מאז פרוץ המהפכה במצרים, התרבו הדיווחים על הטרדות מיניות של נשים במדינה. התופעה, שהייתה מוכרת גם בימי שלטונו של מובארכ, התגברה מאוד בשל השתתפותן של נשים בהפגנות, דבר המעורר חיכוכים עם הגברים המפגינים, הטרדות מיניות של הנשים ואף מעשי אונס

ב- 11-10 בינואר 2013 אירחה קהיר ועידה ייחודית בעולם הערבי – "ועידה לתמיכה באהואז" – שלראשונה הביעה תמיכה ערבית פומבית במיעוט הערבי-סוני החי בחבל אהואז באיראן, העשיר במשאבי אנרגיה, תוך גינוי מדיניות הדיכוי של איראן השיעית כלפי הסונים החיים בה

לאחרונה הגביר הצבא המצרי את פעילותו נגד המנהרות בין מצרים לעזה והחל להציפן במי ביוב. אחד מבעלי המנהרות טען כי פעילות זו גרמה לירידה ניכרת בהיקף הברחת הסחורות. שלטון חמאס הגיב בזעם על פעילות זו של צבא מצרים וטען כי מדובר בחידוש המצור על עזה

מאז פרוץ האירועים האלימים לציון יום השנה השני למהפכה המצרית ב-25.1.13, התפרסמו כמה פתוות בידי אנשי דת אסלאמיים במצרים הקוראות לפגוע במתנגדי המשטר. ערב יום השנה השני לנפילתו של מובארכ ב-11.2.13, החריפה לשון הפתוות עד כדי התרת דמם של מנהיגי האופוזיציה

ב-9.2.13 פסק ביהמ"ש המנהלי במצרים כי יש לחסום את אתר יוטיוב למשך 30, לאחר שההציג את הסרט "תמימות המוסלמים", אשר עורר מחאות נרחבות ברחבי העולם המוסלמי בספטמבר 2012. פסק הדין עורר גינויים וטענות על פגיעה קשה בחופש הביטוי במצרים וחשש כי זהו תקדים לבאות

בראיון שהעניק בטהראן ליומון המצרי אל-אהרם, לרגל ביקורו ההיסטורי בקהיר השבוע, כדי להשתתף בפסגת מדינות ארגון שיתוף הפעולה האסלאמי, חזר נשיא איראן, אחמדי נז'אד, על עמדות המשטר בנושאים השונים והדגיש כי איראן הפכה למדינת גרעין, למרות לחצי המערב

ביום שבו צוין יום השנה השני למהפכת ה-25 בינואר במצרים, נהרגו קרוב ל-50 אזרחים ומאות אחרים נפצעו בהתנגשויות אלימות בקהיר, בפורט סעיד ובמחוזות רבים במצרים. מאות אלפי אזרחים המתנגדים לשלטון מורסי והאחים המוסלמים השתתפו בהפגנות מחאה שארגנה האופוזיציה במדינה

בתגובה לקריאתו של בכיר באחים המוסלמים במצרים, ד"ר עצאם אל-עריאן, ליהודי מצרים, שגורשו ממנה בזמן שלטונו של גמאל עבד אל-נאצר, לשוב אליה, פרסם הליבראל הלבנוני, ג'וזף בשארה, מאמר בו טען כי תנועת האח"ס אנטישמית ושנאתה לעם היהודי היא עקרון בסיסי בהגותה

מאז מהפכת ה-25 בינואר 2011 הוחמר מצבה הכלכלי של מצרים עד לכדי משבר. בשבועות האחרונים התפרסמו כמה נתונים המעידים על החמרה זו. ב-31 לדצמבר 2012, אמר שר האוצר המצרי כי מצרים זקוקה ל-14.5 מיליארד דולר תוך 20 חודשים וכי הכנסותיה מכסות רק 60% מההוצאות

ראשי האופוזיציה במצרים מאוכזבים מן ההפסד במשאל העם על החוקה, אך רואים בתוצאות ההצבעה הישג המעיד על הפוטנציאל של האופוזיציה להצליח. לצד תלונות על עבירות וזיופים בהצבעה, שמנעו הישג גדול יותר, נערכת עתה האופוזיציה למערכה הבאה – הבחירות לפרלמנט

מדיניות החוץ של הנשיא מורסי מציבה את מצרים בעמדת ביניים במאזני הכוחות האזוריים והבינ"ל. מורסי מתנהל בזהירות, מנסה לשמור על יחסים תקינים עם כלל השחקנים, כדי לאפשר למצרים מרחב תמרון ויכולת פעולה עפ"י משבי הרוח המשתנים במזה"ת ובעולם

במאמר ביומון הסעודי הממסדי אל-שרק, קרא בעל הטור אבראהים אאל מג'רי לספח את עזה למצרים, כפי שהיתה בין השנים 1948-1967, וטען כי סיפוח זה יגן על תושבי עזה מפני ישראל ויפתור את המתיחות בין מצרים לישראל הקיימת בשל הסכסוך בין ישראל לחמאס

בעוד הזרם הסלפי המרכזי במצרים אימץ את טיוטת החוקה החדש ופועל לקידומה, הסלפים-ג'יהאדים שוללים אותה מן היסוד, תוקפים את שלטון האח"ס על פרסומה, ובה בעת מאיימים בג'יהאד נגד הגורמים הליברלים, המפגינים נגד החוקה, בטענה לדתיות יתרה

לקראת משאל העם על החוקה, עליו הכריז נשיא מצרים, מוחמד מורסי, פתחו שני המחנות במצרים - התומכים בחוקה ומתנגדיה - במאמצי הסברה ובקמפיינים נרחבים כדי לשכנע את הציבור המצרי להצביע בעד או נגד החוקה. זאת לצד ההפגנות ההמוניות שמקיים כל אחד מהצדדים

מסמך זה של ממרי - שהוא השלישי בסדרת הדו"חות על הצעת החוקה המצרית החדשה שתובא למשאל עם ב-15.12.12 - עוסק בביקורת הציבורית על סעיפי הצעת החוקה הנוגעים לסמכויות הנשיא, הצבא והרשות השופטת, לחירויות ולזכויות האדם

בכיכר אל-תחריר בקהיר שוב נשמעות הקריאות "העם רוצה להפיל את המשטר". הפעם דורשים רבבות המפגינים, המאוכזבים מתוצאות המהפכה, להפיל את משטרו של מוחמד מורסי, איש תנועת האחים המוסלמים שעלה לשלטון רק לפני חמישה חודשים

ב-1.12.12 הכריז נשיא מצרים, מוחמד מורסי, כי ב-15.12.12 ייערך משאל עם על החוקה החדשה. המסמך הקודם בסדרה כלל סקירה של חוקות מצרים הקודמות ושל גלגוליה של הוועדה לניסוח החוקה. מסמך זה ידון בפירוט בסעיפים השנויים במחלוקת סביב מעמדה של הדת

ב-1.12.12 הכריז נשיא מצרים מורסי, על הבאת טיוטת החוקה המצרית החדשה למשאל עם ב- 15.12.12, וזאת למרות הביקורת הציבורית הרחבה נגדה. מסמך זה, הראשון בסדרה בנושא החוקה החדשה, מנתח את הסעיפים השנויים במחלוקת הנוגעים למעמד הדת בחוקה

אתר האחים המוסלמים במצרים פרסם את דרשת יום השישי, 11.10.12, של המדריך הכללי של האח"ס, ד"ר מוחמד בדיע, שבה קבע כי המוסלמים – ולא היהודים והנוצרים - הם בניו של אברהם; ירושלים שייכת לכל המוסלמים, וכל מוסלמי חייב לצאת לג'יהאד כדי להחזירה לשליטה מוסלמית

ד"ר אוסאמה אל-ר'זאלי חרב, התייחס במאמרו ביומון אל-אהראם, לקליפ של ממרי בו נראה נשיא מצרים, ד"ר מוחמד מורסי, בתפילת יום השישי (19.10.12) במסגד בעיר מרסא מטרוח, כשהוא אומר אמן למשמע הדרשן מקלל את היהודים, וטען כי קליפ זה גורם למורסי מבוכה

לקראת ה-12.10.12, בו ימלאו מאה ימים להכרזה על בחירת מורסי לנשיא מצרים, גוברת הביקורת הציבורית במדינה על מהלכיו. דוגמא בולטת לביקורת זו היא מאמרו של הסופר המצרי עלאא אל-אסואני, הטוען כי מורסי ממשיך את דרכו של מובארכ

תקיפת הקונסוליה האמריקאית בבנגאזי והשגרירות האמריקאית בקהיר בלילה שבין ה-11 ל-12 בספטמבר 2012 והתפשטות המחאות האלימות למדינות רבות במזה"ת הציתו בעיתונות הערבית ביקורת חסרת תקדים על החברה הערבית והמוסלמית ועל אופן התמודדותה עם משבר זה

בהפגנות מול שגרירות ארה"ב בקהיר, ב-11.9.12, במחאה על הסרט הפוגע בנביא מוחמד, ניכרה מעורבותם של האולטראס - חבורות של אוהדי קבוצות כדורגל קיצוניים שהפכו לקבוצת לחץ פוליטית לאחר המהפכה במצרים – שהשתתפו גם בתקיפת שגרירות ישראל בקהיר, לפני שנה

16 חיילים מצריים נהרגו ב-5.8.12 מאש טרוריסטים, חברי ארגוני ג'יהאד קיצוניים, שתקפו את המוצב שלהם בעיר רפיח, בעת סעודת סיום צום הרמדאן. בעוד הנשיא מורסי לא האשים גורם ספציפי ובכירי האח"ס האשימו את ישראל, הצביעה המועצה הצבאית על מעורבות אפשרית של חמאס בפיגוע

כישלון מנגנוני הביטחון המצריים לסכל את הפיגוע ברפיח (5.8.12) העניק לנשיא מורסי את המומנטום הנדרש להשבת הסמכויות שנגזלו ממנו ע"י המועצה הצבאית, לבצע חילופי גברי במקדי הכוח במצרים ולהשלים את העברת הסמכויות מהצבא לשלטון האזרחי הנבחר

מאז עלייתם לשלטון במצריהם פועלים האחים המוסלמים כדי להשתלט על התקשורת ולהפכה לכלי שרת בידיהם. פעילות זו – שהמשיכה את מסורת קודמיהם בשלטון במדינה - הציתה מחאה ערה בקרב אנשי תקשורת המבקשים להגן על חופש הביטוי, כמו גם על מקור פרנסתם

המופתי של מצרים, עלי גומעה, והמדריך הכללי של האח"ס, מוחמד בדיע, קבעו במאמרים שפרסמו, כי חודש רמדאן הוא החודש בו השיגו המוסלמים בעזרת אללה את ניצחונותיהם לאורך ההיסטוריה וקראו להתמקד בחודש זה בעשייה, בג'יהאד ובסיוע למהפכה

תנועת האחים המוסלמים, על שלוחותיה במדינות ערב, קיבלה בשמחה גדולה את ניצחון איש התנועה, ד"ר מוחמד מורסי, בבחירות לנשיאות במצרים. ואולם, בקרב חלק ממדינות המפרץ, ובעיקר בסעודיה ובאיחוד האמירויות, אשר להן מחלוקות ופוליטיות עם האח"ס, עורר הניצחון דאגה רבה

לכאורה, המהפכה במצרים התרחשה עם הפלתו של מובארכ, אך למעשה, רוב הסמכויות נותרו בידי אנשי אמונו, המועצה הצבאית בראשות הגנרל טנטאוי. מאבקו האמיתי של העם המצרי לשינוי אושיות המשטר והעברת השלטון מידי הדיקטטורה הצבאית לידי נשיא ופרלמנט נבחרים - נמצא רק בתחילתו

בעוד נשיא מצרים הנכנס, ד"ר מוחמד מורסי, הביע את מחויבותו להסכם השלום עם ישראל, תוך שהוא מציב תנאים להמשך קיומו, קרא מוחמד בדיע, המדריך הכללי של האחים המוסלמים במצרים, לשחרור פלסטין ולטיהורה מצפורני הכיבוש, באמצעות ג'יהאד

תגובות סותרות של עורכי שני העיתונים הגדולים היו"ל בלונדון לניצחונו של מורסי. טארק אל-חומיד, עורך היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט: עליית האחים המוסלמים לשלטון תוביל את מצרים לשלב מסוכן; עבד אל-בארי עטואן, עורך אל-קדס אל-ערבי: זהו "ניצחון גדול שיש לחגוג"

ב-23.5.2012 יתקיימו הבחירות לנשיאות במצרים, לראשונה מאז מהפכת ה-25 בינואר 2011. רשימת המועמדים ידעה שינויים ותהפוכות עד לגיבושה הסופי. אם איש מהמועדים לא יזכה ברוב של למעלה מ-50% בסבב הראשון, ייערך סבב שני בין שני המובילים

מאמר המערכת של היומון הלונדוני אל-קדס אל-ערבי מתח ביקורת על האח"ס משום שהפרו את הבטחתם לשמור על ניטראליות בבחירות לנשיאות והציגו מועמד. לדברי היומון, זאת טעות אסטרטגית

בראשית מרץ 2012, אפשרה המועצה הצבאית השלטת במצרים לפעילים ארגוני חברה אזרחית אמריקאיים, שעמדו למשפט  לעזוב את המדינה בטרם הושלם משפטם. מתברר כי  האחים המוסלמים, שהיו שותפים לעסקה מפגינים  גישה פרגמטית כלפי ארה"ב ואין הם מתנגדים לסיוע שהיא נותנת

השבועון אל-אהראם אל-ערבי ייחד כמה מאמרים לקטר, המציגים אותה כמדינה החותרת לתפיסת מקום מרכזי בזירה הבין-לאומית ומשתמשת במשאביה לקידום מטרה זו. במאמרים נכתב, כי כמו ישראל, גם קטר משרתת את האינטרסים של ארה"ב, וככזו היא פועלת כדי לבקע את העולם הערבי

במאמר בעיתון המצרי אל-אהראם, טען בעל הטור עבד אל-גאבר אחמד עלי, כי המוסד הישראלי ושרידי מפלגת השלטון לשעבר, המפלגה הלאומית הדמוקרטית, עומדים מאחורי הקטטה ההמונית בתום משחק הכדורגל בפורט סעיד (1.2.2012), שבה נהרגו מעל שבעים איש ומאות נפצעו

לאחרונה ביקשו קציני משטרה במצרים היתר לגדל את זקנם ואף החלו לגדלו. בתגובה החליטו ראשי המשטרה לחקור אותם ולהשעות את חלקם בטענה כי הם חורגים מהנוהל המקובל במשרד הפנים, האחראי על המשטרה. הקצינים השיבו כי גידול זקן איננו פוגע באיש והוא קשור לחירות הפרט

מאז מינויה לשגרירת ארה"ב בקהיר (מרץ 2011), נתונה אן פטרסון למתקפה מצד העיתונות המצרית. מתקפה זו הלכה והחריפה לאחר הצהרתה בוועדת החוץ של הסנאט, כי ארה"ב העניקה כ-40 מיליון דולר לארגוני חברה אזרחית במצרים לשם ביסוס הדמוקרטיזציה במצרים, פרשה שחוללה משבר ביחסי המדינות

לצד הצעדים המשפטיים שנקט השלטון המצרי כנגד פעילי החברה האזרחית האמריקאיים במצרים, מתנהל קמפיין תקשורתי אנטי-אמריקאי המתבטא במאמרי הסתה בעיתונות המצרית נגד ארה"ב ובמאמרים המאדירים את מה שתואר כעמדתה המהפכנית של המועצה הצבאית, מול ניסיונות ההתערבות האמריקאית בענייני מצרים

ד"ר אסמאעיל עלי מוחמד, מרצה וראש המחלקה להטפה ולתרבות אסלאמית בפקולטה ליסודות הדת וההטפה באוניברסיטת אל-אזהר, פרסם באתר האחים המוסלמים של מצרים במהלך חודש אוקטובר 2010, סדרה של ששה מאמרים המכילים רעיונות וציטוטים שונים מהמקורות היהודיים, חלקם מסולפים, שנועדו להשחיר את דמות היהודי

במצרים מתנהלת חקירה משפטית כנגד פעילותם של ארגוני חברה אזרחית, שקיבלו מימון ממדינות זרות ובראשן ארה"ב. על רקע זה הופיע ביומון המצרי הרשמי אל-אהראם הופיע מאמר הטוען כי המזרחן ברנרד לואיס גיבש, כבר לפני כשלושים שנה, בהוראת הממשל האמריקאי, תכנית לחלוקתה של מצרים לארבע מדינות קטנות

לאחרונה העמיק המשבר ביחסי מצרים-ארה"ב כתוצאה מהחרפת צעדיו של השלטון המצרי נגד פעילותם של ארגוני חברה אזרחית במצרים. במסגרת חקירת הטענה כי הארגונים פועלים ללא רישיון ונהנים ממימון ממדינות זרות, ובראשן ארה"ב, פשטו חוקרי הפרקליטות המצרית על משרדיהם של 17 ארגוני חברה אזרחית

בבחירות למועצת העם, הבחירות הראשונות שנערכו במצרים בעקבות מהפכת ה-25 בינואר 2011, זכו הזרמים האסלאמיים - האחים המוסלמים והמפלגות הסלפיות - להצלחה רבתי. מנגד, ספגו הזרמים החילוניים-ליברליים, השמאל, מפלגות הצעירים החדשות, הנשים והקופטים מפלה קשה

בעקבות המהפכה וחופש הביטוי שהקנתה לגורמים רבים, הוקמה במצרים לאחרונה משטרת דת, הנושאת את השם "הרשות לציווי על עשיית הטוב ומניעת האסור" בדומה לשמה של משטרת הדת בסעודיה, הפועלת ליישום השריעה האסלאמית. ואולם בשונה מסעודיה, שם פועלת משטרת הדת במסגרת הממלכה,  במצרים לא ברור מה תפקידה ומי מקור הסמכות שלה

אתר האח"ס  www.ikhwanonline.com  מכיל מאמרים בעלי מוטיבים אנטישמיים הכוללים הכחשת שואה, אפיונים של "האישיות היהודית", המתוארת כחמדנית, נצלנית וכמקור של רוע בחברה האנושית. מאמרים מסוג זה פורסמו גם בעבר, ואולם עתה, עם עליית כוחם של האח"ס, בעקבות הבחירות לפרלמנט במצרים, מקבלים מאמרים אלה משנה תוקף

לראשונה בתולדותיהם, נערכים החוגים הסלפים במצרים להתמודדות בבחירות לפרלמנט, ברשימות משלהם. לקראת הבחירות הקימו החוגים הסלפים כמה מפלגות: אל-נור, אל-אצאלה, אל-פדילה ואל-בנאא ואל-תנמיה המזוהה עם הגמאעה אל-אסלאמיה, במטרה לרומם את האסלאם המקורי ולהעצימו, כדי להופכו לגורם הקובע בחיי הפרט והכלל

במצרים מתנהל לאחרונה ויכוח על מימון ארגוני החברה האזרחית במדינה בידי גורמים זרים, בראשם ארה"ב. המועצה הצבאית העליונה, שדרך התנהלותה נתקלת בביקורתם של הארגונים האזרחיים, ניסתה לערער את הלגיטימיות שלהם, בטענה כי המימון הזר הוא כלי להתערבות בענייני הפנים של מצרים ולפגיעה ביציבותה

במצרים שלאחר עידן מובארכ, מתנהלת תחרות פוליטית על עיצוב אופייה ועתידה של המדינה. במסגרת זו, פרסמו  מועמדים לנשיאות, מפלגות, תנועות פוליטיות ואנשי ציבור שונים, מסמכים בהם פרשׂ כל אחד מהם את "האני מאמין" שלו בדבר המראה מצרים להיראות לאחר המהפכה, תוך שהם מבקשים שאלו יהוו בסיס לחוקתה הבאה

תנועת האחים המוסלמים האשימה את ישראל בהתנגשויות שהתחוללו ב-9.10.11 בין מפגינים קופטים לבין כוחות משטרה וצבא מצריים, שכתוצאה מהם נהרגו 24 איש ונפצעו מאות. טענה זו נשענת על פרסום באתרים ערביים רבים, לפיו ראש אמ"ן לשעבר, האלוף עמוס ידלין, התגאה, כביכול, בקיום תכנית ישראלית ליצור מתחים במצרים ובמדינות ערביות נוספות

בעקבות התגברות מעורבותם של אישים וארגונים אסלאמיים וסלפיים בזירה הפוליטית ובתקשורת במצרים מאז מהפכת ה-25 בינואר, גיבשו לאחרונה 36 אנשי דת בולטים מזרמים אסלאמיים שונים "אמנת כבוד לפעילות דעוה ולפעילות לאומית", בה ניסחו כללים להשתתפות זהירה ומוגבלת של ארגונים אסלאמיים בפוליטיקה ובשיח הציבורי במצרים שלאחר תקופת מובארכ