מנהיג ארגון ה"ג'יהאד האסלאמי הפלסטיני", רמצ'אן עבדאללה שלח, משא מאום בביירות במסגרת סימפוזיון שכותרתו "הערבים וההתמודדות עם ישראל: האפשרויות לעתיד". הוא אמר: "איננו נלחמים ביהודים משום שהם יהודים או כדי להופכם למוסלמים, המערכה נגד היהודים היא על פלסטין

ראש מנהלת ההכוונה הלאומית ברשות הפלסטינית, מאזן עז אל-דין, התמקד בשותפות האסטרטגית בין הרשות הפלסטינית ל'חמאס': "האמת היא שאף פלג פוליטי או כח פוליטי פלסטיני אינו יכול לטעון כי הוא לבדו מסוגל להגשים את ההישג הלאומי הכללי במובן האסטרטג

 חבר הועדה המרכזית של ה'פת"ח' וחבר המועצה המחוקקת, עבאס זכי, העניק ראיון ליומון 'אל-קדס' בנוגע לעמדותיה של תנועת ה'פת"ח' בנושאים שונים. הוא הסביר כי "תנועת ה'פת"ח' מושתתת על כל מרכיבי המאבק - הן המאבק המזוין והן המאבק הפוליטי ופעילות בדרכי שלום

 יו"ר מחלקת הפליטים וחבר הועד הפועל של אש"ף, אסעד עבד אל-רחמן, קיים מסיבת עיתונאים ב-28 בפברואר ברמאללה ובה הציג את עמדת אש"ף בשאלת הפליטים, על רקע האפשרות להכרזה על מדינה פלסטינית עצמאית. אל רחמן שלל פתרון לבעיית הפליטים בגדה וברצועה

ב-10.2.1999 דיווח יומון הרשות הפלסטינית "אל-חיאת אל-ג'דידה" על הגעת משלוח גדול של תרופות במשקל של כ-50 טון, ובערך כולל של 3.5 מליון דולר כסיוע הומניטרי רפואי מטעם ארגון "הדסה-טקסס" לרשות הפלסטינית

חבר הועדה המרכזית של ה'פתח' ויו"ר ועדת החינוך במועצה המחוקקת, עבאס זכי: "התנאים אשר הביאו לפרוץ המאבק המזוין עדיין קיימים, והם אלו הקוראים לנו לאזור כוח ונחישות כדי להמשיך בדרך, במיוחד בשעה שישראל משליכה את ההסכמים לאחור ונסוגה מהתחייבויותיה לפלסטינים

שר העבודה הפלסטיני, רפיק אל-נתשה, העניק ראיון לערוץ הטלוויזיה של הרש"פ. להלן קטעים ממנו: "...לאחרונה חלה התפתות חיובית ביחסים הפלסטינים-אמריקאים. אנו מתייחסים בחיוב רב לביקור קלינטון בפלסטין... האמריקאים השתכנעו באופן  מוחלט שאנו מלאנו את התחייבויותינו

השיח' אחמד יאסין היה אורח של ועידת מפלגת ה'הצלה הלאומית האסלאמית', המקורבת ל'חמאס', אשר התקיימה ב-6.2.99 במרכז התרבות רשאד אל-שוא בעזה. בדברים שנשא, אמר יאסין כי "העם הפלסטיני יתנגד לנסיגה, לויתורים ולכניעה והוא יאחז ביד אחת רובה וביד השניה את ספרו של אללה

בראיון שערך כתב העת אל-מסאר עם חבר הלשכה המדינית של 'החזית העממית', ג'מיל מג'דלאוי, הוא אמר: את עקרונות המאבק למען שחרור פלסטין והקמת חברה מתקדמת שתהיה חלק מאומה ערבית אחת, לא נשנה והפעילות הצבאית לא הפסיקה להיות אחת האופציות שלנו

תחת הכותרת "פשע שחיטתם של הכומר תומא ומשרתו" מפרסם מניר עדואן את עלילת הדם של דמשק בביטאון ה'חמאס: "ביום רביעי החמישה בפברואר 1840, כומר נוצרי ששמו אל-באדרי תומא, נפל קורבן לכנופיה של רבנים ונכבדים יהודים. פשע זה מעיד על השנאה המושרשת בלבותיהם של היהודים כלפי הנוצרים

האחד בינואר 1999 צוין ברחבי הרשות הפלסטינית כיום השנה ה-34  לייסוד תנועת ה'פתח'. מסמך זה מסכם את ההתבטאויות הבולטות לרגל האירוע, כפי שדווחו בתקשורת הפלסטינית

למרות ההתחממות ביחסי ארה"ב והרשות הפלסטינית ולמרות האהדה הרבה לה זכה הנשיא קלינטון בעת ביקורו בעזה, נמתחת עליו ביקורת בוטה בביטאון הרשות הפלסטינית, אל-חיאת אל-ג'דידה ובתקשורת הפלסטינית בכלל בשל ההתקפה בעיראק

יומון הרש"פ: "[דרישת ישראל] לאיסוף הנשק נועדה לחולל מלחמת אחים ['פתנה'], להסית ולגרום להתנגשויות פנימיות (בין הפלסטינים לבין עצמם). שרון אף הרחיק לכת ודרש לשלול מהמשטרה הפלסטינית את הרובים [המותרים לה] על פי ההסכם."

 במאמר פרוגרמטי שפרסם יושב ראש המועצה המחוקקת הפלסטינית וחבר המשלחת הפלסטינית למשא ומתן, אחמד קריע 'אבו עלאא' ביומון הרשות הפלסטינית "אל-חיאת אל-ג'דידה", הוא קובע באופן מפורש כי גבולות המדינה הפלסטינית העצמאית העתידה לקום הם הגבולות שנקבעו בהחלטת החלוקה.

בעזה נערך סימפוזיון מדיני בהשתתפות כמה מבכירי תנועת  ה'פתח', מנגנוני הבטחון וההסברה ברשות הפלסטינית ואינטלקטואלים פלסטיניים. המשתתפים דנו בשלל בעיות הקשורות להיסטוריה של העם הפלסטיני ולמוצאו, במרכזיותה של התרבות הפלסטינית ובהבדל בין מאבק מדיני לצבאי.

במהלך החודשים האחרונים עסוקים הפלסטינים בהכנות רבות ומגוונות לקראת "עימות עתידי [אפשרי] עם ישראל." במסגרת הכנות אלה, נערכים גם דיונים בנוגע לתגובה הישראלית הצפויה למהלך הפלסטיני ובנוגע למענה הפלסטיני הנדרש לכל תרחיש אפשרי

הפלסטינים מבהירים כי משמעות הכרזת המדינה במאי 1999 היא בראש ובראשונה הכרזה על פרישת הריבונות הפלסטינית הלכה למעשה במדינת פלסטין שבגבולות הארבעה ביוני 1967, כולל ירושלים המזרחית כעיר הבירה. מעת לעת ישנן התייחסויות לגבי אופייה של המדינה העתידית

בחמישה עשר בנובמבר 1988 הכריזה המועצה הלאומית הפלסטינית באלג'יר על הקמת מדינת פלסטין בגבולות 1967, שבירתה ירושלים המזרחית. הכרזה זו זכתה להכרה של למעלה מ-108 מדינות והפלסטינים מבהירים כי ההכרזה השניה - בארבעה במאי 1999 - תהיה בבחינת השלמה בפועל של ההכרזה הראשונה

יושב ראש הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת נשא נאום בפני אנשי תנועת ה'פתח' ברמאללה לרגל יום השנה העשירי ל'הכרזת העצמאות הפלסטינית', שצויין ב-15 בנובמבר: "...המהפכה הפלסטינית היא מהפכה אדירה ומוטב שידעו הרחוק והקרוב שהרובה הפלסטיני מוכן ואנו נכוון אותו, אם הם ינסו למנוע מאתנו מלהתפלל בירושלים..."

חבר הצוות הפלסטיני למו"מ וראש מנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה, מחמד דחלאן, אמר ליומון אל-איאם כי הפלסטינים דחו את כל התנאים שהציגה ישראל בנושא הבטחוני. דלחאן: "לא הסכמנו לשום תנאי מן התנאים שהציב נתניהו. למשל, לסוגיית ההסגרה של אלו אשר נאמר לגביהם שהם רוצחים אין זכר בהסכם הזה."

ראש הלשכה המדינית באש"ף, פארוק קדומי, היושב בתוניס העניק ראיון לעתון אל-ח'ליג' היוצא לאור במדינת האמירויות הערביות המאוחדת. יומון הרש"פ, אל-חיאת אל-ג'דידה [14.10.1998], פרסם את הראיון במלואו.בראיון תוקף קדומי את ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ומכנה אותו "יאנקי" המתייחס לפלסטינים כאל אינדיאנים

במאמר בלתי חתום בעיתון אל-שעב (28.9.1998), סוקר הכותב את "פועלם" של היהודים במדינות העולם. לטענתו היהודים הם האחראים למשבר הכלכלי החמור אשר פוקד את רוסיה, להפצת פורנוגרפיה בתקשורת התורכית, לפגיעה במוסדות כלכליים ביוון ולניצול הגרמנים על רקע השואה

גילוי דעת מאת המועצה המחוקקת הפלבטינית:   " המועצה עוקבת בדאגה גוברת לנוכח התוקפנות האמריקאית בסודאן ואפגניסטן, אשר הינה הפרה ברורה של האמנות והנוהג הבינ"ל, ואינה נתמכת בידי ההחלטות של החוק הבינ"ל .  כן אנחנו מודאגים מהרג חפים מפשע בהפצצות אשר בדאר אל-סלאם  ונירובי

האינטלקטואל הפלסטיני מהזרם האסלאמי, ד"ר סלים אל-עוא: "חובת המוסלמים להשיג נשק להשמדה המונית, החל בנשק גרעיני וכלה בנשק כימי וביולוגי. אנו רוצים שהשלום הזה [עם ישראל] יסתיים ויחוסל ושמדינת ישראל תפסיק להתקיים

ראש מועצת עבלין, חבר הכנסת צאלח סלים העניק ראיון מקיף לשבועון כל אל-ערב, 7.8.1998: לא התנצלתי על דברי לפיהם יש להרוג פלסטינים המוכרים קרקעת ליהודים. מקומם של אלו באתר הפסולת הבוער ברמת החובב. חוגי האינטיליגנציה ברחוב הערבי ישראלי רוכבים על הגל העדתי במקום להאבק בו

בעקבות הפולמוס העדתי שפרץ בישראל על רקע התבטאויותיו של חבר הכנסת אורי אור בגנות עדות המזרח, נכתב בפרסום הדו-שבועי הרשמי של תנועת ה'פתח' "עמתדנו": "...המערכה עברה לתוך החברה הישראלית שהחלה לחוש בבידוד ובסכנה הטמונים במדיניותו של נתניהו ביחס לעתיד הקיום היהודי, לא רק בפלסטין, אלא בעולם כולו..."

היומון אל-איאם פרסם ראיון עם ראש מנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה, מחמד דחלאן: הפופולאריות של התהליך המדיני נמצאת בנסיגה משמעותית, בשל העיקשות הישראלית והפרובוקציות הנמשכות. אם תמשך נסיגה זו, תהיה לכך תוצאה שלילית ביחס לתהליך כולו. נכון שהפלסטינים יפסידו, אבל גם הישראלים..

אחמד יאסין בראיון: האם אתה צופה שישראל תתנקש בחייך?; יאסין: אני אשמח מאוד אם זה יקרה. רק שיעשו את זה כבר, אם יש להם את הכשרון לכך. היום בו אמות כ'שהיד' יהיה היום השמח בחיי

התהליך המדיני עמד השבוע בסימן החלטת ממשלת ישראל בעניין התחומים המוניציפאליים של ירושלים ובסימן האפשרות לקיום משאל עם בנוגע לביצוע הפעימה השניה. בשני המקרים היתה תמימות דעים בתקשורת הפלסטינית כי המדובר בהפרות של הסכם אוסלו

גם השבוע נשמעו דעות שונות במגזר הפלסטיני הטוענות כי תהליך השלום נמצא על סף כישלון ויש לשקול מהן האופציות העומדות בפני העם הפלסטיני, כולל את החזרה לאופציה הצבאית. ערפאת לא  שלל ערפאת חזרה לאופציה כזו, באמרו כי כל האופציות פתוחת.