כללי

ביקורת בלבנון בעקבות ביקור ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמאעיל הניה: מערב את לבנון בסכסוכים לא לה בחסות איראן

 

בסוף חודש יוני 2022 ערך ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, ביקור בלבנון. הביקור, שנמשך כשבועיים, עורר ביקורת חריפה מצד גורמים לבנונים שונים שהזהירו כי חמאס פועלת לחזק קשריה עם חזבאללה ואיראן ועלולה לגרור את לבנון לעימות עם ישראל.

 

במהלך הביקור, ערך הניה פגישה עם מזכ"ל חזבאללה, חסן נאסרללה, בה הודגש שיתוף הפעולה בין כל חלקי ציר ההתנגדות הפרו-איראני בנושא הפלסטיני.[1] כמו כן, לאורך הביקור השמיע הניה הצהרות חריפות בשבח ההתנגדות והלחימה בישראל. בעצרת בעיר צידון שמדרום לביירות איים הניה כי "150 טילים יכתשו את הישות הציונית בתוך פחות מחמש דקות במקרה של תוקפנות [ישראלית] חדשה".[2] כמו כן, במהלך הוועידה הלאומית האסלאמית בביירות הניה הדגיש את "אחדות זירות וחזיתות ההתנגדות" והוסיף כי "ההתנגדות נמשכת... ותימשך עד לשחרור פלסטין מהים עד הנהר".[3]

 

להצהרות אלה הצטרף דיווח ביומון האמירתי אל-ערב היוצא לאור בלונדון, כי חמאס בדרכה להיות תחת חסות איראנית מלאה וכי היא פועלת להגדיל את השפעתה ואת כוחה הצבאי בלבנון כדי לאיים על ישראל מעזה ומדרום לבנון במקביל.

 

במהלך ביקורו נפגש הניה גם עם בכירים לבנונים. הוא נפגש עם נשיא לבנון מישל עון בראש משלחת גדולה מטעם תנועת החמאס בביקור בארמון הנשיאות. במהלך הביקור שיבח מישל עון את "הישגי ההתנגדות" והביע את תמיכתו בהם. בנוסף נפגש הניה גם עם ראש ממשלת המעבר במדינה נג'יב מיקאתי, ויו"ר הפרלמנט, נביה ברי.[4] בעקבות מפגשים אלו הואשמו המנהיגים הלבנונים כמי שמשווים לביקורו של הניה תדמית רשמית ומעניקים לגיטימציה לתנועת החמאס ולעמדותיה המיליטנטיות החותרות לגרור את לבנון לסכסוכים שהיא אינה קשורה אליהם ולהפוך אותה לזירת לחימה איראנית.

נאסרללה מקבל את פניו של הניה בביירות[5]

 

דוח זה יסקור את התגובות בלבנון לביקור אסמאעיל הניה.

 

היומון האמירתי אל-ערב: חמאס פועלת להגדלת כוחה בלבנון בתיאום עם חזבאללה

ב- 6.7.22 דיווח היומון אל-ערב מפי מקור פלסטיני כי בצל ביקורו של הניה בלבנון, חמאס פועלת להגדיל את השפעתה במחנות הפליטים הפלסטינים במדינה בתמיכת חזבאללה ולפתוח בשלב ג'יהאדיסטי שכותרתו המרכזית היא תיאום בשטח עם חזבאללה. המטרה של חמאס, לפי הדיווח, היא לאיים על ישראל משתי חזיתות במקביל כדי להפחית את הלחץ על רצועת עזה ולפצות על הירידה בתמיכת תורכיה וקטר בארגון. נסיבות אלה הניעו את הניה והזרם המקורב לזרוע הצבאית של חמאס לשנות את מערך הבריתות של הארגון ולחסות לחלוטין בצילה של איראן. המקור הפלסטיני ציין כי פיתוח היחסים בין חמאס וחזבאללה לרמה של ברית איכותית נועד למקם את חמאס לצד איראן במפה הפוליטית של האזור יחד עם הכוחות שכפופים לאיראן, ובפרט חזבאללה, החשד השעבי בעיראק והחות'ים בתימן ובכך גם להבטיח מימון ותמיכה בכסף ונשק לחמאס מאיראן.

 

עוד דווח כי חמאס פיתחה שתי יחידות צבאיות בלבנון שמחזיקות בטילים, מזל"טים וצוללות קטנות בלתי מאוישות, ערכה אימוני לחימה ומפתחת את יכולותיה הצבאיות בגבול של לבנון עם ישראל.[6]

 

גורמים לבנונים: הניה הפך את לבנון לאחת הזירות של איראן באזור

גורמים לבנונים מתנגדי חזבאללה יצאו נגד הניסיון של הניה לערב את לבנון בסכסוכים האיראניים באזור.

 

היומון אל-שרק אל-אוסט שיוצא לאור בלונדון, ציטט מקורות לבנוניים המתנגדים לנשיא הלבנוני מישל עון, שהזהירו "מפני חומרת התבטאויותיו של ראש הלשכה המדינית של תנועת חמאס, אסמאעיל הניה, בביירות, בהן הצהיר על 'אחדות הזירות' בין הפלגים הצבאיים הנתמכים בידי איראן". לדבריהם, טהראן "הפכה את לבנון לאחת הזירות שלה [במסגרת המאבק בין] המחנות באזור".

מקורות לבנוניים המתנגדים לחזבאללה אמרו ליומון כי דברי הניה "חמורים", וכי הוא "הוביל את לבנון אל הציר של איראן והפך אותה לאחת מהזירות של טהראן באזור'.[7]

מפלגת הפלנגות: כל ניסיון לגרור את לבנון אל ציר ההתנגדות ייכשל

מפלגת הפלנגות שידועה כמתנגדת לחזבאללה, פרסמה ב- 28.6 הודעה שבה נאמר: "מהלכיו של ראש הלשכה המדינית של תנועת חמאס, אסמאעיל הניה, הביקורים שקיים [בלבנון] אצל [הגורמים] הרשמיים והלא רשמיים והעמדות עליהן הצהיר במהלכם, החזירונו בזיכרוננו אל הימים שלפני מלחמת [האזרחים בלבנון], כשהפלגים הפלסטיניים [של אש"ף] שלטו במוקדי הכוח במדינה ואיימו להילחם [בישראל] מהגבולות הדרומיים [של לבנון], מה שגרם לקריסת המדינה [הלבנונית] והביא לחורבנה...

 

[הו] אדון הניה וחבריו החדשים-ישנים אותם ביקר בסתר ובגלוי, אותם ימים עברו לבלי שוב, וכל ניסיון לגרור את לבנון אל ציר ההתנגדות כדי לשרת מו"מ שמתנהל פה [רמז לשיחות הגרעין בין איראן למעצמות בווינה] או אג'נדה שם נכשל בעבר ויוכשל שוב מחדש, כל עוד יש בלבנון שוחרי חירות... הביקור הזה הדגיש עד כמה הנשק [של חזבאללה] שולט בקבלת ההחלטות במדינה וחשף את הטענות השקריות של מזכ"ל חזבאללה כי הוא אינו שולט במוסדות החוקתיים בלבנון. שכן הנה הוא רוקם קואליציות צבאיות עם עמיתיו ב[ציר] ההתנגדות, תוך שתיקה מבישה של מי שטוענים כי הם ששולטים במוסדות החוקתיים [של לבנון] והם שמובילים את המשא ומתן עם [גורמים] חיצוניים..."[8]

 

מפגש סידת אל-ג'בל: להצהרותיו של הניה אין שום קשר לאינטרס הלאומי הלבנוני

בהודעה של ארגון לבנוני נוצרי בשם "מפגש סידת אל-ג'בל" שגם הוא ידוע כמתנגד לחזבאללה, נכתב: "פעם נוספת מתעקש חזבאללה, בהיותו נציג הכיבוש האיראני, להפוך את לבנון לזירת סכסוך ולתיבת דואר ש'ציר ההתנגדות' משתמש בה כדי להעביר מסרים פוליטיים וביטחוניים, לא רק כלפי [גורמים] מחוץ [ללבנון], אלא גם כלפי הזירה הפנימית בלבנון. כך, חזבאללה ארגן ונתן חסות לביקורו בלבנון של ראש הלשכה המדינית של תנועת חמאס, אסמאעיל הניה, שבמהלכו השמיע הצהרות שאין להן כל קשר ללבנון, אך מציבות אותה מחדש על [קו ה]שבר של הסכסוכים האזוריים ומעוררות מחדש את מפת הפילוג הפנימי [בתוכה] סביב הנושא הפלסטיני – אותו פילוג שגרם לפרוץ מלחמת האזרחים, שלבנון טרם נרפאה מהשלכותיה הפוליטיות, הביטחוניות והכלכליות-חברתיות ההרסניות...

 

נשיא הרפובליקה [הלבנונית] מישל עון, מצא מספיק זמן כדי לקבל את פניו של אסמאעיל הניה... העניק לביקור אופי רשמי ונתן [בכך] גיבוי לעמדותיו המגונות [של הניה], שרוב העם הלבנוני מתנגד להן משום שאינו רוצה שמולדתו תהפוך לפלטפורמה להעברת מסרים אזוריים... 'מפגש סיידת אל-ג'בל' מגנה את ביקור הניה בלבנון ואת הצהרותיו במהלכו, ומטיל על נשיא הרפובליקה [מישל עון]... את האחריות הישירה למתן גיבוי להפרת הריבונות הלבנונית מצד אסמאעיל הניה, באמצעות השמעת עמדות שאין להן כל קשר לאינטרס הלאומי... 

'מפגש סיידת אל-ג'בל' מזהיר מחדש מפני ההשלכות שתהיינה להקלת הראש של [הדרג] הפוליטי באשר ל[ניסיונות] לערב את לבנון יותר ויותר במדיניות הציר האיראני באזור...."[9]

ביקור משלחת חמאס בארמון הנשיאות[10]

 

המועצה הלאומית של מהפכת הארזים: פתרון העניינים בין ישראל והפלסטינים אינו בעיה לבנונית

ארגון לבנוני נוסף שעוין את חזבאללה בשם "המועצה הלאומית של מהפכת הארזים" הגיב גם הוא לביקור הניה בלבנון. בהודעה מטעמו נאמר: "ביקורו של אסמאעיל הניה בארמון הנשיאות בבעבדא הזכיר לנו את ביקורו של [יאסר] ערפאת [בארמון הנשיאות בשנת 1975 ואת פגישתו עם הנשיא סולימאן פרנג'יה], ואת הדברים שאמר לאחר מכן [בכיר הפת"ח] אבו איאד לפיהם הדרך לירושלים עוברת דרך ג'וניה [עיר נוצרית מצפון לביירות]. היום אדון הניה מדגיש מחדש כי לבנון לא חדלה להיות זירה [לסכסוכים של אחרים]. יתרה מזו, כל הסממנים מעידים כי המפלגה של איראן [קרי, חזבאללה] מובילה את לבנון למצב בו היא תהיה 'הזירה' הבאה, ואולי אף [הזירה] היחידה, למערכות של האימפריה החדשה [קרי, איראן], עם מדינות המזרח התיכון. חרף כל הטרגדיות שחווה העם הלבנוני, נראה כי ההנחיות של חכם ההלכה האיראני מתמקדות כעת בציוד הזירה הזו באמצעים ובגורמים שמסוגלים לדחות את הפתרונות ולהביא אלימות, סבל וחורבן על העם הלבנוני כולו...

 

לבנון, במיוחד לאחר הסכם אוסלו וההסכמים [האחרים] עם הפלסטינים שנחתמו לאחר מכן, סבורה כי פתרון העניינים בין ישראל והפלסטינים אינו עוד הבעיה שלה וכי הסולידריות הערבית בהקשר הזה לא רלוונטית עוד...

ההחלטות הבינ"ל ובראשן החלטה 1559 דורשות כי הנשק במחנות הפליטים [הפלסטינים] ונשק המפלגות, ובכללן חזבאללה, יימסר [למדינה], זאת כתנאי בסיסי לקיומה של מדינה [ריבונית] ולהשבת יציבותה. אנו חוזרים ואומרים כי הנשק הפלסטיני בידי ערפאת, אבו מאזן, הניה או זולתם - לא משנה מי, בדיוק כמו הנשק של מפלגת ח'ומייני, [קרי חזבאללה] - רק יביא אלימות [ללבנון] וימנע את קיום המדינה [כמדינה ריבונית]...

 

המועצה מתפלאת על השתיקה המבישה של מי שמתיימרים לייצג את הלבנונים ומכך שהם לא מקימים מהומה סביב הניסיון של מפלגת הנשק [קרי חזבאללה] לגרור את לבנון [למלחמה]... והיא מדגישה כי התוכניות הנרקמות בחדר המבצעים של משמרות המהפכה לא יצליחו לגרור את הלבנונים אל הגורל הקודר שהם מנסים לדחוף אותם אליו, וכי תוכניות [משמרות המהפכה] יתהפכו בחזרה עליהם ולבנון תמשיך להתקיים."[11]

 

כותבים לבנונים בפנייה להניה: הפחת את ביקוריך בלבנון. שילמנו הרבה על העניין הפלסטיני

העיתונאי השיעי הלבנוני הידוע בהתנגדותו לחזבאללה, נדים קוטיש, טען במאמר ביומון אל-שרק אל-אוסט כי הניה פעל בלבנון בשם איראן כתב: "אין דבר שהולם יותר את סיום 'תקופת הגיהינום' בלבנון [כוונת הכותב היא לתקופת נשיאותו של הנשיא עון] מאשר קבלת הפנים של נשיא הרפובליקה הלבנונית, מישל עון, לכבוד ראש הלשכה המדינית של תנועת חמאס, אסמאעיל הניה...

 

[בביקור זה של הניה], לבנון, שכמעט מבודדת מהעולם... מאשרת מחדש את הסיבות המחייבות את בידודה, בהיותה ישות נספחת לישויות ציר ההתנגדות שבראשו עומדת איראן, לא פחות ולא יותר.

 

[במהלך ביקורו בלבנון] הניה סיפר לנו על 150 טילים ש'יכתשו את הישות הציונית בתוך פחות מחמש דקות במקרה של תוקפנות חדשה', זאת מבלי שציין בפנינו היכן ממוקמות פלטפורמות [שיגור] הטילים הללו. הוא הוסיף בעודו פונה אל הישראלים כי 'מלבנון של ההתנגדות יתנפצו חלומותיכם, אין לכם מקום בירושלים ובמסגד אל-אקצא, וכי האומה הערבית והאסלאמית שלנו ראויה לירושלים'. אף בכיר לבנוני לא השמיע ולו תגובה אחת שמבהירה ללבנונים מדוע לבנון משמשת במה לרברבנות של הניה, אלא אם מדובר בהכנה לכך שלבנון תהיה הפלטפורמה ל[שיגור] הטילים עצמם בהמשך.

 

אסמאעיל הניה נמצא בביירות, ו[במקביל] לבנון לא תנכח בפסגה המפרצית-אמריקאית שתפגיש את הנשיא האמריקאי, ג'ו ביידן, עם מנהיגי מדינות מועצת שיתוף הפעולה המפרצית לצד מנהיגי מצרים, עיראק וירדן... ויש אפשרות שמדינות ערביות נוספות תצטרפנה לפגישה ההיסטורית שתארח הממלכה [הסעודית]....

 

ערביי [מדינות] היציבות והמתינות... רוצים לנצל את הפסגה [הזו] ואת תוצאותיה כדי לתקן את  הגישה האמריקאית הנוגעת לאינטרסים של הביטחון הלאומי שלהם, [ולדון ב]דרך הטיפול בנושא הגרעין האיראני ובפיתוח התרומה האמריקאית למערכות ההגנה הקיימות והמוצעות...

 

אין זה סוד גם שאיראן שעוקבת אחר המתרחש ונערכת בהתאם, נחושה לשמור על קלפיה ולחזקם, והיא עושה זאת באמצעות סצנות, שאחת מהן היא ביקור אסמאעיל הניה בביירות והצהרותיו שם...

 

לבנון הוכנסה בצורה מוחלטת לתוך משחק המשיכות ההדדיות הגדול ביותר במזרח התיכון לטובת צד אחד נגד אחר, כפי שמבשר ביקור הניה [בלבנון]..."[12]

 

עורך היומון הלבנוני נדאא' אל-וטן, בשארה שרבל, הביע חשש מכך שהניסיונות של הניה להתחמש בלבנון ולכרות ברית עם חזבאללה ימיטו על המדינה סבל נוסף. הוא כתב: "איחוליו הכנים של הניה לביטחון ויציבות בלבנון ראויים לתודה. הבעיה היא לא בהם, [אלא בכך ש]היה צריך לשאול אותו, לכל הפחות, על סיפור 'החזית האחת' שהוא הדגיש את ביסוסה עם חזבאללה...

 

טבעי שהניה מתעניין במצבם של הפלסטינים בפזורה, בברית עם חזבאללה שאיראן נותנת לו חסות ובחידוש היחסים של חמאס עם משטר דמשק... לשהותו [של הניה] בלבנון יש ניחוח ייחודי... שלא מצא כדוגמתו בסבב הביקורים [שערך] במדינות ערב בשביל להשיג תמיכה במדיניותו בעזה. זאת, משום שבמצרים, במרוקו, במאוריטניה ואפילו בסוריה אין לחמאס בעל ברית שנהנה מישות מדינית, צבאית ואידיאולוגית עצמאית ויכול לערוך בריתות חוצות גבולות ולשנע טילים בהתאם לצורך האזורי ובהתאם לרצונו [בדומה לחזבאללה בלבנון]. באף אחת מהמדינות הנזכרות הללו אין מחנות פליטים שהם למעשה ג'ונגל של נשק שלחמאס יש שם שליטה ברוב הסניפים והמשרדים...

 

הניה מבקר אצל חזבאללה וב[מחנות] הפליטים [הפלסטינים]. יתר הפגישות שקיים עם הנשיא, ראש הממשלה ויו"ר הפרלמנט, עם המופתי [של לבנון, עבד אל-לטיף] דריאן ואחרים, הן לצורך קישוט [בלבד], ולא צורך הכרחי. היות והניה מתעניין בעתיד 'ציר ההתנגדות' באופן כללי ובהרחבת ההשפעה של חמאס במחנות הפליטים על חשבון פת"ח והפלגים [הפלסטינים], אזי זוהי חובתה של המדינה הלבנונית, ושל הנשיא בפרט, לחרוג [בהצהרותיהם] מהמנגינה [הנדושה] המדגישה את הסירוב לאזרוח [הפליטים הפלסטינים בלבנון] ולחזור לשאלה החשובה ביותר: מה התועלת של הנשק במחנות הפליטים? מה התועלת שלו לפלסטינים בלבנון שסובלים רבות מהידרדרות השירותים, אבטלה ומחסור בתחומי עבודה? עד מתי ימשיך השימוש בנשק הזה בעימותים פנימיים? עד מתי הוא ימשיך להגן על פורעי חוק או למלא תפקיד של כלי שרת אזורי שמוכן לשגר [לעבר ישראל] 'טילים אלמוניים' שעלולים לסבך את הפלסטינים ואת לבנון?

 

איש לא מגנה את הניה על שביקר אצל עמו הפלסטיני במחנות הפליטים, אך מגונה שהוא חוזר על הטעות ההיסטורית של הארגון לשחרור פלסטין בהתייחסו אל לבנון כאל מדינה עזובה שניתן להתחמש בה ולערוך בריתות עם מפלגות. הוא הרי יודע שלבנון סבלה הרבה...

 

אסמאעיל, אחי: שילמנו מחיר יקר על 'הסוגייה' [הפלסטינית] עם מלחמת אזרחים, אז בבקשה הפחת את ביקוריך [אצלנו]".[13]