ביום 24.3.03,  פירסם השבועון "ניו-יורקר" כתבה רחבת היקף על הנסיך הסעודי בנדר בין סולטן, שגריר סעודיה בארה"ב בעשרים השנים האחרונות. חלק מן הכתבה מתייחס למו"מ הישראלי- פלסטיני לשלום בשנים 2000-2001. בכתבה אמר בין סולאן כי נשבר לו הלב מכך שערפאת לא קיבל את ההצעה להסדר בין השיראלים לפלסטינים בקמפ-דיוויד

חה"כ אחמד טיבי, פרסם מאמר ביומון הסעודי "אל-חיאת" וביומון הירדני "אל-דסתור", תחת הכותרת  "או מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 67  או..." ובו כתב כי למרות תמיכתנו בהקמת שתי מדינות זו לצד זו, פלסטין וישראל, הרי שנוכח הקמת גדר ההפרדה והמשך קיומו של מפעל ההתנחלות, ניאלץ להציע את הרעיון של הקמת מדינה אחת דמוקרטית מהנהר עד לים

ראש המחלקה המדינית, פארוק קדומי התראיין ליומון "אל-שרק אל-אוסט" היוצא לאור בלונדון ואמר: 'מפת הדרכים' תסתיים בכישלון... יש יוזמות נוספות שבראשן עמד הנשיא, ג'ורג' בוש, המתבססות על 'שטחים תמורת שלום' ועל הלגיטימיות הבינלאומית, אלא שיוזמות אלה לא בוצעו משום שאריאל שרון בא כדי להרוס את כל מה שבוש השיג. דרכה של ישראל היא לשקר

על רקע החרפת הקרבות במחנה הפליטים הפלסטיני בעין אל-חלוה שבדרום לבנון, שוב עולים בתקשורת הלבנונית קולות הקוראים להביא לפתרון הבעיה הפלסטינית בלבנון. עלי חמאדה, בעל טור ביומון הנוצרי "אל-נהאר", עיתון המתנגד באופן מסורתי להימנעותה של ממשלת לבנון מלהתערב במתרחש בתוך המחנות, קורא לפרק את הפלסטינים מנשקם ולשבת אתם למו"מ

באירועים לציון יום ה"נכבה" השנה  בלטה הדרישה לא לוותר על זכות השיבה. הדרישה שבה ונשנתה בתהלוכות שנערכו ב-14  וב-15 בערים הגדולות ובהן עזה ובראמאללה וכן במחנות הפליטים, בגילויי דעת של פלגים וארגונים שונים וכן בנאומים של בכירים פלסטינים

בנאומו בפסגת עקבה ב-4.6.2003 הצהיר ראש הממשלה הפלסטיני, מחמוד עבאס, "אבו מאזן" כדלקמן: "נפעל נגד ההסתה לאלימות ולשנאה יהיו אשר יהיו צורותיה, ואמצעיה. ואכן, ברש"פ מספר צעדים להפסקת האלימות וההסתה באמצעי התקשורת ובמסגדים. אולם במקביל לכך נמשכים גילויי הסתה על ידי גופים ומוסדות השייכים לרש"פ או נתונים לפיקוחה

תחת הכותרת "מי גרוע יותר הציונות או הנאציזם?" כתב ד"ר עבד אל-עזיז אל-רנתיסי, אחד מבכירי החמא"ס בעזה: "הציונים הצטיינו בתעמולה כוזבת ובתקשורת מטעה והצליחו הצלחה כבירה בשינוי העובדות... אין זה סוד עוד כי הציונים עמדו מאחורי רצח יהודים רבים בידי הנאצים ובהסכמה שלהם, במטרה להפחידם ולאלצם להגר לפלסטין

תחת הכותרת "על ההנהגה הפלסטינית ללכת", כתב עורך היומון "אל-שרק אל-אוסט", עבד אל-רחמן אל-ראשד:"אם האדמה הפלסטינית הכבושה מגירה דם וכאב, אנו מגירים בושה.... הורדת ידיים בין אבו עמאר [ערפאת] לאבו מאזן; משיכות שיער בין רג'וב לדחלאן; וקרב שקול זעקתו הגיע עד קהיר בין אל-קדומי לשעת' ... הגיע הזמן שההנהגה הפלסטינית תבין שעליה ללכת

בעל הטור, אחמד מחמד ערפה, פרסם מאמר שפרסם בשבועון המצרי "אל-קאהרה", בו ערער על האמונה האסלאמית לפיה קיים הנביא מחמד מסע לילי ממסגד "אל-חראם" שבמכה למסגד 'אל-אקצא' שבירושלים וטען כי הפסוק הראשון ב"סורת אל-אסראא" – הידועה גם בשם "סורת בני ישראל" – מתייחס להיג'רה של הנביא לאל-מדינה ולא לירושלים

בשני ראיונות ניפרדים שקיים לאחרונה היומון הסעודי היוצא לאור בלונדון "אל-שרק אל-אוסט" עם חברי הכנסת מחמד ברכה ועזמי בשארה, מתייחסים השניים לתהליך השלום ולהתנהלותו של אבו מאזן מול ארה"ב וישראל

לרגל יום השנה ה-106 להתכנסותו של הקונגרס הציוני בבאזל, פרסם בעל הטור הפלסטיני הליברלי, תופיק אבו בכר מאמר ביקורת חריף  על מדיניות ה"הכל או לא כלום" של ההנהגה הפלסטינית לאורך שנים, אשר הביאה למצב הנוכחי של העם הפלסטיני. זאת, לעומת המדיניות הציונית הפרגמטית שהובילה להקמתה של מדינת ישראל

 ב-7.9.03 אישרו המועצה המרכזית של תנועת הפת"ח והועד הפועל של אש"פ את מינויו של יו"ר המועצה המחוקקת הפלסטינית, אחמד קריע, "אבו עלאא", לתפקיד ראש הממשלה הפלסטיני החדש, שבאא בעקבות התפטרותו של מחמוד עבאס. בעמדותיו מביע אבט עלאא תמיכה ב'התנגדות' הפלסטינית לכיבוש אך הביע התנגדות לפיגועים בתוך ישראל

 שיח' דר' עלי גומעה מונה לתפקיד המופתי המצרי, במקומו של שיח' דר' אחמד אל-טייב. בהתבטאותו הראשונה לאחר היבחרו, הוא הסביר כי מות הקדושים בפלסטין מהווה התנגדות לגיטימית בהגנה על הדת, האדמה, הנפש, הכבוד, והרכוש. לדבריו, הטרור האמיתי הוא גזל זכויותיהם של האחרים והניסיונות לכפות בכוח את עמדותיהם של משטרים מסוימים

לאחרונה התפטר מחמוד עבאס "אבו מאזן" מתפקידו כראש הממשלה הפלסטינית על רקע המשבר החריף בתנועת הפת"ח. אבו מאזן טען כי גורמים ישראלים, בינלאומיים ובעיקר פנים פלסטינים הם שגרמו להתפטרותו. במכתב ההתפטרות שהגיש ליו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת, כתב: נעשו פעולות בכוונה תחילה כדי להכשיל את הממשלה הזו בכל האמצעים

במאמר תחת הכותרת "האם צריך ערפאת ללכת?" ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט" ב-19.9.03, קוראת בעלת הטור הודא אל-חסיני, למדינות ערב ולעם הפלסטיני להבהיר ליו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, כי הישארותו בשלטון מזיקה לפתרון הסוגיה הפלסטינית. לטענתה, ערפאת אינו פועל באמת לטובת עמו, אלא רק לתועלתו האישית

הסכם ז'נבה טרם פורסם באופן רשמי לפיכך התקשורת הערבית בכלל, והפלסטינית בפרט, ניסו לעמוד על פרטיו. ההתבטאויות והראיונות שנערכו עם חברי צוות המו"מ הפלסטיני בתקשורת הערבית חשפו פרטים מעניינים בנוגע לפרטי ההסכם אשר במקרים רבים עומדים בסתירה למדווח בתקשורת הישראלית

הנהגת הרש"פ השמיעה תגובה מסויגת להסכם ז'נווה. יו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת, כי המסמך "אינו מסמך רשמי" וכי "המדיניות שלנו היא לא למנוע שום ניסיון להגיע לשלום אמיצים שאני השגתי עם שותפי המנוח רבין." דברים דומים אמר רה"מ הפלסטיני, אבו עלאא: "איננו נגד דיאלוג ושלום אך איננו מתייחסים אל המסמך כאל מסמך שלום."

במאמר שפורסם (ב-11.10.2003) ביומון הלבנוני "אל-נהאר", קורא העיתונאי הסורי-הנוצרי החבר בתנועת הרפורמה הסורית 'החברה האזרחית', מישל כילו, לתנועת החמאס שלא לחדש את פעילותה נגד ישראל מתוך שטח סוריה, זאת מחשש לתגובה ישראלית קשה נגד סוריה

התגובות הפלסטיניות לפיגוע נגד השיירה האמריקאית בעזה התייחסו ברובן לישראל. למרות  שהרשות הפלסטינית גינתה את הפיגוע, היא גם הפנתה, באותה נשימה, אצבע מאשימה לכיוונה של ישראל. גם נושאי משרות בכירות ברש"פ טענו כי ייתכן ומדובר בקונספירציה ישראלית לה אחראים שירותי הביטחון של ישראל

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, העניק ראיון נרחב ליומון הלונדוני אל-חיאת, בו עסק ביחסי סוריה-ארה"ב, בהתחממות הגזרה בדרום לבנון, במצב בעיראק ובהסדר אפשרי עם ישראל. לדבריו איש אינו מאמין כי השלום אפשרי לנוכח הממשלה הישראלית הזו... זוהי השקפה בינלאומית ולא רק סורית

ראש הממשלה הפלסטיני אחמד קריע, 'אבו עלאא', העניק ראיון לכתב היומון הפלסטיני "אל-איאם" בו הזהיר כי האיומים בפניהם ניצבים הרשות, העם הפלסטיני והאדמה הפלסטינית מציבים את האזרח הפלסטיני - על השתייכויותיו ועמדותיו השונות - במצב החירום החמור ביותר

היומון הפלסטיני, "אל-קדס", פרסם מאמר מאת בעל הטור, מחמד שאכר עבדאללה, ב-18.9.2003. במאמר, שכותרתו "המשטרים הערביים וטמינת הראש בחול", תוקף המחבר את המשטרים הערביים והעומדים בראשם על אופי שלטונם העומד בניגוד לאינטרסים של בני עמם ועל אי יכולתם לחשוב מעבר להבטחת כיסאותיהם

שליט לוב, מועמר קד'אפי נאם בפני קבוצת נשים בעיר סבהא ב-4 באוקטובר, 2003. בנאומו אמר: הם [הערבים] מחכים שיבוא מישהו שישחט אותם, יבתר את בשרם, יקצץ אותם... הם מחכים שיבוא מישהו וידרוך עליהם .. הם מחכים לכך, מדינה אחר מדינה. הם מחכים להיות כמו בגדאד, כמו עזה, כמו ג'נין, כמו חברון. זה מה שהם מחכים לו וזה יגיע אליהם בוודאות 

יו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת, נשא דברים לזכרו של גמאל עבד אל-נאצר, נשיא מצרים לשעבר, ביום השנה ה-33 למותו: ".. [הוא] קדיש את חייו למען גדולתה של האומה הערבית, אחדותה וכבודה ולמען גירוש את כוחות הקולוניאליזם מרחבי המולדת הערבית. למענה של פלסטין הפצועה קם הקצין המצרי הצעיר מן המצור בפאלוג'ה שבפלסטין כדי לצור על כוחות הקולוניאליזם ולגרשם

יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, נשא נאום לרגל יום הנכבה: "... פלסטין היא המולדת שלנו, אדמת חזית המערכה והאדמה הקדושה, מולדתנו ומולדת אבותינו וסבינו, מולדת נכדינו ודורותינו הבאים ... אין לה חלופה ואין לנו מולדת מלבדה. כל פליט פלסטיני מצפה ליום בו יחבק את המולדת וישיב לה את זהותה ואת כבודו של האזרח במולדתו פלסטין.."

בשני מאמרי ביקורת חריפים על החברה הערבית, שפירסם באתר אילאף, מנתח האינטלקטואל הטוניסאי אל-עפיף אל-אח'צ'ר את הערכים השליטים בעולם הערבי. אל-אח'צ'ר, החי בפאריס, היה בעל טור קבוע בעיתון אל-חיאת היוצא לאור בלונדון, אך לאחר שהגדיר את קטיעת האיברים הנהוגה בסעודיה כברברית נאסרה עליו הכתיבה בעיתון בהוראת בעליו

נאום ראש ממשלת מלזיה, מחאתיר מוחמד, בוועידת ארגון המדינות האסלאמיות (7.10.2003)  זכה לגינויים במערב בשל אמירות אנטישמיות. בעולם הערבי, מרבית המגיבים חיזקו את טענות מחאתיר אך היו מאמרי ביקורת עליו. כמה מהכותבים קבלו על התגובות הרפות כלפי התבטאויות אנטי אסלאמיות של  גורמים  אמריקאים למול המתקפה על מחאתיר מוחמד

 חודש הרמדאן המצוין עתה, לצד היותו חודש המתייחד ביתר אדיקות דתית, נחשב עפ"י המסורת המוסלמית גם לחודש הניצחונות והג'יהאד, שכן בחודש זה הרשמו המוסלמים ניצחונות רבים כדוגמת קרב בדר בשנת 624, כיבוש מכה ב-630, כיבוש אנדלוסיה ב-711, קרב אל-זלאקה ב-1086, קרב עין ג'אלות בשנת 1260 ובמלחמת יום כיפור ב-1973, המכונה "מלחמת רמדאן"

 ב-12.11.2003, יום הצבעת האמון בממשלה הפלסטינית החדשה, נאמו יו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת וראש הממשלה הפלסטינית, אבו עלאא,  במועצה המחוקקת. לנאומים אלה נודעת חשיבות מיוחדת בשל עיתויים ערב הקמת הממשלה החדשה ולאחר המשבר שנתהווה בעקבות פרישתו של אבו מאזן ובידודו המדיני הנמשך של ערפאת בזירה הבינלאומית

אבו מאזן נחשב למנהיג הבכיר ביותר אחרי ערפאת ולעמדותיו בנושאים השונים חשיבות רבה. הוא מקובל, הן על ארה"ב, הן על האירופים והן על ישראל כאישיות מתונה באש"פ. הערכה זו מבוססת בעיקר על העמדות שהביע לאחרונה בנושא המאבק המזוין ועל היותו ידוע כאחד מאדריכלי הסכם אוסלו

בראיון לעיתון הלונדוני, "אל-חקאיק", כפי שהתפרסם באתרו של העיתון, אמר ג'בריל רג'וב, יועצו לביטחון לאומי של יו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת, כי הממשל האמריקאי הוא פשיסטי, ושהאמריקאים מתנהגים כאילו הם השוטר של העולם. לדבריו, אסור לפגוע בסמכותם של ערפאת ושל אש"פ והפלסטינים מייחלים לחיזוק מעמדה של רוסיה כדי שתאזן את כוחה של ארה"ב

מדברים שאמר נשיא סוריה, בשאר אסד, באזני עיתונאים ערבים לקראת תום ביקורו בלונדון: "לא נשתתף בכל מלחמה נגד עיראק, זהו קו שלא נחצה אותו לעולם; ... הדרך לשלום [ישראלי פלסטיני] אינה בועידה, אלא דרך החלטות הלגיטימיות הבינ"ל, עקרונות של 'שטחים תמורת שלום' וועידת מדריד... פעולותיה של ישראל נכללות בהגדרה של [מעשי טרור]..."

מרואן אל-ברגות'י, מזכ"ל הועדה המרכזית העליונה של תנועת הפת"ח העצור בישראל העניק ראיון שהתנהל בהתכתבות לסאידה חמד, כתבת היומון אל-חיאת. לדבריו, האינתיפאדה באה כביטוי של רצון העם. היא צורך לאומי אותו קבעו התנאים, ההתפתחויות והעובדה שתהליך השלום הגיע למבוי סתום. האינתיפאדה היא תנועת העצמאות של העם הפלסטיני

גילוי הדעת בו לקח ארגון אל-קאעדה אחריות על הפיגועים במומבאסה, קניה, התפרסם לראשונה בפורום "ידיעות אודות הג'יהאד והמוג'אהדין" של אתר האינטרנט האסלאמיסטי, www.mojahedoon.net בידי "אבו שהאב אל-קנדהארי", סגן המפקח הכללי על האתר. באותו פורום, פרסם הגולש "אבו בנאן" הודעה בה הכריז על הקמת "ארגון אל-קאעדה האסלאמי בפלסטין"

בעקבות בחירתו של עמרם מצנע לעמוד בראשות מפלגת העבודה ב-19.11.2002, הביעו בכירים פלסטינים רבים אופטימיות בנוגע לסיכוי להגיע עם מצנע להסכם שלום תוך זמן קצר, בעיקר על רקע דבריו בנוגע לפינוי התנחלויות ברצועת עזה ללא דיחוי וחידוש המו"מ לשלום על בסיס ההבנות שהושגו בשלבים הקודמים של המו"מ וללא כל תנאי מוקדם

התגובות לנפילת בגדאד בעיתונות הערבית בלונדון תאמו את המגמות המדיניות האידיאולוגיות שהעיתונים השונים מייצגים.  עורך היומון הסעודי-לונדוני, אל-שרק אל-אוסט, עבד אל-רחמן אל-ראשד, בעל העמדות הליברליות, כתב: "סדאם חוסיין לא נפל אתמול; התמוטטו השקרים הגדולים שליוו אותו, נפלו המוחות שהתעקשו לזייף את עובדות ההווה וההיסטוריה ..."

לאחרונה נשא מזכיר הועד הפועל של אש"פ, מחמוד עבאס 'אבו מאזן' הרצאה בפני ראשי הוועדות העממיות במחנות הפליטים ברצועת עזה, בה מתח ביקורת על אופייה המזוין של האינתיפאדה וטען כי השתתפות ערביי ישראל באינתיפאדה הזיקה ליישום שיבת הפליטים

בגילוי דעת שהתפרסם ביומון הלונדוני בשפה הערבית, אל-קדס אל-ערבי, הזהירו חכמי דת ואינטלקטואלים מוסלמים, בעיקר מסעודיה אך גם ממדינות ערביות נוספות, מפני שיתוף פעולה עם "התוקפנות האמריקנית", השוו בינה לבין מסעות הצלבנים והדגישו כי "לעמים המוסלמים יש זכות לג'יהאד נגד אויביהם"

לאחר התפטרותה של הממשלה הפלסטינית הקודמת ב- 11.9.2002, שנעשתה כצעד של מחאה נגד ערפאת, הביא ערפאת לאחר דחיות רבות ב-29.10.2002 לאישור המועצה המחוקקת ממשלה חדשה. הרכב הממשלה זכה אמנם לאמון המועצה המחוקקת, אולם עורר תגובות ביקורתיות במחנה הפלסטיני הן כלפי חברי מועצה אשר הצביעו בעדה והן כלפי ערפאת

למרות הצהרתה הרשמית של הרש"פ כי היא אינה מעוניינת להתערב בבחירות לטובת צד זה או אחר מאחר וזהו עניין ישראלי פנימי, נשמעות ברש"פ קריאות לסייע ל"מחנה השלום" הישראלי בבחירות ואף להכריז לשם כך על שביתת נשק – דרישה שתנועת החמאס מתנגדת לה

מתוך רצון להשפיע על הבחירות בישראל מתפרסמות בימים אלו מודעות ביומון הפלסטיני "אל-קדס" מטעם גוף בשם "המסע העממי לשלום ודמוקרטיה - פלסטין", הנתמך ככל הנראה ע"י ד"ר סרי נסיבה, הקוראות לפלסטינים לתמוך בתומכי השלום הישראלים בכלל, ובמצנע בפרט, שכן לדבריהם הוא תומך בתוכנית נסיבה-איילון המכירה בזכות השיבה של הפלסטינים

כמנהגם, המשיכו עורכי עיתוני הממסד במצרים לברך על פיגועי ההתאבדות, גם כאשר אלו מבוצעים בתוך תחומי הקו הירוק, וזאת על אף שבקהיר הסתיים לאחרונה מו"מ בין ה'פתח' ל'חמאס' שעל פי דיווחי התקשורת, גורמים מצריים בכירים יחד עם נציגי ה'פתח' ניסו במהלכו לשכנע את נציגי ה'חמאס' להימנע מפיגועים בתחומי הקו הירוק

הפיגוע בקיבוץ מצר – עליו נטלו אחריות "גדודי חללי אל-אקצא" – עורר גל של תגובות סותרות בתוך תנועת הפת"ח. שכן, באותה שעה בה בוצע הפיגוע בישוב בתחומי ישראל עסקו נציגי הפת"ח לשיחות בקהיר בשידול נציגי החמאס להפסיק את פיגועי ההתאבדות בתוך תחומי ישראל

בניגוד לדיווחים בתקשורת, נכשל הדיאלוג שהתנהל בשבוע האחרון בקאהיר בין משלחת תנועת פת"ח בראשותו של זכריא אל-אע'א,  לבין משלחת תנועת החמאס בראשותו של מוסא אבו מרזוק. דיאלוג זה היה הדיאלוג הראשון בדרג בכיר שנערך מחוץ לשטחי הרש"פ מאז הדיאלוג שהוביל להסכם בין אש"פ לחמאס בקאהיר בנובמבר 1995

הביקורת הפנימית ברש"פ קיבלה אופי תקיף יותר ככל שנמשך המצור על ערפאת ב"מוקאטעה" עד כי היו שראו בה קריאת תגר פנימית נגד משטרו של ונסיון להקים הנהגה חלופית. בכירים בתנועת פת"ח הפעילו לחצים כבדים על יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, ותבעו ממנו להיפטר מכמה שרים מושחתים ברש"פ ולמנות ראש ממשלה – פעולות המצמצמות את סמכויותיו

לאחרונה דווח על גיבוש "מסמך הסכם" בין ראש השב"כ לשעבר, עמי איילון ובין מחזיק תיק ירושלים ברש"פ, פרופ' סרי נוסייבה, שבו הועלו על הכתב עקרונות אשר יהוו בסיס לפתרון הסכסוך. ערפאת, שהתייחס להסכם שאיננו כולל את התביעה לזכות השיבה אמר כי איש לא יבטל זכות זאת וכי הוא הודיע על כך רשמית לשרון ונתניהו

מחמד דחלאן, שהתפטר לפני כמה ימים מתפקיד היועץ לביטחון לאומי של יו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת, וששימש מאז הקמתה של הרש"פ כראש מנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה, תקף בחריפות בפורום סגור שהתכנס בעזה, את תנועת החמאס ומתח ביקורת על מנהיגותו של יאסר ערפאת. אחד המשתתפים כתב את הדברים ושלחם לכתב היומון אל-חיאת בדמשק

ב- 6.10.02 אישר יו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת, את "חוק הבירה" הקובע כי ירושלים היא בירתה הנצחית של המדינה הפלסטינית. החוק יצא כתגובה להצעת החוק מטעם הקונגרס האמריקאי מה- 30.9.02 הקוראת לממשל להעביר את שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים ולציין במסמכיו הנוגעים לישראל, כי ירושלים היא בירתה

אבו צאבר מ.ג'., אביו של צעיר פלסטיני שביצע פיגוע התאבדות בישראל, שלח מכתב למערכת היומון "אל-חיאת" בו כתב: "... הקש ששבר את גב הגמל היה כאשר נודע לי שחבריו של בני הבכור השהיד, החלו להתקבץ כנחשים סביב בני האחר, שטרם מלאו לו 17 שנה, ולכוונו לדרך אליה כיוונו את אחיו, כדי שיפוצץ עצמו גם הוא, כנקמה על [מות] אחיו ... מי נתן להם את הלגיטמיות לכך?..."

יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, העניק ראיון לכתבת ברמאללה של היומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-חיאת", סאידה חמד. לדבריו, "אף אחד לא יבטל את זכות השיבה. ישנה החלטה 194. אני אמרתי להם זאת באופן רשמי ב[מסגרת] ההסכמים החתומים בינינו לבינם כולל לשרון ולנתניהו בוואי ריבר"

במאמר, שקטעים מתוכו מתורגמים להלן, ושהתפרסם באתר השמאל  www.ahewar.org, קרא עארף עלואן, סופר ומחזאי ערבי מפורסם ממוצא עיראקי, המתגורר כיום בלונדון, לכל העולם הערבי להכיר בזכותם החוקית של היהודים' על מולדתם על בסיס הקשר ההיסטורי של העם היהודי אליה, קשר שהיה קיים עוד לפני הכיבוש הערבי ונמשך גם לאחריו

ירחון הילדים של תנועת החמאס "אל-פאתח" [הכובש] המתפרסם במהדורת אינטרנט  [http://www.al-fateh.net], כתב בגיליון חודש אפריל מאמר המערכת המופנה לילדי עיראק. במאמר נקראים ילדי עיראק לבצע ג'יהאד [מלחמת מצווה] ולהתפלל להשמדת היהודים

בעת שהלך להתפלל בהר הבית, בזמן שביקר בישראל, תקפה את שר החוץ המצרי, אחמד מאהר, קבוצה של פלסטינים שקיללוהו, השליכו עליו נעליים וקראו לג'יהאד במצרים. לפי כמה דיווחים, השתייכו התוקפים ל"מפלגת השחרור" האסלאמיסטית. יומיים לאחר התקרית, שטף את עיתוני מצרים גל של תגובות לפרשה

השקת יוזמת ז’נווה בשוויץ עוררה תגובות נסערות בזירה הפלסטינית. תגובות אלו באו בעיקר כריאקציה לטענת הצד הישראלי בשיחות, כי הצד הפלסטיני ויתר על זכות השיבה. בכירי הרש"פ הכחישו טענה זו חסין חג'אזי, יועץ במשרד החוץ הפלסטיני הבהיר כי סעיף הפליטים במסמך מעורפל כדי לאפשר לכל אחד מהצדדים לשווקו בציבורו

ג'מאל זקות, חבר בלשכה המדינית של האיחוד הדמוקרטי הפלסטיני פד"א ואחד הבכירים הפלסטינים שהשתתפו בדיוני ז'נווה כתב מאמר בנושא זה ביומון הפלסטיני "אל-חיאת אל-ג'דידה". בהתייחסו לסעיף הפליטים במסמך, כתב זקות כי "המסמך אינו מוותר על זכות השיבה"

העיתונאי הפלסטיני הותיק, תופיק אבו בכר, פרסם ביומון הפלסטיני 'אל-איאם' מאמר המותח ביקורת על "תרבות ההונאה העצמית" בעולם הערבי. לדבריו, תרבות זו מונעת את התקדמותו של העולם הערבי בכל תחומי החיים

ב- 9.9.02 בכינוס המועצה המחוקקת הפלסטינית במשרדו של יו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת, ברמאללה, נשא ערפאת נאום שבו הופיעו אלמנטים שונים מאלו המוכרים מנאומיו לאחרונה. עיקר הנאום הוקדש לתמיכה בהסדר מדיני, לגינוי הפגיעה באזרחים ישראלים "המזיקה לאינטרס הפלסטיני" ולהדגשת הצורך ברפורמות ובעריכת בחירות

האינטלקטואל המצרי הליברלי, אמין אל-מהדי, פרסם מאמר ביומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-חיאת", בו מתח ביקורת על השימוש שעושים המשטרים הערביים בסוגייה הפלסטינית ועל דחיית הצעות קלינטון מקיץ 2000

יומון הרש"פ "אל-חיאת אל-ג'דידה" דיווח על כנס שערך ארגון "חזית השחרור הערבית" הקשור לעיראק בבית משפחת השהיד מרואן זלום בחברון בו חולקו תרומות מטעם הנשיא העיראקי, סדאם חוסיין, למשפחות של שהידים מאזור חברון. תרומות של סדאם חוסיין חולקו בשטחים כבר בעבר אך הן לא זכו לדיווח מפורט מצד יומון הרש"פ

בפעם השנייה תוך זמן קצר תוקף היומון הלבנוני "אל-נהאר" את ממשלת לבנון בשל הימנעותה מלממש את ריבונותה במחנה הפליטים הפלסטיני עין אל-חלוה שבצידוןו מלתערב בהתנגשויות האלימות שפרצו בו בין פלגים פלסטינים יריבים

מזכיר התאחדות הפסיכיאטריים הערביים, ד"ר עאדל צאדק, ידוע בדעותיו הקיצוניות, שכללו דברי שבח לפיגועי ההתאבדות, והכרזה שמטרת הערבים היא "לזרוק את ישראל לים" נראה כי הביקורת שעוררו התבטאויותיו השפיעו על אמונותיו וכעת, הוא פרסם מאמר הנוקט גישה הפוכה לחלוטין, בעיתון המצרי חדית' אל-מדינה

בעל הטור התוניסאי הליברלי, אל-עפיף אל-אח'דר, כתב במאמרו השבועי ביומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-חיאת", תחת הכותרת "ניצני מהפך בחשיבה האסטרטגית הפלסטינית": "...להנהגה הפלסטינית חסרים כל המרכיבים הנחוצים להנהגה, החל בניתוח, דרך תכנון, וכלה באומץ מדיני

מאז התחדש העימות הפלסטיני-ישראלי – וביתר שאת מאז ה-11 בספטמבר – מרבים פקידים בכירים בממשלות ערביות, כמו גם התקשורת הערבית, לעסוק בצורך לכונן מערך הסברה שיופנה למערב ויציג בפניו "בשפה אותה הוא מבין" את עמדת הערבים בסוגיות הטרור, עראק, הבעיה הפלסטינית, ויתר הנושאים שבמחלוקת

בעקבות הפיגוע באוניברסיטה העברית בירושלים גינו כמה אישים פלסטיניים את הפעולה המוסרי. ד"ר חנא נאצר, נשיא אוניברסיטת ביר-זית כתב ביומון הרש"פ, אל-איאם: "אין זה קל לחלוטין להצדיק את הפעולה אשר בוצעה באוניברסיטה העברית... הרג א אזרחים חפים מפשע – בין אם אויבים הם ובין אם לאו,  הוטבלתי מקובל מבחינה מוסרית, דתית או מכל בחינה אחרת

ד"ר עבד אל-והאב אל-אפנדי, סופר וחוקר סודאני החי בלונדון, פרסם מאמר בנושא השחיתות בעולם הערבי ביומון, "אל-חיאת", תחת הכותרת: "המאבק בשחיתות [בעולם הערבי] משול למאבק בקתוליות בוותיקן". לדבריו, המשטרים הערביים הטוענים שהם נאבקים בשחיתות, נוהגים להרוס את מנגנוני הביקורת ולדכא את העיתונות המאולפת ממילא

היומון הפלסטיני "אל-חיאת אל-ג'דידה" פרסם כי עשרות ילדים מרפיח החברים ב"פרלמנט הפלסטיני הצעיר" - גוף שהוקם על ידי תנועת פת"ח - ערכו משפט שדה לנשיא האמריקאי, ג'ורג' בוש, אשר במהלכו הואשם ברצח ילדים ערבים רבים והוכרז כפושע מלחמה

ביומון הפלסטיני "אל-קדס" פורסם כי הממונה מטעם הרש"פ על החינוך במחוז בית לחם, עבדאללה שכארנה, הודיע כי בשל הכפילות בשמותיהם של מספר בתי ספר במחוז, הוחלט להחליף את שמותיהם לשמות של "אישים או סמלים היסטוריים ודתיים". השמות החדשים שניתנו לבתי הספר הם בעיקר בעלי קונוטציה אסלאמית או פוליטי

אתר האינטרנט "איסלאם און-לין" ערך ראיון עם מפקד 'גדודי עז אל-דין אל-קסאם', הזרוע הצבאית של ה'חמאס', צלאח שחאדה. לדבריו, הנהירה של הנערים להשיג מות קדושים מורה על בריאות [נפשית] ולא על טעות או בריחה ממצב של ייאוש או תסכול. האנשים הבאים לג'יהאד הם רבים ומוכנים להקריב נפשם שהיא הדבר היקר ביותר להם

היומון הכוויתי, "אל-וטן" דיווח כי הגיעו לידיו תעודות ממקורות פרטיים בסניף הבנק הערבי בקהיר לפיהן יאסר ערפאת הפקיד על שמו סכום של 5.1 מיליון דולר בחשבון פרטי. לדברי המקורות, זו גניבה של כספי הסיוע הערבי המוקצה לפלסטינים וזאת באמצעות סידור בין ערפאת לבין ראש לשכתו בקהיר, רמזי ח'ורי

ב-19 ביוני, 2002, התפרסם ביומון הפלסטיני "אל-קדס", גילוי דעת בנושא הפיגועים שמבצעים פלסטינים נגד ישראליים. נאמר בו: אנו החתומים מטה רוצים לקוות שאלו העומדים מאחורי הפעולות הצבאיות שמטרתן [פגיעה ב]אזרחים בישראל, יפסיקו לדחוף את צעירינו לבצע את הפעולות האלה, שמובילות להגברת השנאה, המשטמה, והאיבה בין שני העמים

למרות התגובות החיוביות מצד גורמים ערביים כמו סעודיה, מצרים והליגה הערבית ואף הועד הפועל של אש"פ, לנאומו של הנשיא בוש בעניין פרסום 'מפת הדרכים' האמריקאית היו ברש"פ בכירים רבים אשר הביעו הסתייגות מנאום זה ואף ראו בו ניסיון לרצות את דעת הקהל העולמית ביחס למתקפה נגד עיראק

היומון הסעודי "אל-שרק אל-אוסט", היוצא לאור בלונדון, דיווח כי איראן החליטה להגדיל את היקף הסיוע הכספי שהיא מעניקה לכמה ארגונים המתנגדים לשלום באזור והקצתה תקציב מיוחד לתמיכה באישים פלסטיניים שאיבדו את מקורות המימון שלהם בעקבות התמוטטות ברה"מ והגוש הקומוניסטי ולאחר שלוב הפסיקה לתמוד בארגונים הפלסטינים

היומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-שרק אל-אוסט", ערך ראיון עם אום נדאל, אמו של מחמד פרחאת, שביצע את הפיגוע בישיבה בהתנחלות עצמונה שברצועת עזה. לדבריה, הג'יהאד הוא מצווה שהוטלה עלינו ... מה שאנו רואים מדי יום – מעשי טבח, הרס, והפצצת בתים – חיזק בנפשותיהם של בני, ובמיוחד מחמד, את אהבת הג'יהאד ומות הקדושים

תחת הכותרת "הפסנתרן... אבל היו יהודים ששיתפו פעולה עם הנאצים והיו פולנים שנאבקו [בנאצים]!", כתב אבראהים אל-עריס, מבקר הקולנוע של היומון הלונדוני "אל-חיאת", על סרטו של רומן פולנסקי, "הפסנתרן":  האם ניתן לצלם את כל זה מבלי ליצור סרט השקוע באידיאולוגיה המנסה – כמו "רשימת שינדלר"  – לתת לישראל צידוקים למעשיה נגד הפלסטינים?

ביטאון האחים המוסלמים בירדן אל-סביל, ערך ראיון עם מעאויה אל-מצרי, חבר המועצה המחוקקת מטעם העיר שכם, בו חשף אל-מצרי פרטים רבים על השחיתות ברש"פ. אל-מצרי היה מבין 20 הבכירים שחתמו ב- 1999 על גילוי דעת נגד השחיתות ברש"פ - דבר שכמעט עלה לו בחייו

ג'בראן תויני, מנכ"ל היומון הלבנוני "אל-נהאר", המנהל בעיתונו מלחמת חורמה נגד הנוכחות הצבאית הסורית ונגד הפעילות הפרה-מיליטרית הפלסטינית בלבנון, תוקף במאמר מערכת שכותרתו "הפארסה נמשכת" את אזלת ידה של ממשלת לבנון באכיפת החוק הלבנוני במחנות הפליטים הפלסטיניים

תחת הכותרת "מדוע מצפה לנו, הפלסטינים והערבים, עתיד קשה עוד יותר?", כתב בעל הטור התוניסאי הליברלי, אל-עפיף אל-אח'צ'ר: "הדור שלי פתח את עיניו עם אובדנה של פלסטין והוא עומד לעוצמן עם אובדן ההזדמנות להשיבה. קלינטון הציג למנהיגים הפלסטינים הצעות על מגש של זהב, והם ענו לו באינתיפאדה

הליברל התוניסאי, אל-עפיף אל-אח'צ'ר, החי בפאריס וכותב עבור היומון אל-חיאת, קרא לחמאס במכתב פומבי שפרסם, לחדול מפיגועי התאבדות, בכתבו. "...פעולות ההתאבדות והצהרותיכם היהירות בדבר ההכרח שבחיסולה של מדינת ישראל, מעניקות לה קלף מנצח, באמצעות הטענה שהפלסטינים אינה רוצים במדינה לצד מדינת ישראל, אלא מדינה על חורבותיה

לאחרונה הביע דובר הכנסייה היוונית האורתודוכסית בירושלים, האב עטאאללה חנא, את תמיכתו ותמיכת הכנסייה היוונית בפיגועי ההתאבדות ובהתנגדות הפלסטינית לכיבוש על כל צורותיה. בשל כך החליט הפטריארך היווני איריניוס הראשון, שהתנער מהתבטאויות אלו, לפטר את חנא ולמנות במקומו דובר ממוצא יווני - צעד שעורר כעס בקרב הערבים הנוצרים

  לאחרונה נשמעים בקרב ההנהגה הפלסטינית ובראשה יאסר ערפאת הצהרות גינוי לפיגועי ההתאבדות וקריאות להפסיקם. למרות גינויים אלו אין ברש"פ עמדה ברורה ונחרצת בעניין זה ולמעשה מתנהל פולמוס רב משתתפים בסוגיה זו. בפולמוס זה נחשפות עמדותיהם של בכירי הרש"פ בנוגע לפעילות המזוינת ובכלל זה פיגועי ההתאבדות

במאמר המערכת של היומון המצרי הממסדי "אל-אח'באר", שכותרתו "הרצון להיפגש עם בוש מהווה פגיעה בכבוד הפלסטיני", נכתב:"אמריקה הטוענת לשווא כי היא נלחמת בטרור זורעת את זרעי הרשע במזה"ת והיא תקצור את הטרור בעתיד! דיק צ'ייני, קונדוליסה רייס, ודונלד רמספלד,  שר ההגנה, הם ציר הרשע בממשל האמריקאי

היומון הלונדוני אל-קדס אל-ערבי, פירסם מכתב של מחמד אמין סלאמה, תושב קליפורניה, תחת הכותרת "אם לאמריקאים יש את הגיבורים שלהם, לנו יש את הגיבורים שלנו". לדבריו, "השיח' אסאמה בן לאדן שהעדיף את הג'יהאד ואת החיים בהרים ובמערות על פי תענוגותיו של העולם בר החלוף [הזה]... חרףהיותו עשיר בן עשירים, הוא אחד מגיבורינו הנאצלים

ערוץ אל-ג'זירה קיים דיון בנושא פיגועי ההתאבדות בהשתתפות, מחזיק תיק ירושלים ברש"פ, פרופסור סרי נוסייבה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, ח'אלד משעל, ו"אם נידאל", אמו של מחבל מתאבד שהצטרפה אליו בעת צילום צוואתו המוקלטת בטרם יציאתו לפיגוע. הדיון התקיים על רקע קריאה של אינטלקטואלים פלסטינים, ובראשם נוסייבה, לחדול מפיגועים נגד אזרחים בישראל

קולונל "אבו ח'אלד" ששמו האמיתי הוא מוסא אל-עמלה דובר ארגון 'פתח-אינתיפאדה', שהוא פלג פורש מה'פתח' היושב בדמשק, העניק ריאיון לעיתון האיראני הרפורמיסטי נורוז. לדבריו, " טרתנו היא שחרור כל פלסטין ואיננו מקבלים שום דרך לפתרון ביניים עם ישראל. פלסטין מהנהר [הירדן] עד הים [התיכון] היא נחלת הפלסטינים כיוון שמלכתחילה היא היתה שלהם

בעקבות נאומו של הנשיא בוש בנוגע למזה"ת, הצהיר נשיא מצרים, חוסני מבארכ, כי הנאום היה "מאוזן" וכך גם עורכי עיתוני הממסד המצריים ואולם, בימים האחרונים, בעקבות המחלוקת שנתגלעה בין הנשיא בוש לראשי המדינות המתועשות בקנדה בנושא מעמדו של יאסר ערפאת, יצא היומון המצרי אל-אח'באר במתקפה נגד נשיא ארה"ב

תחת הכותרת "מבט על פעולות מסירות הנפש", כתב עוה"ד אחמד שוקי עפת, ביומון האופוזיציוני המצרי, אל-ופד: מהפעולות בהן הצעיר הפלסטיני מפוצץ עצמו בקרב האויב, לא צמחה כל תועלת עבור הסוגייה הפלסטינית; הן גרמו ויוסיפו לגרום לאבדות אנושיות וחומריות אדירות משום שנקמתו של האויב בגין כל פעולה שכזו היא נוראה... בנוסף איבדנו את אהדתו של העולם

ערפאת בנאומו לרגל יום הנכבה: "...עמנו הפלסטיני עמד בנחישות ובסבלנות בחזית המערכה ועובר בעקשנות ובתקיפות ...  גורלנו לסבול את הסבל הזה היות ותביעתנו, מטרתנו וחלומנו הם החרות האמיתית והעצמאות המלאה למדינת פלסטין העצמאית שבירתה ירושלים... ומי שזה לא מוצא חן בעיניו ילך לשתות את המים בים המלח"

לצד התביעות מצד בכירים פלסטינים לערוך רפורמות במישור הפוליטי ברש"פ, נשמעו תביעות לרפורמות גם במישור הביטחוני ובמישור הכלכלי.  הבכירים הפלסטינים שקראו לרפורמות אלו הדגישו כי דרישתם זו מנותקת מן הדרישות האמריקאיות והישראליות לרפורמות. אך נראה כי בפועל   ישנו שיתוף פעולה של גורמים חיצוניים בגיבוש הרפורמות ברש"פ

במקביל לדרישות אמריקאיות וישראליות לרפורמות ברש"פ, לכינון דמוקרטיה, לאיחוד מנגנוני הביטחון הפלסטינים ולטיפול בשחיתות, עלו תביעות כאלה גם בקרב הציבור הפלסטיני וראשיו בתחומים הכלכלי, הפוליטי והביטחוני. יו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת, נקט בנושא זה לשון כפולה: מצד אחד הצהיר על נכונות לערוך רפורמות ומצד שני העביר מסרים הפוכים

עם הסלמת הסכסוך הישראלי-פלסטיני נשמעו באיראן תגובות גינוי חריפות לישראל תוך הצדקת פיגועי ההתאבדות של הפלסטינים ותמיכה בהם. יצוין כי בשאלת ישראל, בשונה מסוגיות אחרות, מפגינים כל פלגי החברה האיראנית, ככלל, עמדה אחידה עוינת כלפי ישראל

בניגוד למרבית כלי התקשורת הערביים, המגדירים את המחבלים המתאבדים במונח "מוסרי נפש", נוהג היומון הסעודי היוצא לאור בלונדון, "אל-שרק אל-אוסט", בדיווחיו החדשותיים להשתמש במונח "מתאבדים". הדבר עורר ביקורת על היומון מצד בעלי תפקידים ואינטלקטואלים בעולם הערבי

בדרשותיהם, שמים המטיפים הסעודים דגש מיוחד על האופי האסלאמי של העניין הפלסטיני ולפיכך הם מתייחסים בביקורת ואף בבוז לתנועה הלאומית הפלסטינית ולתנועה הפאן-ערבית. התנועה הלאומית הערבית היא מושא ללעגם של המטיפים הסעודים, הקובעים כי הדרך היחידה לשחרורה של פלסטין היא הג'יהאד

במאמר ביומון הפלסטיני "אל-איאם", דן בעל הטור אשרף אל-עג'רמי בתופעת הילדים המתאבדים והסיבות לה, ותובע מן הרשות לנקוט צעדים להפסקתה. "... בבית יש לעקוב אחר פעילויותיהם ותנועתם של הילדים ... חובה לעקוב אחר כל הפעילויות המשפיעות לרעה על יציבותם הנפשית ומושכות אותם לכיוונים שמחוץ לתחומי עניין נורמליים של ילדים

בעקבות לחצים בינ"ל גוברים, פועלת הרש"פ לכינון רפורמות שונות ובכללן רפורמות חוקתיות. חוק היסוד המשמש כיום כחוקה הזמנית - שאושר על ידי המועצה המחוקקת ב-2002 בעקבות לחצים בינ"ל - לא היווה מענה מספק לדרישה הבינלאומית לרפורמות. בשל כך, פועלת בימים אלו ועדה בראשותו של נביל שעת' לגיבוש נוסח סופי לטיוטת החוקה

על רקע המצב בשטחים בכלל ובכנסיית המולד בבית לחם בפרט, יצאו כמה אישי דת נוצרים ערביים, ובהם ראשי כנסיות, נגד הנוצרים במערב ובעיקר בארה"ב, כמו גם בגנות היהודים. ראש הכנסייה הלטינית בעזה, האב מנואל מוסאלם, אמר לערוץ הרש"פ: לו חיינו בימים שהכנסייה היתה אמיתית ושלטה על העולם, כבר היתה נפתחת מלחמה צלבנית נגד ישראל

ד"ר עאדל צאדק, ראש המחלקה לפסיכיאטרייה  באוניברסיטת 'עין שמס' בקהיר ויו"ר התאחדות הפסיכיאטרים הערביים, פרסם מאמר בכתב העת המצרי "חדית' אל-מדינה", בו הביע תמיכה נלהבת בפיגועי ההתאבדות הפלסטינית. לדבריו, במערב לא מבינים מושגים כמו הקרבה עצמית וכבוד ולכן הם מציגים פרשנויות טיפשיות לנושא פיגועים אלה ...

כלי התקשורת הערביים שמים דגש רב בימים האחרונים על "מעשה הטבח" שלטענתם ביצעה ישראל במחנה הפליטים ג'נין. במקביל, התפרסמו בכלי תקשורת ערביים במהלך ימי הלחימה ואף בימים שחלפו מאז הסתיימה, עדויות של מפקדי הפלגים הפלסטיניים במחנה הפליטים ג'נין שסיפרו על הלחימה הקשה שהתנהלה בו

מסעו של מזכיר המדינה האמריקאי, קולין פאול, במזה"ת, שזכה לסיקור נרחב בעיתוני האזור, התאפיין בקשיים רבים. פאול לא הביא לנסיגה ישראלית מלאה מן הערים הפלסטיניות, להתחייבות פלסטינית להפסקת אש, או לגינוי מצד מדינות ערב של פיגועי ההתאבדות והטרור – שלוש התביעות אותן הזכיר הנשיא בוש בנאומו לאחרונה

בדרשת יום השישי ששודרה בטלוויזיית פלסטין (12.4.2002), אמר הדרשן השיח' אבראהים מאדי: אנו משוכנעים בניצחון אללה, אנו משוכנעים שביום מן הימים, אנו ניכנס לירושלים ככובשים, ליפו ככובשים, לחיפה ככובשים, לרמלה וללוד, ככובשים ל[כפרים] הירביה ודיר ג'רג'ס ולכל פלסטין ככובשים, כדברי אללה...

נשיא מצרים, חוסני מבארכ, שב ואמר בראיון לשבועון  "אח'באר אל-יום", כי אין בכוונת מצרים להיגרר למלחמה עם ישראל, דברים שעוררו ביקורת מצד עורך היומון הלונדוני בשפה הערבית, אל-קדס אל-ערבי, עבד אל-בארי עטואן, אשר קורא לאחרונה למהלך צבאי נגד ישראל, לניתוק מוחלט של יחסי מצרים וירדן עמה, ואף מסית את ההמונים הערביים נגד משטריהם