על רקע הפיגוע בבלוצ'יסטאן ב-18.10.2009 תקפו מאמרי מערכת ביומונים סעודיים וביומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט את מדיניותה של איראן במזרח התיכון. עורך אל-שרק אל-אוסט, טארק אל-חומיד, טען כי איראן נפגעה מאותו סוג של טרור ועוינות עדתית אותם עודדה במשך שנים; היומון הסעודי "אל-וטן" טען כי איראן פועלת לערעור יציבותן של מדינות ערב באמצעות ארגונים כדוגמת אל-קאעדה, חזבאללה והמורדים החות'ים

הדיווחים בתקשורת האיראנית ובתקשורת המערבית בנושא שיחות וינה שונים זה מזה לחלוטין. להלן הנקודות המרכזיות. גרסת המערב היא כי הצדדים הגיעו לטיוטת הסכם אחת וסוכם כי הצדדים למו"מ יחזרו עם טיוטת ההסכם לבירות; גרסת איראן היא כי לא הושגה שום טיוטת הסכם. כל צד הגיש את הצעתו וסוכם שכל צד יגיב להצעה הנגדית. לא נקבע דד-לייןלמתן תשובה

אבו אל-פזל זהרה-ונד, יועצו של מזכיר המועצה העליונה לבטחון לאומי, סעיד ג'לילי, אמר לסו"י אירנא כי "יתכן שייווצרו תנאים לכך שאיראן תצטרך אורניום מועשר ברמה של 63%, אותו תקנה או תייצר בעצמה תחת פיקוח סבא"א."מקורות המקורבים לשיחות בווינה מסרו לפרס טי.וי. כי איראן נסוגה בשיחות בווינה מהסכמתה להעביר את האורניום המועשר שברשותה להעשרה נוספת במדינה שלישית

החל מאמצע  אוגוסט 2009 מטיחים כלי התקשורת האיראניים והסעודים האשמות אלו באלו, על רקע כמה נושאי עימות: ההסלמה בין צבא תימן למורדים החות'ים, התגברות הפיגועים בעיראק, המעורבות האיראנית בלבנון ובשטחים הפלסטיניים והפרויקט הגרעיני. הקמפיין האנטי סעודי באיראן מתבטא בהאשמת סעודיה באחריות ל"טבח בשיעים" בתימן, לטרור בעיראק ובמקומות אחרים

במאמרו "האם אובמה אכזב את הערבים", מתח עורך יומון אל-שרק אל-אוסט, טארק אל-חומיד, ביקורת על ההתניה הערבית לפתוח במו"מ רק לאחר הפסקת ההתנחלויות. לדבריו, ההתנחלויות אינן מכשול כזה שהוא מעכב את תחילת המו"מ לשלום ובנייתן  ההתנחלויות לא מנעה השגת שלום מצרי-ישראלי והסרת ההתנחלות ימית

ב- 23.8.2009 פרסם אחמד אל-פהד, בעל טור כוויתי, מאמר ביומון אל-וטן, הטוען כי במסגרת ניסיונותיה "לייצא את המהפכה" מנסה איראן להשתלט על שכנותיה ולגזול את אוצרותיהן, בדיוק כפי שניסה היטלר לעשות

לאחרונה התקיימה באיראן סדרת פגישות בין רמטכ"ל צבא קטר, גנרל חמד בן עלי אל-עטיה, לבכירים בהנהגה האיראנית במהלכן נדון הידוק שיתוף הפעולה הצבאי בין שתי המדינות והוצע להקים ועדה צבאית קטרית-איראנית. בתגובה, כתב הליברל הערבי ממוצא עיראקי, דאוד אל-בצרי, באתר האינטרנט הליברלי www.elaph.com  מאמר בו תהה על פשר הרעיון לשת"פ צבאי בין איראן לקטר

בשבועות האחרונים חלה החרפה ביחסים בין חזבאללה לכוחות יוניפי"ל בדרום לבנון בעקבות כמה אירועים המהווים הפרה של החלטה 1701. האירוע הראשון היה  פיצוץ מחסן התחמושת של חזבאללה ב-14 ביולי 2009 בעיירה ח'רבת סלם שבדרום לבנון. ימים ספורים לאחר מכן,  נפצעו 14 חיילים מהגדוד הצרפתי של יוניפי"ל שהותקפו באבנים על ידי תושבי ח'רבת סלם

ערב יום ירושלים שיחול באיראן ב-18.9.2009, יום בו מקיים המשטר הפגנות המונים, קרא בכיר האיתוללות, מתנגד המשטר עלי חוסין מונתזרי, לכל בכירי חכמי ההלכה בערי איראן העיקריות, לצאת בגלוי נגד המשטר ולהפעיל את השפעתם כדי להחזיר את הכוח לעם. לדבריו, המשטר זקוק ללגיטימציה של אנשי הדת הבכירים ושתיקתם לנוכח אירועי החודשים האחרונים מתפרשת בציבור כהסכמה לעוולותיו

חוזקו של המשטר האיראני עומד החודש (ספטמבר 2009), בעיצומו של הרמדאן, למבחן כפול, מבית ומחוץ. בזירה הפנימית, הדי המחאה של התנועה הירוקה מסרבים לדעוך ונראה שהמשטר נערך לסיבוב נוסף של מהומות לקראת 'יום ירושלים' (רוז-י קודס) ב-18.9.09; בזירת יחסי החוץ, מאיימת על המשטר דרישתו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לפתוח במו"מ עד סוף ספטמבר 2009, כדי לפתור את המשבר הגרעיני

במאמר ביומון הסורי "תשרין", טען נאצר קנדיל, חבר פרלמנט לבנוני לשעבר המקורב לסוריה, כי הפיגועים שאירעו לאחרונה בעיראק, נועדו לחזק את הקריאות להארכת שהותם של הכוחות האמריקאיים שם, ולעודד את תכנית ביידן לחלוקת עיראק לשלושה אזורים כרשת ביטחון לנסיגה. לדבריו, הפיגועים נועדו לחבל בקשריה של סוריה עם איראן, ובכך להקל על המו"מ בין סוריה וארה"ב

בשלושה מאמרי מערכת של היומונים השמרנים הבולטים באיראן, כיהאן וג'ומהורי-י אסלאמי, שפורסמו לאחרונה הוצג יחסה של איראן לתוכנית השלום האמריקאית. לטענת היומונים, ארה"ב וישראל מנסות לכפות על הפלסטינים תכנית שתבטיח את האינטרסים שלהן ותנציח את נחיתות הפלסטינים. היומון ג'ומהורי-י אסלאמי קרא לפלסטינים לחזק את "חזית ההתנגדות" ולא להסתפק בפחות מהשמדת ישראל

ב-12 ביולי 2009 פרסמה סוכנות הידיעות האיראנית איסנא מכתב שכתב רמטכ"ל צבא איראן, חסן פירוזאבאדי, ל"אמאם הנעלם" (מעין משיח בשיעה) בו הוא קובל על האשמת הבסיג' בדיכוי ברוטלי שהופעל נגד אזרחי איראן ועל מזימת המערב בשיתוף עם כוחות מתוך איראן להפיל את המשטר. הוא קרא ל"אמאם הנעלם" למהר ולהגיע כדי לבשר את המהפכה העולמית

בעיצומה של המחאה באיראן ומחוצה לה על התוצאות השנויות במחלוקת של הבחירות לנשיאות באיראן, ייחד השבועון המצרי רוז אל-יוסף, המקורב לבנו של נשיא מצרים, גמאל מבארכ, חלק ניכר מהגיליון שהופיע ב-27.6.2009 למאמרים נגד השלטון באיראן. בכתבות נמתחה ביקורת קשה על המשטר האיראני, תוך  השוואתו לנאציזם, לפשיזם ולתנועת אל-קאעדה

ב-21 ביוני 2009 פרסם היומון אח'באר אל-ח'ליג' מאמר של חברת מועצת השורא בבחריין ובעלת הטור בעיתון, סמירה רג'ב (שיעית במוצאה), התוקף את המשטר באיראן בכלל ואת עלי ח'מנאי ואחמדי-נז'אד בפרט. המאמר שכלל האשמה לפיה אחמדי נז'אד הוא ממוצא יהודי ולעג לבכיו של ח'מנא'י בנאומו ב-19 ביוני, עורר ביקורת רבה בחוגים איראניים

במאמר המערכת מה-27.7.2009 טען היומון השמרני כיהאן כי האסטרטגיה היחידה שיש לארה"ב מול איראן היא חתירה לדיאלוג עמה, במיוחד לאחר שמזכירת המדינה האמריקאית קלינטון הכירה באיראן כגרעינית. המאמר מלגלג על "כסילותם" של האמריקאים ועל כך שהבינו לבסוף כי ההחלטות באיראן מתקבלות ע"י המנהיג העליון ח'אמנאי ולא ע"י נשיא נבחר כזה או אחר

בנאום בכנס לקידום מנטליות ההקרבה בקרב נשים של אגודת השהידים בטהראן ב-12 ביולי 2009, הצהיר סגן נשיא איראן פרויז דאודי, כי איראן ממשיכה את התקדמותה הטכנולוגית בתחומי הגרעין והטילים הבליסטיים והיא מפעילה כיום יותר מ- 12 אלף צנטריפוגות. דאודי הסביר כי המאבק בין איראן לאויבותיה הוא למעשה יריבות תרבותית אידיאולוגית

על רקע פרסום תפיסתה של חוליית חזבאללה במצרים בחודש אפריל 2009, והדיווחים על ניסיונות להפיץ את השיעה במצרים[1], גוברת המתיחות בין השיעים במדינה לבין המשטר, ועמה מתחדש הדיון הציבורי סביב השיעיזציה במצרים

איתאללה חסין עלי מונתזרי, בכיר אנשי הדת השיעים כיום, פרסם פסק הלכה (פתוא) בתשובה לשאלותיו של האינטלקטואל הדתי מוחסין כדיור, שפנה אליו כדי לקבל תשובות בדבר הלגיטימיות של ממשלת אחמדי-נז'אד. לדבריו, צדק או אי צדק מצד אנשי השלטון הוא דבר המורגש בחברה וסימניו גלויים לעיני כל... על כל אחד .... לפעול נוכח אי הצדק ורמיסת זכויות העם, וליידע גם את הזולת

על רקע תוצאות הבחירות באיראן (12.6.09) וגל המחאה העממית אשר ניצת בעקבותיהן, ניתן היה להבחין בשתיקה יחסית במדורי המאמרים והדעות של העיתונות הערבית. מאידך מדורי הקריקטורות, נתמלאו בקריקטורות חריפות בנושא, כאילו כדי לפצות על העדר ההתייחסות אליו במקומות אחרים

ב-25.6.2009, בראיון ליומון הירדני "אל-דוסתור", גילה סאיב עריקאת, ראש מחלקת המו"מ ברש"פ, כי הממשלה הקודמת בראשות אהוד אולמרט הציעה ליו"ר הרש"פ,  מחמוד עבאס, 100% מן השטחים הפלסטיניים שנכבשו ב-1967 באמצעות חילופי שטחים, ואמר כי אל לפלסטינים להיחפז בקבלת ההצעה מאחר וישראל ממילא  נסוגה מעמדותיה עד שהסכימה לוותר על 100% מן השטח

בניסיון לדכא את ההפגנות שככלל התנהלו ללא אלימות מצד הציבור, הפעיל המשטר אלימות קשה ע"י שימוש בנשק חם וקר מצד כוחות משמרות המהפכה, הבסיג' ויחידות בלבוש אזרחי. שבועיים לאחר שהחלה המחאה באיראן בעקבות הבחירות, נראה כי המשטר האיראני הצליח לדכאה

בתגובה למהומות בעקבות הבחירות באיראן, פרסם עורך היומון הסודאני, אל-ראי אל-עאם, כמאל חסן בח'ית, מאמר מערכת התומך בנשיא אחמדי-נז'אד, וקובע כי בחירתו היא מכה למערב ולארה"ב. לדברי בחית', המחאות נגד תוצאות הבחירות הן מזימה מערבית שתכליתה -  הפלת המשטר האיראני

ניצחון זרם אל-מסתקבל וכוחות ה-14 במרץ בבחירות לפרלמנט בלבנון, נתקבל בברכה בקרב נציגי המדינות הערביות המתונות שראו בכך, יותר מכל, את הפסדה של איראן ובעל בריתה – ארגון חזבאללה. מאמרים בעיתונות הערבית טענו שהעם הלבנוני הצביע בעד "לבנון ערבית" ונגד שאיפותיה ההגמוניות של איראן

תוצאות הבחירות באיראן וניצחונו של מחמוד אחמדי-נז'אד, התקבלו בסוריה בשביעות רצון, הן מצד הנשיא בשאר אל-אסד והן בעיתונות הרשמית, ששיבחה את "הבחירות הנקיות שעולות בקנה אחד עם הקריטריונים הדמוקרטיים" ואת "בחירתו של העם האיראני באחמדי נז'אד." 

ניתן לזהות שהחברה האזרחית באיראן – צעירים, סטודנטים, נשים – אינה נכנעת ומכריחה את  ההנהגה החלשה, קרי, מיר חוסין מוסוי ומהדי כרובי ומי שעומדים מאחוריהם, מחמד ח'אתמי והאשמי רפסנג'אני, ליטול תפקיד אחראי ולהנהיג את המחאה הציבורית

נציגים מן המחנה המתון בעולם הערבי (סעודיה ומצרים) יצאו להגנתו של יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, מול הניסיון של איראן והחמאס לערער על מעמדו ולהציב את מנהיג חמאס, ח'אלד משעל, במעמד שווה לשלו. הם טענו כי חמאס ניצלה את הסכמי אוסלו (שהיא התנגדה להם) כאמצעי להשגת השלטון ואחר כך החלה להפעיל נשק נגד פלסטינים תומכי אש"פ

המאבק על השלטון בלבנון בין שני המחנות הפוליטיים במדינה, "כוחות ה-14 במרץ" מצד אחד והאופוזיציה הלבנונית בראשות חזבאללה מצד שני, החל מיד עם סיום מלחמת לבנון השניה, בקיץ 2006. אז פרץ משבר פוליטי במדינה בעקבות פרישתם מהממשלה של השרים השיעים מטעם חזבאללה ואמל והכרזתם כי הממשלה "אינה לגיטימית"

בתחילת מאי 2009 נועדו בדמשק נשיא איראן, מחמוד אחמדי-נז'אד ונשיא סוריה, בשאר אל-אסד. בתום פגישתם הצהירו שני הנשיאים כי היחסים בין מדינותיהם אסטרטגיים ומהווים מופת לאזור ולעולם. לדבריהם, האזור עומד בפני שינוי דרמטי, אותו מתוות איראן וסוריה במסגרת סדר עולמי חדש שיבוא במקומו של הסדר הישן  אותו הובילה ארה"ב

בעקבות המלחמה בעזה חידשה החמאס את מאמציה לערער על מעמדו של  אש"פ
כמייצג הלגיטימי של הפלסטינים. זאת בניסיון להשלים את התהליך שהחל עם
ניצחונה של התנועה בבחירות למועצה המחוקקת ב-2006 ונמשך בהשתלטותה בכוח על
רצועת עזה בשנת 2007

מאמר פרו-שיעי פרי עטו של בכיר בתנועת האח"ס, יוסף נדא, אשר טען כי השיעים אינם נטע זר באומה האסלאמית, אלא בני אסכולה הלכתית חמישית, בנוסף לארבע האסכולות ההלכתיות הסוניות וכי המחלוקת בין השיעים לסונים אינה דתית, כי אם פוליטית במהותה עורר ביקורת בשורות האח"ס ותגובות נגד חריפות

לאחרונה התגבשה במצרים התפיסה כי פעילותה של חוליית חזבאללה במדינה היתה חלק ממזימה גדולה שהוכנה בקפידה על ידי כל המדינות והארגונים המשתייכים לציר האיראני: איראן, סוריה, קטר, חזבאללה, חמאס והאחים המוסלמים. תוכנית זו נועדה לפגוע בביטחונה ובמעמדה של מצרים ולסייע לאיראן בתוכניתה להשגת הגמוניה אזורית

עפ"י דיווחים במערב, מיתן נשיא איראן אחמדי-נז'אד את דבריו בכנס דרבן 2 בז'נבה, בשל ביקורת בינ"ל. ואולם, עם שובו לאיראן, הוא שב והסלים את דבריו נגד המערב וישראל. בנאום באסלאמשהר (סמוך לטהראן) ב-23.4.2009, הוא תקף בחריפות את המערב על סגידתו לאליל שיצר בדמות הציונות וכופה על העולם לסגוד לו

על רקע אירועי עזה והוויכוחים בין תומכי החמאס, חזבאללה ואיראן, ציר ההתנגדות, לבין תומכי הגוש המתון, התרבו כותבים בתקשורת הערבית שמתחו ביקורת על ציר ההתנגדות. משרד החוץ הישראלי הפיץ מחדש מאמרים אלה באתרו ובתגובה פרסמו עיתונים התומכים בציר ההתנגדות, את רשימת כותביהם תחת הכינויו "שגרירי ישראל בעולם הערבי"

בתגובה להושטת היד של נשיא ארה"ב אובמה לאיראן, הדגיש אחמדי-נז'אד כי המערב חלש ואינו יכול לכפות דבר על איראן. הוא קבע רשימת  דרישות להידברות עם ארה"ב, ובהן: הסגת כוחות המערב, השמדת ארסנל הנשק הגרעיני של המערב, וכיבוד זכותה של איראן לתכנית גרעינית

על רקע המתיחות הגואה בין איראן למדינות ערב, פרסם היומון הממסדי המצרי אל-אהראם מאמר מערכת חריף נגד איראן ונגד הדיאלוג עימה. לטענת אל-אהראם, המשטר האיראני מנסה לחמוק מלחצים פנימיים ע"י יצוא המשברים אל מדינות ערב, וכפיית הגמוניה איראנית על האזור

 מאז נכנס ממשל אובמה לתפקידו, החל דיאלוג אינטנסיבי בין ארה"ב לסוריה, שכלל לחיצת יד בין שרי החוץ של שתי המדינות בוועידת שרם אל-שיח', ביקורים של אנשי ממשל וחברי קונגרס אמריקאים בסוריה ופגישה בין שגריר סוריה בוושינגטון לעוזר שה"ח האמריקאית. שני הצדדים הביעו אופטימיות זהירה לגבי סיכויי הצלחת הדיאלוג

כתבה בשבועון המצרי רוז רל-יוסף מציגה את השיח' אל-קרדאוי כזקן סנילי ומאוהב, אשר על גבו מתנהלים מאבקי כוח ושליטה על ממון רב והשפעה כשמצד אחד של המתרס ניצב מחנה אוהביו ותומכיו ומן הצד השני המחנה של אשתו השנייה הצעירה והאהובה, המנצלת את השפעתה עליו כדי לקדם אג'נדה אנטי-שיעית

כינוס ועידת דוחה ב- 16 בינואר 2009, בניגוד לעמדתה של מצרים וניסיונותיה של קטר לכנס ועידה אלטרנטיבית "לשיקום עזה", במקום הוועידה המצרית הצפויה להיערך בקהיר ב- 2 במרץ 2009, עוררו את חמת השלטון המצרי. העיתונות המצרית הממסדית האשימה את קטר באימוץ סדר היום האיראני ובניסיון עקר להתחרות במצרים ולדחוק אותה ממעמד

ההתבטאויות האיראניות בדבר ריבונות איראן על אזורים במפרץ החריפו את העימות הקיים בין המחנה האיראני לבין המחנה הסעודי-מצרי. היומון הסעודי "אל-וטן" פרסם מאמר חריף בו קבע הכותב, סולימאן אל-עקילי, מנהל משרדי העיתון בעיר אל-ריאד, כי איראן היתה בעברה מדינה סונית שתושביה הסונים אולצו תחת איומים להמיר את דתם

לאחרונה דנים בכירי משטר וכלי תקשורת איראניים בצורך להרחיב את שתה"פ המדיני עם תורכיה ואף לחתור לברית אסטרטגית עימה, בהתמודדות של האסלאם מול המערב. דיונים אלה קיבלו משמעות מיוחדת בעקבות המלחמה בעזה, שחשפה שני מחנות אזוריים – ציר איראני וציר סעודי-מצרי, שהמלחמה הקרה ביניהם מחריפה והולכת

בעקבות האירועים בעזה וההתקפה החריפה של מזכ"ל חזבאללה, חסן נאסרללה, על ההנהגה המצרית, תקף מופתי הר הלבנון, השיח' מחמד עלי אל-ג'וזו, בחריפות רבה את נאסרללה והאשימו בפילוג האומה ובניצול דמם של תושבי עזה למטרות פוליטיות המשרתות את איראן

המלחמה בעזה הצטיירה בתקשורת הבינ"ל כעימות צבאי מקומי בלבד ואולם מלחמה זו, כמו מלחמת לבנון 2006, וכמותן גם אירועים מדיניים וצבאיים אחרים שאירעו במזה"ת בעשורים האחרונים, מתאפיינות במכנה משותף אחד: שורשיהן בעימות בין איראן שלאחר המהפכה האסלאמית לבין הממלכה הסעודית, עימות המהווה מפתח להבנת המזה"ת בראשית המאה ה-21

בתגובה חריפה לנאומו של ראש הלשכה המדינית של החמאס, ח'אלד משעל, טענו נציגי פת"ח והרש"פ שלמשעל אין כסף ונשק, שבעלי בריתו זנחו אותו ושהוא אינו יכול לדבר על ניצחון לנוכח ההרס בעזה. הם גם הזהירו כי משעל מעוניין לגרור את תושבי הגדמ"ע לפתיחת זירה נוספת, וציינו כי מפקדי החמאס מסתתרים במקום לעמוד בראש לוחמיהם

עורך היומון המצרי הממסדי "אל-גומהוריה", מחמד עלי אבראהים, (שהוא גם חבר פרלמנט מצרי) כתב סדרת מאמרים תחת הכותרת: "חמאס, דמשק ואיראן – ציר הרשע החדש", בהם תקף את חמאס, סוריה ואיראן על עמדתן ביחס לעזה ולפתיחת מעבר רפיח. לדבריו, איראן וסוריה חרשו מזימה לנצל את הבעיה הפלסטינית לטובת האינטרסים שלהן

בחודשים אוגוסט וספטמבר 2008, קיימו מנהיגי סוריה, איראן ותורכיה שורה של פגישות וביקורים הדדיים.על רקע ביקורים אלה, דווח בעיתונות הערבית כי סוריה פועלת לגיבוש גוש אסטרטגי סורי-איראני-תורכי ולהקמת מנגנון התייעצות ותיאום משולש בין המדינות

 אחד מארגוני הסטודנטים באיראן, 'דפתר-י תחכים-י וחדת – טיפ-י עלאמה (המשרד לחיזוק האחדות - חוג אנשי הדת)', פרסם ב-30 בדצמבר 2008, הודעת גינוי לחמאס אותו הגדיר "קבוצת טרור". חברי ארגון וחדת-י תחכים גינו גם את השימוש שעושה החמאס באזרחים כמגן מפני מתקפות ישראל והגדירוהו כ"לא אנושי"

הבחירות לנשיאות באיראן צפויות להיערך ב-12 ליוני 2009. למרות שעדיין אין וודאות לגבי המתמודדים, מערכת הבחירות באיראן כבר החלה. הן השמרנים על גווניהם השונים והן שרידי המחנה הרפורמיסטי מתקשים להעמיד מועמד ראוי, כחלופה לאחמדי-נז'אד, שיסחוף אחריו את הציבור

היחלצותה של סוריה להגנת חמאס מפני ביקורתה של מצרים, בוועידת שרי החוץ של הליגה הערבית בקהיר, הובילה גם לחילופי האשמות בין מצרים לסוריה. שה"ח הסורי, וליד אל-מועלם, רמז כי מצרים אינה מתווך ניטראלי בין הצדדים הפלסטיניים. בעיתונות המצרית נכתב כי סוריה  עומדת מאחורי נסיגת חמאס מהדיאלוג הפלסטיני ופועלת למען האינטרס האיראני

המתיחות בין המדינות הערביות המתונות והפרו מערביות ובראשן סעודיה ומצרים, לבין הציר הסורי-איראני, החריפה לאחרונה. סעודיה ומצרים האשימו את איראן וסוריה בחתירה לערעור היציבות באזור וטיפוח תנועות ההתנגדות בלבנון, בעיראק וברש"פ. סוריה ואיראן האשימו את סעודיה ומצרים במדיניות פרו אמריקאית ופרו ישראלית ובפעילות לסיכול תנועת ההתנגדות

באוקטובר 2008 אמר מוסא אבו מרזוק, סגן ראש הלשכה המדינית של החמאס, לעיתון הקטרי "אל-ראיה", כי הוא מופתע מדרישת איחוד האמירויות להחיל את ריבונותן על שלושה איים במפרץ הפרסי, המוחזקים מאז ימי השאה בידי איראן. בתגובה כתב ח'לפאן אל-צואפי בעל טור בעיתון "אל-איתחאד" של איחוד האמירויות, כי אם כך, קיים גם ספק לגבי תביעת חמאס על שטחי פלסטין

לאחרונה התגברה המתיחות בין הסונים לבין השיעים בסעודיה. בתקשורת הערבית הופיעו דיווחים על צעדים בהם נקטו השלטונות הסעודיים כנגד המיעוט השיעי במדינה, כגון איסור השתתפותם של שיעים בוועידה לשיח הבין-דתי שנערכה במכה, סגירת מסגדים שיעים, מעצר אנשי דת שיעים בכירים והתנכלות לעולי רגל שיעים מאיראן. כמו כן, רבו התבטאויותיהם של אנשי דת סונים בסעודיה בגנות השיעים

בחודשים האחרונים הרבה השיח' יוסף אל-קרצ'אוי, ראש איחוד חכמי הדת המוסלמים, לתקוף את השיעה ואת איראן. בראיון ליומון המצרי  (8.9.2008) "אל-מצרי אל-יום", הוא הצביע על הסכנות הטמונות בהתפשטות השיעה בארצות הסוניות; אל-קרצ'אוי הרחיב את מתקפתו - נגד הזרם השיעי ונגד האימפריאליזם האיראני העומד מאחוריו בראיונות נוספים

על רקע המחלוקות הפוליטיות הקשות בין איראן לכמה מדינות סוניות, בעיקר מצרים וסעודיה, הוחרפה המתיחות בין הסונים לבין השיעים בעולם המוסלמי. החרפה זו באה לידי ביטוי בכמה מישורים: הצהרות אנטי שיעיות של השיח' אל-קרצ'אוי; מלחמת האקרים סונית שיעית ומתיחות סונית-שיעית בסעודיה

בעקבות המתיחות בין מדינות המפרץ לאיראן, על רקע הכיבוש האיראני של שלושת האיים (טנב הגדול, טנב הקטן ואבו מוסא) מידי איחוד האמירויות, פרסם משעל אל-סודירי, בעל טור ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט", מאמר המבקר את העיסוק הערבי הנרחב בכיבוש הישראלי לעומת האדישות ביחס לכיבוש חבלי ארץ ערביים אחרים כמו חבל אלכסנדרטה הסורי שעבר לריבונות תורכית, או שלושת האיים במפרץ שאיראן השתלטה עליהם

ככל שמתקרב מועד ההכרעה העיראקית בדבר חתימה על ההסכם הביטחוני-אסטרטגי ארוך הטווח בין עיראק לבין ארה"ב, כך גוברת התערבותם של גורמים דתיים פנימיים וחיצוניים, בעיקר שיעים, בניסיון להשפיע על השלטון העיראקי שלא לחתום על ההסכם. הדבר בא לידי ביטוי בפתוות מטעם פוסקי הלכה בכירים, המגנות את ההסכם וקוראות לעיראקים להצביע נגדו.

התגובות הראשוניות לתוצאות הבחירות בארה"ב בעולם הערבי היו מעורבות. חלקן עסק בשאלה מי משני המועמדים יהיה טוב יותר לערבים; חלק אחר הישווה בין ההליך הדמוקרטי בארה"ב לזה הקיים בעולם הערבי, שבו תופעה כמו בחירת אובמה נחשבת לבלי אפשרית

בעקבות
הדיווחים לאחרונה במערב על בקשה אמריקאית לפתוח משרד אינטרסים בטהראן, קבע המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, בנאום בפני סטודנטים ב-29 באוקטובר 2008 שצוטט בטלוויזיה האיראנית, כי "השנאה שרוחש העם האיראני לאמריקה עמוקה." זאת ועוד, עקב החשש האיראני הגובר מפני מתקפה אמריקאית, איימו בכירים איראניים על ארה"ב בפעולות התאבדות נגד כוחותיה באזור

רמ"מ סוריה, מוחמד נאג'י עטרי מתח ביקורת קשה על מצרים, שפורסמה ב"אל-ראי" הכוויתי (13.10.08) בטענה כי מצרים איבדה את תפקידה כמובילת העולם הערבי והיא פועלת בשירות האינטרסים האמריקאיים. בתגובה, פרסם חבר הפרלמנט המצרי ועורך עיתון אל-גומהוריה, מוחמד עלי אבראהים, מאמר בו הציג את סוריה כנתינה של איראן ושל קטר כאחראית למשבר בלבנון

שה"ח הספרדי, מיגל מורטינוס, ביקר ב-16 וב-17 בספטמבר 2008 בלבנון ובסוריה. בהתבטאויות לכלי התקשורת בשתי המדינות, שיבח מורטינוס את "התפקיד החיובי והמועיל שמילאה סוריה בלבנון" וקרא לאיחוד האירופי להדק את קשריו עם סוריה. עוד אמר כי נשק חזבאללה הוא עניין לבנוני פנימי, וכי ישראל הפרה את החלטה 1701

בחודשים האחרונים עוסקת התקשורת המצרית באופן אינטנסיבי בפרשת הסרט האיראני הדוקומנטארי "חיסול פרעה". לטענת המצרים, הסרט מחלל את זכרו של הנשיא המנוח אנור אל-סאדאת, מציג אותו כבוגד וכסוכן של ארה"ב וישראל, ומפאר את רוצחיו. פרסום הסרט השפיע קשות על יחסי מצרים איראן, הסובלים ממילא מנתק ממושך

בעקבות חתימתם של שרי החוץ של מדינות השת"פ במפרץ ושל שר החוץ התורכי עלי באבאג'אן, על מזכר הבנות אסטרטגי בין מדינות המפרץ ותורכיה - במהלך פסגת שרי החוץ של מדינות המפרץ (2.9.2008) בג'דה שבסעודיה – טען מאמר המערכת של היומון הסעודי "אל-וטן", כי מדינות המפרץ החליטו לראות בתורכיה שותפה אסטרטגית שתאזן את הכוחות מול איומיה וכוחה העולה של איראן

בקרב הכורדים בעיראק, שמאז מלחמת המפרץ הראשונה נהנים מאוטונומיה, יש לאחרונה גילויים גוברים של בדלנות לאומית, המוסברים כשאיפה כורדית להשגת עצמאות על חבל כורדיסטאן העיראקית, כצעד מקדים להקמת מדינה כורדית גדולה שתכלול גם אזורים בעלי רוב כורדי בתורכיה ובאיראן. גילויים אלה מעוררים חששות כבדים בעיקר בקרב האוכלוסייה הערבית, הסונית והשיעית, בעיראק ובקרב המדינות השכנות

במאמר שפרסם מכון המחקר האיראני ליחסים בינ"ל ולמדיניות חוץ, Iran Diplomacy, בראשות שגריר איראן לשעבר בצרפת (2002-2005), מוחמד צאדק ח'ראזי, (אחיו של ראש המועצה לקביעת מדיניות חוץ באיראן, כמאל ח'ראזי), הואשמה סעודיה כי היא חותרת להפלת המשטר באיראן ולהגמוניה אזורית

היומון הלונדוני "אל-חיאת" פרסם ראיון עם מחמד דחלאן, חבר המועצה המחוקקת הפלסטינית וחבר המועצה המהפכנית של תנועת הפת"ח. דחלאן טוען כי הנזקים שהסבה אינתיפאדת אל-אקצא לפלסטינים גדולים מן הרווחים. הוא רואה במנהיג החמאס, ח'אלד משעל, ראש כנופיה ומותח ביקורת חריפה על תנועת החמאס

סרקוזי בריאיון: "המסר הראשון [שאני מעוניין להעביר] לעם הסורי הוא מסר של ידידות. לאורך ההיסטוריה ניהלו מדינותינו יחסים הדוקים ומלאי חיבה, [הגם] שיש להודות כי הם היו לעיתים מורכבים. ואולם, למרות הקשיים שידעו יחסי המדינות, הידידות בין עמינו לא נפסקה כלל וכלל. זהו נכס יקר ערך ועלינו לשמור עליו בכל מחיר...

במסגרת האיומים שנשמעו בחודש האחרון מפי צמרת השלטון באיראן, הדגישו בכירים איראנים בימים האחרונים את כוונתה של איראן לחסום את מיצרי הורמוז (ולפגוע בייצוא הנפט מהמפרץ לעולם) אם תותקף. להלן כמה התבטאויות מפי בכירים במשמרות המהפכה

בין ארה"ב לבין עיראק אמור היה להיחתם, בסוף יולי  2008, הסכם אסטרטגי ארוך טווח, כדי להסדיר משפטית את המשך נוכחות הכוחות האמריקאיים בעיראק לאחר ה- 31.12.08. אלא שדליפת פרטים מהסכם זה עוררה בתוך עיראק התנגדות רחבת היקף לו, בטענה שסעיפיו "שוללים מעיראק את ריבונותה"

היומון הכוויתי אל-סיאסה דיווח ב-29 ביולי 2008, כי השלטונות האיראנים החלו לבנות בחשאי כור גרעיני  באזור אל-זרקאן, הקרוב לעיר אהואז בדרום מערב איראן, על גבול עיראק איראן.לדברי היומון, איראן פועלת בחשאי כדי להרחיק את מתקני הגרעין שלה מן הפיקוח הבינלאומי

העיתון המצרי אל-אהראם פרסם ב-1 במאי 2008 תחקיר על תופעת השיעיזציה באיחוד של איי קומורו, הנמצא באוקיאנוס ההודי, מזרחית ליבשת אפריקה, ועל ההתעניינות המוגברת שמגלה איראן באיים, התעניינות הזוכה לתמיכת נשיא איי קומורו, למול התנגדותם של גורמים שונים במדינה

עורך היומון המצרי "אל-גומהוריה" וחבר הפרלמנט המצרי מוחמד עלי אבראהים, תקף במאמר שפרסם, את קטר משום שהיא מעזה לבקר את מצרים בעוד היא עצמה  מרבה לפגוע באינטרסים הערביים. מאמר זה בא למאמר בעיתון "אל-שרק" הקטרי בו טען בעל הטור פואז אל-עג'מי כי מדינות ערב, ובפרט מצרים,הששות להיענות ליוזמות אירופאיות, כמו הקמת "איחוד הים התיכון", במקום לדאוג, לאינטרסים הערביים

הזמנת אסד לועידת האיחוד למען הים התיכון עוררה ביקורת בתקשורת הערבית. בעלי טורים טענו כי ההזמנה באה למרות שלא חל שום שינוי במדיניות הסורית ולפיכך היא תגרום להקשחת מדיניותה. מאמר ביומון הסורי, "אל-וטן" אף אישר את הטענה לפיה סוריה לא שינתה את עמדותיה וטען כי סרקוזי הבין כי התקרבות לסוריה ואי כניעה למדיניות האמריקאית היא אינטרס צרפתי

חרף נחרצות דעתם של בכירי המשטר האיראני בדבר אי קיומה של מתקפה מערבית על מתקני הגרעין של איראן, נערך המשטר לאפשרות זו בהוראת המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, וזאת באמצעות היערכות חרום מקיפה הקרויה "הגנה פאסיבית'. בחינתה של תוכנית זו מעלה כי עיקר חששו של המשטר הוא מפני השמדת המוקדים החיוניים לניהול המדינה

לרגל ציון שישים שנה לקיומה של ישראל, המשיך נשיא איראן אחמדי-נז'אד במסורת ההתבטאויות האנטי-ישראליות והאנטישמיות. הוא השווה את ישראל ל"דג מת" ו"גופה מבאישה", הדגיש כי זהו "משטר מזויף" ו"מבחינת עמי האזור המשטר הציוני אפילו אינו קיים"

בראיון שנתן היועץ לביטחון לאומי של עיראק, מוופק אל-רביעי, ליומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט", הוא הדגיש כי רק באמצעות שת"פ אזורי ניתן יהיה לחסל את הטרור באזור, ואולם הדבר נמנע משום שאיראן וסוריה עצמן מסייעות לטרור ונוטלות חלק ב"יצוא מוות לעיראק"

עורכו הראשי של היומון הקטרי, "אל-וטן", אחמד עלי, פרסם ב-27 באפריל 2008 ראיון מקיף שערך עם נשיא סוריה, בשאר אל-אסד. בראיון חשף הנשיא הסורי לראשונה את מאמצי התיווך התורכיים בין סוריה לישראל, וסיפר כי כעת נעשה ניסיון לגבש בסיס משותף להמשך המו"מ

בשלהי ינואר 2008 הורתה המועצה לביקורת על העיתונות במשרד התרבות וההכוונה האסלאמית באיראן לסגור את ירחון תנועת הנשים זנאן. זאת בעקבות כתבת תחקיר שפרסם הירחון בנושא פעולות אסתשהאד. מקור יודע דבר מסר לסוכנות הידיעות השמרנית פארס כי רישיונו של הירחון נשלל בשל "הפרת החוק ופגיעה בגופים צבאיים ומהפכניים, ביניהם, הבסיג'"

 עיתוני המשטר באיראן העניקו גיבוי מוחלט לחזבאללה ועמדו מאחורי דרישותיו לבטל את החלטות ממשלת סניורה לפרק את רשת התקשורת של הארגון ולפטר את אחראי הביטחון בשדה התעופה בירות. העיתונים טענו כי נצחון חזבאללה, "אחת מזרועותיה האזוריות של איראן במזרח התיכון", מהווה למעשה ניצחון איראני במאבק הכוח במזרח התיכון מול ארה"ב

היומון הסעודי-לונדוני בשפה הערבית, אל-שרק אל-אוסט, שדיווח כי בכירים ב'אל-קאעדה' ובהם בנו של אסאמה בן לאדן, סעד, וסיף אל-עדל, העומד בראש האגף הצבאי של 'אל-קאעדה עזבו את איראן לאפגניסטן בעקבות הפיגועים בריאד, מדווח כעת כי אחד מאותם בכירים, "אבו ח'אלד", הוא אחיו של ח'אלד אל-אסלאמבולי, רוצחו של סאדאת

בריאיון לעיתונות הפרסית עמד שר ההגנה האיראני עלי שמח'אני על תפישת הביטחון של איראן. לדבריו, נאלצת איראן לפתח נשק הגנתי מפני "קשת רחבה של איומים" הכוללים "תוקפנות זרה, מלחמה, תקריות גבול, ריגול, חבלה, משברים אזוריים הנגזרים מפרוליפרציה של נשק להשמדה המונית, פשע מאורגן וטרור מדינתי"

עם פרסום הסכמתה העקרונית של ישראל ל"מפת הדרכים" מתחו כמה עיתונים איראנים ביקורת על התוכנית האמריקאית וחזרו על העמדה כי ישראל משוללת זכות קיום כמדינה  וכי מתווה התוכנית משפיל את הפלסטינים ומנציח את הכיבוש הישראלי וקראו לפלסטינים לחבל בתכנית, תוך שהם מזהירים כי מדובר במזימה ישראלית-אמריקאית

 סגן יו"ר הפרלמנט האיראני ומזכ"ל חזית ההשתתפות האסלאמית הרפורמיסטית, מחמד רזא ח'אתמי, שהוא אחיו של נשיא איראן, העניק ראיון ליומון הסעודי "אל-וטן" ובו התייחס לנושאים השונים העומדים על הפרק. לדבריו, דיניות ההתחמשות הגרעינית מהווה סכנה לכל ואנו בתוכם ולכן אין לנו כוונה פוליטית גרעינית צבאית

מאז ה-10 ביוני, התחדשו הפגנות הסטודנטים באיראן ונמשכו כעשרה ימים. ההפגנות החלו באוניברסיטת טהראן כמחאה על כוונת המשטר להפריט את הלימודים באוניברסיטאות, ולדרוש שכר לימוד מהסטודנטים. בהפגנות נשמעו קריאות נגד ראשי המשטר, בעד דמוקרטיה ושינוי שיטת המשטר, וקריאות לנשיא מחמד ח'אתמי להתפטר

זהרא כאזמי, צלמת קנדית ממוצא איראני הוכתה למוות בידי כוחות הביטחון האיראניים לאחר שצילמה וראיינה בני משפחה של עצורי המהומות האחרונות בטהראן. היומון אל-שרק אל-אוסט דיווח כי היא עברה מסכת עינויים קשה, כנראה בידיעת בכירים ראשות השופטת.  בתגובה הזהירו שרי ממשלת ח'אתמי את השמרנים כי צעדים כאלה מכתימים את שמה של איראן

כתב היומון "אל-שרק אל-אוסט", עלי נורי זאדה מצטט מקור איראני האומר כי בניגוד להכחשות האיראניות, כמה בכירים ב"אל-קאעדה" שהו באיראן ועזבו אותה בעקבות הפיגועים בריאד. לדברי המקור, המקורב להנהגת משמרות המהפיכה מדובר ביציאה קולקטיבית של כמה מראשי הארגון מאיראן, בעקבות הפיצוצים בריאד בשבוע שעבר

היומון אל-שרק אל-אוסט דיווח לאחרונה כי חוסיין ח'ומיני, נכדו של מייסד הרפובליקה האסלאמית באיראן איתאללה רוחאללה ח'ומייני, עזב את קום שבאיראן ועבר להתגורר בעיר נג'ף שבעיראק כמחאה נגד המשטר האיראני וטען כי המשטר האיראני הוא ה"דיקטטורה הגרועה בעולם" וראשיו "וכל מי שהשתלט על השלטון" לאחר סבו, "מנצל לרעה את שמו, את שם האסלאם..."

היומון אל-שרק אל-אוסט דיווח כי משמרות המהפכה האיראנים הבריחו לאחרונה מאיראן את אימן אל-ט'ואהרי, מספר 2 בארגון אל-קאעדה, לאחר שנודע לנשיא האיראני, מחמד ח'אתמי, דבר מעצרו באיראן.  גם עמאד מור'ניה, האחראי לחטיפת בני הערובה המערביים בלבנון ולהפצצת מפקדת כוחות המארינס בביירות, ששהה בטהראן, עזבה שלשום

האינטלקטואל והדיסידנט האיראני עבד אל-כרים סורוש אמר בשיחה לסוכנות הידיעות האיראנית לרגל חזרתו לאיראן לאחר שלימד בשנת הלימודים האחרונה באוניברסיטאות הרווארד ופרינסטון, כי תהליך הדמוקרטיה באיראן יתמסד משום שהעם דורש זאת וקבל על מצב זכויות האדם והאזרח הירוד באיראן ובמיוחד על דיכוי אנשי הרוח, העיתונאים והסטודנטים

שר החוץ הסורי, פארוק אל-שרע, התראיין (יום 29.9.03) במהלך שהותו בניו יורק, לכתבת היומון הערבי – לונדוני "אל-חיאת", ראע'דה דרע'אם. לדבריו, [האמריקאים] הבינו כי סוריה  דוברת אמת ומודאגת ממצבה של עיראק, בטחונה ועצמאותה. דאגה זו משותפת גם למדינות אחרות. עיראק מתפוררת ומתפלגת תחת כובד האלימות והאנרכיה

בראיון שהעניקה כלת פרס נובל לשלום לשנת 2003, האיראנית שירין עבאדי, ליומון הלונדוני, "אל-שרק אל-אוסט" (19.10.03), אמרה: "האפשרות שלא אחזור [לאיראן] לא עמדה על הפרק. ללא הקשר לאיראן, אין משמעות לחיי. אפילו לא ידעתי ששמי היה מועמד לפרס נובל. הפרס הוא מסר קודם כל לעם באיראן, ובעיקר לנשים, ולאחר מכן לעולם האסלאמי"

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, העניק ראיון נרחב ליומון הלונדוני אל-חיאת, בו עסק ביחסי סוריה-ארה"ב, בהתחממות הגזרה בדרום לבנון, במצב בעיראק ובהסדר אפשרי עם ישראל. לדבריו איש אינו מאמין כי השלום אפשרי לנוכח הממשלה הישראלית הזו... זוהי השקפה בינלאומית ולא רק סורית

תחת הכותרת "כן, אנו פוחדים מהאורניום של איראן", כתב עורך היומון אל-שרק אל-אוסט, עבד אל-רחמן אל-ראשד: "אם אתה רוצה להיות טיפש, עליך להאמין שאיראן מייצרת את פצצת הגרעין שלה כדי לתקוף את ישראל; אתה תהפוך לאידיוט מושלם אם תאמין שהיא מייצרת אותה כדי להתמודד עם ארה"ב. מטרת הגרעין האיראני היא המדינות השכנות, ובעיקר פקיסטן

צבחי אל-טופיילי, לשעבר המזכ"ל הראשון של חזבאללה,  התראיין ליומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט לאחר תקופת שתיקה ארוכה ותקף את ארגונו לשעבר, ממנו סילקה אותו איראן בשנת 1991, את איראן עצמה, ואת שלטונות לבנון, ומאשימם בשיתוף פעולה עם ישראל ועם ארה"ב

ד"ר האשם האם אראג'רי, עיתונאי ופעיל פוליטי במפלגה הרפורמיסטית "ארגון המג'אהדין של המהפכה האסלאמית", שרגלו נקטעה במלחמת איראן-עיראק, נעצר ונידון למוות ב-6.11.2002 בעקבות נאום שנשא, בו מתח ביקורת על הממסד הדתי האיראני וקרא ל"פרוטסטנטיזם אסלאמי" ולרפורמה באסלאם

דרשת יום השישי שנשא מנהיג איראן עלי ח'אמנאי באוניברסיטת טהראן לאחר נפילת בגדאד, היתה בשפה הערבית וכוונה לעם העיראקי ולעולם הערבי. מול ההתבטאויות העוינות של ח'אמנאי כלפי ארה"ב, נקט נשיא איראן לשעבר, האשמי רפסנג'אני, כיום ראש המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר, עמדה מתונה יותר

התגובות לנפילת בגדאד בעיתונות הערבית בלונדון תאמו את המגמות המדיניות האידיאולוגיות שהעיתונים השונים מייצגים.  עורך היומון הסעודי-לונדוני, אל-שרק אל-אוסט, עבד אל-רחמן אל-ראשד, בעל העמדות הליברליות, כתב: "סדאם חוסיין לא נפל אתמול; התמוטטו השקרים הגדולים שליוו אותו, נפלו המוחות שהתעקשו לזייף את עובדות ההווה וההיסטוריה ..."

ראש משרד האינטרסים האיראני בקהיר, השגריר סיד האדי חסרושאהי, כתב מכתב למערכת היומון "אל-קדס אל-ערבי", בתגובה למכתב למערכת של קוראת ממרוקו שטענה כי איראן תתיר לארה"ב להשתמש בשטחה במתקפה נגד עיראק, כי אמריקה תמשיך להיות בעיני האיראנים, השטן הגדול עד שתחדל ממדיניות ההתפשטות והתוקפנות שלה

עיתונים שמרניים איראניים מתחו ביקורת על מדיניות ממשלת רוסיה בצ'צ'ניה בכלל ובפרשת חטיפת בני הערובה בפרט, בציינם כי צ'צ'ניה היא "אדמה מוסלמית בקווקז שסופחה לרוסיה" וקראו למדינאים הרוסים "ללמוד לקח" מהפרשה. העיתונים גם העלו את האפשרות כי ה-CIA עומד מאחורי הפרשה כדי להעמיד את פוטין במבחן

לאחרונה פרסמו הסיעות הרפורמיסטיות במג'לס גילוי דעת המתריע מפני המצב הפוליטי והחברתי באיראן לאור צעדי הדיכוי שנקטו נגדם השמרנים. אלה טענו בתגוה, כי הרפורמיסטים חותרים תחת אושיות המשטר, בשת"פ עם גורמים זרים וכי הם אינם נאמנים לאסלאם ואף איימו להכריז על מצב חירום במדינה

בחוגי ארגון "אל-קאעדה" מתנהל בחודשים האחרונים ויכוח בסוגיית הפיגועים שמבצע הארגון בסעודיה. ויכוח זה אינו נוגע, על פי העדויות, לפיגועים נגד מטרות אמריקאיות ומערביות ברחבי העולם, עליהם יש הסכמה, אלא לפיגועים בסעודיה, שביחס אליהם יש תומכים ויש מתנגדים