כללי

הנשיא אסד ביטל במפתיע את משרת המופתי הכללי בסוריה; האופוזיציה הסורית: זהו עוד צעד להפיכת המדינה לשיעית; מינתה מופתי לסוריה מטעמה

 

מאת ח. ורולקר

הקדמה

ב-15 בנובמבר 2021 פרסם הנשיא הסורי בשאר אל-אסד צו מפתיע המבטל את משרת המופתי הכללי של סוריה, שמאז ומתמיד כיהן בה איש דת מקרב הרוב סוני במדינה, והעביר את סמכויותיו לידי המועצה ההלכתית הכפופה למשרד ההקדשים. המועצה ההלכתית שהוקמה בשנת 2018 מורכבת מכמה עשרות חכמי דת מכל האסכולות באסלאם, מהעדה השיעית וכן מדתות אחרות. המשמעות המיידית של צו היא הדחתו של המופתי הסורי, אחמד בדר אל-דין חסון, שמילא את התפקיד מאז 2004 והיה ידוע בנאמנותו המוחלטת לנשיא אסד. נאמנות זו בלטה במיוחד מאז פרוץ המהפכה הסורית ב-2011 כאשר חסון פרסם עמדות ופסקי הלכה המשרתים את מדיניות המשטר בהם הציג את המורדים והאופוזיציה כטרוריסטים שיש להילחם בהם. יתרה מכך, הוא אף זכה לכינוי המפוקפק ה"מופתי של חביות הנפץ" שנתנו לו אנשי אופוזיציה, לאחר שהצדיק את השימוש שעשה בהן משטר אסד כנגד המורדים.

 

לאור זאת, התקבל הצו של אסד המורה על הדחת המופתי חסון וביטול משרתו בהפתעה. היו שניסו להסביר את ההדחה בפרשנות מסולפת ומעוררת מחלוקת שנתן המופתי כמה ימים קודם לכן לשני פסוקים מהקוראן. אחרים הצביעו על סכסוך ארוך שנים בין המופתי חסון לבין שר ההקדשים הסורי, מוחמד עבד אל-סתאר אל-סיד, ועל המאבק ביניהם על כוח והשפעה בתוך הממסד הדתי כרקע להחלטה.

 

ואולם, גורמים באופוזיציה הסורית טענו כי לביטול משרת המופתי משמעויות גדולות יותר ומסוכנות,  שישפיעו על זהות המדינה ועל חייהם של הסונים בה. הם אמנם לא הביעו צער על הדחת המופתי חסון שהיה נאמן למשטר אסד, אך הזהירו כי הסכנה טמונה בעצם ביטול משרת המופתי הסוני והעברת סמכויותיו למועצה הלכתית שבה חברים גם חכמי דת מהעדה השיעית. מספרם של חכמי הדת השיעים במועצה ההלכתית לא ברור, אולם לטענת כמה גורמים מהאופוזיציה הסורית מדובר בשבעה עד עשרה. עוד טענו גורמי האופוזיציה כי מדובר במהלך המשלים את התוכנית האסטרטגית של אסד – המשתייך לזרם העלווי[1] – ושל בעלת בריתו הגדולה איראן לבצע שיעיזציה של סוריה, קרי, להגדיל את ההשפעה האיראנית-שיעית בתוך המדינה. תוכנית זו באה לידי ביטוי עד היום ביישוב שיעים ברחבי סוריה ואזרוחם, בהכנסת פולחן שיעי וסממני תרבות שיעיים למדינה ועוד.[2] לטענת אנשי האופוזיציה הסורים, הסכנה העיקרית היא חדירת השיעים אל מוסדות המדינה ,ובפרט למוסדות הדת בסוריה, מה שיוביל לשינויים בחקיקה, בשיח הדתי ובפסיקות ההלכה. הם הזהירו כי הדבר עלול להגיע לכדי רדיפת הסונים במדינה ולשינוי זהותה הסונית ההיסטורית של סוריה.

 

לפיכך, ב-20.11.21, חמישה ימים לאחר פרסום הצו של אסד, הודיעה המועצה האסלאמית הסורית הפועלת מאיסטנבול ומהווה מקור סמכות לפלגים אסלאמיים רבים הנלחמים באסד, על החלטתה למנות את העומד בראשה, השיח' אוסאמה עבד אל-כרים אל-רפאעי, למופתי הכללי של סוריה, בניסיון להתייצב נגד התוכנית להפוך את סוריה לשיעית.

 

המופתי המודח חסון לצד הנשיא אסד[3]

 

דוח זה יסקור את הצו של אסד שביטל את משרת המופתי הכללי ואת התגובות שהוא עורר בסוריה, ובפרט בקרב האופוזיציה.

 

צו חדש של הנשיא אסד מדיח את המופתי הכללי ומעביר סמכויותיו למשרד ההקדשים

ב-15.11.21 פרסם הנשיא הסורי, בשאר אל-אסד, את צו מספר 28 לשנת 2021 המבטל את משרד המופתי הכללי של סוריה אותו מילא ב-17 השנים האחרונות השיח' אחמד בדר אל-דין חסון, ומעביר את סמכויותיו לידי המועצה ההלכתית הכפופה למשרד ההקדשים.[4] יצוין כי המועצה ההלכתית במשרד ההקדשים הוקמה ב-2018 מתוקף חוק 31 לשנה זו, בראשה עומד שר ההקדשים, מוחמד עבד אל-סתאר אל-סיד, וחברים בה עשרות אנשי דת מן האסכולות השונות באסלאם, ובכללם המופתי הכללי, וכן אנשי דת נוצרים.[5]

  
הסעיף הראשון בצו החדש הגדיר מחדש את חברי המועצה ההלכתית, כאשר מרשימת החברים הוחרג המופתי הכללי. הסעיף השני בצו הגדיר סמכויות נוספות שיועברו לידי המועצה ההלכתית, כשלמעשה מדובר בסמכויות שהיו נתונות עד היום בידי המופתי.[6] בנוסף, הצו ביטל כמה סעיפים בחוק 31 משנת 2018, המסדיר את עבודת משרד ההקדשים וסמכויותיו ואת משרת המופתי וסמכויותיו. בין היתר בוטל הסעיף הקובע כי ייבחר מופתי כללי לרפובליקה הסורית ויוגדרו סמכויותיו. כמו כן בוטל סעיף הקובע כי שר ההקדשים ימנה מופתים למחוזות השונים.

 

היומון הסורי אל-וטן המקורב למשטר אסד קבע כי משמעות הצו היא "ביטול משרת המופתי הכללי של הרפובליקה" והוסיף: "כעת כל סמכויות פסיקת ההלכה נתונות בידי המועצה ההלכתית". היומון דיווח עוד כי שר ההקדשים, מוחמד עבד אל-סתאר אל-סיד, פרסם החלטה על הוצאתו של המופתי אחמד בדר אל-דין חסון לגמלאות החל מה-25.10.21.[7]

 

אסד מבטל את משרת המופתי[8]

 

המניע להדחת המופתי: בין פרשנות מסולפת שנתן לקוראן, לסכסוך עם שר ההקדשים

הצו של אסד לא לווה בהסבר מטעם המשטר על המניע העומד מאחוריו, ולפיכך אמצעי תקשורת בסוריה ומחוצה לה תהו מהם המניעים להדחת המופתי וביטול המשרה עצמה. רבים מהם קשרו בין ההדחה לבין פרשה שהתרחשה כמה ימים קודם לכן, במרכזה עמד המופתי חסון ועוררה תגובות רבות. במהלך דברי הספד שנשא המופתי על זמר סורי מוכר בעיר חלב, הוא אמר כי סורת אל-תין (סורת התאנים, סורה 95), שבה נאמר "בראנו את האדם בצלם רב יופי, ואז עשינו אותו נחות שבנחותים"[9] מתייחסת לסוריה. לדברי חסון, אללה ברא בסוריה את האנשים הטובים ביותר והפך את האנשים שעזבוה ל"נחותים שבנחותים".

 

דבריו של המופתי עוררו מיד תגובות נזעמות ברשתות החברתיות מצד האופוזיציה הסורית שטענה כי המופתי מנצל את הקוראן כדי לתקוף את הפליטים הסורים שנאלצו לעזוב את סוריה. ואולם, כמה ימים לאחר מכן, באופן מפתיע וחסר תקדים, נשמעה ביקורת חריפה על המופתי גם מתוך משרד ההקדשים הסורי. המועצה ההלכתית הכפופה למשרד ההקדשים פרסמה גילוי דעת חריף נגד חסון, מבלי לנקוב בשמו, על רקע הפרשנות שנתן לסורה, המנוגדת לפרשנות המקובלת, והגדירה אותה "פרשנות מוטעית וסילוף". בגילוי הדעת של המועצה ההלכתית נאמר כי הדובר, קרי המופתי חסון, "יצר בלבול בפרשנות בהתאם לגחמותיו והאינטרסים שלו" וכי הפרשנות שלו "אינה נובעת מבקיאות בכללי הפרשנות של הקוראן". יתרה מכך, גילוי הדעת אף השווה את הפרשנות של חסון לדרכם של ארגונים אסלאמיסטים קיצוניים כשנכתב: "דרכם של הקיצונים ואנשי התכפיר [קרי, המאשימים מוסלמים אחרים בכפירה] מתבססת על סילוף הפרשנות של פסוקי הקוראן בשל מטרות אישיות, כדי שהדבר יעלה בקנה אחד עם מטרותיהם התכפיריות".[10]

 

ואולם, כמה מקורות טענו כי המתקפה מבית על המופתי חסון וההחלטה להדיחו קשורה לסכסוך שקט וארוך שנים בתוך המוסד הדתי בסוריה, בין המופתי חסון למשרד ההקדשים בראשות השר עבד אל-סתאר אל-סיד. לפי מקורות אלה, הסכסוך בין השניים החל עוד לפני שמונה חסון לתפקיד המופתי ב-2004, שעה שאל-סיד ששימש כעוזר שר ההקדשים, ניסה לשווא למנוע את מינויו של חסון לתפקיד.

ב-2007 כאשר מונה אל-סיד לתפקיד שר ההקדשים האיבה בין השניים רק גברה. בשנת 2018 פרסם אסד את חוק 31 המסדיר את עבודת משרד ההקדשים במסגרתו העניק סמכויות נרחבות יותר לשר ההקדשים והגביל את כהונת המופתי לשלוש שנים, הניתנות להארכה לפי המלצת השר עצמו. לדברי המקורות, הגבלת הסמכויות של המופתי בשנת 2018 היא שהגבירה את המחלוקת בין הצדדים עד אשר נחשפה כעת ולמעשה הסתיימה ב"ניצחונו" של השר אל-סיד. עוד נטען, כי תהליך דחיקתו של המופתי חסון התנהל בהדרגה וכי בשנתיים האחרונות הוא כמעט נעלם מהזירה הציבורית ומאור הזרקורים.[11]

 

האופוזיציה הסורית: פגיעה בזהות הסונית של המדינה וצעד נוסף להפיכתה לשיעית

ואולם, גורמים המזוהים עם האופוזיציה הסורית, ובפרט גורמים אסלאמיים המקורבים לתורכיה, לא השתכנעו מההסברים הללו להדחת המופתי וסברו כי המניע האמיתי להחלטה היא רצונו של הנישא אסד לערער את מעמד הסונים המהווים רוב במדינה. לדבריהם, ביטול משרת המופתי הסוני והעברת סמכויותיו לידי מועצה המורכבת מעשרות חכמי דת המשתייכים לאסכולות, עדות ודתות שונות, ובכללם גם שיעים, מהווה פגיעה במעמד הסונים, שכן מעתה העדה הסונית לא תהיה מקור הסמכות היחיד לפתוות ולחוקי המעמד האישי במדינה. יתרה מכך, לטענתם, מדובר בצעד נוסף שנועד לקדם את התוכנית של איראן להפוך את סוריה למדינה שיעית, צעד אשר מתלווה לשינויים הדמוגרפיים בשטח המתבצעים מזה שנים בסוריה על ידי גירוש אזרחים סורים סונים, השתלטות על קרקעותיהם, יישוב שיעים בסוריה ואזרוחם.

 

כך, מוטיע אל-בטין, הדובר הרשמי של המועצה האסלאמית הסורית, שהוקמה ב-2014 באיסטנבול ופועלת משם כמקור סמכות סוני עבור ארגונים אסלאמיים סורים הנלחמים במשטר, אמר ב-16.11.21 כי מטרת הצעד שנקט אסד היא להפוך את הסונים למיעוט חלש ואת סוריה למעוז שיעי: "הסכנה הטמונה בביטול משרת המופתי של סוריה אינה נובעת מההדחה של המופתי אחמד חסון, [שהיה] עושה דברו של המשטר, אלא מהפגיעה במשרת פוסק ההלכה לצורך השלמת התוכנית לשינוי זהותה הדמוגרפית והדתית של סוריה". הוא הוסיף: "לא מדובר רק בפגיעה במוסלמים ובסונים בסוריה, אלא בהכשרת הקרקע לכך שנראה את [חובשי] הטורבן של [משטר] חכם ההלכה [באיראן, קרי, חכמי הדת השיעים הנאמנים למנהיג האיראני ח'אמנאי] עולים [לדרוש] במסגד האומיי הגדול בדמשק, בירת הציוויליזציה האסלאמית הגדולה ביותר... לפיכך, התוקפנות הזו שמה לה למטרה את כל המוסלמים והערבים, את דתם, תרבותם, ההיסטוריה שלהם ועתידם". עוד אמר: "באמצעות ביטול משרת המופתי, אסד מכשיר את הקרקע לכניסת איראן לתחום פסיקת ההלכה בסוריה וגם מקבע את נוכחותם בזירה הדתית בסוריה..."[12] אל-בטין ציין כי המועצה האסלאמית הסורית תדון באפשרות למנות מופתי לסוריה מטעמה וכי היא צפויה לקבל החלטה בעניין.[13]

 

העיתונאי הסורי חוסיין עבד אל-עזיז טען במאמר שפרסם ב-19.11.21, כי המטרה של משטר אסד בביטול משרת המופתי היא להגביר את ההשפעה השיעית במדינה גם ברמה הדתית. הוא כתב: "המשמעות של ביטול מוחלט של משרת המופתי היא הרבה מעבר למקרה [הספציפי] של חסון [ופרשנותו לפסוקי הקוראן]. הדבר גם אינו קשור לסכסוך ארוך השנים בין חסון ושר ההקדשים עבד אל-סתאר אל-סיד כפי שטענו חלק... העניין חוזר לשנת 2018, אז השלים המשטר את שליטתו הצבאית על סביבות העיר דמשק וכמעט סיים לסדר מחדש את הדמוגרפיה באזורים הסונים, החל מאזור דמשק בדרום ועד חומס וחלב שבצפון [הכוונה ליישוב ואזרוח של שיעים באזורים אלה]. במהלך השנה הזו, אסד פרסם את חוק 31 המסדיר את עבודת משרד ההקדשים, צעד שהיה המשך ישיר למהלך של החלשת הכוח הסוני [במדינה]... שכן, בפעם הראשונה בסוריה הוקמה מועצה שכונתה 'המועצה ההלכתית' במטרה להכין מחקרים של ההלכה והדת ולדון בפסיקות הלכה [חדשות] תוך הפעלת שיקול דעת הנוגעות לסוגיות דתיות מודרניות, אשר יסייעו בהשגת האינטגרציה בין האסכולות ההלכתיות השונות...

 

מטרות אלה נראות טבעיות ומובנות מאליהן אם מתייחסים אליהן במנותק מהרכב של המועצה ההלכתית. [שכן], בפעם הראשונה [בהיסטוריה של סוריה] המועצה כללה, לצד חכמי הדת הסונים, גם 25 חכמי דת בכירים מסוריה שהם נציגים של כל האסכולות, ולצידם גם נציגים של כל העדות הנוצריות. מה משמעות הדבר? ראשית, אם נבחן את מספר חברי המועצה, נמצא שיש כמעט שוויון בין האסכולות והעדות הדתיות... זה מלמד שהייצוג הדתי במועצה הפך להיות מבוסס על עקרון השוויון, ללא קשר לגודלן של האסכולות והעדות באוכלוסייה וללא קשר להיסטוריה הדתית של המדינה. משמעות הדבר היא שנפתחה האפשרות בפני העדה השיעית בפרט למסד את השיח שלה ואת ההתנהלות הדתית שלה... שנית, לכל האסכולות יש [כעת] זכות שווה [להשתתף ב]עיצוב השיח הדתי הרשמי, ומשתמע מכך שישנם ניסיונות למוסס את מקור הסמכות הדתי סוני והחלשתו, בשל החששות של מיעוטים הדתיים... מפני ההגמוניה של השיח הדתי הסוני. ביטול משרת המופתי, שלאורך ההיסטוריה היתה מוגבלת רק לסונים, הוא צעד להשלמת האסטרטגיה של בניית המדינה המיוחלת מבחינת המיעוט [העלווי] השולט... ובמסגרת ההזדמנות ההיסטורית [שלו]... לנטרל את הסונים שהיו מקור הסמכות הדתי.  זאת, לאחר הם הוחלשו ברמה החברתית, הכלכלית, הפוליטית והצבאית ולאחר שהמשטר הגדיל את הבסיס החברתי השיעי [במדינה] בכך שהעניק אזרחות סורית לעשרות אלפים מהם..."[14]

עורך הדין ופעיל זכויות האדם, עבד אל-נאצר חושאן, המזוהה עם האופוזיציה הסורית, התבטא בצורה דומה. הוא אמר: "הסכנה היא [עצם] ביטול משרת המופתי של סוריה, שמשמעותה היא שלא יהיה עוד מופתי סוני בסוריה". לדבריו, משימת פסיקת ההלכה הפכה לאחת מסמכויות המועצה ההלכתית במשרד ההקדשים שעל פי הצו החדש צריכה לפרסם פתוות הנסמכת על תורת המשפט של כלל האסכולות באסלאם. הוא הוסיף: "המועצה ההלכתית כוללת נציגים של עשרה מקורות סמכות שיעים הכפופים לאיראן שיהוו שליש מחברי המועצה. הללו מאמינים בתפיסת האימאמה [השיעית][15] כאחת משורשי האמונה, שמי שלא מאמין בה נחשב לכופר, דוגלים בהתרת נישואי מותעה[16], רואים בחברי הנביא כופרים, מקללים אותם באובססיביות וסבורים שעיקרי אמונה רבים אינם תקפים ותועים עד כדי כפירה". חושאן הבהיר כי השיעים בסוריה הפכו לשותפיהם של הסונים בניהול הקדשים וכי הדבר "מנציח את פשע השינוי הדמוגרפי שמבצעים חכמי ההלכה באיראן וסוכניהם בסוריה".[17]

 

המשטרי מוותר על "הרוב הסוני שהוא 80%" מהעם עבור "מיעוטים שהם 20%" מהעם[18]

 

פעילי אופוזיציה בטוויטר: חדירת איראן למוסדות הדת בסוריה היא הסכנה האמיתית

ביקורת דומה נמתחה על ידי גורמי האופוזיציה גם בטוויטר. מאהר שרף אל-דין, עיתונאי סורי המזוהה עם האופוזיציה, צייץ: "[המשטר] ניצל את דברי 'המופתי' בהם סילף את הקוראן ולאחר מכן דחף לתגובה מהירה מצד משרד ההקדשים, כדי שיצטייר כאילו הוא [קרי, המשרד] שקיבל את ההחלטה לביטול משרת המופתי [מסיבה זו]. כל זאת אינו אלא מחזה שמגלמות בובות איראניות, במטרה להשלים את השמדת הזהות הדתית [סונית] בסוריה, לרבות סמליה האלמנטריים ביותר, שרוסקו עוד קודם לכן, כדוגמת תפקיד המופתי של הסונים...". בציוץ נוסף הוא כתב: "אנחנו עוד נקרא בימים הקרובים על החלטות נפרדות [נוספות שתתקבלנה]... אשר [ינצלו] את ביטולה של משרה זו, כדי לאפשר לאנשיה של איראן לחדור עוד ועוד לחיי הדת של סוריה, ולהמשיך לשחק בזהותה של המדינה..."[19]

 

המופתי חסון מסולק מהמועצה ההלכתית ואיראן נכנסת במקומו[20]

 

חבר הרשות העליונה למו"מ, המייצגת את האופוזיציה הסורית בתהליך המדיני מול המשטר, אבראהים אל-ג'באוי, צייץ: "דעה בלבד: לאחר שבוטל מעמד המופתי בסוריה ומונתה במקומו מועצה הלכתית, אנו נראה בעתיד פסקי הלכה שיתפרסמו בשני חלקים: חלק סוני וחלק שיעי!!! אתה, הסורי המוסלמי, תצטרך לבחור: או שתהיה שיעי ואז יהיו מרוצים ממך, או ש[תהיה סוני ואז] תמשיך להיות נרדף וכנפיך יקוצצו."[21]

 

החוקר ופעיל זכויות האדם, מחמוד עות'מאן המזוהה עם האופוזיציה, צייץ: "אסד ביטל את משרת המופתי של הרפובליקה וסיפח את משימת פסיקת ההלכה למועצה ההלכתית הכפופה למשרד ההקדשים. שליש מ[חברי] המועצה הזו הם מקורות סמכות איראניים, מה שמוכיח כי השלב הבא במסגרת מאמציו של אסד לבצע איראניזציה של סוריה יצריך קבלת החלטות שהמופתי לבדו לא יוכל להצדיקן. החדירה הדתית והכלכלית של איראן [לסוריה] היא הסכנה [האמיתית], ולא המיליציות [שלה]."[22]

 

מוחמד סרמיני, מייסד מכון המחקר ג'וסור הפועל מאיסטנבול ומזוהה עם האופוזיציה, פרסם סדרת ציוצים בעקבות פרסום הצו של אסד. כך כתב: "[המהלך הזה לא נעשה] כעונש ל[מופתי] חסון, אלא במטרה לשנות את זהותה של סוריה, דבר שהצריך את ביטול תפקיד המופתי הכללי ושאר התפקידים של פוסקי ההלכה...". בציוצים נוספים, הוא כתב: "המשטר הסורי חותר לבצע שינוי שורשי בזהותה של סוריה, כך שלא יהיה בה יותר... רוב סוני. היא הפכה [כעת] למדינה מגוונת שמרכיביה העדתיים שווים, וכולם שותפים במועצה [המהווה] מקור הסמכות לחקיקה הדתית הרשמית..."; החדירה האיראנית למוסדות ההלכתיים והמשפטיים [בסוריה שעד היום היו] כפופים למקור הסמכות של האסכולות הסוניות, מבשרת על שלב מסוכן ביותר של מחיקת זהות, זאת לאחר השינוי הדמוגרפי שהתרחש במהלך עשר השנים האחרונות..."[23]

 

בין המגיבים היה גם מי שקרא לעולם האסלאמי ובפרט לגורמי האופוזיציה ולמועצה האסלאמית הסורית הפועלת מאיסטנבול, לנקוט צעדים לנוכח ביטול משרת המופתי על ידי אסד. אחמד מופק זידאן, עיתונאי סורי המזוהה עם האופוזיציה, צייץ ב-16.1.2021: "ביטול משרת המופתי של סוריה על ידי כנופיית כיבוש הרוסי והאיראני היא צעד נוסף בסדרת [הצעדים שנועדו] לשנות את הזהות והדמוגרפיה של סוריה... זהו דבר חמור מאוד המחייב את העולם הערבי והאסלאמי להתנגד לו. הדבר גם מפריך את הטענות שיש המנסים לשווק [לאחרונה], לפיהן אסד מגרש את איראן מסוריה."[24] בציוץ נוסף למחרת, כתב: "ביטול משרת המופתי של סוריה הוא החלטה של הכיבוש מחוץ ומבית, ויש להתייצב נגדה באמצעות המועצה האסלאמית הסורית, ובאמצעות האליטות שאכפת להן מזהותה של סוריה. יש לעשות זאת באמצעות פעילות מבית, ע"י מינוי מופתי מטעם המהפכה [הסורית], שיזכה לתמיכה של אנשי הדת הסורים, ומהמוסדות של חכמי הדת הערבים והאסלאמיים..."[25]

 

​גורמים אסלאמיים המזוהים עם המהפכה ופועלים מתורכיה מינו מופתי חדש לסוריה

ואכן, ב-20.11.21, חמישה ימים לאחר פרסום הצו של אסד, הודיעה המועצה האסלאמית הסורית, שהוקמה ב-2014 באיסטנבול ופועלת משם כמקור סמכות סוני עבור ארגונים אסלאמיים סורים, כי היא בחרה בשיח' אוסאמה עבד אל-כרים אל-רפאעי, העומד בראשה ומשמש חבר באיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים לתפקיד המופתי הכללי של סוריה. דובר המועצה, מוטיע אל-בטין, אמר כי למן ההתחלה, המשטר הסורי קַָשַר קֶשֶר נגד משרת המופת, כאשר הפך אותה ממשרה שהמכהן בה נבחר על ידי חכמי הדת הבכירים, למשרה שהמכהן בה ממונה על ידי הנשיא, וכעת הוא השלים תהליך זה עם ביטול המשרה לחלוטין. לדברי אל-בטין, לאחר דיון בנושא עם חכמי הדת הסורים הבכירים "החליטה המועצה האסלאמית בהיותה הגוף המייצג את חכמי הדת... בקונצנזוס מלא להשאיר את המשרה ולבחור את השיח' אוסאמה עבד אל-כרים אל-רפאעי למופתי הכללי של סוריה".[26]  

דובר המועצה האסלאמית הסורית מכריז על הבחירה במופתי סוריה החדש[27]  השיח' אוסאמה אל-רפאעי[28]  

                                                                                                                                

השיח' אל-רפאעי, העומד בראש אגודת חכמי הדת של אל-שאם [כינוי לסוריה הגדולה], בראש המועצה האסלאמית הסורית וחבר באיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים, נולד בדמשק ב-1944 לאב שהיה איש דת מוכר. ב-1971 לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת דמשק, הפך לדרשן במסגד עבד אל-כרים אל-רפאעי שבלב דמשק, הקרוי על שם אביו. ב-1981 נאלץ להגר לסעודיה עקב רדיפת משטר חאפט' אל-אסד את תנועת האחים המוסלמים וכן ארגונים אסלאמיים נוספים. בשנת 1993 הוא חזר לסוריה. כבר בחודשים הראשונים של המהפכה הסורית נגד משטר אסד ב-2011 אל-רפאעי הביע בה תמיכה, אירח במסגד שלו דמשק את המפגינים נגד אסד והשמיע ביקורת נוקבת נגד אסד ובכירי משטרו, מה שהביא לרדיפתו והכאתו בידי מנגנוני המשטר. בעקבות זאת היגר לתורכיה. ב-2014, כשהוקמה המועצה האסלאמית הסורית באיסטנבול, הוא נבחר לעמוד בראשה ומאז הוא מהווה מקור סמכות אסלאמי עבור הפלגים האסלאמיים הנלחמים במשטר אסד בעיקר באזור צפון סוריה.[29]

 

אל-רפאעי נחשב למקורב לתורכיה ושיבח לא פעם את תמיכתה באופוזיציה הסורית.[30] הוא ידוע גם בעמדותיו הקיצוניות נגד "כוחות סוריה הדמוקרטיים" - ארגון גג המאגד בתוכו בעיקר כוחות כורדים בראשות מפלגת ה PYD - וכוחות ערבים הנתמכים על ידי כוחות הקואליציה הבינלאומית נגד דאעש בראשות ארה"ב - ואף התיר בעבר לבצע ג'יהאד נגדם.[31] בנוסף, לאחרונה התעוררה עליו ביקורת בשל עמדות קיצוניות שהביע ביחס לנשים בדרשה שנשא באוגוסט 2021, במהלך ביקורו בחלב ואזור צפון סוריה בראשות משלחת מהמועצה האסלאמית. בדרשה שנשא במסגד באעזאז הזהיר אל-רפאעי מפני ארגוני חברה אזרחית המפיצים רעיונות מנוגדים לערכי האסלאם תחת כסות של סיוע הומניטרי והסית נגד נשים סוריות הפעילות בארגונים אלה ומפיצות, לדבריו, בקרב הנשים הצעירות בסוריה ערכים נפסדים, סטייה מהאסלאם ורעיונות כמו "שחרור האישה והמגדר".[32]

 

ב-25.11.21, חמישה ימים לאחר שמונה למופתי, פורסם נאומו הראשון של אל-רפאעי כ"מופתי סוריה" אותו נאם מחלב שבצפון סוריה, לשם הגיע לביקור. בנאומו הדגיש אל-רפאעי כי הוא לא רצה להתמנות למופתי, אך חברי המועצה האסלאמית הסורית ומועצת הפסיקה הסורית התעקשו על כך ובחרו בו בקונצנזוס. לדבריו, בצעד זה המועצה האסלאמית הסורית השיבה את המצב לתיקונו, קרי, שהמופתי נבחר על ידי אנשי הדת ולא על ידי השלטון, כפי שהיה גם בעבר. הוא הסביר כי המופתי צריך להיות עצמאי מהשלטון על מנת שיהיה לו חופש בפרסום פסקי ההלכה.

 

נראה כי בנאומו הראשון כמופתי ניסה אל-רפאעי לשגר מסרי פיוס לעם הסורי על כל מרכיביו, שכן הוא קרא לאחדות ושיתוף פעולה בין כל פלגי האופוזיציה הסורים וכל מרכיבי העם הסורי על מנת להשיג את יעדי המהפכה, והוסיף: "כל עוד לא נאחד את השורות, אל לנו לחלום על הניצחון". עוד אמר כי "המועצה האסלאמית הסורית מושיטה ידה לכל מרכיבי העם הסורי", ולכל הדתות, הגזעים, והזהות האתניות במדינה. הוא הוסיף: "חיינו בעבר בסוריה לצד כל הדתות השונות, ללא [רגשי] עדתיות או גזענות, כמשפחה אחת ועלינו להחזיר את המציאות הזו למדינתנו". אל-רפאעי בירך את הנשים בסוריה, שלדבריו סבלו מאוד בשנים האחרונות.[33]

 

גופים המזוהים עם האופוזיציה הסורית מיהרו לברך על המינוי של אל-רפאעי למופתי. הממשלה הסורית הזמנית, שהוקמה ב-2013, פועלת מתורכיה ומייצגת את הפלגים סורים האסלאמיים בצפון סוריה, פרסמה הודעה בה גינתה את ביטול משרת המופתי הכללי על ידי אסד ואת העברת סמכויותיו אל "המועצה ההלכתית בה חברים מקורות סמכות המשתייכים למיליציות האיראניות". עוד נאמר בהודעה כי הדבר נעשה "כחלק מהפגיעה השיטתית [של המשטר] ברוב הסוני [במדינה] המייצג את הזהות התרבותית של סוריה ואת פניה האותנטיות... לאור זאת, אנו בממשלה הסורית הזמנית מוקירים את הצעד שנקטה המועצה האסלאמית הסורית בבחירת כבוד השיח' אוסאמה עבד אל-כרים אל-רפאעי כמופתי כללי, ומברכים על כך. אנו מדגישים את החשיבות של צעד זה ואת המשמעויות הסמליות שלו במאבק בתוכניות שמבצע המשטר אסד והמיליציות של הפרויקט האיראני בסוריה."[34]

 

בדומה לכך, גם סאלם אל-מסלט, יו"ר הקואליציה הלאומית של כוחות המהפכה והאופוזיציה הסורית, מיהר לברך על מינוי של אל-רפאעי. בציוץ בחשבון הטוויטר שלו, הוא כתב: "בחירתו של המלומד המכובד השיח' אוסאמה אל-רפאעי למופתי כללי של סוריה מחזירה למשרה זו את החשיבות, המשקל וההשפעה [הרבים] שיש לה, כפי שהיה בעבר לפני שהמשטר הפושע השתלט על השלטון בסוריה ושינה את [מהות משרת המופתי] כדי שישווק את משטרו..."[35] בציוץ נוסף למחרת, כתב אל-מסלט: "היה לי הכבוד לבקר את כבוד השיח' המלומד אוסאמה אל-רפאעי, המופתי הכללי של הרפובליקה. בירכתיו על כך שזכה באמונם של חכמי הדת של סוריה ושל העם הסורי, וזאת בזכות המעמד הדתי שלו, ההיסטוריה המפוארת  שלו ועמדותיו הבלתי נשכחות נגד העושק והעריצות. שהרי אף אחד לא שוכח שהוא היה הראשון שהכריז בפומבי את דרישות המהפכה מעל בימת המסגד שלו בדמשק בשבוע הראשון של המהפכה".[36]