בשבועות האחרונים חלה החרפה ביחסים בין חזבאללה לכוחות יוניפי"ל בדרום לבנון בעקבות כמה אירועים המהווים הפרה של החלטה 1701. האירוע הראשון היה פיצוץ מחסן התחמושת של חזבאללה ב-14 ביולי 2009 בעיירה ח'רבת סלם שבדרום לבנון. ימים ספורים לאחר מכן, נפצעו 14 חיילים מהגדוד הצרפתי של יוניפי"ל שהותקפו באבנים על ידי תושבי ח'רבת סלם
קרא עודתוצאות חיפוש במאגר מאמרים
חוזקו של המשטר האיראני עומד החודש (ספטמבר 2009), בעיצומו של הרמדאן, למבחן כפול, מבית ומחוץ. בזירה הפנימית, הדי המחאה של התנועה הירוקה מסרבים לדעוך ונראה שהמשטר נערך לסיבוב נוסף של מהומות לקראת 'יום ירושלים' (רוז-י קודס) ב-18.9.09; בזירת יחסי החוץ, מאיימת על המשטר דרישתו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לפתוח במו"מ עד סוף ספטמבר 2009, כדי לפתור את המשבר הגרעיני
קרא עודבמהלך ועידת הפת"ח ולאחר שהסתיימה הצהירו וכתבו בכירים בפת"ח ובעלי טורים כי התנועה לא ויתרה מעולם על המאבק המזוין.[1] טרם הוועידה ובמהלכה, פרסם יומון הרש"פ אל-איאם חוברות בשם "הוועידה השישית" ובהן כתבות ומאמרים על התנועה ועל סמליה. בחוברות אלה בלטה האדרת המאבק המזוין ואנשי הפת"ח שהובילו אותו
קרא עוד
ח'אלד אל-אשהב, בעל הטור ביומון הסורי הממסדי אל-ת'ורה, טען כי היהודים הומתו בידי הנאצים במלחמת העולם השנייה, לא מתוך שנאת יהודים, אלא בגלל שהיו תושבי אותן המדינות שהשתתפו במלחמה, ומאותה הסיבה שהנוצרים והמוסלמים הומתו במלחמה זאת. על פי המאמר, ישראל פברקה את הסיפורים אודות המשרפות ומעשי הטבח ביהודים
קרא עודבמאמר ביומון הסורי "תשרין", טען נאצר קנדיל, חבר פרלמנט לבנוני לשעבר המקורב לסוריה, כי הפיגועים שאירעו לאחרונה בעיראק, נועדו לחזק את הקריאות להארכת שהותם של הכוחות האמריקאיים שם, ולעודד את תכנית ביידן לחלוקת עיראק לשלושה אזורים כרשת ביטחון לנסיגה. לדבריו, הפיגועים נועדו לחבל בקשריה של סוריה עם איראן, ובכך להקל על המו"מ בין סוריה וארה"ב
קרא עודבמאמר ביומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט, קרא בעל הטור הליברלי מאמון פנדי לפלסטינים לנצל את הנסיבות הפוליטיות בעולם, אשר לדבריו, משחקות לטובתם, כדי לקדם את פתרון בעייתם. לדבריו, הערבים צריכים לעמת את ההנהגה הפלסטינית עם מגרעותיה, הבאות לידי ביטוי בפסילת ההצעות המדיניות המוצעות לפלסטינים, דבקות מזיקה ב"התנגדות", ובפיצול בין פת"ח לחמאס
קרא עודבשלושה מאמרי מערכת של היומונים השמרנים הבולטים באיראן, כיהאן וג'ומהורי-י אסלאמי, שפורסמו לאחרונה הוצג יחסה של איראן לתוכנית השלום האמריקאית. לטענת היומונים, ארה"ב וישראל מנסות לכפות על הפלסטינים תכנית שתבטיח את האינטרסים שלהן ותנציח את נחיתות הפלסטינים. היומון ג'ומהורי-י אסלאמי קרא לפלסטינים לחזק את "חזית ההתנגדות" ולא להסתפק בפחות מהשמדת ישראל
קרא עודבכיר בחמאס, ר'אזי חמד, שכבר בעבר לא נרתע מלהציג גישה ביקורתית, כתב במאמרו מה-1 ביולי 2009 , כי טענת החמאס לניצחון בעזה היא חלק מן ההרגל של הערבים והפלסטינים להציג תבוסות כניצחונות. הוא קרא לערבים להשתחרר מהרגל זה להקים ועדות חקירה כפי שעושה ישראל
קרא עודאחמד אבו מטר, אינטלקטואל פלסטיני המתגורר בשבדיה, מתח ביקורת חריפה על הצביעות ואמות המידה הכפולות המאפיינות לדבריו את העולם הערבי והאסלאמי. במאמרו באתר הליברלי אילאף ב-28.7.09, טען אבו מטר כי ההתייחסות בעולם הערבי והאסלאמי לפשע אינה אובייקטיבית, וכי הקריטריון היחיד הקובע את עוצמת התגובה בעולם הערבי והאסלאמי לאירועים היא זהות הפושע
קרא עודב-13באוגוסט 2009 נעל יו"ר הרש"פ את ועידת הפת"ח שבה אושרה התוכנית המדינית המתוקנת. בסקירה זו ייבחנו תוצאות הוועידה בשלושה היבטים: האם שונה תקנון הפת"ח, אילו עמדות ביטא מחמוד עבאס בנאומו (שלדבריו מבטא את תוכניתה המדינית של התנועה) ומהי התוכנית המדינית העדכנית הרשמית שלה
קרא עודבעקבות הצהרותיו של יו"ר הרשות, מחמוד עבאס, בוועידת הפת"ח השישית, בדבר זכותם של הפלסטינים לדבוק בהתנגדות, פרסם היומון המצרי הממסדי אל-גומהוריה מאמר מערכת קצר התומך בעמדה זו וקורא לפלסטינים לדבוק בהתנגדות כדי להשיב את זכויותיו
קרא עודמהתבטאויות שנשמעו ערב ועידת הפת"ח ובפתיחתה עולה כי הדעה השלטת בקרב אנשי הפת"ח היא שההתנגדות (מקאומה), הינה זכות לגיטימית של הפלסטינים והיא כוללת דרכים רבות. רוב אנשי הפת"ח קראו לשלב בין ההתנגדות לבין הפעילות המדינית, כאשר ההתנגדות יכולה להתבטא במגוון אפשרויות - החל בצעדים חיוביים כגון נטיעת עצים וכלה במאבק מזוין
קרא עודבעל טור ביומון הרש"פ "אל-איאם", מחמד יאר'י, המשמש גם כחוקר במכון מחקר בוושינגטון הסתייג במאמרו מן התקנון הפנימי של הפת"ח ומתוכניתה המדינית, שיוצגו בוועידה השישית של התנועה ותהה "האם באמת המטרה של הפת"ח היא 'שחרור מלא של פלסטין וחיסול מדינת הכיבוש הציונית מבחינה כלכלית, מדינית, צבאית ותרבותית'"?
קרא עודבמאמר המערכת מה-27.7.2009 טען היומון השמרני כיהאן כי האסטרטגיה היחידה שיש לארה"ב מול איראן היא חתירה לדיאלוג עמה, במיוחד לאחר שמזכירת המדינה האמריקאית קלינטון הכירה באיראן כגרעינית. המאמר מלגלג על "כסילותם" של האמריקאים ועל כך שהבינו לבסוף כי ההחלטות באיראן מתקבלות ע"י המנהיג העליון ח'אמנאי ולא ע"י נשיא נבחר כזה או אחר
קרא עודלאחרונה פורסמו התבטאויות של שר התרבות הסורי, ד"ר ריאד נעסאן אר'א, בשבח ההתנגדות. לצד התייחסות להיבטים המעשיים-צבאיים של ההתנגדות כפעולה היעילה היחידה מול ישראל, העניק אר'א להתנגדות היבטים מטפיזיים ותיאר אותה כחיונית להישרדות וכטבעית, ומכאן שמי ששולל את ההתנגדות, מתכחש לטבע האדם
קרא עודבנאום בכנס לקידום מנטליות ההקרבה בקרב נשים של אגודת השהידים בטהראן ב-12 ביולי 2009, הצהיר סגן נשיא איראן פרויז דאודי, כי איראן ממשיכה את התקדמותה הטכנולוגית בתחומי הגרעין והטילים הבליסטיים והיא מפעילה כיום יותר מ- 12 אלף צנטריפוגות. דאודי הסביר כי המאבק בין איראן לאויבותיה הוא למעשה יריבות תרבותית אידיאולוגית
קרא עוד
בריאיון לשבועון המצרי "אוקטובר", נקט יו"ר הרשפ, מחמוד עבאס, גישה פייסנית של רצון להגיע לשלום במסגרת
היוזמה הערבית, הכוללת פתרון צודק ומוסכם של בעיית הפליטים. בין עיקרי
דבריו: אין ביכולתו לומר לפליטים לשוב לישראל, אך גם לא ימנע זאת מהם; אין
הסתה ברש"פ והוא מוכן לחידוש פעילות הוועדה בנושא ההסתה, אם גם ישראל תפעל
למניעת ההסתה
ב-14-18.4.2009 נערכה בדמשק "הוועידה ליחסי סוריה-לבנון", בחסות סגנית נשיא סוריה לענייני תרבות, ד"ר נג'אח אל-עטאר. היומון הסורי הרשמי תשרין הגדיר מהלך זה כ"פתיחה של מסלול חדש להתקרבות סורית-לבנונית...". מתוכן הדיון בישיבות הוועידה ניכר מאמץ להבליט את המאחד, תוך הקפדה על הצהרה בדבר הכרה בעצמאותה וריבונותה של לבנון
קרא עוד
ב-25.6.2009, בראיון ליומון הירדני "אל-דוסתור", גילה סאיב עריקאת, ראש מחלקת המו"מ ברש"פ, כי הממשלה הקודמת בראשות אהוד אולמרט הציעה ליו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, 100% מן השטחים הפלסטיניים שנכבשו ב-1967 באמצעות חילופי שטחים, ואמר כי אל לפלסטינים להיחפז בקבלת ההצעה מאחר וישראל ממילא נסוגה מעמדותיה עד שהסכימה לוותר על 100% מן השטח
קרא עודהמלחמה בעזה גררה בעקבותיה התבטאויות אנטישמיות בעולם הערבי והמוסלמי - המכוונות כלפי היהודים באשר הם - הן מצד מנהיגים ופוליטיקאים והן מצד בעלי טורים. טיעוניהם התבססו על מקורות אנטישמיים שונים - חלקם מן המסורת המוסלמית וחלקם אירופיים. בנוסף, פורסמו קריקטורות בעלות מוטיבים דומים
קרא עוד