כללי

 
צו מלכותי לצמצום חובת האפוטרופסות על נשים בסעודיה והתגובות לו

 

מאת ב. שני

הקדמה

ב-4.5.17 פורסם צו מלכותי בסעודיה, המורה לכל הגופים הממשלתיים במדינה שלא לדרוש מנשים הסכמה מצד האפוטרופוס שלהן בעת מתן שירותים ציבוריים לנשים, אלא אם יש אסמכתא בחוק לדרישה זו, בהתאם להוראות ההלכה האסלאמית.[1]

 

הוראות הצו המלכותי החתום על ידי המלך סלמאן, מתוקף היותו ראש ממשלת סעודיה, מהוות שינוי היסטורי במארג החברתי בסעודיה, בבטלו מגבלות רבות בחיי האישה הסעודית, שהטיל עליה מנגנון האפוטרופסות [בערבית: "ולאיה"] שרווח במדינה. על פי הדין שנהג בסעודיה עד למועד מתן הצו, נשים נזקקו לאישורו של אפוטרופוס גבר [בערבית: "מחרם"], אשר יכול להיות הבעל או אביהן, סבן, אחיהן או בנן, כמעט בכל צעד בחייהן. בכלל זה, פעולות כגון פתיחת חשבון בנק, רכישת תרופות על פי מרשם, הגשת תביעה משפטית (לרבות בנושאי אלימות במשפחה), לימודים גבוהים ואף יציאה מפתח הבית, היו כולן טעונות אישור של האפוטרופוס, לרוב בכתב.

 

הצו המלכותי פורסם לאחר כתשעה חודשים בהם מתנהל קמפיין נרחב ברשת החברתית טוויטר בדרישה לבטל את מנגנון האפוטרופסות, במסגרתו מתחו נשים סעודיות ותומכיהן ביקורת על מנגנון זה והשלכותיו על חיי נשים בסעודיה, וקראו לבטלו. פרסום הצו עורר גל של שמחה והתלהבות בקרב סעודיות רבות ברשת הטוויטר, כמו גם התייחסות נרחבת בכתבות ומאמרים בעיתונות הסעודית. התגובות לפרסום הצו נעו בין שמחה גלויה ותקווה לקידום ראוי של הוראות הצו, לבין ביקורת על כך שהצו אינה מספק ואינו מביא לשוויון זכויות מלא בין האישה לגבר.

 

דוח זה יעסוק בצו המלכותי, בקמפיין הנרחב שהתנהל ברשת הטוויטר לביטול מנגנון האפוטרופסות על נשים בחודשים שקדמו לצו, ובתגובות בסעודיה בעקבות פרסום הצו.

 

הוראות הצו המלכותי והקמפיין ברשת הטוויטר שקדם לפרסומו

כאמור, הצו המלכותי הורה לכל הגופים הממשלתיים בסעודיה שלא לדרוש מנשים להשיג את הסכמת האפוטרופוס שלהן בעת קבלת שירותים ציבוריים, כל עוד אין אסמכתא בחוק לדרישה זו, בהתאם להוראות ההלכה האסלאמית. הצו גם הורה לגורמים הנוגעים בדבר לבחון מחדש את הנהלים במשרדיהם הנוגעים למתן שירותים לנשים בהתאם לאמור, תוך שלושה חודשים. בנוסף, הגופים הממשלתיים נדרשו לספק לעובדותיהם, אשר כנשים מנועות לנהוג ברכב בעצמן בסעודיה, אמצעי תחבורה מתאימים במידת האפשר.[2] כמו כן הרשות הסעודית לזכויות אדם הונחתה לגבש יחד עם הגופים הממשלתיים תכנית להקניית מודעות בנושא ההסכמים עליהם חתומה סעודיה ובנושא זכויות האישה בכלל, באמצעות אמצעי התקשורת ומוסדות החינוך.[3]

 

על פי דובר הרשות לזכויות אדם בסעודיה, גם לאחר פרסום הצו המלכותי יציאת נשים ללימודים מחוץ לסעודיה, מתן היתר נסיעה לחו"ל והנפקת דרכונים לנשים עדיין יחייבו הסכמת אפוטרופוס, בשל הדרישה בחוק הסעודי להסכמה זו. דובר הרשות ציין כי נושא נהיגת נשים בסעודיה "עדיין שנוי במחלוקת ודורש החלטה של החברה", כך שגם לאחר מתן הצו נשים יהיו מנועות מלנהוג במדינה. לדבריו, הצו המלכותי מהווה ביטוי לתכנית הרפורמה הכלכלית-חברתית בסעודיה, חזון 2030, הכוללת בתוכה השתתפות פעילה של האישה הסעודית בעתידה הכלכלי והחברתי של המדינה.[4]

 

יצוין כי ידיעות אודות הצו המלכותי הצפוי החלו להתפרסם כבר בשלהי חודש אפריל 2017. כך, היומון הסעודי עוכאט', דיווח כי גורמים בכירים הנחו את היחידות הממשלתיות שלא לבקש מנשים הסכמה של האפוטרופוס עליהן בעת מתן שירותים ממשלתיים, אלא אם החוק דורש זאת במפורש[5] ובנוסף, בטוויטר הופצה תמונה של טיוטת הצו ללא חתימת המלך.

 

תמונת הצו המלכותי שהופצה ברשת הטוויטר כבר באפריל[6]

  

כאמור, הצו המלכותי פורסם לאחר כתשעה חודשים בהם מתנהל קמפיין נרחב ברשת החברתית טוויטר בדרישה לבטל את מנגנון האפוטרופסות, במסגרתו נפתחו האשטאגים רבים כגון "ביטול האפוטרופסות" ו"אנו סעודיות שדורשות לבטל את האפוטרופסות", בהם מתחו נשים סעודיות ותומכיהן ביקורת על מנגנון האפוטרופסות וקראו לבטלו, בטענה שהצידוקים לו נובעים אך ורק ממסורות ומנהגים, ולא מההלכה. עוד טענו הפעילות והפעילים בקמפיין כי היקפו של מנגנון האפוטרופסות מעניק לגבר שליטה מוחלטת על האישה ומאפשר לו לנהוג כלפיה באלימות בחסות החוק, וכן כי מצב דברים זה מתייחס לנשים כאל חיות.

 

ציוץ בטוויטר: "האפוטרופסות היא העבדות של המאה ה-21"[7]

 

הקמפיין האינטרנטי זכה להשתתפות רבה בסעודיה ומחוצה לה מתחילתו ועד למועד כתיבת שורות אלה, וההאשטאג "אנו סעודיות שדורשות לבטל את האפוטרופסות" הפך להאשטאג פופולארי ומקיף, המאגד גם התייחסויות למגוון קמפיינים לקידום זכויות נשים בסעודיה, ולתמיכה בפעילוֹת סעודיות למען זכויות נשים אשר סבלו מהתעמרות השלטונות הסעודיים.[8]

 

במקביל, הקמפיין עורר גם תגובות נגד חזקות בקרב גברים ונשים בחברה הסעודית, כאשר בכלל זה נשים סעודיות אחרות יצאו נגד הדרישה לביטול חובת האפוטרופסות ואף שיבחו את קיומה. ברוח זו נפתחו האשטאגים שונים כדוגמת ההאשטאג "אני סעודית ואני מסרבת לבטל את האפוטרופסות".[9]

 

התגובות בסעודיה לפרסום הצו: בין ביטויי שמחה לטענות כי הצו אינו מספק

פרסום הצו המלכותי כאמור עורר גל של שמחה והתלהבות בקרב סעודיות רבות ברשת הטוויטר, במסגרתו נפתח ההאשטאג "לאפשר לאישה להיות ללא אפוטרופוס". כך למשל, משתמש הטוויטר רחאל, המתגורר בריאד, פרסם מחדש קריקטורה משנת 2013, בה אישה שבעלה הכה אותה המבקשת סיוע מהמשטרה, אך נענית כי עליה להציג את הסכמת האפוטרופוס לפנייתה. מעל לקריקטורה כתב רחאל  "התקופה הזו חלפה לנצח".

 

ציוצו של רחאל בטוויטר[10]

 

ציוץ אחר של חשבון הטוויטר הסעודי "פמיניסטיות סעודיות" הציג תמונה של נשים שונות המדמות כרזה פמיניסטית מוכרת שכותרתה "אנחנו יכולות לעשות זאת", ומעליה דברי תודה לנשים שפעלו נגד החוקים המדכאים בסעודיה, והבטחה כי השינוי שהושג בעקבות הצו המלכותי הוא רק תחילת הדרך.

 

הציוץ בחשבון הטוויטר "סעודיות פמיניסטיות":[11]

 

פעילת זכויות הנשים הסעודית המסה אל-סנוסי כתבה בחשבון הטוויטר שלה: "החלטה היסטורית ביום ה-303 [לפתיחת ההאשטאג] 'אנו סעודיות שדורשות לבטל את האפוטרופסות'. לאפשר לאישה להיות ללא אפוטרופוס – משום שאפוטרופסות על אישה היא בדעה [חידוש בדת] שאין לה אסמכתא [בהלכה המוסלמית]".[12]

 

חברת מועצת השורא הסעודית, לטיפה אל-שעלאן, צייצה בחשבונה: "כל מה שקרה במשך עשרות שנים – חטיפת החברה בידי זרם אחד והשתלטותו עליה, ההתערבות בחופש הבחירה, הדרת נשים, והטלת איסור על אומנויות – קורס כעת ומתפוגג. ליבי ליבי לאלו שזועמים ומסרבים להכיר בכך."

 

הציוץ בחשבונה של לטיפה אל-שעלאן[13]

 

השמחה על פרסום הצו מצאה ביטוי גם בעיתונות הסעודית. הצו המלכותי, משמעותו והשלכותיו על חיי הנשים בסעודיה, זכה להתייחסות נרחבת בכתבות ומאמרים רבים. בקרב מאמרי הדעה שהתפרסמו מאז פורסם, עלו ביטויי שמחה גלויים על השינוי המשמעותי וחשיבותו ההיסטורית עבור סעודיה, המלצות לקידום ראוי של הוראות הצו, במיוחד בתקופת המעבר שהוגדרה לתיקון מסמכי הרשויות, וכן קריאות לתיקונים נרחבים נוספים בכל ההיבטים בהם חווה האישה הסעודית חוסר שוויון וקיפוח. לצד זאת, כאמור, פורסמו גם מאמרים שקראו להסתפק בבשורה שנושא עמו הצו המלכותי ולהימנע בתוקף מחרחור ריבים ומחתירה תחת המשטר ברשתות החברתיות.[14]

 

חברת מועצת השורא הסעודית: הצו  - שינוי מרחיק לכת במעמד האישה ויישום של ההלכה המוסלמית

ד"ר ת'ריא אל-עריד, חברה במועצת השורא הסעודית ובעלת טור ביומון הסעודי אל-ג'זירה, הביעה שמחתה על פרסום הצו המלכותי, ובירכה עליו, בהסבירה כי הצו, אשר קבע כי האישה איננה עוד ישות בלתי עצמאית, מהווה תשובה לחוגים אשר כפו פרשנות שגויה של ההלכה המוסלמית על מיליוני נשים בסעודיה. וכך כתבה: "אני כותבת ביום חמישי ה-4 במאי כשאני שמחה מאוד, וכמוני ללא ספק [עוד] מיליוני אזרחיות. הסיבה היא שהיום יצאה החלטה מלכותית מראשות הממשלה הנוגעת להעצמת נשים, שמכריזה בשפה ברורה על שינוי מרחיק לכת במעמד האישה במשוואה החברתית. זאת, לאחר עשרות שנים בהן היא סבלה משלטון הנורמות המסורתיות, מפרשנות שגויה של הוראות ההלכה המוסלמית, ומשימוש בשני אלו כדי לכבלה למעמד של [ישות] בלתי עצמאית, המשוללת יכולת לקבל החלטות אפילו [לגבי] זכויות שניתנו לה בהלכה. אנו מברכים על הצו המלכותי ששיגר המלך סלמאן בן עבד אל-עזיז...

 

הצו המלכותי עצמו מהווה יישום של דיני ההלכה המוסלמית. הדבר חשוב מאוד כדי להבין שהמגמה של הצו היא לתקן: הוא נועד לשים סוף להולכת השולל הרווחת בהתייחסות לנשים, [שנעשית] מנקודת מוצא של נורמות מסורתיות טהורות אשר עטופות באצטלה הלכתית, כדי להעביר [החלטות] נוקשות ומוטות בנושאים ספציפיים נגד [האפשרות] שהן תשגנה את זכויותיהן ההלכתיות..."[15]

 

עיתונאית סעודית: הצו – החלטה דגולה שמהווה הכרה בסבל של הנשים ותשים קץ להדרתן

בעלת הטור ביומון הסעודי אל-וטן, עזה אל-סוביעי, התייחסה במאמרה לחשיבות ההיסטורית של הצו המלכותי, תוך שמתחה ביקורת על גורמים סעודים שונים, לרבות הליברלים שבהם, אשר דחו בעקביות את טענותיהן של הפעילות והפעילים הסעודיים למען זכויות נשים במדינה. אל-סוביעי קראה לפעילות ולפעילים בעד זכויות נשים בסעודיה לנצל את הצו כדי לשנות חוקים שאינם עולים בקנה אחד עם הצו. היא כתבה: "יתכן שתאריך ה-4 במאי יישאר חקוק בזיכרונן של הנשים הסעודיות זמן רב. ייתכן שנכדתי תחגוג אותו עם חברותיה, ושהן תדלקנה נרות לזכר מיליוני הסעודיות אשר לא יכלו עד אז לרכוש תרופות או למכור דבר מה שבבעלותן, אלא ברשות [האפוטרופוס שלהן], ולא יכלו לא להשתלב במשרה אלא מכוח החלטה של גבר שלפעמים לא יודע על [בת חסותו] דבר להוציא היותה אחותו מצד אביו, או בת דודו, שאביה נפטר מבלי שהשאיר אחריו זָכר אחר שימלא את תפקיד האפוטרופוס, ולכן חיפשו בעץ המשפחה עד שמצאוהו.

 

יותר משההחלטה המלכותית הנכבדת משנה את המציאות שלנו כסעודיות, היא מהווה הכרה בְּעובדות להן התכחשו גברים סעודים רבים, ואף מובילי דעת קהל, בהם מטיפים, כותבים ומשכילים. איני מתכוונת לליברלים שהתמידו במשך שנים בסירובם להכיר בסבל הנשים הסעודיות עקב התניות האפוטרופסים, וטענו שמשפטניות סעודיות הן אלה שמעלות סיפורים כאלה. [זה היה המצב] עד שהגיע הצו המלכותי אשר מחד גיסא שם קץ לכל ההתניה שגורמת עוול [לנשים] מצד האפוטרופוס, [ומאידך גיסא מהווה] אסמכתא משפטית שכל אישה סעודית צריכה לשמור את המספר שלה בתיקה ולשלפה בפני כל מי שדורש ממנה [את הסכמת] אפוטרופוס בנושאים שהצו הגדיר [כפטורים מהסכמה זו].

 

כמה עיתונים ואתרים ציינו שהאפוטרופסות תמשיך להתקיים בארבעה תחומים: בנישואין, ב[הנפקת] דרכון, ביציאה לחו"ל וביציאה מהכלא. למען האמת, אינני יודעת על מה הסתמכו העיתונים והאתרים בהחרגה הזו, משום שהפרסומים אודות ההחלטה הבהירו שהודעתו של המלך הציבה שתי התניות [לביטול הדרישה להסכמת אפוטרופוס]: [שהביטול] לא יעמוד בניגוד להלכה המוסלמית, ושאין אסמכתא בחוק [שדורשת הסכמת אפוטרופוס]. איך הפכה השארת אישה צעירה בכלא, בהמתנה להסכמת האפוטרופוס שלה לשחרורה לאחר שסיימה לרצות את דינה, לדבר שיש לו אסמכתא הלכתית מאת אללה, או סימוכין בחוק?

 

האמת היא שההחלטה הדגולה הזו של מלכנו תיתן כוח בידי המחוקקים הנכבדים בארצנו כדי לעצור כל ניסיון להדיר [נשים] שאינו נסמך על הדת, על החוק או על ההיגיון. הכדור נמצא עכשיו במגרשם של כל מי שהאמינו ועודם מאמינים בזכותן של הנשים הסעודיות לחיים טובים יותר – [עליהם לפעול] לתיקון כל חוק שלא מושתת על תוכן הצו המלכותי."[16]

 

טענות כי הצו המלכותי איננו מספק וקריאות להמשיך במאבק למען זכויות הנשים

לצד השמחה הרבה על מתן חופש פעולה לנשים בתחומים בסיסיים רבים בחייהן, נשמעה בקרב חלק מהפעילים והעיתונאים גם ביקורת מסוימת על הצו בטענה שהוא אינו מספיק היות והוא לא ביטל לחלוטין את מנגנון האפוטרופסות, אלא רק הכניס בו הקלות. פעילים ופעילות בעד זכויות נשים, משתמשי טוויטר ועיתונאים דרשו לראות גם תוצאות של חקיקה בפועל ולא רק דיבורים.

 

כך למשל, משתמשת הטוויטר אמל אבראהים התייחסה לצו המלכותי כאל שיפור נקודתי בלבד בתחום האפוטרופסות על נשים, וקראה לביטול אמיתי ומוחלט של המנגנון, בכתבה: "אנו דורשים ביטול, ולא שיפור של האפוטרופסות! אנו דורשים ביטול, ולא מחיקה של כמה סעיפים! אנו דורשים שיתייחסו אלינו כמו שמתייחסים לבני אדם!

 

הציוץ בחשבונה של אמל אבראהים[17]

גם בחשבון הטוויטר "בטלו את האפוטרופסות!", המפרסם מדי יום רשימת האשטאגים לשימוש פעילות ופעילים בקמפיין לביטול מנגנון האפוטרופסות, התפרסמו קריאות מפורשות להמשך הפעילות, בהן הציוץ: "הקמפיין ממשיך עד להגדרת שנת בגירותן של נשים בסעודיה. אנו מקווים לראות תוצאות חקיקה בפועל, ולא רק דיבורים."

 

הציוץ בחשבון הטוויטר "בטלו את האפוטרופסות!"[18]

 

לצד תגובות אלה בלטה גם מחלוקת חברתית בשאלה כיצד ראוי להמשיך את המאבק בעד זכויות נשים לאחר פרסום הצו. רבות ורבים קראו להמשיך במאבק עד להשגת שוויון זכויות והזדמנויות בין נשים לגברים במדינה בכל התחומים. דוגמה לכך היא ההאשטאג "יציאת סטודנטיות ללא הסכמת האפוטרופוס", אשר נפתח בטוויטר ב-5 במאי, למחרת פרסום הצו, ובו קריאה לאוניברסיטאות לנשים בסעודיה להפסיק לאסור על סטודנטיות לצאת מהקמפוס לאחר שעות הלימודים ללא הסכמת האפוטרופוס עליהן.[19] מנגד, פעילות ופעילים אחרים קראו לציבור לשמוח על הצעד המשמעותי שנקט המלך למען אזרחיו, לפעול ליישום תוכנו של הצו המלכותי, אך להימנע בתוקף מחרחור ריבים ומחתירה תחת המשטר ברשתות החברתיות.[20]

עיתונאית סעודית: המאבק עוד ארוך; יש צורך בשוויון מלא בזכויות ובחובות ובשוק העבודה

הביקורת על מגבלות הצו והקריאה להמשיך במאבק מצאה ביטוי גם בעיתונות. במאמר שפרסמה בעלת הטור מראם מכאוי ביומון הסעודי אל-וטן, היא יצאה נגד מגבלות הצו המלכותי וטענה כי חרף פרסומו לנשים בסעודיה עדיין צפוי מאבק ארוך מאוד. מכאוי תיארה שלל תחומים מקצועיים בהם נשים נעדרות כל סמכות מהותית, וקראה לשוק העבודה הסעודי להתייחס לגברים ולנשים על פי כישוריהם, ולא על בסיס מינם. להלן קטעים נבחרים ממאמרה: "אין ספק שההנחיות שפרסם לאחרונה המלך למנגנוני המדינה באשר ליחס לאישה, [כלומר] על כך שאין להתנות כל החלטה הקשורה אליה בהסכמה מלאה של האפוטרופוס שלה, מחזקות את [עקרון] האזרחות של האישה הסעודית ומאפשרות לה לנהל את ענייניה ולממש את שאיפותיה עם הרבה פחות סיבוכים... [אך], למרבה הצער, רק התחלנו לשמוח על ההנחיות החדשות וכבר גולשים ברשתות החברתיות החלו להפיץ הצהרה שיוחסה לדובר הרשות לזכויות אדם, המבהירה כי 'שליחת סטודנטיות ללימודים בחו"ל, קבלת היתר לנסוע [לחו"ל] והוצאת הדרכון מותנים בהסכמת האפוטרופוס [של האישה], וכי נהיגת אישה במכונית הוא נושא שנוי במחלוקת ונתון להחלטה של החברה'. אם אכן ההצהרה אמתית, אזי משמעות הדבר שאנו - הנשים הסעודיות - עדיין ניצבות בפני מאבק ארוך מאוד. אני מתפלאת שעדיין ממשיכים להשתמש בתירוץ של החברה בכל הקשור לנושא נהיגת נשים. שכן, לו היינו שומעים לחברה הזו – ובפרט בכל הנוגע לסוגית האישה – אזי [אנו] הנשים היינו היום ללא תעודת זהות, ללא בתי ספר ממשלתיים, ללא אוניברסיטאות ממשלתיות, ללא סטודנטיות שלומדות בחו"ל, ללא רופאות, ללא מהנדסות וללא עורכות דין. בקיצור, האישה הייתה נשארת חפץ בשימוש הגברים במשפחה, שהיו מחתנים אותה בעודה קטינה למי שטוב בעיניהם מבלי שיהיה לה מה לומר בנושא...

 

נעזוב את [נושא] הנסיעה [לחו"ל], הנהיגה, השליחות [ללימודים בחו"ל] והדרכונים. אפילו הנשים שמועסקות במשרות חשובות [בדרג] מקביל לזה של הגברים והן בעלות השכלה גבוהה [לעיתים] אף יותר מזו של הגברים, עדיין מוגבלות בסמכויותיהן בשל סיבה אחת בלבד – מינן. בבנקים לדוגמה, תמיד מבקשים מאתנו לפנות לסניף של הנשים, אבל ברגע שאת יושבת אצל הפקידה ומציגה בקשות חריגות מעבר לפתיחת חשבון, משיכה והפקדה של כספים, או אם יש לך בעיה מסוימת, היא מתקשרת למנהלה, אף אם היא עצמה מנהלת הסניף, כדי לשאלו, להתייעץ אתו ולקבל את רשותו. ברור לכל שעובדות הבנק הן לרוב עובדות קבלה שמבצעות עבודת מזכירות ושירות, אבל 'ההחלטות' החשובות הן מחוץ לתחומן.

 

המצב לא שונה בהרבה במגזר הממשלתי ואפילו באוניברסיטאות.... שבהן, פרט לאוניברסיטאות שהן רק של נשים, הנשיא הוא [תמיד] גבר והסגנים, הדיקנים וראשי החוגים, המרכזים והתוכניות - כולם גברים, פרט למקרים בודדים מאוד שקשה להבחין בהם... היעדר שוויון ההזדמנויות קיים לא רק במשרות, אלא גם במחקר המדעי, בהכשרה, ביזמות וכו'... בקיצור בסביבת העבודה באופן כללי האישה עדיין נמצאת בספסל האחורי, וגם כאשר היא מקבלת משרה מסוימת מגדירים אותה כך שתהיה משוללת סמכויות והיא חייבת לעבור דרך גבר [כדי לקבל אישור]...

 

מהם החלומות של האישה הסעודית היום? העצמה אמתית שמשמעותה אזרחות אמתית שבמסגרתה האישה תשווה לאחיה הגבר בזכויות ובחובות, למעט מה שההלכה מחריגה ומדובר בעניינים בודדים בלבד... הקריטריון [לבחירת אדם למשרה] צריך להיות [מידת] כשירותו והתאמתו, כך שהמין - גבר או אישה - יהיה עניין משני ואף שולי. באירופה ובאמריקה הייתי שוכחת לפעמים שאני אישה, כלומר לא חשבתי על זה באופן מכוון, בעוד [שבסעודיה] זה נמצא היטב במודעות שלי מדי בוקר, כאשר אני מחכה בקוצר רוח לנהג שלי שיענה לי לטלפון [כדי שאומר לו] להכין את המכונית שלי [כדי שיסיע אותי]."[21]