המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מנהיגי הדת במצרים: רמדאן הוא חודש הג'יהאד והניצחונות
15/8/2012

 

מופתי מצרים והמדריך הכללי של האח"ס: רמדאן הוא חודש הג'יהאד והניצחונות

 

לרגל חודש רמדאן, פרסמו המופתי של מצרים, עלי גומעה, והמדריך הכללי של האח"ס, מוחמד בדיע, שני מאמרים, בהם קבעו השניים כי חודש רמדאן הוא החודש בו סייע אללה למוסלמים לנצח וכי בו הושגו ניצחונותיהם לאורך ההיסטוריה. מוחמד בדיע קרא להתמקד בחודש זה בעשייה, בג'יהאד, בהכנה ובהכשרה, ולפעול בשם אללה כדי לעזור לעמים המהפכנים וכדי להפסיק את הטבח במוסלמים בפלסטין, בסוריה ובבורמה; עלי גומעה סקר בהרחבה את ניצחונות המוסלמים בחודש רמדאן, לאורך ההיסטוריה.

להלן קטעים נבחרים ממאמרו של עלי גומעה ביומון אל-אהראם:[1]

רמדאן הוא חודש הכיבושים הגדולים בהיסטוריה האסלאמית

"חודש רמדאן בתרבות האסלאמית לא היה רק חודש של פולחן והתקרבות לאללה יתעלה, אלא היה חודש של עשייה וג'יהאד למען הפצת הדת העצומה הזאת. כאשר הנשמה מתחזקת והנפש מתרוממת, זה חוזר בהכרח לגוף ואז הוא נעשה חזק ואיתן, שהרי הגוף הוא מראה של הנפש. 

 

לכן, לאורך ההיסטוריה התחוללו בחודש רמדאן כיבושים כבירים שהיוו גורם חשוב בהפצת האסלאם, הסובלנות והצדק שבו, ברחבי העולם. בחודש זה גם התחוללו האירועים שנרשמו בהיסטוריה כציוני דרך של התרבות האסלאמית. ב-22 לחודש רמדאן בשנה הראשונה להג'רה [שנת 623] החלה שליחתן של פלוגות הנביא... ב-17 לרמדאן בשנה השנייה להג'רה [שנת 624] התרחש קרב בדר הגדול בו ניצחו המוסלמים בהנהגת שליח אללה את צבאות הכפירה.


ב-21 לרמדאן בשנה השמינית להג'רה [שנת 630], כבש שליח אללה, את מכה. הכיבוש הזה היה השיא של מאמצי הנביא וחבריו בדעוה לאללה. הייתה זו בשורה על ריבונות האסלאם בחצי האי ערב, אשר בו הצטרפו האנשים בחבורות לדת של אללה. ב-8 לרמדאן בשנה התשיעית [שנת 631]להג'רה היה הקרב בתבוכ, ושליח אללה עליו השלום חזר מקרב זה ב-26 לאותו חודש לאחר שאללה יתעלה תמך בו תמיכה גדולה.   

 

לאחר מותו של [שליח אללה] המשיכו חבריו בדרכו בהפצת הדעוה, וגם בימיהם התחוללו בחודש רמדאן כיבושים אסלאמיים כבירים. ב-13 לרמדאן בשנה החמש עשרה להג'רה [שנת 636] הגיע אמיר המאמינים עמר בן אל-ח'טאב, לפלסטין לאחר קרבות קשים, ולכיבוש אל-שאם. הוא קיבל לידיו את המפתחות לעיר ירושלים והעניק לתושביה כתב חסות המבטיח את חייהם ורכושם. אנו מבקשים מאללה שיחזירה בשלמותה למוסלמים. ב-1 לרמדאן בשנה העשרים להג'רה [שנת 641]בתקופתו של עמר אבן אל-ח'טאב נכנסו המוסלמים למצרים תחת פיקודו של עמר אבן אל-עאץ לאחר שהוא ניצח בדרכו את צבא הביזנטים העושקים.  


ב-6 לרמדאן בשנה העשרים ושלוש להג'רה [שנת 644]ניצח מוחמד בן אל-קאסם את צבאות ההודים ליד נהר האינדוס ונכבש עמק האינדוס. זה קרה בסוף תקופתו של וליד בן עבד אל-מלכ. כיבוש אל-אנדלוס החל גם ב-1 לרמדאן בשנה ה-91 להג'רה [שנת 710], אז המוסלמים ירדו בפיקודו של טריפ בן מאלכ אל-ברברי לחוף הדרומי של אל-אנדלוס וכבשו כמה ערי נמל...[2]

 

בחודש רמדאן המוסלמים השיגו ניצחון על המדינה הביזנטית בקרב עמוריה בהנהגתו של הח'ליף העבאסי אל-מועתסם אשר חש לעזרת אחיו המוסלמים שקראו לעזרתו והניע צבא גדול כדי להעניש את המדינה הביזנטית, וזה היה ב-19 לרמדאן בשנת 223 להג'רה. [שנת 838]

 

ב-25 לרמדאן שנת 658 [שנת 1260]התחולל קרב עין ג'אלות בהנהגת אל-מוט'פר סיף אל-דין. אללה יתעלה הנחיל למוסלמים ניצחון והם זכו לניצחון מכריע שעצר את התפשטות המונגולים והציל את התרבות המוסלמית מכיליון...

 

ה-10 ברמדאן נרשם בהיסטוריה כיום ניצחון לא רק למצרים, אלא כיום ניצחון לכל האומה הערבית והאסלאמית והוא יישאר בזיכרונו של כל ערבי ומוסלמי לעד. היה זה ניצחון הצבא המצרי נגד ישראל במלחמת ה-6.10.1973 בקרב אל-עובור ["החצייה" של תעלת סואץ], היכן שחצה הצבא המצרי את תעלת סואץ, כשהוא נעזר באללה, והחזיר את סיני מהכובש הישראלי. מאות שנים קודם לכן, גם ב-10 לרמדאן שנת 648 להג'רה, ה-10.12.1250, ניצחו המצרים את לואי התשיעי בקרב אל-מנסורה, הרגו וכלאו רבים מחייליו.

כך נודע חודש רמדאן בהיסטוריה האסלאמית כחודש הכיבושים – החודש בו אללה יתעלה רצה להפיץ את אור האסלאם, המוסר והערכים שלו, לכל בני האדם."

להלן קטעים נבחרים ממאמרו של מוחמד בדיע באתר האח"ס:[3]

רמדאן הוא חודש העשייה, הג'יהאד, ההכנה וההכשרה

"מאז [קרב בדר] ועד היום, חודש רמדאן הנחיל לאומה תקופה של ניצחונות, שמאשרים בכל פעם שלאומה יש ישות שבה כל בניה מתפארים ושבה היא נטועה; שלאומה יש כוח שפורץ ממדינתה הראשונה שהקים שליח אללה באל-מדינה ושפרצה אל רחבי הארץ לאחר מכן; ושלאומה יש עמים החשים את עוצמתה וכוחה משום שהיא נתמכת ע"י עזרתו והשגחתו של אללה, אף על פי שמספר [הלוחמים] והציוד היו מועטים. זאת משום שהם שואבים את העוצמה שלהם מריבונם, אדון כל העוצמות, שאותן הוא העניק לשליחו ולמאמינים.

 

אללה יתעלה רצה שהצום יהיה מתוזמן עם הלחימה, כדי שהמוסלמים ינצחו ויסבו לאויביהם תבוסה מבישה שעליה ידבר העולם... אללה לא חוקק [את הצום] בחודש רמדאן לשם ישיבה והימנעות מג'יהאד ומפעולה ודעוה לאללה, ולא קבעו את הצום כתירוץ להתחמקות מחובות הקשורות במשרה או מהתחייבויות חברתיות, אלא זהו חודש של פעולה ותנועה, של כיבושים וניצחונות ושל רוב התבוסות שקרו לאויבי האומה. האין די בכך כדי לנער מעלינו את אבק העצלות, חוסר הפעולה והאדישות ולדחוף את גלגל החיים בכל הכוח והעוצמה שניתנו לנו?

 

ניצחונות חודש רמדאן הם למעשה שיעורים ולקחים עבור העמים המוסלמים אשר העלו את המורל שלהם, העלו למקסימום את יכולתם לתת, להשקיע ולשפר, יצרו מציאות חדשה בבניית המדינה האסלאמית המודרנית ויצרו דור של אבני בניין יציבות שמנצחות את יצריהן, ויכולות להגן על האומה, להשיג את חירותה ולהחזיר את תהילתה. הניצחונות בחודש רמדאן היו באופן כללי רק בגלל עזרה [של אללה] לאנושות אשר שינתה את ההיסטוריה שלה, טיפלה במצבה ותרמה להתקדמותה.

 

בניצחון האחרון של האומה במלחמת ה-10 ברמדאן [1973], חודש רמדאן הביא את משב הרוח שלו שנשב על העם המצרי, והשפיע על השגת הניצחון ועל מטעני האמונה שקדמו לו והיוו תנופה להשקעה ולהקרבה. [המצרים כללו] חיילים, צמים ומתפללים [מוסלמים] וכללו גם את עמיתיהם ואחיהם הנוצרים, שהשתתפו איתם בהקרבה למען ההגנה על הצדק, על החירות ועל אדמת המולדת, ואף השתתפו איתם בצום מתוך התחשבות ברגשותיהם...

 

אם אנו רוצים להביא לניצחון של עמינו המהפכנים, ליציבות בארצות המולדת שלנו המותקפות, לעצירת טבח הדמים הלא אנושי של אחינו בפלסטין, בסוריה ובבורמה ולהציל את מסגד אל-אקצא מהניסיונות של הציונות להרסו ולייהד את ירושלים, עלינו להתקבץ סביב אללה, לפעול בשם אללה, להמשיך בעזרתו של אללה ולסמוך על אללה...

 

זהו חודש העוז והניצחון בו המאמינים הצמים מנצחים את עצמם ומנצחים את אויביהם. האומה האסלאמית לאורך ההיסטוריה הארוכה שלה, הייתה מיועדת מכוח גזרתו של אללה לאירועים החשובים שקרו בחודש הקדוש הזה... ברמדאן היה הכיבוש הכביר – כיבוש מכה, אליה נכנס שליח אללה עליו השלום ועמד בפתח הכעבה ואמר: 'אין אלוה מלבד אללה שקיים את הבטחתו, ניצח את עבדו והביס את הפלוגות לבדו.' חודש זה הוא חודש של מלחמה בנפש ומאבק בתאוות. מאבק בנפש הוא שדה הקרב העצום ביותר לאימון הלוחם נגד האויבים, ואם האדם גובר על יצרו הוא מסוגל עוד יותר לגבור על אחרים...

 

חודש רמדאן הגיע לאומה כדי שנזכור את הניצחונות הללו, נזכור את המשמעויות הללו ונזכור את חובותינו: להיות מחויבים ליראת שמים, לנצח את הנפש, לאחד את השורות, לפנות רק לאללה, [לנקוט] בעשייה, בג'יהאד, בהכנה ובהכשרה. זאת כדי שנרווה נחת מהניצחונות של חודש רמדאן שלא ייפסקו עד ליום הדין בתקווה לניצחון הקרוב של אומתנו..."



[1] אל-אהראם (מצרים), 29.7.2012

[2] טריפ בן מאלכ היה מפקד בצבאו של טארק בן זיאד, מנהיג צבאי חשוב בימיו של הח'ליף האמיי וליד הראשון, אשר נשלח לעמוד בראש קבוצה של 500 חיילים ולכבוש את אל-אנדלוס.