באוגוסט 2009 נפוצה בעזה שמועה שאונר"א, מתכוונת לכלול בחומר הלימוד בבתי הספר שלה ברצועת עזה, ;את שואת העם היהודי במלחמת העולם השנייה. פאיז אבו שמאלה, פובליציסט ופרשן פוליטי פלסטיני וראש עיריית ח'אן יונס לשעבר טען בתגובה כי הישראלים, הם הנאצים של המאה ה-2', המבצעים שואה בעם הפלסטיני

ב-22 באוקטובר 2009 פרסם הליברל הסורי זין אל-שאמי מאמר ביומון הכוויתי "אל-ראי", בו הוא מבכה את מצבו העגום של העולם הערבי, שבמקום לטפל בבעיותיו האקוטיות, עוסק בזוטות המאששות את הדעות הסטריאוטיפיות נגדו

במאמר ביומון אל-שרק אל-אוסט מבכה חמד אל-מאג'ד, ממייסדי אגודת זכויות האדם הלאומית הסעודית ומרצה לחינוך את התבוסות של ארה"ב בתחומים הצבאי, הפוליטי והכלכלי. לדבריו, אמנם אובמה הצליח להיות הנשיא השחור הראשון של ארה"ב אולם, ייתכן שבקרוב יתווסף לו התואר נשיא "התמוטטויות המאוחדות של אמריקה"

בשנה האחרונה קיימה מצרים מאמץ תיווך מתמשך בין פת"ח לחמאס בניסיון לשים קץ לפילוג הפלסטיני הפנימי ובחודש אוקטובר 2009 היא דרשה משתי התנועות לחתום על מסמך פיוס. פת"ח חתמה על המסמך אך תנועת החמאס סירבה לחתום עליו

בכירים בפת"ח וברש"פ הסלימו לאחרונה את התבטאויותיהם אודות אופציות אחרות זולת המו"מ, בהן המאבק המזוין. להלן תרגום לקט התבטאויות בנושא אפשרות השיבה למאבק המזוין אם ייכשל המו"מ

ב-2 באוגוסט 2009 הודיע המנהיג הדרוזי הלבנוני, וליד ג'ונבלאט, כי הברית הפוליטית שלו עם "כוחות ה-14 במרץ", "נבעה מתוך הכרח וכעת אין להמשיכה". הוא גם מתח ביקורת על מי שהיו בעלי בריתו הפוליטיים ב"כוחות ה-14 במרץ" בארבע השנים האחרונות, וטען כי מאבקם משולל כל תוכן פוליטי והתבסס כולו על שלילת האחר

בטור השבועי שלה ביומון הסורי הרשמי תשרין טענה ד"ר בת'ינה שעבאן, היועצת לעניינים מדיניים והסברתיים של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, כי ישראל פועלת להשמדת העם הפלסטיני תוך שימוש בהרעבה, הרעלת מזון ומים, דריסת ילדים ואונס של אסירים ומתחה ביקורת נוקבת על הארגונים הבינלאומיים והמערב שאינם עושים דבר להגן על העם הפלסטיני מפני ישראל

בחודש יוני 2009 העניק מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, השיח' ראא'ד צלאח, ראיון לאתר האינטרנט של מוסד אל-קדס הבינ"ל, שבו טען כי קיימת תוכנית יהודית להרוס את מסגד אל-אקצא ולבנות תחתיו את בית המקדש, וקרא לעולם הערבי והאסלאמי להתגייס למען הגנה על מסגד אל-אקצא, באמרו כי לא רחוק היום שבו אל-קדס תהפוך לבירה של ח'ליפות אסלאמית עולמית

הפלסטינים הביעו מורת רוח מהצהרותיה של שרת החוץ של ארה"ב שבהן קראה להם לחדש את המו"מ ללא תנאים מוקדמים. נציגי הרש"פ טענו כי הילרי קלינטון משקרת, שהיא חסרת ניסיון מדיני ושהיא נוטה לישראל. כמו כן הם האשימו את הממשל האמריקני כי חזר בו מהבטחותיו ונסוג מדרישתו מישראל להקפיא את ההתנחלויות לחלוטין

בעקבות העימותים האלימים בין החמאס לבין הג'יהאדיסטים הסלפים בעזה, תקפה הרש"פ את התנהגות תנועת החמאס שטבחה בסלפים. חבר המועצה המחוקקת של החמאס, הידוע בקיצוניותו, ד"ר יונס אל-אסטל, כתב מאמר שבו כינה את הסלפים אויבים, הגן על התהדיאה לצורך מנוחה והתארגנות, ועל הצורך לקבל כספים מאיראן. יועצו של סלאם פיאד, עומר חלמי אל-ר'ול, הגיב במאמרים חריפים נגד דברי אל-אסטל ונגד החמאס

העיתונות הממסדית הסורית פרסמה לאחרונה מאמרים בשבח ההתנגדות המזוינת, כדרך היחידה להשבת הזכויות והשטחים הערבים. הבולטים שבהם היו מאמרו של יו"ר הועדה לענייני חוץ בפרלמנט הסורי, סלימאן חדאד, שטען כי שלום יושג רק ע"י ההתנגדות וקרא להילחם למען פלסטין בגבולות 1948 ומאמרו של אסעד עבוד, עורך היומון הממסדי אל-ת'ורה, שטען שאין מנוס מעימות עם ישראל

בראיון עם היומון האלקטרוני הליבראלי Elaph אמרה טלי פחימה, המתגוררת בכפר ערערה, כי היא משייכת עצמה לעם הפלסטיני ורואה בראא'ד צלאח, ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, את מנהיגה. פחימה כינתה את זכריא זביידי "זונה של השב"כ", לאחר שוויתר על עקרונותיו

בתקשורת הערבית נחלקו הדעות לגבי הענקת פרס נובל לשלום לנשיא ארה"ב, ברק אובמה. התומכים טענו כי אובמה ראוי לפרס על הרוח הפייסנית והמסרים המתונים שהוא משדר לעולם, בניגוד לקודמו ג'ורג' בוש, וכי הפרס ייתן יתר תוקף לפעילותו. השוללים טענו כי פרס לא יכול להינתן על כוונות בלבד וכי אובמה לא הציג עד כה כל הישג ממשי ולמעשה מדיניותו במזה"ת איננה שונה באופן מעשי ממדיניותו של בוש

בריאיון ליומון הלונדוני אל-חיאת אמר יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, כי אסור שבלבנון יישאר ולו פליט פלסטיני. מקצת הפליטים צריכים לשוב לישראל ומקצתם למולדת [למדינה הפלסטינית]. הוא הביע התנגדות להקמת מדינה פלסטינית בגבולות זמניים ותבע לדון במו"מ על הסדר הקבע בכל הנושאים שסוכם עליהם עם ממשלת אולמרט ובהם נושא הפליטים וירושלים

בסוף חודש אוגוסט 2009 נפוצה בעזה שמועה שאונר"א מתכוונת לכלול בחומר הלימוד של כיתות ח' בבתי הספר שלה ברצועת עזה את נושא שואת העם היהודי במלחמת העולם השנייה. השמועה נפוצה כאשר "הוועדות העממיות של פליטי רצועת עזה" שלחו לאונר"א מכתב מחאה המביע את התנגדותן לכך שהתלמידים ילמדו את "השקר הזה שבדו הציונים"

במאמרו "האם אובמה אכזב את הערבים", מתח עורך יומון אל-שרק אל-אוסט, טארק אל-חומיד, ביקורת על ההתניה הערבית לפתוח במו"מ רק לאחר הפסקת ההתנחלויות. לדבריו, ההתנחלויות אינן מכשול כזה שהוא מעכב את תחילת המו"מ לשלום ובנייתן  ההתנחלויות לא מנעה השגת שלום מצרי-ישראלי והסרת ההתנחלות ימית

בסוף חודש אפריל 2009, העניק האינטלקטואל המצרי עלי סאלם ראיון נרחב ליומון "אל-נהאר" הכוויתי, בו סיפר בהרחבה על ביקורו הראשון לישראל, ממרחק של 15 שנה ועל ספרו שנכתב בעקבות הביקור. סאלם דיבר על העול שהטיל ביקורו על האינטלקטואלים ועל החברה המצרית כולה ועל הפעולות שננקטו נגדו בעקבות הביקור. כן סיפר על השינוי שחל בו ועל הרצון להכיר את הצד השני

 במהלך ועידת הפת"ח ולאחר שהסתיימה הצהירו וכתבו בכירים בפת"ח ובעלי טורים כי התנועה לא ויתרה מעולם על המאבק המזוין.[1] טרם הוועידה  ובמהלכה, פרסם יומון הרש"פ אל-איאם חוברות בשם "הוועידה השישית" ובהן כתבות ומאמרים על התנועה ועל סמליה. בחוברות אלה בלטה האדרת המאבק המזוין ואנשי הפת"ח שהובילו אותו

במאמר ביומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט, קרא בעל הטור הליברלי מאמון פנדי לפלסטינים לנצל את הנסיבות הפוליטיות בעולם, אשר לדבריו, משחקות לטובתם, כדי לקדם את פתרון בעייתם. לדבריו, הערבים צריכים לעמת את ההנהגה הפלסטינית עם מגרעותיה, הבאות לידי ביטוי בפסילת ההצעות המדיניות המוצעות לפלסטינים, דבקות מזיקה ב"התנגדות", ובפיצול בין פת"ח לחמאס

בשלושה מאמרי מערכת של היומונים השמרנים הבולטים באיראן, כיהאן וג'ומהורי-י אסלאמי, שפורסמו לאחרונה הוצג יחסה של איראן לתוכנית השלום האמריקאית. לטענת היומונים, ארה"ב וישראל מנסות לכפות על הפלסטינים תכנית שתבטיח את האינטרסים שלהן ותנציח את נחיתות הפלסטינים. היומון ג'ומהורי-י אסלאמי קרא לפלסטינים לחזק את "חזית ההתנגדות" ולא להסתפק בפחות מהשמדת ישראל

בכיר בחמאס, ר'אזי חמד, שכבר בעבר לא נרתע מלהציג גישה ביקורתית, כתב במאמרו מה-1 ביולי 2009 , כי טענת החמאס לניצחון בעזה היא חלק מן ההרגל של הערבים והפלסטינים להציג תבוסות כניצחונות. הוא קרא לערבים להשתחרר מהרגל זה להקים ועדות חקירה כפי שעושה ישראל

אחמד אבו מטר, אינטלקטואל פלסטיני המתגורר בשבדיה, מתח ביקורת חריפה על הצביעות ואמות המידה הכפולות המאפיינות לדבריו את העולם הערבי והאסלאמי. במאמרו באתר הליברלי אילאף ב-28.7.09, טען אבו מטר כי ההתייחסות בעולם הערבי והאסלאמי לפשע אינה אובייקטיבית, וכי הקריטריון היחיד הקובע את עוצמת התגובה בעולם הערבי והאסלאמי לאירועים היא זהות הפושע

ב-13באוגוסט 2009 נעל יו"ר הרש"פ את ועידת הפת"ח שבה אושרה התוכנית המדינית המתוקנת. בסקירה זו ייבחנו תוצאות הוועידה בשלושה היבטים: האם שונה תקנון הפת"ח, אילו עמדות ביטא מחמוד עבאס בנאומו (שלדבריו מבטא את תוכניתה המדינית של התנועה) ומהי התוכנית המדינית העדכנית הרשמית שלה

בעקבות הצהרותיו של יו"ר הרשות, מחמוד עבאס, בוועידת הפת"ח השישית, בדבר זכותם של הפלסטינים לדבוק בהתנגדות, פרסם היומון המצרי הממסדי אל-גומהוריה מאמר מערכת קצר התומך בעמדה זו וקורא לפלסטינים לדבוק בהתנגדות כדי להשיב את זכויותיו

מהתבטאויות שנשמעו ערב ועידת הפת"ח ובפתיחתה עולה כי הדעה השלטת בקרב אנשי הפת"ח היא שההתנגדות (מקאומה), הינה זכות לגיטימית של הפלסטינים והיא כוללת דרכים רבות. רוב אנשי הפת"ח קראו לשלב בין ההתנגדות לבין הפעילות המדינית, כאשר ההתנגדות יכולה להתבטא במגוון אפשרויות - החל בצעדים חיוביים כגון נטיעת עצים וכלה במאבק מזוין

בעל טור ביומון הרש"פ "אל-איאם", מחמד יאר'י, המשמש גם כחוקר במכון מחקר בוושינגטון הסתייג במאמרו מן התקנון הפנימי של הפת"ח ומתוכניתה המדינית, שיוצגו בוועידה השישית של התנועה ותהה "האם באמת המטרה של הפת"ח היא 'שחרור מלא של פלסטין וחיסול מדינת הכיבוש הציונית מבחינה כלכלית, מדינית, צבאית ותרבותית'"?

גיוס ילדים לביצוע פיגועי התאבדות היא תופעה שהתפשטה לאחרונה בצורה גוברת. האומדנים של ארגון יונסק"ו מצביעים על רבע מיליון ילדים מגויסים לארגונים חמושים, כאשר סיבות פוליטיות עומדות מאחורי הדגל הדתי שלהם

בריאיון לשבועון המצרי "אוקטובר", נקט יו"ר הרשפ, מחמוד עבאס, גישה פייסנית של רצון להגיע לשלום  במסגרת היוזמה הערבית, הכוללת פתרון צודק ומוסכם של בעיית הפליטים. בין עיקרי דבריו: אין ביכולתו לומר לפליטים לשוב לישראל, אך גם לא ימנע זאת מהם; אין הסתה ברש"פ והוא מוכן לחידוש פעילות הוועדה בנושא ההסתה, אם גם ישראל תפעל למניעת ההסתה

ב-25.6.2009, בראיון ליומון הירדני "אל-דוסתור", גילה סאיב עריקאת, ראש מחלקת המו"מ ברש"פ, כי הממשלה הקודמת בראשות אהוד אולמרט הציעה ליו"ר הרש"פ,  מחמוד עבאס, 100% מן השטחים הפלסטיניים שנכבשו ב-1967 באמצעות חילופי שטחים, ואמר כי אל לפלסטינים להיחפז בקבלת ההצעה מאחר וישראל ממילא  נסוגה מעמדותיה עד שהסכימה לוותר על 100% מן השטח

ב-25 ביוני 2009 נשא ראש הלשכה המדינית של החמאס, ח'אלד משעל, נאום שבו התייחס בעיקר לנאומי נשיא ארה"ב וראש ממשלת ישראל ולנושא הפיוס הפלסטיני. הוא דחה את התנאים שהציב נתניהו להקמת מדינה פלסטינית והבהיר כי תנועתו מסכימה להקמת מדינה פלסטינית בגבולות ה-4 ביוני 1967 אך היא דבקה בזכות השיבה

המלחמה בעזה גררה בעקבותיה התבטאויות אנטישמיות בעולם הערבי והמוסלמי - המכוונות כלפי היהודים באשר הם - הן מצד מנהיגים ופוליטיקאים והן מצד בעלי טורים. טיעוניהם התבססו על מקורות אנטישמיים שונים - חלקם מן המסורת המוסלמית וחלקם אירופיים. בנוסף, פורסמו קריקטורות בעלות מוטיבים דומים

  כל הפלגים הפלסטינים התייחסו בשלילה לנאום נתניהו וטענו כי האיש הוא נוכל שנשא נאום חסר ערך, שנועד להרגיע את אובמה, אך בפועל הוא הורס את הסיכוי לקדם את שלום. בכירים בפת"ח וברש"פ קראו לארה"ב להכתיב לישראל את יישום  תכנית שתי המדינות; לרש"פ קראו להקשיח את עמדותיה

בעל הטור הסעודי, עבדאללה נאצר אל-פוזאן, כתב ביומון הסעודי "אל-וטן" מאמר אנטישמי חריף שכותרתו "היטלר הפלסטיני", בו הטיל ספק בהתרחשותה של השואה וטען כי היהודים מוסיפים מידי שנה אלפי נספים למספר הקיים. כן טען כי רצח הפלסטינים בידי ישראל היא השואה האמיתית

למחרת נאומו של אובמה בקהיר הופיעו תגובות מגוונות בעיתונות הממסדית הסעודית המצרית והפלסטינית. כמה מאמרי המערכת טענו כי מדובר בנאום היסטורי שנועד ליצור סדר עולמי חדש המושתת על צדק וזכויות אדם. מאמרים אחרים הפחיתו בחשיבות הנאום וטענו כי יש לבחון את מדיניותו של אובמה במעשים ולא בדיבורים

כמה פסקי ההלכה שפורסמו בעולם המוסלמי עוררו ביקורת נזעמת כלפי פוסקי הלכה מצד אנשי אקדמיה, עורכים ובעלי טורים פלסטיניים. המבקרים יוצאים נגד שרירות ליבם של פוסקי ההלכה, על שהם אוסרים ומתירים עניינים שונים בפסקי הלכה מוזמנים המשרתים את האינטרסים הפרטיים והמפלגתיים שלהם

"הנשים הפלסטיניות מצטרפות להתנגדות החמושה גם בתנועות האסלאמיות ברצועת עזה". כך עולה מתמונות מיוחדות מרצועת עזה שהגיעו לידי העיתון 'אל-מצרי אל-יום' ובהן גרעין יחידת הנשים של 'סראיא אל-קדס' - הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי. נשות הג'יהאד עסקו בייצור נשק, ערבוב חנקן לייצור פצצות פשוטות וסידור חלקי טילים פלסטיניים

בעקבות המלחמה בעזה חידשה החמאס את מאמציה לערער על מעמדו של  אש"פ
כמייצג הלגיטימי של הפלסטינים. זאת בניסיון להשלים את התהליך שהחל עם
ניצחונה של התנועה בבחירות למועצה המחוקקת ב-2006 ונמשך בהשתלטותה בכוח על
רצועת עזה בשנת 2007

במאמר באתר המזוהה עם החמאס www.palestine-info.info, קרא בעל הטור מואמן בסיסו להעריך מחדש את תפקודה המדיני והצבאי של התנועה, נוכח המצב הקשה אליו הגיעו הפלסטינים. לדבריו, על תנועת החמאס לגלות גמישות, להתאים את מדיניותה למציאות ולהסכים להקמת ממשלה שתהיה מקובלת בעולם

אתר החדשות התימני באינטרנט yemenportal.net פרסם כתבה אודות טקס שהתקיים במחוז אב בתימן, שבו נחנכו אולם וספרייה על שמה של המתאבדת הפלסטינית הראשונה, ופא אדריס, שביצעה פיגוע ברחוב יפו בירושלים. בטקס השתתפו אנשי שלטון תימנים ואיש חזית השחרור הפלסטינית, סמיר אל-קונטאר, מבצע הפיגוע הרצחני בנהרייה ב- 1974

לאחרונה התגבשה במצרים התפיסה כי פעילותה של חוליית חזבאללה במדינה היתה חלק ממזימה גדולה שהוכנה בקפידה על ידי כל המדינות והארגונים המשתייכים לציר האיראני: איראן, סוריה, קטר, חזבאללה, חמאס והאחים המוסלמים. תוכנית זו נועדה לפגוע בביטחונה ובמעמדה של מצרים ולסייע לאיראן בתוכניתה להשגת הגמוניה אזורית

על רקע אירועי עזה והוויכוחים בין תומכי החמאס, חזבאללה ואיראן, ציר ההתנגדות, לבין תומכי הגוש המתון, התרבו כותבים בתקשורת הערבית שמתחו ביקורת על ציר ההתנגדות. משרד החוץ הישראלי הפיץ מחדש מאמרים אלה באתרו ובתגובה פרסמו עיתונים התומכים בציר ההתנגדות, את רשימת כותביהם תחת הכינויו "שגרירי ישראל בעולם הערבי"

במאמר שפרסם לאחרונה באתר האינטרנט אילאף,מותח הסופר והעיתונאי הליברל, ד"ר שאכר אל-נאבולסי, ביקורת חאריפה על הציבור בארצות ערב המתנגד לנורמליזציה עם ישראל ועל הנזק הפוליטי שהדבר גורם גם לעולם הערבי

יו"ר מועצת המנהלים של היומון הלבנוני אל-אח'באר, אבראהים אל-אמין, המקורב לחזבאללה, פרסם לרגל יום השנה לחיסול קצין המבצעים של חזבאללה, עמאד מור'ניה (12 בפברואר 2008), כתבה ובה פרטים חדשים על תרומתו של מור'ניה להכנות לקראת מלחמת לבנון השנייה, לשיקום כוחו של חזבאללה אחריה, להיערכות לעימות הבא מול ישראל ולהנחלת הניסיון של חזבאללה לפלגים הפלסטיניים בעזה ובגדה

במאמר ביומון הלונדוני "אל-חיאת" קרא העיתונאי והחוקר הפלסטיני, ד"ר ח'אלד אל-חרוב, המשמש גם כמנהל פרויקט לתקשורת ערבית באוניברסיטת קימברידג',  לבטל את אמנת החמאס, כיוון שהיא מביעה עוינות ליהודים רק משום שהם מאמינים בדת היהודית ושהיא מסבה נזק לפלסטינים בהציגה את חמאס כתנועה אנטישמית החותרת להשמדת ישראל

במצרים יש ויכוח ציבורי - שהחריף על רקע המלחמה בעזה - באשר ללגיטימיות של עסקת יצוא גז מצרי לישראל. עם היוודע דבר העסקה במצרים וכניסתה לתוקף במאי 2008, קראו חוגי האופוזיציה לביטולה, בטענה שמצרים מוכרת לישראל גז במחיר הנמוך ממחיר השוק ולכן מסבה נזק לכלכלה המצרית

בעקבות עזיבתו ההפגנתית של ר"מ תורכיה, רג'פ טייפ ארדואן, את ועידת דאבוס, במחאה על דבריו של נשיא ישראל, שמעון פרס, קראה העיתונות הסורית למזכ"ל הליגה הערבית, עמר מוסא, להתפטר מתפקידו מפני שלא עזב את הוועידה בעקבות ארדואן ולמדינות ערב  לפעול לסילוקו של מוסא מן הליגה הערבית

כינוס ועידת דוחה ב- 16 בינואר 2009, בניגוד לעמדתה של מצרים וניסיונותיה של קטר לכנס ועידה אלטרנטיבית "לשיקום עזה", במקום הוועידה המצרית הצפויה להיערך בקהיר ב- 2 במרץ 2009, עוררו את חמת השלטון המצרי. העיתונות המצרית הממסדית האשימה את קטר באימוץ סדר היום האיראני ובניסיון עקר להתחרות במצרים ולדחוק אותה ממעמד

בעקבות האירועים בעזה וההתקפה החריפה של מזכ"ל חזבאללה, חסן נאסרללה, על ההנהגה המצרית, תקף מופתי הר הלבנון, השיח' מחמד עלי אל-ג'וזו, בחריפות רבה את נאסרללה והאשימו בפילוג האומה ובניצול דמם של תושבי עזה למטרות פוליטיות המשרתות את איראן

בעקבות הקריאות בעולם הערבי, להעמיד לדין את מנהיגי ישראל על פשעי מלחמה, פורסמו  ב-12 וב-13 בינואר באתר הליברלי "אילאף" שני מאמרים מאת הליברל המצרי כמאל ע'בריאל ומאת הליברל הכוויתי פאח'ר אל-סולטאן, שטענו כי העולם הערבי והמוסלמי נזעק למען זכויות עמים ואדם רק כשהפוגע הוא יהודי והנפגע הוא ערבי או מוסלמי

ראש הלשכה המדינית של החמאס, ח'אלד משעל: "מה שקרה בעזה הוא המלחמה האמיתית והגדולה הראשונה שבה נמצא עמנו על אדמתו ולכן המערכה בעזה היא נקודת מפנה בסכסוך עם האויב הציוני." לדבריו המערכה הזאת היא בסיס לשחרור שיתחיל בפלסטין ויתפשט לכל מקום

המלחמה בעזה הצטיירה בתקשורת הבינ"ל כעימות צבאי מקומי בלבד ואולם מלחמה זו, כמו מלחמת לבנון 2006, וכמותן גם אירועים מדיניים וצבאיים אחרים שאירעו במזה"ת בעשורים האחרונים, מתאפיינות במכנה משותף אחד: שורשיהן בעימות בין איראן שלאחר המהפכה האסלאמית לבין הממלכה הסעודית, עימות המהווה מפתח להבנת המזה"ת בראשית המאה ה-21

מזכ"ל האו"ם, באן קי מון, ביקר בסוריה ב-18 בינואר 2009, בעיצומה של הפעולה הישראלית בעזה, ונפגש עם נשיא סוריה, בשאר אל-אסד. במאמר חריף שפורסם למחרת ביקורו באתר champress.net, המקורב למשטר הסורי, תקף עורך האתר, עלי ג'מאלו, בחריפות את עמדתו של קי מון כלפי המצב בעזה

בתגובה חריפה לנאומו של ראש הלשכה המדינית של החמאס, ח'אלד משעל, טענו נציגי פת"ח והרש"פ שלמשעל אין כסף ונשק, שבעלי בריתו זנחו אותו ושהוא אינו יכול לדבר על ניצחון לנוכח ההרס בעזה. הם גם הזהירו כי משעל מעוניין לגרור את תושבי הגדמ"ע לפתיחת זירה נוספת, וציינו כי מפקדי החמאס מסתתרים במקום לעמוד בראש לוחמיהם

עורך היומון המצרי הממסדי "אל-גומהוריה", מחמד עלי אבראהים, (שהוא גם חבר פרלמנט מצרי) כתב סדרת מאמרים תחת הכותרת: "חמאס, דמשק ואיראן – ציר הרשע החדש", בהם תקף את חמאס, סוריה ואיראן על עמדתן ביחס לעזה ולפתיחת מעבר רפיח. לדבריו, איראן וסוריה חרשו מזימה לנצל את הבעיה הפלסטינית לטובת האינטרסים שלהן

כמה ימים לפני התקיפה הישראלית על עזה התראיין סגן ראש הלשכה המדינית של החמאס, מוסא אבו מרזוק, לביטאון החמאס "אל-רסאלה". לדבריו ישראל רואה בחידוש התהדיאה יעד אסטרטגי ואילו החמאס רואה בתהדיאה מצב חריג שאין להמשיכו אם אינו משרת את הפלסטינים

תכנית בערוץ אל-ג'זירה על עז אל-דין אל קסאם; מתורגם לאנגלית

בריאיון לפורום העיתונאים המזרח-ירושלמים מתח נשיא אוניברסיטת אל-קדס, סרי נוסיבה, ביקורת על הפת"ח שלדבריו נקטה עמדה שלילית לגבי המתרחש בעזה, בדומה למדינות ערב. נוסיבה טען כי ההתנגדות תנצח וישראל ממיטה על עצמה הרס

בחודשים אוגוסט וספטמבר 2008, קיימו מנהיגי סוריה, איראן ותורכיה שורה של פגישות וביקורים הדדיים.על רקע ביקורים אלה, דווח בעיתונות הערבית כי סוריה פועלת לגיבוש גוש אסטרטגי סורי-איראני-תורכי ולהקמת מנגנון התייעצות ותיאום משולש בין המדינות

 אחד מארגוני הסטודנטים באיראן, 'דפתר-י תחכים-י וחדת – טיפ-י עלאמה (המשרד לחיזוק האחדות - חוג אנשי הדת)', פרסם ב-30 בדצמבר 2008, הודעת גינוי לחמאס אותו הגדיר "קבוצת טרור". חברי ארגון וחדת-י תחכים גינו גם את השימוש שעושה החמאס באזרחים כמגן מפני מתקפות ישראל והגדירוהו כ"לא אנושי"

ב-17.10.2008 פרסם הליברל התוניסאי אל-עפיף אל-אח'דר מאמר באתר הליברלי המקוון "אילאף"[1], בו מתח ביקורת על תנועת החמאס, אותה תאר כעוד חוליה בשרשרת הסרבנות הפלסטינית, שראשיתה בדחיית החלטת החלוקה של האו"ם - צעד שהמיט אסון על העם הפלסטיני

היחלצותה של סוריה להגנת חמאס מפני ביקורתה של מצרים, בוועידת שרי החוץ של הליגה הערבית בקהיר, הובילה גם לחילופי האשמות בין מצרים לסוריה. שה"ח הסורי, וליד אל-מועלם, רמז כי מצרים אינה מתווך ניטראלי בין הצדדים הפלסטיניים. בעיתונות המצרית נכתב כי סוריה  עומדת מאחורי נסיגת חמאס מהדיאלוג הפלסטיני ופועלת למען האינטרס האיראני

המתיחות בין המדינות הערביות המתונות והפרו מערביות ובראשן סעודיה ומצרים, לבין הציר הסורי-איראני, החריפה לאחרונה. סעודיה ומצרים האשימו את איראן וסוריה בחתירה לערעור היציבות באזור וטיפוח תנועות ההתנגדות בלבנון, בעיראק וברש"פ. סוריה ואיראן האשימו את סעודיה ומצרים במדיניות פרו אמריקאית ופרו ישראלית ובפעילות לסיכול תנועת ההתנגדות

יחד עם ניסיונם של בכירים ברש"פ ובפת"ח להפגין הזדהות עם החמאס לנוכח תקיפת ישראל בעזה, נמתחה על החמאס ביקורת על חלקה בהסלמה; על שלא שעתה לקריאות להאריך את התהדיאה; שלא התכוננה כראוי לאפשרות שישראל תתקוף, חרף כל האזהרות וששילבה בין שלטון להתנגדות באופן שחשף אותה לפגיעה מצד ישראל

בנאום שנשא אמין אל-ג'ומיל, יו"ר מפלגת הפלנגות בלבנון ואחד ממנהיגי "כוחות ה-14 במרץ" בעצרת  בבירות לציון יום השנה השני לרצח בנו פייר, בהיותו שר התעשייה הלבנוני, ויום השנה ה-72 לייסוד מפלגת הפלנגות, הוא תקף באופן חסר תקדים את החזקת הנשק בידי חזבאללה וקרא ל"השיבו לחיק המדינה"

בעקבות המתיחות בין מדינות המפרץ לאיראן, על רקע הכיבוש האיראני של שלושת האיים (טנב הגדול, טנב הקטן ואבו מוסא) מידי איחוד האמירויות, פרסם משעל אל-סודירי, בעל טור ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט", מאמר המבקר את העיסוק הערבי הנרחב בכיבוש הישראלי לעומת האדישות ביחס לכיבוש חבלי ארץ ערביים אחרים כמו חבל אלכסנדרטה הסורי שעבר לריבונות תורכית, או שלושת האיים במפרץ שאיראן השתלטה עליהם

התגובות בעולם הערבי לבחירתו של אובמה התמקדו בשני תחומים עיקריים: האחד - התרשמות מההישג הדמוקרטי האמריקאי שהוביל לבחירתו של ברק אובמה לנשיאות ארה"ב; השני -  ניסיונות להעריך את ההתפתחויות המדיניות העתידיות באזור. ההערכה במדינות ערב היא כי אובמה יתמקד במאמצים לחולל שינוי פנימי בארה"ב, אך לא יפעל לשינוי מדיניות החוץ האמריקאית בנוגע למזה"ת

במאמר ביומון הפלסטיני "אל-איאם", מתח בעל הטור, עבד אל-נאצר אל-נג'אר, ביקורת על רדיפת הנוצרים במדינות ערביות, תוך שהוא מתמקד בנוצרים בשטחי הרש"פ. לדבריו, הנוצרים הפלסטיניים נחשפים לפגיעות רבות, אך הם שותקים או סובלים מבלי שאיש ישים לב אליהם

רמ"מ סוריה, מוחמד נאג'י עטרי מתח ביקורת קשה על מצרים, שפורסמה ב"אל-ראי" הכוויתי (13.10.08) בטענה כי מצרים איבדה את תפקידה כמובילת העולם הערבי והיא פועלת בשירות האינטרסים האמריקאיים. בתגובה, פרסם חבר הפרלמנט המצרי ועורך עיתון אל-גומהוריה, מוחמד עלי אבראהים, מאמר בו הציג את סוריה כנתינה של איראן ושל קטר כאחראית למשבר בלבנון

שה"ח הספרדי, מיגל מורטינוס, ביקר ב-16 וב-17 בספטמבר 2008 בלבנון ובסוריה. בהתבטאויות לכלי התקשורת בשתי המדינות, שיבח מורטינוס את "התפקיד החיובי והמועיל שמילאה סוריה בלבנון" וקרא לאיחוד האירופי להדק את קשריו עם סוריה. עוד אמר כי נשק חזבאללה הוא עניין לבנוני פנימי, וכי ישראל הפרה את החלטה 1701

היומון הלונדוני "אל-חיאת" פרסם ראיון עם מחמד דחלאן, חבר המועצה המחוקקת הפלסטינית וחבר המועצה המהפכנית של תנועת הפת"ח. דחלאן טוען כי הנזקים שהסבה אינתיפאדת אל-אקצא לפלסטינים גדולים מן הרווחים. הוא רואה במנהיג החמאס, ח'אלד משעל, ראש כנופיה ומותח ביקורת חריפה על תנועת החמאס

ב-19 ביוני נכנס לתוקף הסכם התהדיאה בין ישראל לבין הפלסטינים. הוסכם להפסיק את הפעילות הצבאית של ישראל בעזה ואת הירי מעזה לעבר יישובים ישראליים למשך ששה חודשים תוך הבנה שבהמשך תחול הרגיעה גם בגדמ"ע. הרש"פ והפת"ח מתחו ביקורת על ההסכם והאשימו את החמאס כי היא מכרה את האינטרסים הפלסטיניים, ובפרט את הגדמ"ע תמורת הצלת בכיריה מהתנקשות, וקבלת דלק ומזון

אחמד אבו מטר, עיתונאי ואיש אקדמיה פלסטיני המתגורר בנורבגיה, פירסם באתר אילאף מאמר בו הוא לועג לחמאס על הפצת ידיעות הזויות בדבר הולדת ה"מהדי". המאמר נכתב בתגובה לראיון שהעניק עיסא בדואן, איש דת מוסלמי מעזה, בו בישר על הולדתו של ה"מהדי" בעזה בשנת 2004 ועל הנצחונות העומדים בפתח

לרגל ציון שישים שנה לקיומה של ישראל, המשיך נשיא איראן אחמדי-נז'אד במסורת ההתבטאויות האנטי-ישראליות והאנטישמיות. הוא השווה את ישראל ל"דג מת" ו"גופה מבאישה", הדגיש כי זהו "משטר מזויף" ו"מבחינת עמי האזור המשטר הציוני אפילו אינו קיים"

בראיון שערך היומון הבינערבי "אל-שרק אל-אוסט" עם החוקר הפלסטיני צקר אבו פח'ר, הועלו לדיון מספר מיתוסים בנוגע ליהודים ולישראל שהופרכו על ידי החוקר, אשר מתח ביקורת גם על העדר מחקר מדעי אמיתי בקרב הערבים, הגורם להם להציג סיפורים על שימוש בדם של ילדים נוצרים למצות של פסח, כאילו היו אמת 

המסר העיקרי בתקשורת הפלסטינית ביחס למלחמה בעיראק, הוא שארה"ב מנסה באמצעות המלחמה הצפויה להשתלט על כל האומה הערבית והאסלאמית כולל פלסטין. הזרמים האסלאמיים קוראים להחרים את המערב ובראשו את ארה"ב  ולפתוח נגדו בג'יהאד; בעלי טורים פלסטינים מקרב אש"פ מוחים על שתיקת של העולם הערבי נוכח המחאות בעולם נגד המלחמה

לצד התבטאויות מצד בכירים פלסטינים נגד המלחמה בעיראק, מופיעים בשטחי הרש"פ ביטויי הזדהות עממיים עם ההנהגה העיראקית והעם העיראקי. ביטויים אלה זוכים לסיקור נרחב ביומוני הרש"פ. גילויי סולידאריות אלה כוללים אירועים סמליים רחבי היקף  וכן, קריאות לכל העולם הערבי והמוסלמי לנקוט בצעדים מעשיים נגד המלחמה ולעזרתה של עיראק

קבוצה של מעצבי דעת קהל ערבים ויהודים מישראל מקיימת בחודשים האחרונים סמינר על השואה  ששיאו בביקור של הקבוצה במחנות הריכוז וההשמדה אושוויץ-בירקנאו, בסוף מאי 2003. יוזם התוכנית הוא הארכימנדריט אמיל שופאני, מן הכנסיה היוונית קתולית בגליל ומנהל ביה"ס התיכון אל-מוטראן (סנט ג'וזף) שבנצרת

האתר "אסלאם און ליין" אירח ב-26.4.2003 את ואצף מנצור, דיפלומט בשגרירות הפלסטינית במרוקו, לשיחה עם גולשי האתר בנושא "רווחי ישראל מכיבוש עיראק". הוא טען כי לישראל אחריות לשוד המוזיאונים והבנקים בעיראק, קרא לג'יהאד מעשי נגד הכובשים בעיראק, בפלסטין ואף במרוקו, שלל את הלגיטימיות של ישראל והציונות

להלן תרגום ראיון שהעניק יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, ליומון הסעודי-לונדוני בשפה הערבית, "אל-חיאת" ולערוץ הטלוויזיה הלבנוני LBC. בין היתר, אמר: "... הדבר החשוב ביותר אינו המצור עלי, אלא המצור על העם שלי הסובל ולמרות זאת המוראל שלו גבוה, השבח לאללה. זהו עם הגיבורים העומד איתן מול כל הלחצים האלה המופעלים עליו..."

עדלי צאדק, סגנו של שר החוץ הפלסטיני נביל שעת' כתב בטורו ביומון הפלסטיני "אל-חיאת אל-ג'דידה" מאמר שכותרתו "ראש הנחש של הפלישה" שהוא לדבריו הנשיא האמריקאי ג'ורג' בוש, הנוחת בשרם אל-שיח' תוך הפגנת יהירות כאילו הגשים את ניצחון האמיצים בעיראק..

תחת הכותרת "ראיון עם שליט ערבי" כתב ד"ר נאג'י צאדק שראב מרצה למדעי המדינה בשלוחה של אוניברסיטת אל-אזהר בעזה. מאמר ביקורת אירוני על המשטרים הערבים, על עריצותם, ואחיזתם הממושכת בשלטון

תחת הכותרת "הזרם הליברלי הערבי ושעת הכושר" כתב תופיק אבו בכר בעל טור ביומון הרשות הפלסטינית "אל-איאם" מאמר בזכות ההתערבות האמריקנית בעיראק ובפרט בזכות התערבות זרה בכלל במדינות בהן שולטים משטרי עריצות ואין אפשרות לחולל שינוי מבפנים

עם פרסום הסכמתה העקרונית של ישראל ל"מפת הדרכים" מתחו כמה עיתונים איראנים ביקורת על התוכנית האמריקאית וחזרו על העמדה כי ישראל משוללת זכות קיום כמדינה  וכי מתווה התוכנית משפיל את הפלסטינים ומנציח את הכיבוש הישראלי וקראו לפלסטינים לחבל בתכנית, תוך שהם מזהירים כי מדובר במזימה ישראלית-אמריקאית

בדרשת יום שישי (13.6.2003) שנשא השיח' הפופולרי יוסף אל-קרדאוי, המזוהה עם האחים המוסלמים במסגד בדוחה בירת קטר  - דרשתו הראשונה מזה שלושה חודשים, לאחר שהחלים מניתוח - אמר השיח' בין היתר, כי אמריקה מתנהלת כאל על פני האדמה, בגדאד נפלה בגלל חילוניותה ושעל מנהיגי ערב העושקים ללמוד את לקחו של סדאם חוסיין

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד התראיין ב-9.6.2003 לערוץ הלווין הערבי "אל-ערביה". בין השאר דיבר על פסגת שארם אליה סוריה לא הוזמנה, על הקריאה לרפורמות פנימיות בסוריה ועל האינתיפאדה הפלסטינית. לדבריו, "הצענו במועצת הביטחון לפרז את אזור המזרח התיכון מנשק ההשמדה ההמוני, והאמריקאים התנגדו לכך.."

המאבק האידיאולוגי ומאבק הכוח בין החמאס לרש"פ באו לידי ביטוי גם בשאלת מינוי אבו מאזן לתפקיד ראש הממשלה הפלסטינית. תנועת החמאס, יחד עם שאר פלגי האופוזיציה, התנגדה למינוי ראש ממשלה במסגרת התנגדותה לכל ממשלה התומכת בהסכמי אוסלו שמונתה כתוצאה מלחצים בינלאומיים וכן מתוך חשש כי מינוי זה יוביל להתקדמות מדינית שתחייב מאבק בטרור

נאומו של אבו מאזן, ראש הממשלה הפלסטיני בפסגת עקבה עורר ביקורת בשל דבריו על הפסקת הפעילות המזוינת ועל אי אזכור נושאי הסדר הקבע – ירושלים והפליטים – ונושא האסירים. אבו מאזן נאלץ לקיים מסיבת עיתונאים כדי להבהיר כי נאומו התייחס רק לשלב הראשון של מפת הדרכים ולא כלל ויתור על עקרונות כמו זכות השיבה ושחרור האסירים

יו"ר המועצה המחוקקת הפלסטינית, אחמד קריע "אבו עלאא", העניק ראיון ליומון הלבנוני"אל-נהאר" בעת ביקור פרטי בצרפת לצורך טיפול רפואי. בין דבריו: הצהרתו של הנשיא בוש על זהותה היהודית של מדינת ישראל מעוררת דאגה ביחס לזכות השיבה; אוסלו היה הישג מפני שלא נתנו דבר בתמורה

תחת הכותרת: "הזהרו מאשת הפלדה"  מתקיף בעל הטור הפלסטיני, חסן אל-בטל, ביומון הפלסטיני, "אל-איאם" את היועצת האמריקאית לביטחון לאומי, קונדוליסה רייס, על עמדתה ביחס לביצוע מפת הדרכים ועל עמידתה לצד ישראל, וזאת כמה ימים לפני ביקורה באזור

המחלוקות שהתגלעו במהלך הדיאלוג בקהיר בין הרש"פ לתנועת החמאס משקפות את פערי העמדות ביניהן , שאינם מסתכמים רק בסוגיית דרך המאבק בישראל, אלא נוגעים גם למאבק כוח פוליטי פנימי הנמשך מזה שנים. בחירת אבו מאזן לראשות הממשלה הפלסטינית ותוכנית ממשלתו מהווים רק חלק ממאבק זה

תחת הכותרת "יהודי נגד יהודי" טוען הפובליציסט והמשורר הפלסטיני אחמד דחבור[1] במאמרו ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, כי היהודים ידועים במנהגם להקריב יהודים אחרים כדי לשרת את מטרותיהם וכי זו המתכונת שבה פועלת ממשלת שרון בימים אלו

עורכו הראשי של היומון הלבנוני הנוצרי "אל-נהאר", ג'בראן תויני, תוקף במאמר מערכת את מזכ"ל החזבאללה, חסן נאסרללה, על רקע קריאתו להמשך המאבק המזוין בישראל דרך הגבול הדרומי ובאמצעות האינתיפאדה הפלסטינית: "מה רוצה החזבאללה? לגרור את לבנון ואת האזור [כולו] למלחמת התאבדות כוללת? לגרום ללבנון להתאבד או להביא לשחיטתה...?"

שר החוץ הסורי, פארוק אל-שרע, התראיין לרשת "אל-ג'זירה" ב-30.6.2003. לדבריו, מה שקרה בעיראק, בעיקר נפילת בגדאד ב-9.4, הוא בגדר רעידת אדמה. אך רעידת האדמה הזו לא יצאה מתוך חלל ריק: קדם לכך מה שקרה באפגניסטן, בניו יורק ובוושינגטון ב-11.9, וכן הפלישה לכווית ויציאת עיראק מכווית

היומון הלונדוני-סעודי, "אל-שרק אל-אוסט" קיים ברמאללה ראיון עם יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, שאמר בין היתר: איני יכול לעזוב את מולדתי. כשהייתי על הסירה [בדרך] מביירות שאלו אותי, 'לאן אתה הולך אבו עמאר?' השבתי להם: 'לפלסטין'. רבים מכם תמהו על כך וכתבו על הנושא... אני לא אפרוש אני אהפוך לשהיד. אני מבקש את השהאדה...

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, העניק ראיון נרחב לעיתון הכוויתי "אל-אנבאא'", שבו התייחס בין השאר, להשלכות המלחמה בעיראק, לתהליך השלום המתחדש, לטרור העולמי ולרפורמות בסוריה. לדבריו, מאז הסכם אוסלו אין כל תיאום בין סוריה לבין הפלסטינים ולא נראה כי ישנו רצון בתיאום מצדם של גורמים ברש"פ

בתחילת יולי, 2003, התכנס בסטוקהולם המושב ה-11 של "המועצה האירופאית לפסיקה הלכתית", גוף של חכמי דת מהעולם הערבי בראשות השיח' יוסף אל-קרדאוי, ופוסק הלכות בענייני הקהילות המוסלמיות במערב. בכינוס הוצג מחקרו של אל-קרדאוי הקובע כי פעולות מות הקדושים שמבצעים הפלגים הפלסטיניים נגדהכיבוש הציוני אינן נכללות במסגרת הטרור האסור

נוכח הקולות הנשמעים בעולם הערבי המברכים על הפעולות נגד הכוחות האמריקניים בעיראק פורסמו ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט", שני מאמרים של בעל הטור ח'אלד אל-קשטיני, עיראקי במוצאו, המותחים ביקורת על תופעה זו בכתבו: כל טיפה מדמו של פלאח עיראקי יקרה בעיני מכל מה שיש בעיראק, על הריה, נהרותיה, הנפט שיש בה או מכל תור זהב...

תהליך גיבושה של ה"הודנה" והפרשנויות השונות שניתנו לה מעידים על כך שאין ברש"פ אוטוריטה אחת. ביטוי לכך הוא חוסר היכולת להגיע לנוסח משותף אחד בין הפלגים השונים בשל חילוקי הדעות  בין אבו מאזן לפלגים האסלאמיים מחד גיסא ובשל חילוקי דעות פנימיים באש"פ ובפת"ח מאידך גיסא

ביום 24.3.03,  פירסם השבועון "ניו-יורקר" כתבה רחבת היקף על הנסיך הסעודי בנדר בין סולטן, שגריר סעודיה בארה"ב בעשרים השנים האחרונות. חלק מן הכתבה מתייחס למו"מ הישראלי- פלסטיני לשלום בשנים 2000-2001. בכתבה אמר בין סולאן כי נשבר לו הלב מכך שערפאת לא קיבל את ההצעה להסדר בין השיראלים לפלסטינים בקמפ-דיוויד

חה"כ אחמד טיבי, פרסם מאמר ביומון הסעודי "אל-חיאת" וביומון הירדני "אל-דסתור", תחת הכותרת  "או מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 67  או..." ובו כתב כי למרות תמיכתנו בהקמת שתי מדינות זו לצד זו, פלסטין וישראל, הרי שנוכח הקמת גדר ההפרדה והמשך קיומו של מפעל ההתנחלות, ניאלץ להציע את הרעיון של הקמת מדינה אחת דמוקרטית מהנהר עד לים