המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בעל טור סעודי: איראן היא האויב האמיתי שלנו ולא ישראל
6/6/2017

 

 

בעל טור סעודי: איראן היא האויב האמיתי שלנו ולא ישראל

 

ב-6.6.2017 פרסם מוסאעד אל-עצימי, בעל טור ביומון הסעודי אל-ריאד, מאמר בו קרא להפסיק לראות בישראל מדינה אויבת ולהתרכז ב"אויב האמיתי" – איראן. לדבריו, אמנם אין צורך בהפגנת ידידות כלפי ישראל הכובשת אדמה ערבית, אך גם אין צורך לעשות לה דמוניזציה, במיוחד בשעה שהפלסטינים עצמם ומדינות ערביות נוספות כבר חתמו עמה על הסכמי שלום. אל עצימי הדגיש, כי בחינה מדוקדקת של השאלה מיהו האויב תוביל למסקנה הברורה כי איראן ולא ישראל היא הגורם שמהווה איום על סעודיה ולכן יש לחתור להבסתה. ברמזו לקטר, הוא קרא לפעול גם נגד גורמים מפרציים ערבים דו-פרצופיים, התומכים באיראן.[1]

 

להלן תרגום קטעים ממאמרו:

 

"כתבתי כבר יותר מפעם אחת על מהות האויב שמפניו עלינו להיזהר, וכתבתי גם על הבלבול שכמה מהערבים רוצים שנאמין בו ושנשים בראש מעינינו, ועל שיטות ההפחדה הנובעות ממנו. יש המשתמשים בשיטות האלה כדי לערב אותך בבעייתם, במטרה שתסייע להם באופן מתמשך מבחינה חומרית ופוליטית.

 

בעניין העוינות הישראלית, לאדם בר דעת ברור שישראל היא כנופיה שגוזלת אדמה ערבית, ושהיא עשתה זאת בתמיכה בינלאומית, החל מהצהרת בלפור ועד לתמיכת ארה"ב המושטת לה עד עכשיו. ואולם, נעשתה הגזמה בתיאור העוינות הזו, עד כדי כך שיש כאלה שהדגישו ששאיפות היהודים מגיעות עד לדרום חצי האי ערב. בזמנו, הדבר עורר היסטריה גדולה, עד כדי כך שהתרומות לפלסטין עלו על תקציבן של מדינות גדולות.

 

לא ניכנס לנבכי הפוליטיקה בשום אופן, אבל אנו מאמינים שהפלסטינים כבר חתמו על הסכמי וחוזי שלום והסתפקו במעט שניתן להם בחוזים הללו. [הבעיה הפלסטינית] היא בעייתם, והם הבקיאים בה [יותר מכולם] והנושאים באחריות לה. כאן אני זכאי לשאול: האם עליי להמשיך במצב של כוננות, חשש ומתח כלפי ישראל, לאחר שהם ובעלי הבית המקוריים [קרי, הפלסטינים] הסכימו לשלום, ועדיין נמצאים במשא ומתן לגביו?!

 

אין זו קריאה להפגין ידידות כלפי ישראל - אדרבה, יש מתיחות בתחושות כלפיה משום שהיא כובשת אדמה ערבית - אולם מה יש בכוחי כאזרח סעודי לעשות ביחס אליה, כאשר בעלי הסמכות הפלסטינים הכריזו על שלום עמה ואחרים מקרב הפלסטינים, אשר המשיכו את המאבק הקולני נגדה, שבו לעזה כדי לחיות בה בידיעה שישראל מכתרת אותה מכל הכיוונים. לא זו בלבד, אלא שכמה מדינות ערביות שיש להן גבול [עם ישראל] חתמו הסכם שלום קבוע עמה, כפי שעשו מצרים וירדן, ובשאר המדינות ישראל עושה כרצונה.

 

לאחר כל ההקדמה הארוכה הזו, זכותי לתהות מיהו אפוא האויב? או מפני מי אני צריך להישמר ולהיזהר? ההיגיון אומר שמי שמאיים עליך ומשתמש באחרים כדי להטרידך הוא אויבך; מי שסותר את המגמות שלך, מחפש כל דרך לסכלן ופוגע בך, הוא אויבך; מי שמסייע לאנשים שהולכו שולל בנשק ובכסף כדי שיטרידו אותך הוא אויבך; מי שבכל תקופת חג' [עלייה לרגל למכה] ממציא סכסוכים, מעורר פחד ובעיות ועושה צרות כדי להציגך כמי שאינו מסוגל לנהל את הטקס הדתי הזה [הוא אויבך];[2] ומי שמעורר בהלה ומטפח את העדתיות בארצך ובארצות השכנות לך שעניינן חשוב לך, הוא אויבך. האם אחרי כל זה קשה לנו להגדיר מיהו האויב הזה שמגלם בתוכו את כל גילויי האיבה הללו?

 

כלל לא. העניין ברור והאויב גלוי. יתרה מכך, [האויב] מדבר על כך בגלוי ומניף את ידו כדי להדגיש שאתה מתכוון אליו. האם יש אויב גדול יותר לנו ולמדינות שלנו יותר מאשר איראן[?] והאם ישראל מאיימת [עלינו], משפיעה, מדאיגה [אותנו] ומפיצה [בקרבנו] טינה ושנאה כמו איראן? לפיכך, הבה ונתרכז באויב האמתי שלנו ולא נהפוך [גורם] אחר לשד שידאיג את הדורות הבאים שלנו כאשר הוא אינו כזה. עלינו לעשות כל מה ביכולתנו כדי להביס את האויב הזה [קרי, איראן] והדבר החשוב ביותר הוא שלא נעמוד בחיבוק ידיים לנוכח הדו-פרצופיים [הכוונה לקטר], שכן החבר של האויב שלי הוא [גם] אויבי, אפילו אם הוא ערבי ומפרצי.

 

אם כך, הבה נפעל בהיגיון ובהתאם לאינטרסים שלנו ונבחן מחדש את המצב מבחינה כלכלית, מדינית, מסחרית ואף מבחינה היסטורית, במסגרת שיקולים של רווח והפסד ושיקולים של האינטרסים [שלנו] והיציבות, כדי שנדע מי מסוכן יותר [מבחינתנו] איראן או ישראל ומי משתמש באויב שלי נגדי...

 

השורה התחתונה היא דבריו של האמאם עלי בן אבו טאלב ששמתי אותם ככותרת המאמר [בהתייחס לקטר]: 'אם חבר שלך מרמה אותך שים אותו במעמד של אויבך'".[3]

 

מאמרו של מוסאעד אל-עצימי ביומון אל-ריאד


      



[1] אודות פרוץ המשבר הנוכחי בין סעודיה, האמירויות, בחריין ומצרים לבין קטר, אשר הוביל לניתוק יחסיהן הדיפלומטיים עמה, ראו דוח ממרי

[2] ראו דוח ממרי מה-14.9.16, המתייחס לקריאת המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, להפקיע את ניהול המקומות הקדושים מידי סעודיה, ולתגובות בסעודיה לקריאתו.

[3] אל-ריאד (סעודיה), 6.6.2017