בעיתונות הערבית היוצאת לאור בלונדון, מתנהל לעתים תכופות פולמוס בנושא מעמד המיעוטים וזכויותיהם במזרח התיכון, שבו מעלים אנשים המשתייכים לקבוצות מיעוט לאומיות, אתניות, ודתיות שונות - כורדים, סיריאנים, ארמנים, קופטים, מרונים, ברברים - תביעות לפתרונות שונים בנוגע למעמדם כפרטים, כמו גם למעמד קהילותיהם

תחת הכותרת "מה קורה לתרבות הערבית כיום?", מתייחס המשורר הסורי, אדוניס, החי בצרפת, לפולמוס שהתנהל לאחרונה בעולם הערבי, ובעיקר במצרים בשאלה האם מותר לתרגם ספרות עברית לשפה הערבית. אדוניס מרחיב במאמרו את היריעה ומבכה את המצב אליו הגיעו התרבות הערבית והשפה הערבית, על רקע רדיפת האינטלקטואלים הליברלים בעולם הערבי

בכתבה בשבועון המצרי הממסדי, אל-אהראם אל-ערבי, העוסקת במועמדים להחליף את יו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת, לאחר מותו, נמסר כי ערפאת תבע לאשר כל פיגוע המבוצע על ידי ה'פתח' באופן אישי ומראש, במטרה לכרסם בפופולריות של מזכ"ל ה'פתח' בגדה המערבית, מרואן אל-ברע'ות'י

מחמוד דרויש, שר התרבות באש"ף לשעבר, הנחשב ל"משורר הלאומי הפלסטיני", התראיין ליומון הלבנוני הפרו-סורי, אל-ספיר. בראיון, הציג דרויש כמה אבחנות לגבי החברה הישראלית על רקע מצב האלימות המתמשך

 וחיד עבד אל-מגיד, עורכו של  "הדו"ח האסטרטגי הערבי", המפורסם מדי שנה על ידי "מוסד אל-אהראם למחקרים אסטרטגיים", התייחס במאמר ביומון הלונדוני, אל-חיאת, לחלקם של ערביי ישראל בסכסוך הישראלי-ערב. לדבריו, ערביי 1948 הם חלק מן החברה הפלסטינית, הם אלו הנמצאים בזירת המערכה הסופית, והם אלו שיהפכו לרוב בישראל תוך פחות ממחצית המאה

בדרשת יום השישי ה- 6 ביולי 2001, ששודרה בטלוויזיה של הרשות הפלסטינית ממסגד שיח' עג'לין שבעזה, קרא הדרשן, שיח' מחמד אבראהים מאצ'י, לחינוך לג'יהאד וקבע כי יש לאפשר ליהודים ולנוצרים לחיות בארץ רק כבני חסות תחת שלטון מוסלמי

בראיון ליומון הלבנוני הפרו-סורי, אל-ספיר, חשף מזכ"ל חזבאללה, השיח' חסן נאסרללה, בפעם הראשונה את פרטי המו"מ שהתנהל בחודשים האחרונים לשחרור ארבעת הישראלים המוחזקים בידי חזבאללה. בראיון התייחס השיח' נאסרללה גם להסלמה בגבול ישראל- לבנון

 השבועון הפלסטיני, אל-מנאר, שיצא לאור עוד לפני ההתנקשות הישראלית במזכ"ל 'החזית העממית לשחרור פלסטין', אבו עלי מוצטפא, מפרסם שני מאמרים, הכוללים איומים בפגיעה בשגרירויות אמריקאיות ובאינטרסים אמריקאים נוספים באזור

היומון המצרי הממסדי אל אהראם פרסם את מאמרו של בעל הטור המצרי, מצטפא מחמוד, "ישראל... מחלת הדבר של התקופה ומדינת הטרור", המכפיש את היהודים ומייחס להם מעשי זוועה נגד אוכלוסיית העולם. המאמר מבוסס על הפרוטוקולים של זקני ציון

בתקופה האחרונה התקיימו כמה פגישות בין ישראלים לפלסטינים במסגרות בלתי רשמיות ורשמיות למחצה, שעוררו ביקורת בתקשורת הפלסטינית: פגישת נציגי השומר הצעיר עם ארגונים פלסטינים בבריסל; פגישת ישראלים ופלסטינים ליד מחסום אל-רם ופגישת עיתונאים פלסטינים עם הנשיא קצב

כתב השבועון המצרי הנאצריסטי, אל-ערבי, שפיק אחמד עלי, ערך ראיון שהפך להיות הראיון העיתונאי האחרון של מחזיק תיק ירושלים ברש"פ, פייצל חוסיני. הראיון התקיים בביירות ערב יציאתו של חוסיני לכווית, בה מצא את מותו מהתקף לב. אל חוסייני הגדיר באריון את הסכם אוסלו - סוס טרויאני

צאלח נעאמי, המשמש כפרשן פוליטי בכיר בביטאון ה'חמאס', אל-רסאלה, התייחס בגיליונו האחרון של השבועון לטענות ה-BBC בדבר אחריותו של ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, לטבח צברא ושאתילא. בניגוד לקונצנזוס הערבי, קבע נעאמי כי מדובר בצביעות וכי האשמים האמיתיים הם סוריה וראשי הפלנגות

בראיון ליומון הלונדוני אל-חיאת התייחס חבר 'המועצה לשמירת האינטרס של החוקה', ונשיא איראן לשעבר איתאללה האשמי רפסנג'אני, לנושאים פנים-איראניים, אזוריים ובינלאומיים. רפסנג'אני מקורב ל'מנהיג העליון', עלי ח'אמנאי, ומשקף את דעת הממסד השמרני באיראן. לדבריו, איראן אינה מבחינה בין ממשל רפובליקני לדמוקרטי בארה"ב וקבע כי "חידוש היחסים מותנה בשינוי מדיניותה כלפי איראן"

נמשך הפולמוס בעיתונות הערבית בעקבות פסיקות המופתי הסעודי ושיח' אל-אזהר המצרי בדבר תקינותם ההלכתית של פיגועי ההתאבדות תוך התמקדות שאלות: שיח' אל-אזהר ערער על תקינותם ההלכתית של פיגועי ההתאבדות בשל הפגיעה באזרחים, ואילו המופתי הסעודי התייחס למחבל עצמו, אשר בשעת הפיגוע קיים חשש כי הוא מבצע התאבדות האסורה באיסלאם

בלילה של השנים עשר ביוני 2001 הסכים יו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת, באופן "מותנה" להצעתו של ראש ה-CIA, ג'ורג' טנט, ל"תוכנית עבודה" לביסוס הפסקת האש. האמריקאים נמנעו עד כה מלחשוף באופן רשמי פרטים על תוכן המסמך, אך היומונים הפלסטינים שפעו אינפורמציה אודות פרטי המסמך והמו"מ שקדם לו

מאז פרצה האינתיפאדה הפלסטינית השניה, בסוף ספטמבר 2000, הובילו מצרים וסעודיה את הזרם המתון בעולם הערבי. ואולם לאחרונה, הוחרפו ההתבטאויות מצד אישים רשמיים גם במחנה המתון בעולם הערבי. בולט במיוחד היה מאמר שפרסם לאחרונה השגריר הסעודי בבריטניה, ע'אזי אל-קוציבי, ביומון הלונדוני, אל-חיאת, שקרא לערבים שלא להוריד מהפרק את האפשרות של מלחמה נגד ישראל

גיליונותיהם השבועיים של ביטאוני תנועות ה'חמאס' (אל-רסאלה), וה'ג'יהאד האסלאמי', (אל-אסתקלאל), שיצאו לאור ביום חמישי ה7- ביוני, 2001, עסקו בעיקר בפיגוע ההתאבדות שבוצע ביום שישי שעבר בדולפינריום בתל אביב ובעתיד פיגועי ההתאבדות על רקע הכרזתו של ערפאת על הפסקת אש

עם התקרב יום הבחירות (8.6.01) מלמדת האווירה הציבורית באיראן על אדישות ניכרת מצד ציבור הבוחרים כלפי המועמדים והבטחותיהם. זאת, כתוצאה מאכזבה מח'אתמי, הנשיא המכהן, והתפכחות מהתקוות שתלו איראנים רבים בהבטחותיו לרפורמות ופתיחות, שהוכשלו על-ידי השמרנים ובראשם המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי

ב-24 ביוני 2001 שידרה רשת הטלוויזיה הגרמנית (WDR) במגזין החדשות השבועי שלה, כתבה מיוחדת על המחבל בדולפינריום,חייו ובני משפחתו. באחד הקטעים בכתבה, מציגה אחותו של המחבל אלבום זיכרון שהכינה לאחיה ובו קטעי עיתונות על הפיגוע, תמונות וכן מכתבי תנחומים שהמשפחה קיבלה, בהם מכתב מיאסר ערפאת ובו דברי הלל לגבורתו של המחבל

בעקבות הכרזתו של ערפאת על הפסקת אש יצאו גורמים שונים, הן ברשות הפלסטינית והן בקרב פלגי האופוזיציה, בהצהרות סותרות בנוגע לכוונותיהם בעתיד. בימים שחלפו מאז הכרזתו של ערפאת התקיימו פגישות להערכת מצב בצד הפלסטיני, ובעקבותיהן נמסרו הודעות של הפלגים השונים בנוגע למאבק בישראל בעקבות הכרזתו של ערפאת