היוזמה האמריקנית לרפורמה כלכלית, חברתית, תרבותית ופוליטית ב"מזרח התיכון הגדול" – ממאוריטניה ועד אפגניסטן, הציבה את נושא הרפורמות בראש סדר היום של העולם המוסלמי ועוררה בו ביקורת רבה בטענה, שלא ניתן לכפות על מדינות ריבוניות רפורמות מבחוץ, תוך התעלמות מן התנאים המיוחדים של כל מדינה ומדינה ...

נשיא סוריה, בשאר אסד, התראיין לערוץ הלווין הקטרי אל-ג'זירה ב-27.4.2004.בין דבריו:  "אולי אנו חולקים על ערפאת, אך הוא מסמל תופעה היסטורית שאיננו מתכחשים לה. הוא ויתר כמה [פעמים, אך גם זה] לא סיפק את הישראלים... מה שמרסן את התפקיד [הסורי לגבי הבעיה הפלסטינית] הוא הסכסוך עם ההנהגה הפלסטינית....

ראש הממשלה הפלסטיני,  אחמד קריע (אבו עלאא), נשא ב-31 במרס 2004  נאום בפני המועצה המחוקקת ואמר: "אמונתנו איתנה ודבקותנו בצורך לחזור למו"מ לא נחלשה...ידנו עודנה מושטת לשלום צודק שמסתמך על החלטות האו"ם... אנו עדיין סבורים שהמו"מ הוא הדרך הטובה ביותר להשגת מטרותינו ולהפסקת שפיכות הדמים" ...

היומון הלונדוני "אל-חיאת" פרסם סקירה שהכין ראש הדסק הסורי בעיתון, אברהים חמידי, על "מילון התקשורת הסורי הרשמי". במסגרת הכתבה סיפרו עיתונאים וגורמים בכירים מאד בתקשורת הסורית על הטרמינולוגיה בה משתמשת העיתונות הסורית ועל המתרחש מאחורי הקלעים שלה...

בעל הטור המצרי הידוע, הסופר אניס מנצור, פנה בטורו ביומון המצרי "אל-אהראם" ליו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת, וקרא לו לא להחמיץ הזדמנות נוספת ולנהל היום מו"מ עם הישראלים כפי שעשה בשעתו הנשיא סאדאת וכפי שמציע לו כעת הנשיא מובארכ ...

ממשלת סעודיה החלה לפני חודשיים בהקמת גדר בגבולה עם תימן בניסיון לחצוץ בין התושבים משני צדי הגבול. תוואי הגבול בין המדינות נקבע בהסכם ג'דה משנת 2000 וכלל רצועת גבול ברוחב עשרים ק"מ המותרת למרעה של שני הצדדים. הקמת הגדר עוררה זעם רב בשבט ואילה, אחד משבטי הגבול מצדו התימני, המתנגד לתוואי של הסכם ג'דה...

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד העניק ב-19.1.2004 ראיון מקיף ליומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט". לדבירו, "לא חשוב לנו מי [שולט] בישראל, ואיננו חושבים כי נחזיר את אדמתנו הכבושה ע"י שינויים פנימיים בישראל. מטרתנו היא להגיע לשלום ברור ע"פ עקרונות ועידת מדריד ומה שהושג בעבר, ולכן אנו נענים לכל מה שיכול להביא לתוצאה זו"

משלחת המשכילים העיראקים שיצאה לכנס ועידת "ההתאחדות הכללית של הסופרים הערבים" בדצמבר 2003 באלג'יר, לא הורשתה להשתתף בישיבותיה. ראש המשלחת העיראקית, חמיד אל-מח'תאר, טען כי מזכ"ל התאחדות הסופרים הסורית, עלי עקלה ערסאן, שהוא גם מזכ"ל התאחדות הסופרים הערבים, עומד מאחורי ההתנכלות למשלחתו בטענה שאינה מייצגת את עיראק

לאחר ההודעה על נכונותו לוותר על הנשק להשמדה המונית שברשותו יצא שליט לוב, מעמר אל-קד'אפי, בקריאה לסוריה, איראן וצפון קוריאה ללכת בעקבותיו בכדי "לשמור על עמיהן [מפני] טרגדיה". התגובות בעולם הערבי היו מעורבות. חלק בירכו על הצעד, חלק ראו בו כניעה

ד"ר מחמוד אל-אברש, יו"ר מועצת העם הסורית, התראיין ליומון הסורי הרשמי "תשרין". בין היתר הוא האשים את ישראל בכך שהיא משתמשת בשיטות של רמייה והטעיה כדי לסכסך בין הערבים לבין ארה"ב וקרא להקים לובי ערבי בארה"ב

המחזאי ובעל הטור המצרי הליברל, עלי סאלם, כתב בעקבות מאסרו של סדאם מאמר שכותרתו "שקר גדול מלא בשקרים קטנים", בו טען כי ..סדאם חוסיין לא היה יותר מאשר רוצח שליבו מת. הוא אחד המעטים שגילו שהרעיונות המהפכניים אינם יותר מאשר זר של שקרים. כדי ששקרים אלה יתקבלו על ידי האנשים, לא היה מנוס מלהרוג את חלקם

בעת שהלך להתפלל בהר הבית, בזמן שביקר בישראל, תקפה את שר החוץ המצרי, אחמד מאהר, קבוצה של פלסטינים שקיללוהו, השליכו עליו נעליים וקראו לג'יהאד במצרים. לפי כמה דיווחים, השתייכו התוקפים ל"מפלגת השחרור" האסלאמיסטית. יומיים לאחר התקרית, שטף את עיתוני מצרים גל של תגובות לפרשה

עורך היומון הלונדוני, "אל-קדס אל-ערבי", עבד אל-בארי עטואן, ידוע בתקשורת הערבית בתמיכתו באסאמה בן לאדן ובסדאם חוסיין. בעקבות לכידתו של סדאם, מנסה עטואן להפיץ תיאוריות קונספירציה המסבירות כיצד נעצר ללא התנגדות, בניסיון להפריך את אמינותה של ההודעה האמריקאית 

שלושת העיתונים הרשמיים בסוריה יצאו במתקפה חריפה נגד ירדן ונגד עיתונאים ירדניים אשר מתחו ביקורת על בשאר אסד בעיתון הירדני אל-ערב אל-יום, כולל טענות כי הוא  תומך בכיבוש האמריקאי בעיראק. העיתון הסורי אל-אקתצאדיה כתב: "מי שתוקף את עמדת סוריה הם מי שחתמו על הסכמי ואדי ערבה והסכמי אוסלו, וחיפו על נוכחות כוחות ארה"ב על אדמת המדינונת ירדן

העיתונאי הסורי מתנגד המשטר צובחי חדידי, טען כי סוכנות הידיעות הסורית סאנא, שפרסמה את הגרסה הערבית של הריאיון שהעניק הנשיא בשאר אל-אסד לניו יורק טיימס, השמיטה ממנו קטעים נרחבים, חלקם מביכים. לדברי חדידי, בניו יורק טיימס כלל הריאיון יותר מ-11 אלף מילים, בעוד בסאנא רק כ-5500

המהפכה 'הלבנה' בגרוזיה (נובמבר 2003) עוררה כותבים בעיתוני העולם הערבי לערוך השוואות בין התסיסה הפוליטית הדמוקרטית בגרוזיה לבין העקרות הפוליטית בעולם הערבי, תוך שהם תוהים: מדוע החברות הערביות אינן חוות מהפכות כמו זו שבגרוזיה ומדוע הן שרויות בתרדמת, בעוד שכל עמי העולם - כולל באפריקה - נעים למקצביה של מהפכה אוניברסלית

ג'בראן תויני, עורך היומון הלבנוני "אל-נהאר", תוקף במאמר מערכת את חימום הגזרה הדרום לבנונית ע"י החזבאללה ואת כניעתה של הממשלה לארגון. לדבריו, העם דורש מהשלטון לפרוש את הצבא הלבנוני לאורך הגבול עם ישראל, כדי להגן על כבודה של לבנון ועל ריבונותה, שכן ריבונות העם מתחילה באכיפת הריבונות של המדינה

התקשורת הסעודית פתחה בהתקפה חריפה נגד שלושה שיח'ים סעודיים, שיח' מחסן אל-עואג'י, שיח' ספר אל-חואלי, ושיח' סלימאן אל-דויש, שקראו לדיאלוג בין המשטר הסעודי לבין קבוצות החמושים מבצעי הפיגועים במדינה. שלושת השיח'ים משתייכים ל"זרם הרפורמה" הדתי הקיצוני – מתנגדי המשטר הסעודי המבקשים להביא לניתוק הקשר בין סעודיה לארה"ב

"המתונים הם הבעיה" קובע האינטלקטואל המצרי הליברלי, מאמון פנדי, החי בארה"ב. במאמר  ביומון הבינערבי "אל-שרק אל-אוסט" הוא מותח ביקורת על הפקרת הזירה הציבורית בידי הקיצוניים: "רבים חושבים כי הקיצוניים הם הבעיה בעולם הערבי, אך האמת היא כי המתונים העסוקים בהגדלת רווחיהם בהווה ואף לא יוצאים לבחירות, הם הבעיה

היומון הסורי הממשלתי תשרין פרסם מאמר ביקורת חריף, פרי עטו של עלאא' נדים ח'ליל, התוקף את ערוצי הלווין הערביים ומאשים אותם בנטייה לעבר האינטרסים של ישראל ובניהול קמפיינים נגד ההנהגות הערביות