המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
תגובות בעולם הערבי לעינויים בכלא אבו ע'ריב
19/5/2004

 

תגובות בעולם הערבי לעינויים בכלא אבו ע'ריב:

הפשעים מתועבים יותר מפשעי הנאצים ; "טוב שיש לאמריקאים אומץ להתנצל; גם אצלנו יש עינויים, אבל התקשורת הערבית שותקת

 

חשיפת פרשיית עינוי העצירים העיראקים בכלא אבו ע'ריב בעיראק עוררה תגובות רבות בעולם הערבי. רוב התגובות גינו בחומרה את המקרה, קראו להעמיד לדין את האחראים, תיארו את דברי מדינות הקואליציה כצביעות: מצד אחד קריאה לפעול למען זכויות אדם ומצד שני הפרת זכויות אלה. חלק מהתגובות אף השוו את העינויים באבו ע'ריב למעשי הנאצים.

 

לצד תגובות אלו הופיעו בעיתונות הערבית מספר מאמרים בהם נמתחה ביקורת על המוסר הכפול בו נוקטת העיתונות הערבית כאשר היא מסקרת באופן נרחב פרשייה זו ובה בעת מתעלמת ממקרי העינויים הרבים המתרחשים בבתי הכלא בעולם הערבי.

 

מסמך זה סוקר בקצרה תגובות אופייניות לפרשייה בעולם הערבי ומציג מספר מאמרי ביקורת על תגובות אלו.

 

גינויים

נשיא מצרים חסני מבארכ אמר במהלך פגישה עם קבוצת מורים שהעינויים באבו ע'ריב  הם מעשה "נתעב ומבחיל אשר נוגד את כל הערכים האנושיים ואת זכויות האדם שהקהיליה הבינלאומית אישררה ומגינה עליהם."[1] 

 

עמרו מוסא, מזכ"ל הליגה הערבית, פרסם גילוי דעת בו נאמר: "מה שמחריף את רגשות הצער וההלם הוא שמעשים בלתי מוסריים אלה בוצעו על ידי אנשים הטוענים כי הם דבקים בהגנה על החירויות ועל כבוד האדם."[2]

 

בות'ינה שעבאן השרה הסורית לענייני מהגרים, ולשעבר האחראית על הסברת החוץ במשרד החוץ הסורי כתבה במאמר ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט": התמונות שאחד החיילים הצליח להבריח מבית הכלא אבו ע'ריב עוררו סלידה וגינוי בעולם בשל היקף הזלזול בכבוד האדם ובזכויות האדם הבסיסיות, במיוחד מצדם של הכוחות אשר טענו כי [חצו] אוקיינוסים כדי להציל את העם העיראקי מהפעולות הבלתי אנושיות [של משטר סדאם] וכדי להביא לו חירות ודמוקרטיה... המבט המתנשא של הממשל האמריקאי אל עבר הערבים והמוסלמים, במיוחד לאחר אירועי ה-11 בספטמבר, והמסע הגזעני נגד האסלאם והמוסלמים באירופה... הם שמובילים לפשעים מעין אלה..."[3]

 

הקבינט הכוויתי הביע "צער וגינוי על היחס הרע והעינויים... בבתי הכלא בעיראק ובמיוחד בכלא אבו ע'ריב." לדברי הקבינט מעשים אלו "מנוגדים לנורמות, לחוקים הבינלאומיים ולזכויות האדם." הקבינט קרא "למפקדי כוחות הקואליציה להעניש את האחראים לפעולות בלתי אנושיות אלו, להביא אותם בפני בית המשפט ובכך להבטיח את זכויותיו של האדם עיראקי ואת הפסקת דיכויו."[4]

 

במאמר המערכת של היומון המצרי הממסדי "אל-אהראם" נכתב: " התמונות מעוררות הסלידה וההלם שהופיעו באמצעי התקשורת בעולם חושפות בבירור את הזיוף שבטענות האמריקאיות שהמלחמה נועדה לשחרר את העם העיראקי מהדיקטטורה של המשטר הקודם...

 

הצהרות הגינוי וההוקעה שיצאו מן הבירות המערביות, ובמיוחד מארה"ב ומבריטניה, אינן מספיקות. יש לפעול בצורה מרתיעה ונחושה כדי למנוע את הישנות הדבר. יש להקים לאלתר בית משפט בינלאומי כדי להעניש את מבצעי פשעי המלחמה בעיראק, באותה מתכונת [בה נשפטו מבצעי פשעי המלחמה] ביוגוסלביה לשעבר וברואנדה..."[5] 

 

השוואת פעולות הסוהרים למעשי הנאצים

במאמר המערכת של היומון הסעודי "אל-ריאץ'" נכתב: "אמריקה ובריטניה אינן שונות בהתנהגותן מהתנהגותם של סטאלין, הנאצים, הסרבים ואחרים... אם יש למדינות אלו מצפון אנושי [עליהן] להעביר את הסוגיה לבתי דין ולשופטים בינלאומיים ובכך להבטיח לפחות את יציאת האמת לאור כמו במשפטם של פושעי המלחמה הנאצים."[6]

 

חבר הכנסת הערבי ישראלי, עזמי בשארה, כתב במאמר שפורסם ביומון הרש"פ "אל-חיאת אל-ג'דידה": "מה שארע בכלא אבו ע'ריב אינו יוצא מן הכלל אלא הוא הכלל... כאשר חלקנו ראו את האנשים [מוטלים] עירומים אחד על השני בצורת פירמידה, עלו בנפשנו תמונותיהן של הגופות במחנה ההשמדה באושוויץ. אין זה מפני שזו השוואה מדעית ומדויקת אלא רק מפני ש[בשני המקרים נראים] אנשים עירומים הנאספים לכדי ערימה אנושית."[7]   

 

זוהיר אנדראוס, עורך השבועון הערבי ישראלי "כל אל-ערב" כתב במאמר המערכת: "סדאם חוסיין, נשיא עיראק לשעבר, יועמד למשפט באשמת ביצוע פשעי מלחמה. הנשיא הבוסני לשעבר, מילושוביץ, עומד לדין בפני בית הדין הבינ"ל לפשעי מלחמה. מדוע בוש אינו נשפט על פשעי מלחמה? שהרי הפשעים שביצע נגד האנושות נוראים וראוי שיישב על ספסל הנאשמים... ג'ורג' בוש הוא פושע מלחמה. הוא וחבורתו בבית הלבן, במשרד החוץ והביטחון הם הנאצים החדשים. הפשעים שביצעו אולי מתועבים יותר מפשעי הנאצים בזמנו של היטלר...

 

כאשר מתה הכלבה של משפחת בוש הזיל ג'ורג' דמעה אבל כאשר שכירי החרב שלו רצחו אסירים ערביים בכלא אבו ע'ריב הוא הביע צער. מי כאן הכלב? עם כל הכבוד לחיות ולאגודות לצער בעלי חיים."[8]

 

ביקורת על המוסר הכפול  בסיקור הפרשייה

במאמר המערכת של היומון הכוויתי "אל-סיאסה" כתב העורך הראשי אחמד ג'אראללה: "הד"ר בת'ינה שעבאן אשר 'סולדת' מעינויי העיראקים צריכה להיות האדם האחרון המביע את סלידתו מאחר שסוגי העינויים בבתי הכלא של המשטר שהיא חלק ממנו ופועלת בשירותו רבים מספור. שום מעשי זוועה אינם עולים על סוגי הייסורים והעינויים [במשטר הסורי] חוץ מאלו של שליט גרמניה המזרחית לשעבר [אריך] הוניקר [בהם השתמש] נגד יריביו הפוליטיים ואלו שביצע צ'אוצ'סקו נגד האזרחים שלו ברומניה...

 

אנו הפרזנו בדיבורינו על שערוריות העינויים באבו ע'ריב... אנו ניסינו לקבץ את העולם נגד מבצעי פעולות העינויים באבו ע'ריב. אף אחד לא העז להכיר בכך שארה"ב  נהגה באופן ראוי בחשיפת השערורייה [הזו], על שהיה לה האומץ המספיק להתנצל עליה. [שהרי] הוא היה יכול לשתוק או להכחיש כהרגלם של חלק מן המשטרים הערביים אשר מענים, מתנקשים, קוברים אנשים חיים, עוקרים את ציפורניהם וממיסים אותם בבורות חומצה ואח"כ מופיעים בפני העולם כמו ילדים תמימים עם כנפי מלאכים כשהאמצעי שלהם הוא ההכחשה והשקר."[9]

 

עבד אל-רחמן אל-ראשד, העורך לשעבר של היומון הלונדוני בשפה הערבית "אל-שרק אל-אוסט" כתב: " שמותיהם של כל גנבי הנפט תמורת מזון אשר לקחו את כספי הנפט בעוד המזון לא מגיע לעם העיראקי תועדו [ברשימת] מקבלי טובות ההנאה ואף גורם בתקשורת הערבית לא ביקש להענישם או לגלות את חרפתם. פשעיהם חמורים הרבה יותר משערוריות כלא אבו ע'ריב מכיוון שבמשך שנים הם גנבו תרופות שנועדו לחולים ולבתי חולים בעיראק ומכרו אותן בשווקים בירדן ובמפרץ. כעת נחשפת בחקירות האו"ם שערורייה בנוגע להפרות [התנאים] של חוזי ה'נפט תמורת מזון'. קופי אנאן מודה  בכך, מביע את סלידתו מפעולה זו ומבטיח להעניש את המבצעים, אבל התקשורת הערבית עסוקה רק בשערוריות של האמריקאים...

 

הפשע אינו פשע אלא אם ביצע אותו זר. סוגי העינויים של הערבים [מתבצעים] בהסכמת התקשורת הערבית אשר תמיד שותקת בעניינם. כאשר מישהו מנסה לעורר את העניין הוא מואשם [בכך] שהוא מזיק לשמם הטוב של הערבים ופועל למען המחנה הציוני! אף אחד אינו מזכה את האמריקאים [מאשמה] על מה שעשתה קבוצת סוהרים נגד אסירים עיראקים, זהו פשע... אבל [פרשיות] השוחד של המשטר העיראקי והחטאים של חסידיו בלתי אפשרי  שייחשפו לעיני כל ושאנו נראה את רשימות שודדי המזון והתרופות בעוד הם הולכים בראש מורם מאחר והם יודעים כיצד אנו מתייחסים לפשעים...

 

עשרה סוהרים [אמריקאים] צילמו מאה אסירים [עיראקים] ערומים, [אבל] פושעינו אכלו את מזונם של מיליוני עניים וגנבו את תרופותיהם של אלפי חולים. התקשורת שלנו עוררה סערה על איש צבא [אמריקאי] חולה שנאה שהשתין על אסיר [עיראקי], [אבל] גנבי המזון והתרופות [שלנו] השתינו על אומה שלמה והתקשורת [הערבית] לא התעניינה בפשעיהם אלא העניקה לחלקם מדליות ושתקה בנוגע לאחרים."[10]

 

מאמרו של אל-ראשד עורר תגובות קשות בעולם הערבי שבעקבותיהן פרסם מאמר נוסף בו דבק בעמדתו: "כוונת המאמר [הקודם] היתה לגנות את העינויים וגם [למתוח ביקורת על] מדיניות המוסר הכפול במסגרתה ישנה עצימת עיניים בסוגיית מאות בתי הסוהר הערבים ופעולותיהם של אלפי סוהרים ערבים במשך שנים רבות [מחד], והתמקדות בלעדית במקרה של אבו ע'ריב מפני שהסוהר הוא אמריקאי...

 

אני נזכר במראה שזעזע אותי בעת ביקור בתוניס עם עמיתי האדון צלאח אל-קלאב. אנו ביקרנו את הנהגת הרשות הפלסטינית כאשר מקום מושבה היה שם בזמנו. במשרדו של אחד הבכירים ישב פלסטיני בפנים נוגות. במהלך השיחה [עמו] סיפר שיצא לא מזמן מאחד מבתי הכלא הערבים לאחר שנים בהן חי באחד המרתפים החשוכים בהם זורמים מי ביוב. האיש עמד והראה לנו את כף רגלו בעלת המום. הוא סיפר ש[הסוהרים] נהגו לקשור אותה לשרשרת לוחצת ששחקה את הבשר והעצם נשברה. שאלתי אותו: 'מדוע אינכם מגישים תביעה על הפשע הזה או אינכם חושפים אותו בתקשורת?' והוא השיב: 'איננו רוצים להסלים את המצב'."[11]

 

בעל הטור אחמד אל-רבעי כתב ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט": "מאז נחשף הפשע בבית הכלא אבו ע'ריב, מתנהלת בעולם הערבי קבוצת הדיון הגדול ביותר בנוגע לזכויות אדם, וזה דבר יפה. נושא זכויות האדם, החירויות ומצב בתי הכלא השתלט על כל שיחה [בעולם הערבי], לאחר שנים רבות בהן המעיטו הערבים לדבר על ערכו של האדם ועל חומרת העינוי וההרג. הערבים התרגלו שלא להתעמק בדברים שאינם נוגעים להם. לפיכך, מיליוני ערבים אינם יודעים על קברי האחים בעיראק של סדאם ועל מצב בתי הכלא ובתי המעצר בארצותיהם. לעתים נדירות אנו שומעים על קבוצה ערבית שדורשת לשחרר אסירים שנאסרו בשל הבעת דעה, או [שאנו שומעים על] אגודה שרוצה לבקר בבית כלא [ערבי]. יתר על כן, זו הפעם הראשונה שהערבים רואים מצלמות טלוויזיה בתוך בתי כלא.

 

תודה לתחנת ABC האמריקאית שחשפה את עינויי האסירים [בכלא] אבו ע'ריב. תחנות הלווין הערביות עסוקות בקרב אל-פלוג'ה, במעקב אחר המליציות של אל-צדר ובסרטים של בן לאדן ואל-זרקאוי... מי שבנתה את כלא אבו ע'ריב היא הדיקטטורה של מנהיג ערבי ששמו סדאם חוסיין ומי שחשפה את הכלא הזה היא תחנת טלוויזיה אמריקאית. אילו נחשפו [הסודות], היינו יכולים לדעת [גם] על האלפים שעונו ונהרגו ב[כלא] אבו ע'ריב במשך שלושים השנים האחרונות שאף אחד לא ידע עליהם ולא שאל עליהם.    

 

אני זוכר שלאחר שחרור כווית [בשנת 1991] נאספו במקום אחד מכשירי העינויים בהם השתמש צבא סדאם ופורסמו תמונות על אמצעי העינויים. אנו ניסינו לזעוק בפני חלק מהערבים: 'הסתכלו, [זהו] פשע חמור' אבל  אף אחד לא הקשיב. מעניין לדעת כמה [בתי כלא] אבו ע'ריב יש לאורכו ולרוחבו של העולם הערבי, מעניין לדעת מה מספרם של האנשים שעונו ונהרגו בחשאי ומה מספרם של אלו שיצאו מבתי הכלא כששרידי העינויים מופיעים בכל פינה בגופם ואשר העדיפו לשתוק מפחד מוות?"[12]  

 

חיאן ניוף, בעל הטור הסורי, כתב בעיתון האינטרנט הליבראלי אילאף: "לאחר שערוריית עינויי האסירים העיראקים על ידי החיילים האמריקאיים והבריטיים טיפלה התקשורת הערבית בפרשייה זו בדרך המעוררת לעג והמוכיחה שלתקשורת ולאינטלקטואלים הערבים יש הכל חוץ מאובייקטיביות, שקיפות וגילוי האמת והעובדות. אין איש שאינו מגנה את הפגיעה הזו בזכויות העצירים. קיימים הסכמים בינלאומיים שהאמריקנים וזולתם חייבים לכבדם. אבל במאמרי זה אני רוצה לדבר על התנצלותו של הנשיא האמריקני ועל התייחסות התקשורת הערבית והאינטלקטואלים הערביים להתנצלות זו.

 

הנשיא האמריקני, נשיאה של המדינה החזקה ביותר בעולם והמפותחת ביותר מבחינת המדע, האומנות, התרבות והדמוקרטיה, התנצל על מעשי החיילים האמריקניים, וגם כל האמריקנים התנצלו על מעשה מביש זה. אחר כך באו האינטלקטואלים הערבים והתקשורת הלעגנית הטיפשית הלא הגיונית שלהם ולעגו להתנצלות זו.

 

נשאלת השאלה האם סדאם או כל מנהיג ערבי אחר התנצלו [אי פעם]? האם סדאם התנצל בפני העם העיראקי על קבורתם של כמיליון עיראקים באדמה, על גירוש מיליוני עיראקים, על רצח חפים מפשע בבתי הכלא שלו, על פשעיו בארצות השכנות, על פלישתו לכווית ועל רצח השבויים הכוויתיים? די לאיוולת שלכם, ערבים! מאות שבויים כוויתיים נפלו קורבן לפשעיו של סדאם , היכן היו ערוצי הלווין הערביים ומדוע אף בכיר עיראקי לא התנצל על כך?...

 

מי שיראה את התקשורת הערבית יחטוף התקף שיגעון. אילולא הדמוקרטיה האמריקנית וחשיפת שערוריית העינויים על ידי התקשורת האמריקנית , [ספק אם] התקשורת הערבית היתה שומעת עליה? שהרי היא [התקשורת הערבית] עסוקה ב[עידוד] העדתיות ובהסתה לאלימות ולטרור!" [13] 

 


[1] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 14.5.2003. 

[2] אל-וטן, (סעודיה), 2.5.2004.

[3] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 10.5.2004.

[4] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 9.5.2004.

[5] אל-אהראם (מצרים), 2.5.2004.

[6] אל-ריאד, (סעודיה) 2.5.2004.

[7] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 7.5.2004.

[8] כל אל-ערב, (ישראל), 14.5.2004.

[9]  אל-סיאסה (כווית), 13.5.2004.

[10]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 4.5.2004.    

[11]  אל-שרק אל-אוסט, (לונדון), 12.5.2004

[12]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 10.5.2004.

 [13]   www.elaph.com 9.5.2004.