל-ג'והני צייץ: "המים [שירדן תקבל מישראל] לא יכבו את תחושת הנקם [של הירדנים בישראל] ולא ישטפו את דם השהידים, הזעם של הנשמות של אלה שהקריבו ולחמו מלחמת קודש לא ישכך באמצעות הסכמים של השפלה עם יד הרוצח. ההבטחה של אללה כי הכיבוש יחדל להתקיים לבטח בוא תבוא. #הנורמליזציה היא בגידה."[19]

 

ברשתות החברתיות פורסמה תמונתו של ילד ירדני המכונה 'סוכא' המטיל מימיו על דגל ישראל ועל תמונות של מנהיגיה. גולשים ירדנים רבים שיתפו את תמונתו תחת ההאשטאג #סוכא מייצג אותי.[20]

 

הציוץ של סמיר משהור[21]                    


תמונתו של הילד סוכא שנפוצה ברשתות החברתיות[22]



מעצר פעילים שמחו נגד ההסכם מלבה את המחאה

עד מהרה גלשה המחאה נגד ההסכם גם לרחובות. ב-23.11.21, למחרת החתימה על הצהרת הכוונות בדובאי, התקיימו הפגנות ספונטניות בכמה מחוזות ברחבי הממלכה וכן באוניברסיטאות הירדניות. כוחות הביטחון הירדנים עצרו כמה צעירים שקראו להפגין בכיכר הסמוכה למשרד הפנים בבירה עמאן. מושל מחוז עמאן הורה לעצור 14 צעירים נוספים, שהביעו התנגדות להסכם וקראו להפגין נגדו.[23] מעצר הצעירים ליבה את ההתקוממות בממלכה ועורר ביקורת גם בקרב חוגים פוליטיים, שטענו כי הדבר סותר את המהלכים הננקטים בימים אלה בממלכה לביצוע רפורמה פוליטית, שנועדה בין היתר לעודד צעירים להשתלב בחיים הפוליטיים ולהעצימם.[24]

 

ב-26.11 נפוץ ברשתות החברתיות סרטון של השיח' אחמד אל-קרישאת, מאזור עג'לון בצפון ירדן, בו פנה למלך עבדאללה השני, הצביע על "הידרדרות המצב הכללי במדינה" וטען כי אחת הבעיות היא "מכירת משאבי המולדת וחתימה על הסכמי נורמליזציה בזה אחר זה עם האויב הציוני". השיח' הלין על המעצרים שביצעו מנגנוני הביטחון, טען כי הממסד מתעלם מדעת הרוב במדינה ואף הזהיר מפני "מרי אזרחי כולל".[25]

 

ב-26.11.21, יום שישי שלאחר החתימה על הצהרת הכוונות, ארגנה תנועת האחים המוסלמים בשיתוף גורמים פוליטיים נוספים, מפגן מחאה גדול בבירה עמאן לאחר התפילה, אשר בו השתתפו אלפים, שקראו לממשלה לחזור בה מן ההסכם ולחפש חלופות אחרות לפתרון משבר המים בממלכה. הם דרשו לשחרר את פעילי המחאה שנעצרו והשמיעו קריאות בגנות ישראל והנורמליזציה עמה, בהן: "אנו לא רוצים גז ולא מים, אנו רוצים כבוד וחירות", "הנורמליזציה היא בגידה", "יבוטל [הסכם] ואדי ערבה [קרי, הסכם השלום בין ירדן לישראל]", "[מעדיפים] מוות ולא השפלה".[26] הפגנות נוספות נערכו גם בערים ומחוזות נוספים ברחבי הממלכה, בהם אל-זרקאא', אירביד, מעאן, וכרכ.[27]

 

שבוע לאחר מכן, ב-3.12.21, גם התקיימו מחאות נגד ההסכם לאחר תפילת יום השישי, בין היתר גם במחנה הפליטים הפלסטיני הגדול בממלכה, מחנה אל-בקעה. בהפגנה, שארגנה תנועת האחים המוסלמים במחנה, הדגישו המשתתפים כי "ההתנגדות היא האופציה היחידה לשחרור פלסטין ולסילוק הכיבוש" וקראו: "[הרם] קולך כך שיישמע עד פלסטין, עמי חוזר [אליה] במיליונים, עדכן את תל אביב, שייצא ממנה הזר, לא שגרירות ולא שגריר, צא החוצה, הו [יהודי] חזיר!".[28]


ההפגנה הגדולה בעמאן ב-26.11. בשלט: "לא לנורמליזציה עם האויב הציוני"[29]

 


מאמרים בעיתונות הירדנית: ההסכם - אסון המאיים על הריבונות והזהות הירדנית ומנוגד לכל היגיון

במקביל למחאה הציבורית, בעיתונות הירדנית פורסמו מאמרים שהביעו גם כן התנגדות להסכם ולנורמליזציה עם ישראל. העיתונאי הירדני, חאזם עיאד, פרסם ב-22.11, שעות אחדות לאחר החתימה על הצהרת הכוונות בין ירדן לישראל, מאמר בטורו ביומון המקוון של האחים המוסלמים בירדן assabeel.net, תחת הכותרת: "הצהרת הכוונות [בשולי וועידת] אקספו [בדובאי] היא איום על הריבונות ופרס לכיבוש", בו כתב: "ישנם הרבה פתרונות אפשריים לטיפול במחסור במים [בירדן], שהם זמינים, זולים יותר ואינם מאיימים על הריבונות, על הביטחון [הלאומי] הירדני, על הסדר הציבורי ועל יציבות [הממלכה]. פתרונות אלה אינם כוללים סעיפי עונשין דמיוניים וסחיטה פוליטית וכלכלית ודאיים [כפי שיש בהסכם הזה]. מה שקרה [קרי, החתימה על ההסכם] ומה שיקרה [קרי, יישומו] הוא אסון שיש למנוע אותו, כי זהו פרס לכיבוש ואיום רציני על הריבונות ועל העצמאות [של ירדן]."[30]

 

העיתונאי הירדני, אבראהים עבד אל-מג'יד אל-קייסי, כתב ב-28.11 בטורו ביומון אל-דוסתור: "בכל השוואה בין עמדת העם הירדני לבין עמדתם של עמים ערביים אחרים ביחס לכיבוש הציוני, אנו מוצאים כי העם הירדני הוא גדול המתנגדים לכיבוש השנוא הזה. יש לירדנים אלף סיבות להתנגד לכל סוגי הקשרים עם הציונים והם אף רואים בישראל מדינה פושעת וכובשת עד היום. גם אם כל הערבים יכירו בה, יתקשו הירדנים לעשות זאת, למרות קיומו של הסכם שלום [בין ירדן] לבין הישות הגזלנית הכובשת... לא לנורמליזציה עם הישות הציונית הפושעת – זוהי לא סיסמה מבחינת הירדנים, אלא היא גם סמל קיום. זהו הקו הבולט ביותר לדמותה של הזהות הירדנית ההאשמית. כל נורמליזציה עמם [קרי, הישראלים] היום, משמעותה ויתור על הזהות [הלאומית] הירדנית ההאשמית, שייחודה, חשיבותה וסגולתה עלו בשל ההיסטוריה המכובדת [של ירדן] ועמדותיה כלפי פלסטין, עניינה [הלאומי] ועמה..."[31]

 

גם חבר הפרלמנט הירדני לשעבר, ג'מיל אל-נמרי, פרסם ב-28.11 בטורו ביומון אל-דוסתור, מאמר בו תהה מה יועיל לירדן המיזם המשותף עם ישראל. אל-נמרי גם הציע מיזמים חלופיים לפתרון משבר המים, כמו הקמת מתקן התפלה בעקבה לחוף הים האדום ורמז כי יש מאחורי המיזם המשותף שיקולים זרים. הוא כתב: "הבה ונשים בצד את הפוליטיקה ואת הנורמליזציה, ונשאל את שר המים שלנו על ההיבטים הכלכליים והמקצועיים האסטרטגיים, שכן מעבר לערפול שאופף את המיזם ופרטיו, נראה שהוא מלאכותי ומאולץ, ו[נמצא] מחוץ להקשר הנוגע לצרכיה ולתוכניותיה של ירדן בתחום המים והאנרגיה... נראה כי אנחנו עומדים בפני מיזם, שכופה עלינו להפיק חשמל שאיננו זקוקים לו, מונע מאתנו להפיק מים שאנחנו זקוקים להם וכובל אותנו בשני התחומים לישות הכובשת, בניגוד לכל היגיון בריא ולכל אינטרס לאומי ואסטרטגי. שיואיל שר המים לצאת ולהסביר לנו את העניין!" [32]

 

הממסד הירדני בתגובה למחאה: מפחית מחשיבות ההסכם ומבליט הצורך בפתרון משבר המים

לנוכח המחאה הנרחבת נגד ההסכם הצפוי עם ישראל, ניסו בכירי הממסד בהצהרותיהם להפחית מחשיבות הצהרת הכוונות ולהדגיש כי היא לא מחייבת את ירדן. במקביל, הם ניסו להסביר לציבור כי קיים צורך דחוף לפתור את משבר המים. כך למשל, שר המים וההשקיה, מוחמד אל-נג'אר, מיהר להסביר למחרת החתימה על הצהרת הכוונות כי מדובר "רק בהסכם בין הצדדים לתחילת בחינת התועלת של המיזם" והוסיף: "בשום פנים ואופן לא נחתום על הסכם כלשהו, אלא לאחר שנודיע עליו לבית הנבחרים, לסנאט, לאזרחים, לעיתונות ולתקשורת." בהתייחסו להפתעה מהחתימה על הצהרת הכוונות, אמר כי המשא ומתן עליה התנהל 24 שעות בלבד בטרם נחתמה. השר הדגיש כי להצהרת הכוונות אין שום קשר להסכם השלום עם ישראל או לשינוי סעיפים בו וכי מדובר ביוזמה של  חברה מאיחוד האמירויות, שתוציא לפועל את המיזם במנותק מכל הסכם קודם.[33]

 

גם עוזרו של מזכ"ל משרד המים וההשקיה, עומר סלאמה, ניסה להפחית מחשיבות הצהרות הכוונות באמרו כי: המשמעות שלה היא רק "כניסה לתהליך של בחינת התועלת במהלך שנת 2022" ובהדגישו כי לא מדובר בהסכם מבחינה טכנית או משפטית. הוא הבהיר כי "הרעיון שבבסיס המיזם נובע מהצרכים העתידיים של ירדן למקורות קבועים של מים, צרכים שהולכים וגוברים בצל הגידול באוכלוסייה, ובשל הצורך הגובר של התעשיה החקלאות וסקטורים נוספים [במים]". סלאמה ציין כי המחסור במים בירדן - שהיא אחת המדינות העניות בעולם במשאב זה – מחריף מידי שנה ולכך נוסף אירוח הפליטים בממלכה, שלדבריו מגביר את הלחץ על התשתיות ועל השירותים השונים.[34]

 

שר המדינה לענייני תקשורת ודובר ממשלת ירדן, פייסל אל-שבול, הגיב בראיון ל-BBC ב-27.11 לקריאות לחפש חלופות לייבוא מים מישראל לטיפול במשבר המים בממלכה, באמרו כי לצד בחינת התועלת של המיזם של איחוד האמירויות תימשך גם בחינת מיזם "התעלה הלאומית" מהים האדום לים המלח, הכולל הקמת תחנה להתפלת מים. לדבריו, העלויות הכרוכות בהזרמת מים לבירה עמאן מעקבה, הנמצאת במרחק של כ-350 ק"מ ממנה, הן גבוהות מאוד, אך מדובר במיזם אסטרטגי של ירדן, שייבחן בשנה הבאה.[35]

 

ראש ממשלת ירדן, בשר אל-ח'צאוונה, ניסה להגן על ההסכם ולהדוף את טענות המתנגדים להסכם בדיון הסוער, שהתקיים בפרלמנט בנושא ההסכם ב-15.12. הוא הדגיש כי הממשלה לא יוצרת תלות בשום גורם וכי היא ממלאת את חובתה הלאומית. הוא הבהיר: "על כולנו להבין כי המחסור במים אליו הגענו חסר תקדים ומאיים על רמת החיים ועל איכות החיים של הדורות הבאים בהווה ובעתיד." הוא ציין כי אין לממשלה כוונה לסגת ממיזם 'התעלה הלאומית', הדגיש כי כל ממשלה תשמור על הביטחון והאינטרסים של ירדן והזהיר כי ירדן תחווה צימאון ממשי, אם לא תזדרז ליישם את כל הפתרונות האפשריים במסגרת האסטרטגיה לטיפול במשבר המים.[36] כמה חברי פרלמנט, שהשתתפו בדיון, הבהירו כי יצביעו בעד ההסכם למען האינטרס הלאומי.[37] אחד מהם, חבר הפרלמנט הוותיק, פוואז אל-זועבי, שהצביע בעד הסכם השלום עם ישראל ב-1994, הבהיר כי למען האינטרס הלאומי יכרות ברית אפילו עם השטן בהדגישו כי האינטרס של ירדן הוא מעל לכל שיקול.[38]

 

עד כה לא נשמעה כל התייחסות ישירה לנושא הסכם 'מים תמורת חשמל' מצידו של מלך ירדן, עבדאללה השני. אולם נראה כי התייחסות מרומזת מצידו נשמעה לאחר הדיון הסוער בפרלמנט. בפגישה עם חברי סנאט ב-16.12, יום למחרת הדיון, התייחס המלך לחשיבות תפקידה של הממשלה להבהיר כל עניין, שעשוי לעורר שמועות או פרשנות שגויה בשל חוסר הבהירות בעניינו והדגיש כי "האינטרס של המולדת הוא מעל הכל".[39]

 

חבר בסנאט הירדני: ההסכם ישרת את האינטרסים של ירדן

דרך נוספת של הממסד הירדני להתמודד עם הביקורת והמחאה היא פרסום מאמרים שהדגישו את היתרונות של ההסכם עבור ירדן, את מחויבותה לדאוג לאינטרסים ולצרכי הקיום שלה ואת העובדה שאין משמעות ההסכם ויתור של ירדן על תמיכתה בעניין הפלסטיני. כך למשל, חבר הסנאט הירדני, מוחמד חוסיין אל-מומני, שכיהן בעבר כשר לענייני תקשורת ודובר הממשלה, פרסם ערב החתימה על הצהרת הכוונות ב-22.11 מאמר בטורו ביומון אל-ר'ד, בו הגן על ההסכם. הוא כתב: "ידיעות מהימנות [בתקשורת] הבינלאומית מצביעות על כך שירדן, איחוד האמירויות וישראל יחתמו על מיזם עצום שקשור לאנרגיה ומים... שיהיה אחד הגדולים [מסוגו]. זהו מימוש אמיתי של עקרון תלות הגומלין המורכבת[Complex Interdependence] , אשר נחשב במשך זמן רב לערובה האמיתית לשלום בין ישראל לבין שכניה. [על בסיס] עקרון זה קם השוק האירופי המשותף שהביא לאירופה שלום ויציבות אחרי שתי מלחמות עולם עקובות מדם. המיזם מהווה גם מימוש ויישום של החזון וההיגיון [המדיני] של ירדן, שתמיד התעקשה על [הסכמים המקדמים] תועלת הדדית, והתנגדה בתוקף לעקרון של משחק סכום אפס [שבו מרוויח רק צד אחד] מיזם האנרגיה והמים שמממנת איחוד האמירויות מממש את עקרון תלות הגומלין. הוא מועיל לכל הצדדים הרלוונטיים, משרת את האינטרסים שלהם ומספק חלק מצרכיהם, מבלי להעניק יתרון לאף אחד מהם ומבלי להפוך אף אחד מהם לתלוי באחר.

 

מצער שאף בכיר ירדני או ישראלי לא מדבר באופן ברור בזכות המיזם הזה, ו[לא מסביר] כיצד הוא תואם את האינטרסים של ארצו – [שהרי] זה אכן כך. נראה כי זוהי תוצאה של שלטון נתניהו רב השנים, שבמהלכו התפשט שיח השנאה והדחייה של כל מגמה של שיתוף פעולה, שאמורה להיות טבעית בעידן שלאחר השלום. בכירים [ירדנים אלה] נוקטים בגישה מצטדקת בנושא זה, כל אחד מסיבותיו, שכן בירדן יש פופוליזם שלא מקבל שום שיח רציונלי [מבוסס] אינטרסים [הקשור] בדרך כלשהי לישראל – אפילו אם זה משרת את האינטרס של המדינה; ובישראל יש פחד מהימין, שממשיך להרחיק לכת במתקפה נגד ירדן [ברמה] המקומית והבינלאומית.

 

רבים הם המיזמים [המשותפים] בין מדינות ערב, ירדן וישראל. מדינות לא חותמות [על הסכמים] ולא נכנסות למיזמים האלה מבלי שהן רואות בכך אינטרס עצמי. למשל, ירדן נכנסה למיזם קניית הגז מישראל, שנתקל בהתנגדות עממית, מתוך הכרה בתועלתו הכלכלית. היום, לאחר עליית מחירי הגז פי חמישה, קניית הגז הישראלי מכניסה מאות מיליונים לכלכלה הלאומית [של ירדן]. מדינות חותמות על מיזמים אחרים בתחומי האנרגיה, המים, החקלאות והתחבורה, אם הם משרתים את האינטרסים שלהן. הדבר אינו סותר את עמדתה המדינית הריבונית של ירדן בנושא פתרון שתי המדינות ואת דרישתה כי העם הפלסטיני יזכה במדינתו ובצדק מאוחר. אדרבא, תלות הגומלין [שיש בהסכמים אלה] אף תגדיל ותחזק את הסיכויים שהדבר יקרה."[40]

 

מערכת אל-ראי: ירדן מחויבת לדאוג לצרכי הקיום שלה, אך לא תזנח את העניין הפלסטיני

גם היומון הירדני הממסדי אל-ראי פרסם ב-24.11 מאמר מערכת שכותרתו: "ירדן תישאר הקול של פלסטין, של האומה ושל האמת". במאמר נכתב: "[לאחרונה] נחתמה הצהרת כוונות בין ירדן, [איחוד] האמירויות הערביות וישראל, לפיה שלוש המדינות יבחנו את האפשרות להקים מיזם משותף העוסק באנרגיה ובמים... כשפורסמה הידיעה על הצהרת הכוונות, היו [גורמים] מעטים שניסו לתקוף את ירדן, בטענה כי [החתימה עליה] היא בבחינת נורמליזציה [עם ישראל]. קולם גבר והתבסס על השיח הפופוליסטי שלהם, המבוסס על רגש ומנותק לחלוטין מהעובדות ומהאינטרסים [של ירדן]...

 

העובדות אומרות כי ירדן היא מדינה ענייה במים, בשל  אופי הגיאוגרפיה [שלה]. כמו כן, ירדן נושאת בנטל עמדתה הלאומית, בה היא דבקה כמי ששומר על הגחלת. ירדן חיבקה ועודנה מחבקת את כל הערבים, היא מסייעת לעשוקים ונותנת מחסה לפושטי היד ולנזקקים. היא מעולם לא התרשלה ב[מילוי] אחריותה הלאומית, ולעתים קרובות היא נושאת [בנטל] ההשלכות של האירועים הפוליטיים [המתרחשים] באזור ו[במדינות] השכנות. ירדן המשיכה להיות נאמנה לעניין המרכזי [של הערבים], העניין הפלסטיני, והיא סייעה לו יותר מאשר כל הערבים. היא המשיכה להיות קולו הבולט [של העניין הפלסטיני] בפני העולם ולהציב אותו על סדר היום הבינלאומי, עניין שממשיך לחיות למרות כל הניסיונות לחסלו. הוד מלכותו, המלך עבדאללה השני, מוסיף להיות קולו [הבולט] של העניין [הפלסטיני], שמתנגד לכל פתרון [לסכסוך הערבי-ישראלי] שיבוא על חשבון העניין [הפלסטיני] והעם הפלסטיני, והוא דבק בפתרון שתי המדינות, ש[במסגרתו] ירושלים תהיה הבירה של מדינה פלסטינית בת קיימא... הסכם הגז [שנחתם] בזמנו עם חברת נובל אנרג'י [לייבוא גז טבעי מהמים הכלכליים של ישראל] לא מנע מהוד מלכותו לנקוט עמדה פרו-פלסטינית נחושה, כשהוא היחיד [מבין השליטים הערבים].

 

ירדן מבינה כי תפקידה החיוני והמרכזי הכרחי עבור האחים הפלסטינים כשם שהוא הכרחי עבור הקיום הירדני... עם זאת, ירדן מחויבת גם לממש את האינטרסים ההכרחיים והחיוניים שלה, ובעיית המים ניצבת בראש סדר היום הלאומי האסטרטגי. נושא זה, שממשיך להדאיג [אותנו] כבר תקופה ארוכה, נובע מכמה גורמים, שחלקם קשור לאקלים וחלקם לפוליטיקה. יש לטפל בו ברמת המדינאות, הרחק מעימותים על בסיס אינטרסים צרים והרמת קול, של אלה שרוצים להוביל את המשחק הפוליטי הפנימי בתקופת זו, שמהווה נקודת מפנה, שתשפיע על דמותה הפוליטית של ירדן בעשורים הבאים.[41]

 

מי שמרים היום את קולו [נגד הצהרת הכוונות שנחתמה עם ישראל] ואשר תקף בזמנו את הסכם הגז עם חברת נובל אנרג'י, אינו מעוניין [כיום] להכיר בעובדה שההסכם הזה סיפק לתקציב הירדני כשני מיליארד דינאר מתחילת השנה הנוכחית בשל עליית מחירי הגז בעולם. ההסכם סייע להמשך אספקת החשמל בירדן ואף יסייע לה להפוך למרכז [ייצור] אנרגיה ברמה האזורית. אין ראיה טובה יותר לכך מאשר ההסכמים של ירדן לאספקת חשמל ללבנון ולעיראק.

 

הממשלה מחויבת היום להצהרת הכוונות [שנחתמה עם ישראל], והיא תבחן במסגרתה את כדאיות המיזם המשותף. נציגי העם [בפרלמנט] הם שיכריעו [בנושא], שכן החוקה הירדנית קובעת כי האומה היא מקור [הסמכות של כל רשויות] השלטון, כך שבבוא העת כל הכוחות המפלגתיים יוכלו למלא את תפקידם הפוליטי [ולהכריע] לפי עמדתם. בירדן, איננו חוששים להצהיר על עמדותינו או לבטא את דעותינו, אבל אנחנו דואגים [לעתידה], מפני מי שמנסה לחטוף אותה באמצעות הרמת קול או באמצעות ניסיונות להפגין כוח. על כולנו לזכור כי המולדת גדולה מכולנו, וכי אנו מוכנים להקריב את חיינו למענה. על כולנו לחשוב באופן רגוע כל עוד הדבר אפשרי ולמלא את תפקידנו מתוך תודעה פוליטית – לא לסתימת הפיות, אבל גם לא להרמת הקול.

 

ירדן תמשיך כהרגלה תמיד להיות קולו ונושאת דגלו של העניין הפלסטיני. דבר לא ימנע ממנה לבטא את עמדתה הברורה [בנושא] ודבר לא יחליש [את עמדתה] זו..."[42]

 

בעקבות הדיון הסוער בפרלמנט ב-15.12 פרסם העיתונאי עלאא' אל-קראלה, בעל טור ביומון הממסדי אל-ראי מאמר תחת הכותרת "הצהרות הכוונות וטוהר הכוונות" בו יצא להגנת ההסכם. הוא הדגיש את הצורך הקיומי של ירדן בפתרון משבר המים וטען כי בהסכם 'מים תמורת חשמל' לא שילמה ירדן מחיר כלכלי וכי נוסף על אספקת המים, היא אף תפיק תועלת כלכלית מהקמת החווה הסולארית בשטחה. הוא חתם את מאמרו בשאלה: "לו היית צמא במדבר ופגשת את האויב המר ביותר שלך כשברשותו מים, האם היית שותה או מת?".[43]

 



 [1]כמות זו תתווסף למכסת המים שישראל מספקת לירדן באופן קבוע מתוקף הסכם השלום בין שתי המדינות. http://wam.ae, 22.11.2021

[2]  http://albosala.com, 22.11.2021

[3]  מקורות "יודעי דבר" סיפרו ליומון המקוון 'ראי אל-יום' כי מיזם זה היה אחד המיזמים הכלכליים האזוריים הבולטים אותם קידם חתנו ויועצו של הנשיא טראמפ, ג'ארד קושנר, בוועידת מנאמה שהתכנסה ביוני 2019 בה הוצגו תמריצים כלכליים לקראת פרסום פרטי עסקת המאה. https://www.raialyoum.com, 26.11.2021

[6]  אל-ר'ד (ירדן), 26.11.2021

[8]  אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 24.11.2021

[9]  https://assabeel.net, 22.11.2021

[10]  אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 24.11.2021

[11]  אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 24.11.2021

[12]  אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 30.11.2021

[13]  אל-ר'ד (ירדן), 16.12.2021

[14]  https://assabeel.net, 15.12.2021

[16]  http://albosala.com, 15.12.2021

[17]  http://albosala.com, 22.11.2021; אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 23.11.2021

[20]  https://twitter.com/MahaOmari7, 28.11.2021; אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 30.11.2021

[23] https://www.sawaleif.com, 23.11.2021; אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 24.11.2021; https://assabeel.net, 25.11.2021

[24]  https://www.raialyoum.com, 29.11.2021, 1.12.2021

[26]  אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 26.11.2021

[27]  https://assabeel.net; http://albosala.com, 25.11.2021; אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 27.11.2021

[29]  אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 26.11.2021

[30]  https://assabeel.net, 22.11.2021

[31] אל-דוסתור (ירדן), 28.11.2021

[32] אל-דוסתור (ירדן), 28.11.2021

[33]  אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 24.11.2021

[34]  https://elaph.com, 22.11.2021           

[35]  https://www.hala.jo, 27.11.2021

[36]  אל-ר'ד (ירדן), 16.12.2021

[37]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 16.12.2021     

[38]  https://assabeel.net, 15.12.2021; אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 16.12.2021

[39]  אל-ר'ד (ירדן), 17.12.2021

[40]  אל-ר'ד (ירדן), 22.11.2021

[41]  הכוונה למהלכים הננקטים בירדן בימים לעריכת רפורמה במערכת הפוליטית בממלכה.

[42] אל-ראי (ירדן), 24.11.2021

[43]  אל-ראי (ירדן), 16.12.2021