ב-8 בדצמבר 2005 פורסם ביומון "אל-נהאר" הלבנוני מאמרו האחרון של חבר הפרלמנט הלבנוני ומנכ"ל היומון ג'ובראן תויני בו הטיח האשמות קשות נגד המשטר הסורי בכלל ונגד שר החוץ הסורי פארוק אל-שרע בפרט וקרא לבחור בנאמנות ללבנון, לא לסוריה

בתגובה לדו"ח הביניים שהגיש דטלב מהליס, יו"ר ועדת החקירה הבינ"ל לרצח רפיק אל-חרירי, למועבי"ט,  הקובע כי "יש ראיות למעורבות סורית ולבנונית ברצח", ולקראת הגשת דו"ח נוסף בנושא, החלו כלי התקשורת הממסדיים הסוריים להאשים ברצח גורמים שונים וביניהם - סעד אל-חרירי - בנו של רפיק אל-חרירי, ישראל ואף גוף המכונה "ממשלת לבנון החופשית"

בבחירות לפרלמנט במצרים, שנערכו לאחרונה, הכפילו נציגי האחים המוסלמים את כוחם בפרלמנט פי חמישה. סיסמת התנועה במהלך מסע הבחירות, "האסלאם הוא הפיתרון", עוררה תגובות נגד וקריאות שאין לערב בין פוליטיקה לדת וכי הפתרון הנכון למצרים איננו סיסמה דתית אלא תוכניות מעשיות ומדעיות שמטרתן להעלות את יכולות התפוקה שלה

בעקבות הפיגועים בעמאן פורסמו בעיתונות הערבית מאמרי ביקורת נגד הצידוקים הפוליטיים הניתנים לטרור, צידוקים המונעים את הטיפול בבעיה זו. המאמרים שללו קיומה של זיקה בין הפיגועים לבין הבעיה הפלסטינית או המלחמה בעיראק. כמו כן, נמתחה ביקורת על אמצעי התקשורת הערביים המעבירים מסרים מעוותים לציבור הערבי המובילים להצדקת הטרור

אחת השיטות למיגור הקיצוניות בשעודיה, היא הניסיון ל'חנך מחדש' בעלי דעות קיצוניות. במסגרת ניסיון זה, מופעלים במדינה שני פרויקטים גדולים: תוכנית הייעוץ לעצורים ביטחוניים סעודים, בתמיכתו של משרד הפנים הסעודי, וקמפיין 'אל-סכינה' לדיאלוג באינטרנט עם אנשים המחזיקים בדעות קיצוניות, בתמיכתו של משרד ההקדשים הסעודי

החלטת האו"ם 1559 כללה ארבע דרישות: נסיגת כל הכוחות הזרים מלבנון, פירוק כל המיליציות הלבנוניות והלא לבנוניות מנשקן, השלטת הריבונות הלבנונית על כל שטח לבנון ותמיכה בעריכת בחירות חופשיות. סוריה הוציאה את כוחותיה הצבאיים מלבנון, אך ניסיונה של ממשלת לבנון לאכוף דרישה זו על המיליצות החמושות גרר תגובה חריפה מצד ארגונים אלה ומצד החזבאללה

בעקבות הדיווחים לאחרונה כי מנהיג קובה פידל קסטרו קיבל הזמנה מאנשי דת איראניים להתאסלם, ולאחר הצהרת מזכיר 'מועצת המפקחים' איתאללה אחמד גַ'נַתִי כי "הלא-מוסלמים הם חיות המעלות גירה ומפיצות שחיתות עלי-אדמות", פורסמו בתגובה שני מאמרים סאטיריים בשני אתרים איראניים הפועלים מחוץ לאיראן

בחירתו של מחמוד אחמדי-נז'אד כנשיא איראן ביוני 2005, סימנה את בואה של "המהפכה השנייה", הן מבחינת המחויבות של אחמדי-נז'אד לרעיון 'הצדק האסלאמי' המגולם בדמותו של 'האמאם הנעלם', הן מבחינת המחויבות ליישום האידיאולוגיה המהפכנית האסלאמיסטית שהיתווה איתאללה רוחאללה ח'מיני, והן מבחינת קאדר האנשים בתפקידי המפתח במשטר

ב-11-12.05 התקיים באל-מנאמה בירת בחריין, הכינוס השני של "הפורום למען העתיד" בהשתתפות שרי חוץ ונציגים בכירים מ-38 מדינות, כולל ממדינות ה- G8 וממדינות המזה"ת וצפון אפריקה והסתיים בכישלון פוליטי. הסיבה העיקרית: הסתייגויות של מצרים ומדינות ערביות נוספות מהצעת ארה"ב לגבי מימון ארגונים לא ממשלתיים, שאינם רשומים רשמית במדינותיהם

ג'יהאד אל-ח'אזן, עורך היומון הלונדוני "אל-חיאת" לשעבר ובעל טור ביומון כתב במאמרו במלאת שנה למותו של ערפאת: "הנשיא אבו מאזן רשם הישג ממשי מאז שירש את יאסר ערפאת - התהדיאה (ההרגעה) והבטיח הסכמה כלל-ערבית לכל הסדר שהפלסטינים יקבלו. לו היה ערפאת חי עדיין, לא היו ההישגים הללו. הוא אמר כי הוא רוצה לשלוט בעזה כפי ששלט בלבנון וגם בעזה השאיר חורבן גדול

מזה כשנתיים מיישם משרד הפנים הסעודי תוכנית הכוונה ויעוץ לעצורים הביטחוניים כדי שיחזרו בהם מתפיסותיהם הקיצוניות. במסגרת יישום התוכנית הודיע לאחרונה שר הפנים הסעודי, האמיר נאיף בן עבד אל-עזיז, על שחרורם של עצורים ביטחוניים סעודיים שמשרדו השתכנע כי הם חזרו בהם מתפיסותיהם הקיצוניות

בעל הטור המצרי הידוע, הסופר אניס מנצור, כתב מאמר ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט" הנושא את הכותרת: "נולדנו בעיר של סובלנות דתית" בו כתב כי יהודי וקופטי נשארו חבריו היקרים  ביותר

העיתונאי המצרי, עאדל גינדי, פרסם בשבועון הקופטי "וטני" ובאתרי אינטרנט ליברליים סדרה של שלושה מאמרים, שבהם הוא מבקש להאיר בפני הציבור הערבי את דמותו של טארק רמדאן, אחד ממפיצי האסלאם הפופולאריים באירופה ודמות שנויה במחלוקת במערב

  פיגועי האחד עשר בספטמבר 2001 הציבו על סדר היום הערבי נושאים שהמשטרים הערביים ניסו משך שנים ארוכות לדחוק מחוץ לאור הזרקורים. בדומה לסוגיית הטרור האסלאמי, שאילצה את המשטרים הערביים להתמודד עם כל ההיבטים הקשורים בה כגון החינוך הדתי הקיצוני וההסתה במסגדים ובתקשורת, כך עלתה לדיון גם סוגיית הרפורמות הפנימיות במדינות ערב

על רקע ביקור במזה"ת שערכה בספטמבר 2005 האמריקאית קרן יוז, העומדת בראש המאמץ לשיפור התדמית האמריקנית בעולם, כתב העיתונאי הבחריני הליברלי, עומראן סלמאן, מאמר בו הציגן שני הסברים לשנאה כלפי אמריקה שמקורם בתרבות הערבית והמוסלמית מחד גיסא ובהתנגדות למדיניות האמריקאית החדשה מאז פיגועי הטרור ב-2001 מאידך גיסא

במאמר הנושא את השם "היכן הערבים והמוסלמים בעידן הסליחה והמחילה" מתייחסת הסופרת והחוקרת התוניסאית הליברלית, ד"ר אקבאל אל-ר'רבי, לתופעה של ריבוי ההתנצלויות הפומביות על חטאי העבר הנשמעות בעולם, בעוד מן האומה הערבית והמוסלמית הן נעדרות. לדבריה, על המוסלמים לשאת באחריות לעברם, להפסיק להאשים אחרים ולפתוח בביקורת עצמית

עמראן סלמאן, סופר בחריני החי בארה"ב, פרסם באתר האינטרנט הליבראלי www.elaph.com, מאמר ביקורת חריף על הסונים השותקים, לדבריו, לנוכח השמדתם של השיעים בעיראק. "...איך ניתן [להסביר] את השתיקה ... הסונית לנוכח רצח השיעים העיראקים והפחדתם בדרכים הנתעבות ביותר?... הרי הרוצחים מתפארים בעמדותיהם ורואים בהן ג'יהאד למען אללה..."

  בדריה אל-בשר, סופרת סעודית ומרצה באוניברסיטת המלך סעוד, פרסמה מאמר ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט" שכותרתו: "דמיין שאתה אישה:" ... אתה צריך תמיד את הסכמת האפוטרופוס, לא רק במקרה של נישואים ראשונים של בתולה כפי שסוברים חכמי ההלכה. אינך רוכש השכלה אלא בהסכמת האפוטרופוס שלך, אינך עובד ומתפרנס אלא בהסכמת האפוטרופוס 

  הבחירות לנשיאות במצרים שהתקיימו לראשונה בין מספר מועמדים עוררו ביקורת בקרב  אינטלקטואלים מצרים, שטענו כי הבחירות לא היו חופשיות ונקיות וכי אחוז ההשתתפות הנמוך בבחירות מלמד על התרחקות המצריים מכל פעילות פוליטית. לדבריהם, לעשר המפלגות שהשתתפו בבחירות לא היה מצע פוליטי ויכולת ארגון הנחוצים כבסיס לתמיכה עממית

בעקבות יישום תוכנית ההינתקות, חלה התקרבות בין מנהיגים ממדינות ערביות ומוסלמיות לבין ישראל, שמתבטאת בפגישות בין שרי חוץ ערביים לשר החוץ הישראלי בעצרת האו"ם בהכרזתה של פקיסטן על נכונות לנורמליזציה עם ישראל, בהסרת החרם הבחריני על סחורות ישראליות ובקריאתו של שה"ח הקטרי למדינות ערב להגיב בחיוב לצעדה של ישראל

לאחרונה חשף היומון הסעודי "אל-וטן" ששחקני כדורגל סעודיים היו נתונים להסתה מצד גורמים קיצונים ושוכנעו לפרוש מקבוצתם ולנסוע לעיראק כדי להילחם מלחמת ג'יהאד. היומון ציין כי הנערים היו מושפעים מפתוות הקובעות כי משחק הכדורגל אסור מבחינה הלכתית אלא בהגבלות מסוימות ומתוך כוונה כי המשחק יהווה אימון כושר לקראת היציאה לג'יהאד

ב-14.9.2005 התקבלה במועצת הביטחון של האו"ם החלטה הקוראת לכל מדינות העולם לאסור הסתה לטרור, למנוע פעילות טרור ולא לתת מקלט לטרוריסטים.  הליברל המצרי, איש אל-אזהר לשעבר, ד"ר אחמד צובחי מנצור, הציג קריאה נוספת לאו"ם ובה דרישה להעמיד לדין שליטים עריצים הנוקטים עינויים

סיף אל-אסלאם אל-קד'אפי, בנו של שליט לוב ונשיא "מוסד אל-קד'אפי לאגודות צדקה", הכריז באוגוסט 2005 על סדרה של רפורמות בלוב. לדבריו, 131 אסירים פוליטיים ישוחררו מהכלא, אנשים שאבדו את עבודתם ורכושם בעקבות המהפכה הצבאית ב-1969 יפוצו וכך גם הנפגעים מבתי הדין המהפכניים. הוא קרא ללובים השוהים בחו"ל, לשוב לארצם ולקבל את זכויותיהם, ולדון מחדש בנושא הפרת זכויות האדם בלוב

במאמר ביומון הממסדי המצרי "אל-אהראם", כתב בעל הטור מצטפא סאמי, כי מחנה המעצר בגואנטמו דומה למחנות הנאצים: "הגזענות נגד השחורים אותה חשפה הסופה קתרינה, איננה הקלון היחיד שרודף אחרי שלטון בוש בארה"ב. ישנו קלון נוסף שהעולם מדבר אודותיו, הנוגע לשש מאות האסירים במחנה גואנטמו, אשר הסב נזק גדול ביותר למוניטין הדמוקרטי האמריקאי..."

הפיגועים שהתרחשו בשנים האחרונות במדינות מערביות וערביות – בארה"ב, בספרד, בבריטניה, בעיראק, בסעודיה, בכווית, במרוקו ובמצרים - העלו את סוגיית הטרור האסלאמי לראש סדר היום הציבורי במדינות ערב. למעשה, הדיון בנשוא זה גבר מאז פיגועי האחד עשר בספטמבר 2001 ויחד עמו התפתח גם העיסוק בטרור בקריקטורות המופיעות בעיתונות הערבית

בדברים שנשא בימים האחרונים, לאחר פינוי הישובים הישראלים ברצועת עזה, הצהיר אבו מאזן, כי "הסתיים 'הג'יהאד הקטן' והתחיל 'הג'יהאד הגדול' שהוא בניה, פיתוח, ביטחון ושלווה לעם הפלסטיני". כן אמר כי הפינוי הושג הודות להקרבה ולדם של בני העם הפלסטיני, אך הוסיף כי אין צורך בהתנגדות או בנשק

לקראת מועד הגשת טיוטת החוקה העיראקית לדיון בפרלמנט העיראקי, פרסם ארגון אל-קאעדה בעיראק בפורומים אסלאמיים הודעות המאיימות לפגוע במנסחי החוקה העיראקית ובתומכיה. בהודעות אלו נטען כי החוקה מהווה כפירה בדת האסלאם ולפיכך אלו הפועלים להחלתה הם כופרים שיש להורגם

בתקופה האחרונה ניכרת מתיחות רבה ביחסים בין סוריה ולבנון. נראה כי סוריה חוששת משינוי משמעותי במדיניותה של ממשלת לבנון החדשה. חשש זה התעורר בעקבות זכייתם של הגורמים האנטי-סורים בלבנון ברוב המושבים בבחירות לפרלמנט הלבנוני, ובעקבות הקמתה של ממשלה לבנונית חדשה הכוללת בין היתר גורמים אלו

ג'בראן תויני, חבר פרלמנט לבנוני ומנכ"ל העיתון הלבנוני "אל-נהאר", פרסם בעיתונו התקפה חריפה על ארגון חזבאללה המיישם, לדבריו, מדיניות המשרתת את סוריה ואיראן ופועל כמדינה עצמאית תוך התעלמות ממדיניות ממשלת לבנון ומרצון העם הלבנוני. הוא קרא לפרוס את צבא לבנון בגבול עם ישראל וטען כי סוריה היא זו שדחפה את לבנון לסרב לכך

בעקבות נפילת משטרו של סדאם חוסיין הוקמה במשרד החינוך העיראקי ועדה לבחינה מחדש את תוכניות הלימוד בבתי הספר בעיראק. הוועדה הציעה להכניס תיקונים מהותיים בספרי הלימוד שיבטלו את פולחן האישיות של סדאם ויצמצמו את תפקידה וחשיבותה של מפלגת הבעת' כפי שהופיעה בספרי הלימוד הישנים